הירידות בבורסות העולם נמשכות? השקל צפוי להיות תנודתי יותר מהרגיל

|דר' גיל מיכאל בפמן, כלכלן ראשי | דודי רזניק, אסטרטג ריביות |

| אג"ח ממשלתי ומקרו

מבט שבועי –המגמה השלילית, מראשית השנה, נמשכה השבוע בשוק האג"ח הממשלתי. ירידות שערים חדות יחסית ועליית תשואות נרשמו לאורך העקומים. עליית התשואות נרשמה בעיקר בחלקים הבינוניים – ארוכים של העקומים על רקע החשש מההידוק המוניטרי בעולם שהולך ותופס תאוצה. איגרות החוב לטווח ארוך של מעל 10 שנים אבדו כ – 6% בממוצע במחיר מראשית חודש ינואר.

המגמה השלילית בשוק האג"ח הממשלתי הנמשכת מתחילת השנה הנוכחית נמשכה ביתר שאת גם השבוע. ירידות שערים נרשמו בכל האפיקים למעט איגרות החוב בריבית משתנה. שאר האפיקים המשיכו במגמה של ירידות שערים חדות יחסית ועליית תשואות כאשר השקלים הלא צמודים לטווח של 10 שנים ומעלה משלימים ירידות שערים של 6.3% מראשית השנה ואילו צמודי המדד המקבילים משלימים ירידות מחירים של כ – 5.5% בממוצע.

ההידוק המוניטרי בעולם ההולך ותופס תאוצה ממשיך להשפיע לרעה על האפיקים הממשלתיים בכל העולם ובישראל. השבוע נמשכו עליות ריבית בעולם בבריטניה ובצ'כיה.

ברור כי הפד יעלה את הריבית בהודעה הבאה בחודש מרץ. על פי הודעת הריבית מיום ה' בגוש האירו ייתכן וגם שם העלאת ריבית איננה כה רחוקה כפי שהיה נראה עד כה וזאת על רקע המשך העלייה בסביבת האינפלציה, בעיקר כתוצאה מהמשך עליית מחירי האנרגיה בעולם.

עליית התשואות באפיק השקלי הלא צמוד ממשיכה להיות בעיקר בחלק הבינוני – ארוך של העקום כך שתלילות העקום בטווח של 2 – 10 שנים ממשיכה לעלות והגיעה השבוע לרמה של כ – 130 נ"ב. זאת בניגוד למגמה בארה"ב שם דווקא העקום משתטח לאחרונה על רקע עליית תשואות חדה בחלקים הקצרים לעומת עליית תשואות מתונה בחלקים הארוכים.

החולשה באיגרות החוב השקליות המקומיות באה לידי ביטוי גם ביחס לאיגרות דולריות מקבילות של ממשלת ארה"ב. כאשר פער התשואה בטווח של 30 שנים לפדיון מצוי ברמה גבוהה מאוד, הגבוה אף מהפער בראשית משבר הקורונה עת התשואות הארוכות בארה"ב צנחו לשפל היסטורי.

| בחודש ינואר ובניגוד למגמה לאורך שנת 2021, נבלמה מגמת ההתחזקות של השקל מול הדולר ומול סל המטבעות

השקל התאפיין, עד לאחרונה, במגמה מתמשכת של התחזקות מול הדולר, באופן שבולט ביחס למטבעות אחרים בעולם. מגמת ההתחזקות של השקל מול הדולר נמשכה גם בזמן משבר הקורונה. כך, בתקופה שבין 01/2020-01/2021 השקל התחזק מול הדולר בכ-6.5%, ובתקופה שבין 01/2021-01/2022 נרשם ייסוף של כ-2.4% בשערו של השקל מול הדולר, שירד לרמת שפל היסטורית.

מנגד, המטבעות האחרים ובהם המטבעות המובילים של הכלכלות המפותחות הגדולות בעולם (אירו, ליש"ט וין), וכן מטבעות של כלכלות בנות השוואה לישראל (וון דרום קוריאני וקורונה צ'כית), אמנם התחזקו מול הדולר במהלך שנת 2020, אולם בתקופה שבין 01/2021-01/2022 כל המטבעות של הכלכלות המפותחות נחלשו מול הדולר, להוציא השקל.

ההתחזקות של הדולר בעולם, חלה בין היתר, על רקע התאוששות הכלכלה האמריקאית והתגברות חוסר הודאות לגבי פעילות הכלכלה הגלובלית בהמשך, בעיקר עקב התפרצויות התחלואה בקורונה לאורך שנת 2021.

