| ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק אסטרטג ריביות |
בשבועות האחרונים חזר השוק המקומי להיסחר במתאם גבוה ביחס לעולם תוך ירידה בפרמיות הסיכון המקומיות כגון: התחזקות השקל, ירידה במרווחי האג"ח החברות ועליות שערים בשוק המניות המקומי.
להבדיל מהשוק המקומי, פער התשואות של אג"ח דולרי של ממשלת ארה"ב מול אג"ח של ממשלת ארה"ב, נסחר ברמה גבוה במידה ניכרת מאשר לפני ה-7 לאוקטובר. בטווח של 10 שנים לפדיון מדובר בפער של כ-138 נ"ב, המשקף פער כפול מזה שהיה בתקופה המקבילה ב-2022.
עליית הפער בצורה מתונה יחסית נרשמה במהלך 2023 וההתרחבות החריפה נרשמה עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל".
| מתי בנק ישראל יוריד את הריבית?
ההפתעה כלפי מטה במדד נובמבר תומכת בהפחתת ריבית, אולם להערכתנו בנק ישראל ימתין עם הפחתת הריבית הראשונה להחלטה של סוף פברואר 2024. זאת, בין היתר, בשל המיקוד של מדיניות בנק ישראל בעת הזו ביציבות השווקים הפיננסיים, אשר ממשיכים לשקף רמת סיכון גבוהה יחסית לישראל, וכן על רקע הארכת והרחבת תוואי ההקלות שאומץ על ידי המערכת הבנקאית, אשר מהווה כלי מדיניות נוסף.
כמו כן, יש לציין כי חרף התמתנות האינפלציה בחודשים האחרונים, מידת "הרוחביות" של האינפלציה נותרה גבוהה יחסית, כאשר קצב העלייה של תתי סעיפים שמשקלם הכולל במדד (בסל הצריכה) קרוב ל-70% מצוי מעל הגבול העליון של יעד יציבות המחירים כבר תקופה ארוכה.
באשר להתפתחות האינפלציה, להערכתנו כבר במדד דצמבר תרד האינפלציה אל סביבת הגבול העליון של יעד יציבות המחירים ותיוותר בתוך טווח היעד בשנה הקרובה.
יחד עם זאת, הסיכונים לתחזית זו מוטים כלפי מעלה, ועלולים לנבוע מהסלמה במלחמת "חרבות ברזל; מעלייה משמעותית במחירי התובלה לישראל ושיבושים באספקה של מוצרים נבחרים לישראל; ומשינוי במדיניות המיסוי לאור הצפי לגידול בגירעון התקציבי של הממשלה.
| העודף בחשבון השוטף (במונחים דולריים) המשיך לעלות ברבעון השלישי של השנה
העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים עמד בסוף הרביע השלישי של 2023, לפני פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", על כ-5.8 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות, במונחים דולריים שוטפים). מדובר ברמה הגבוהה ביותר שנרשמה בשנתיים האחרונות, זאת לעומת עודף של כ-4.5 מיליארד דולר ברביע הקודם.
העלייה בהשוואה לרביע הקודם נבעה בעיקר מירידת הגירעון בחשבון ההכנסות הראשוניות (הכנסות בגין שכר עבודה והשקעות), אשר ניצב על הרמה הגבוהה ביותר מאז הרביע השלישי של 2019. גם העלייה בעודף בחשבון הסחר בשירותים תרמה במידת מה לעלייה בעודף בחשבון השוטף, כאשר מנגד ירידה בחשבון ההכנסות המשניות (העברות שוטפות) והעמקת הגירעון בחשבון הסחר בסחורות הניבו תרומה שלילית מתונה.
העודף בחשבון השוטף עלה קלות ברביע השלישי של 2023 (כלומר בארבעת הרביעים שהסתיימו ברביע זה), והסתכם בכ-4.2% תוצר (שווה ערך לכ-22 מיליארד דולר), זאת לעומת כ-4.1% תוצר ברביע הקודם, והוא נע סביב 4% תוצר כבר שמונה רביעים ברציפות.