השקל המשיך להתחזק מודל הדולר גם במהלך 2021, בניגוד למגמה של המטבעות המובילים, כאמור. זאת, בין היתר, על רקע ההתאוששות הכלכלית המהירה בישראל, השיפור המהיר בפרופיל הפיסקאלי של המשק, וכן בתמיכתם של הגורמים הבסיסיים, ובראשם: העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים (שנתמך בצמיחה מהירה ביצוא השירותים) וההשקעות הישירות הנכנסות למשק, אשר הגיעו להיקף שיא בשנים 2020-21.

כמו כן, עליות השערים בשווקים הפיננסיים העולמיים (בדגש על אלה של המשק האמריקאי) תמכו בהתחזקות השקל, דרך פעולות הגידור של המוסדיים, אשר מכרו מט"ח.

אולם, במהלך חודש ינואר 2022 המגמה התהפכה, ברקע ירידות השערים החדות בשווקים הפיננסיים העולמיים, בהובלת מניות הטכנולוגיה בבורסת הנאסד"ק בארה"ב. התפתחות זו, משפיעה בכיוון של היחלשות השקל דרך מספר אפיקים, כאשר אחד מהם הוא הפעולה מצד הגופים המוסדיים שבוחרים לרכוש מט"ח תוך כדי ירידות שערי מניות בחו"ל, בכדי לשמור על שיעור החשיפה הרצוי למט"ח, גורם אשר תמך בהיחלשות השקל מול הדולר.

בסוף חודש ינואר 2022 שער החליפין של השקל מול הדולר עמד על 3.195 שקל, הרמה הגבוהה ביותר מאז סוף חודש אוקטובר 2021. התפתחות אשר משקפת היחלשות של השקל מול הדולר, שעמד בשיא עוצמתו על 3.07 שקל (באמצע נובמבר 2021) ועל 3.09 שקל בתחילת ינואר. ההגעה לשער זה משקפת במידה דומיננטית את תרומת התחזקותו של הדולר בעולם במהלך רוב חודש ינואר 2022 ויציבות יחסית של השקל האפקטיבי (ביחס לסל המטבעות).

כלומר שהפיחות של השקל ביחס לדולר במהלך חודש ינואר משקף יותר מאשר כל דבר אחר את עוצמתו של הדולר בעולם ולא שינוי בסיסי בכיוונו של השקל.

במבט קדימה, אנו מעריכים כי הלחצים לייסוף השקל צפויים להתמתן באופן זמני במהלך 2022, זאת לאור התחזית להיחלשות מסוימת של הגורמים הבסיסיים בהשוואה לרמתם אשתקד. השקל צפוי להיות גם תנודתי במידה רבה מהרגיל, זאת על רקע שינויי במדיניות הרכישות של בנק ישראל וגם לאור הצפי כי השווקים הפיננסיים לא ירשמו עליות שערים חדות כמו ב-2021 ואף יתאפיינו במידה מוגברת של תנודתיות, שנוטה להשפיע לשלילה על השקל.

עם זאת, בטווח הבינוני-ארוך, השקל צפוי לשמור על עוצמתו, בתמיכתם של הגורמים הבסיסיים של המשק והתחזית להמשך התרחבות הפעילות הכלכלית.

| הידוק המדיניות המוניטרית של ארה"ב – מה נראה כסביר ומה נראה פחות סביר?

העלאת ריבית הפד בשיעור של 25 נ"ב במרץ הקרוב מתומחרת במלואה בחוזים העתידיים והשוק מעניק סבירות לא קטנה גם לאפשרות של העלאה בשיעור של 50 נ"ב. לפי תמחור זה השווקים צופים העלאת ריבית נוספת, מיד בהחלטה שלאחר מכן, של חודש מאי 2022 ובסך הכול העלאות ריבית בשיעור כולל של 140 נ"ב במהלך 12 החודשים הקרובים.

השוק מעניק הסתברות הולכת וגדלה להעלאת ריבית ראשונה של 50 נ"ב ולא של 25 נ"ב, מהלך חריג שלא נראה מזה יותר מ-20 שנה. באותה עת, בשנות ה-90, כאשר הריבית הועלתה במדרגות של 50-75 נ"ב בכל פעם, רמת הריבית עצמה הייתה גבוהה במידה ניכרת מאשר כיום, 3.75-6.00%, והמשמעות של צעד של 50 נ"ב בריבית לא הייתה כה גדולה כבסביבה שכיום, בה הריבית הינה 0.00-0.25%.

החשש העיקרי מפני מהלך של הידוק מהיר מדי או במדרגות גדולות מדי של העלאת ריבית על ידי הפד הוא בגרימה לעקום התשואות להתהפך, תוך שהתשואות לפדיון בחלק הקצר של העקומות עולות במהירות בתגובה למהלך גדול ומהיר של הפד, כאשר התשואות בטווחים הארוכים אין פועלות כך, זאת משום שהן מעוגנות בגורמים הבסיסיים שאינם תומכים בעלייה כה מהירה של התשואות.

היפוך של העקום, ובפרט רמת תשואות לפדיון הגבוהות בטווח של שנתיים לפדיון מאשר אלו של 10 שנים לפדיון עלול להעביר לשווקים מסר חזק של חשש מפני מיתון המשמש ובא וזה עלול להיות סיגנל שלילי לשוקי המניות ולאמון הצרכנים והעסקים באופן כללי יותר.

כיום שיפוע העקום מתון וחריג לשלב מוקדם זה של מחזור העלאת הריבית. יתכן שזה מאותת על צפי שבסך הכול כולל, הפד יצטרך להעלות את הריבית הקצרה מספר לא גדול של פעמים בכדי להוריד את האינפלציה. יתכן גם שמבנה עקום התשואות עוות עקב גודל הרכישות של הפד השנתיים החולפות, כאשר הפד מחזיק כעת ב-25% מכל החוב של האוצר האמריקאי.

למרות זאת, המצב הנוכחי של הפד מתחיל להידמות למחזור ההידוק של 2004/2005. קדמה לכך תקופה של הפחתת הריבית לריבית בשיעור נמוך ביותר דאז של כ-1% בלבד מ-6.5% קודם לכן – על ידי הנגיד גרינספן.

ברקע לצורך בהעלאת הריבית היה מצב של האצת האינפלציה מכ-2% לכ-4.5%.

עם זאת, באותה תקופה, שהייתה לאחר משבר הדוט-קום וגם לאחר המשבר הכלכלי שבא בעקבות אסון ה-9/11, היה עודף חיסכון גלובלי אדיר שמצא את דרכו לאיגרות חוב של ממשלת ארה"ב כמקלט בטוח, וכתוצאה מכך שיעור התשואה לפדיון על אג"ח ממשלתי של 10 שנים המשיך וירד מכ-6-7% ל-3.5%, זאת גם כאשר הפד החל להעלות את הריבית בצעדים של 25 נ"ב וזאת בכל אחת משמונה הפגישות של ה-FOMC במשך שנתיים ברציפות, תוך העלאת הריבית של הפד מ-1% ל-5.25% ותוך כדי זאת העקום הלך והשתטח ואף הפך לבעל שיפוע שלילי.

בניגוד ל-2004/2005, כיום יש בידי הפד שני כלים יעילים יותר וחשובים מאוד לשם ביצוע ההידוק המוניטרי, וזאת תוך כדי צמצום מידת הסיכון להגעה לעקום הפוך: צמצום כמותי באמצעות הפחתת היקף הנכסים שבמאזן הפד ושימוש נרחב במתן צפי קדימה – FORWARD GUIDANCE מפורט ותדיר. מדובר בכלים אשר יאפשרו בסופו של דבר מהלך קטן יותר העלאת ריבית, ואף גם יעיל יותר מבחינת השגת התוצאה של השגת נורמליזציה מוניטרית.

טוב היה שהפד יעשה שימוש בהבהרת הצפי קדימה, זאת תוך כדי הצגת תוכנית נחושה וברורה לצמצום המאזן וההצהרה ברורה, השוללת העלאות ריבית במדרגות גדולות של 50 נ"ב ויותר, אך מבהירה מהי הריבית הסופית אליה שואפים בטווח הארוך.

טוב היה שהפד יעשה שימוש בהבהרת הצפי קדימה, זאת תוך כדי הצגת תוכנית נחושה וברורה לצמצום המאזן וההצהרה ברורה, השוללת העלאות ריבית במדרגות גדולות של 50 נ"ב ויותר, אך מבהירה מהי הריבית הסופית אליה שואפים בטווח הארוך.

| האינפלציה בגוש האירו – נתוני הבזק

לפי נתוני ההבזק, נרשמה עלייה באינפלציה השנתית בגוש האירו מ-5.0% בדצמבר ל-5.1% בינואר וזה היה הרבה מעל לתחזית הקונצנזוס לירידת הקצב ל- 4.4%.