העודף בחשבון השירותים המשיך את מגמת הירידה שאפיינה אותו בתקופה האחרונה, והסתכם בכ-7.3% תוצר, על רקע האטה ביצוא השירותים, בפרט שירותי הייטק ושירותי תחבורה, וברביע האחרון גם שירותי תיירות, אך הוא עדיין גבוה משמעותית מרמתו בסיכום שנת 2019 (5.7% תוצר).
הגירעון בחשבון הסחורות הצטמצם קלות ברביע השלישי של 2023 (רביע שלישי ברציפות), הודות לירידה מהירה יותר של היבוא ביחס ליצוא, אך הוא נותר גבוה יחסית בהשוואה היסטורית.
נציין כי עד כה ניתן להדגיש שני גורמים בולטים התומכים בגידול בעודף בחשבון השוטף ברביע הרביעי של 2023. הראשון, על פי נתוני הגירעון המסחרי הבסיסי בחודשים אוקטובר-נובמבר, צפוי הגירעון בחשבון הסחורות ברביע הרביעי של 2023 לרדת בהשוואה לרביע הקודם. והשני, הירידה החדה בטיסות אל ומחוץ לישראל צפויה לתמוך בעודף בחשבון השירותים, שכן היבוא של שירותי תיירות גבוה משמעותית מהיצוא של שירותים אלו.
במבט כולל, העודף בחשבון השוטף וההשקעות הריאליות בישראל, מהווים גורמים אשר תומכים בשער החליפין של השקל.
במבט קדימה, לשנת 2024, ותוך התחשבות במידה הניכרת של אי-וודאות לגבי ההתפתחויות הביטחונית-כלכליות-חברתיות-פוליטיות המשפיעות על ישראל, צפוי עודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים של ישראל, אם כי בהיקף מתון מזה הצפוי בשנת 2023 – כ-4 אחוזי תוצר ב-2024 לעומת כ-5 אחוזי תוצר בשנת 2023.
| ארה"ב: מחירי ה - PCE מצביעה על כך שהאינפלציה מסתיימת והדרך להפחתת ריבית הפד מתקצרת
מחירי הליבה של PCE עלו ב-0.06% בלבד בנובמבר. מחירי ה-PCE הכוללים ירדו ב-0.1%.במהלך ששת החודשים האחרונים אינפלציית הליבה הייתה בקצב של 1.9% בלבד במונחים שנתיים. למרות ששיעור אינפלציית הליבה של PCE ב-12 החודשים האחרונים נותר גבוה יחסית, בשיעור של ב-3.2%, נראה שהזינוק שלאחר הקורונה של האינפלציה הסתיים.
הירידה במחירי האנרגיה תרמה לכך שמדד מחירי ה-PCE הכללי ירד בחודש שעבר, זאת לראשונה מאז אפריל 2020. יש לקחת בחשבון את ההאטה הנוספת שצפויה באינפלציית שכר הדירה בחודשים הקרובים, שתבוא לידי ביטוי במדדי המחירים השונים, ובכלל זה מדדי הליבה, מה שיעזור לאינפלציה להמשיך לרדת לכיוון יעד האינפלציה.
העלייה המתונה במחירי הליבה של ה-PCE בחודש נובמבר שונה מאשר העלייה בשיעור של 0.3% במדד המחירים לצרכן (CPI) במונחי ליבה בחודש זה, מה שממחיש את החשיבות של ה-PCE, המשתנה שאליו הפד מכוון ומשמש כבסיס להגדרת יעד האינפלציה.
מדד זה, המתחשב בשינויים השוטפים שבהרכב הצריכה מצוי במגמה עקבית של ירידה מאז אמצע שנת 2022.
הכותב הוא הכלכלן הראשי של בנק לאומי. הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות בסקירה מסופקים כשירות לקוראים, ואינם משקפים בהכרח את עמדתו הרשמית של הבנק. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבלת הצעות, או ייעוץ לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויים. לבנק ו/או לחברות בנות ו/או לחברות הקשורות אליו ו/או לבעלי שליטה ו/או לבעלי עניין במי מהם עשוי להיות מעת לעת עניין במידע המוצג בסקירה, לרבות בנכסים פיננסיים המוצגים בה.