ברמה החודשית המדד עלה ב-0.3% לעומת צפי של ממוצע הקונצנזוס לירידה בשיעור של 0.3%. האצת האינפלציה מפתיעה משום שלא נתנה ביטוי להשפעת שינוי שיעור המע"מ הגרמני בשנה החולפת, מה היה אמור למתן את הקצב השנתי בינואר 2022.

מאחר ומדובר בנותן הבזק, אין עדיין פרטים לגבי הרכב המדד, אך נראה שהאינפלציה זינקה בעיקר בשל עליית מחירי האנרגיה המפוקחים ורכיבים אחרים שהינם מחוץ "לליבה" של המחירים (הליבה 2.3% בשנה האחרונה).

רכיבים נוספים שנראה שהתייקרו כוללים את מחירי המזון, הטבק והאלכוהול. הפתעת האינפלציה של ינואר מרמזת שלא ברור שזו תחזור לסביבה העקבית עם יעד האינפלציה (2%) בעתיד הנראה לעין.

מחר תתקיים ישיבת מדיניות ב-ECB, וקובעי המדיניות עשויים לשנות את ההנחיות שלהם כדי לאותת שהסבירות להעלאת ריבית בעתיד הולכת וגדלה. ה-ECB צפוי לצמצם את רכישות הנכסים ל-20 מיליארד אירו לחודש עד אוקטובר ולסיים את התכנית לחלוטין עד סוף 2022. העלאת ריבית ראשונה צפויה להתרחש לאחר מכן, ככל הנראה ב-2023.

| ארה"ב וגוש האירו - על מסלולי התאוששות שונים?

במבט כולל במהלך תקופת הקורונה, ביצועי התוצר של ארה"ב היו טובים מאלו של גוש האירו, עם ירידה קטנה יותר בתפוקה בשלבים הראשונים של המגיפה ולאחר מכן התאוששות מהירה יותר של הפעילות.

ברביע הרביעי של 2021, רמת התוצר של ארה"ב הייתה כ-3% מעל לרמה טרום-המגיפה, זאת בעוד שהתוצר של גוש האירו רק חזר לרמתו טרום-המגיפה. נתוני התוצר ברביע הרביעי ממשיכים ומדגישים פערים שבין ארה"ב לבין גוש האירו. התוצאה נוגעת גם להערכה שה-ECB יעמוד בפני הרבה פחות לחץ מאשר הפד של ארה"ב להדק את המדיניות המוניטרית.

עם זאת, גוש האירו השיג ביצועים טובים יותר מארה"ב מבחינת התעסוקה. רמת התעסוקה בגוש האירו כמעט ולא השתנתה יחסית לרמה שלפני המגפה, בעוד שבארה"ב היקף התעסוקה נמוך ב-2%.

ניתן להסביר את החוזק היחסי של התעסוקה בגוש האירו על ידי הגישות השונות למתן תמיכה פיסקלית והמדינות שיושמה בשוק העבודה במהלך המגיפה. הממשלות באירופה השתמשו בשילוב של חופשה ללא תשלום ותוכניות סבסוד לעבודה לתמיכה בהכנסה.

המנגנון של העברת הסיוע אל העובדים באמצעות המעסיקים באירופה שמר על קשר טובים יותר בין העובדים לבין המעסיקים וזה עזר לשמר את התעסוקה ויכולת ההתאוששות המהירה שלה באירופה.

לעומת זאת, ממשלת ארה"ב סיפקה תמיכה גדולה באמצעות שילוב של משלוח צ'קים הביתה למשקי הבית (כסף מההליקופטר) והגדלה אדירה של תשלומי דמי אבטלה לכל שבוע אבטלה.

זה העביר הכנסה רבה ולא צפויה למשקי בית וגם יצר מוטיבציה רבה לשבת בבית כמובטל לנוכח דמי אבטלה אדירים, של כ-1000 דולר בשבוע (דמי אבטלה בסיסיים +התוספות המיוחדות), ולא מנע פיטורים עלי המעסיקים בשלבים הראשונים של המגיפה.

חלק מהעובדים המפוטרים הללו עזבו כעת את כוח העבודה באופן פרמננטי, לדוגמא באמצעות פרישה מוקדמת ויציאה לפנסיה בגיל צעיר יחסית. התוצאה היא של שיבוש גדול בהרבה בשוק ומתמשך בשוק העבודה האמריקאי, עם תעסוקה שירדה וירידת מדרגה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. זה גם בא לידי ביטוי בשיעור שיא של כל הזמנים של עסקים שיש להן משרות פנויות ואינן מצליחות למצוא עובדים.

ניתן להסביר את החוזק היחסי המצטבר של התוצר האמריקאי בשלושה דברים. ראשית, למרות שוק התעסוקה החלש יותר, ארה"ב חוותה התאוששות חזקה יותר של הביקוש המצרפי. זה נתמך בעיקר בחבילת תמריצים פיסקלית גדולה מאוד (25% מהתוצר, בהשוואה לממוצע של 15% מהתוצר בגוש האירו), וזינוק זמני כלפי מעלה בהכנסה הפרטית הפנויה של משקי הבית.

שנית, ההתאוששות של גוש האירו נבלמה על ידי הגבלות קפדניות יותר הקשורות למגפה על. זה גורם מרכזי להאטה הניכרת בתוצר של גרמניה, אוסטריה, הולנד ומדינות אחרות ברביע הרביעי של 2021.

לבסוף, גוש האירו נפגע קשה יותר מארה"ב מבעיות שרשרת האספקה של מגזר יצור כלי הרכב, שהוא בעל חלק גדול יחסית בכלכלת גרמניה, השפעות גם על מדינות אחרות. הירידה בתפוקת הרכב הגרמני לכשעצמה גרעה ככל הנראה כ-0.3% מהתוצר של גוש האירו. כמו כן, מדינות כמו ספרד, פורטוגל, יוון ואיטליה תלויות מאוד בתיירות, במידה רבה יותר מאשר מידת התלות של ארה"ב ונראה שגורם זה גרע כ-0.4% מהתוצר של גוש האירו.

עתה, הצמיחה בארה"ב צפויה להאט, זאת לנוכח מספר גורמים הקיימים בארה"ב ובמידה פחותה בגוש האירו: הפסקת תכניות ההרחבה האדירות של ארה"ב; חסכון של משקי הבית בארה"ב שנפגע מירידות השערים בשוק המניות האמריקאי לו משקי הבית חשופים באופן רב מן הרגיל; התייקרויות רבות ונרחבות יותר בארה"ב מאשר בגוש האירו ופגיעה רבה יותר בכוח הקנייה של הצרכנים; וקושי רב יותר בשוק העבודה האמריקאי ומחסור מתמשך ואף מעמיק של עובדים.

| הבנק המרכזי בבריטניה ממשיך את העלאות הריבית, והאם העלאת הריבית באירופה הולכת ומתקרבת?

הבנק המרכזי של אנגליה החליט להעלות את הריבית בממלכה ל-0.5%, כצפוי, לאחר שבדצמבר העלה אותה מ-0.1% ל-0.25%. הבנק הבריטי היה הראשון מבין הבנקים הגדולים בעולם שהעלה את הריבית מאז פרוץ משבר הקורונה, כאשר זו הפעם הראשונה מאז שנת 2014 שחלות באנגליה שתי העלאות ריבית רצופות.

מהפרוטוקולים של ועדת המדיניות המוניטרית של הבנק עולה ש-4 מתוך 9 חברי ועדה הצביעו בעד העלאת הריבית ל-0.75%, כדי להשיג את יעד האינפלציה שעומד על 2%.

לפני כן, מעריכים כלכלני הבנק שהאינפלציה תגיע עד ל-7% בשיעור שנתי. כמו כן, הוועדה הצביעה פה אחד להתחיל לצמצם את מלאי רכישות האג"ח הממשלתיות והקונצרניות עד סוף 2023.

הצהרת המדיניות המוניטרית של ה-ECB לא שינתה את הריבית וגם לא שינתה עדיין ההנחיה קדימה יחסית למה שהוצג בדצמבר: סיום רכישות ה-PEPP בחודש מרץ והפחתת כלל רכישות הנכסים נטו ל-20 מיליארד אירו לחודש עד לאוקטובר. ה-ECB לא יעלה את הריבית כל עוד לא התקיימו תנאי האינפלציה שלה ותכניות הרכישה הגיעו לסיום.

התחזית הנוכחית היא שה-ECB יעלה את ריבית הפיקדונות השלילית לאפס עד לסוף 2023, כאשר ההעלאה הראשונה תתבצע ככל הנראה בתחילת השנה הבאה. עם זאת, ככל שהאינפלציה תמשיך ותפתיע עוד ועוד כלפי מעלה, גדל הסיכוי להעלאת ריבית עוד השנה. צפוי ש ECB ישנה שוב את תוכניות המדיניות שלו בחודש מרץ בכדי לאפשר הפחתה מהירה יותר של רכישות הנכסים, מה שיאפשר העלאות הריבית עוד השנה.

| הבנק המרכזי של אוסטרליה RBA מסיים את רכישות הנכסים אך מאותת כי העלאת ריבית עדין אינה על הפרק

בנק ה-RBA הודיע על ההחלטה לסיים את רכישות האג"ח שלו ב-10/2/22. הבנק עדכן מטה את תחזית צמיחת התמ"ג לרביע הרביעי של 2022 מ-5.5% ל-4.25% ולרביע הרביעי של 2023 מ-2.5% ל-2.0%.

למרות זאת, הבנק צופה כעת שיהיה פחות כושר יצור פנוי במשק, שכן הוא שינה את תחזית סוף 2023 לשיעור האבטלה מ-4.0% ל-3.75%. יתרה מכך, בתגובה לזינוק האחרון באינפלציה הבסיסית, הבנק צופה כעת שהאינפלציה "המוחלקת" (TRIMMED MEAN) תטפס מ-2.6% ברביע הרביעי של 2021 ל-3.25% "ברביעים הקרובים". האינפלציה צפויה להישאר מעל לאמצע של תחום היעד של 2-3% עד סוף 2023, ברמה של 2.75%.

הבנק ציין כי סיום תוכנית רכישת האג"ח שלו "אינו מרמז על עליית ריבית בטווח הקרוב" וציין כי מוקדם מדי להסיק שהאינפלציה מצויה באופן יציב בטווח היעד.

עם זאת, הבנק נטש את השקפתו שבכדי לגרום לחריגה מיעד האינפלציה על פני זמן, עליית השכר תצטרך להיות "גבוהה באופן מהותי". צפוי שבמחצית השנייה של 2022 יבשילו התנאים להעלאת ריבית, עם העלאה ראשונה באוגוסט, והמשך התהליך עד לכ – 1.25% ב- 2023 וזאת מכ-0.1% כיום.

בהקשר של המשק הישראלי, הנתונים שתוארו לעיל עבור אוסטרליה דומים בחלקם להערכות לגבי הנשק הישראלי. בהתאם לכך, תוואי העלאת הריבית בישראל צפוי להיות דומה הרבה יותר לזה של אוסטרליה מאשר לזה המסתמן עבור ארה"ב.

| הבנק המרכזי בצ'כיה ממשיך להעלות את הריבית

הבנק הלאומי של צ'כיה (CNB) העלה את הריבית של 75 נקודות בסיס, ל-4.50%, וכנראה שימשיך בהעלאת ריבית נוספת ל-5.00% במרץ. ה-CNB האט את מהלך ההידוק שלו ב-25 נקודות בסיס בכל אחת משתי הפגישות האחרונות שלו, לאחר שביצע עד כה העלאות של 425 נקודות בסיס מאז יוני. זה בא על רקע האצה של האינפלציה אשר עברה בהרבה את תחזיות ה-CNB. האינפלציה עלתה ל-6.6% בדצמבר, שיעורה הגבוה ביותר מאז אמצע 2008. עליות מחירים גדולות נוספות צפויות השנה עקב המשך התייקרות האנרגיה. הבנק המרכזי עשוי להעלות את תחזית האינפלציה שלו לשנת 2022 של 5.6% בעלייה משמעותית בדוח המדיניות המוניטרית שלו ל-7.5% לפחות.

| הפעילות התעשייתית העולמית, כפי שמשתקפת במדדי מנהלי הרכש – פגיעה קטנה יחסית מצד האומיקרון.

מדדי מנהלי הרכש, ה-PMI, של הייצור מצביעים בחודש ינואר על שיבושים קטנים יחסית בפעילות, עם תמונה מצב טובה יחסית לרוב המדינות מלבד סין וארה"ב. נראה שהפגיעה מצד האומיקרון בתפוקה הייתה מועטה עד כה וצפויה להיות קצרת מועד. היוצאות מן הכלל, הן סין וארה"ב, שם הייתה היחלשות ב-PMI.

במקרה של סין, נראה שהירידה משקפת מאמצים גדולים לבלימת התפשטות הווירוסים וזאת במחיר של פגיעה יזומה בפעילות. ההיחלשות בסין קשורה גם "להתקררות" תחום הנדל"ן שם ולירידה בעוצמת הביקוש החיצוני. בארה"ב, סקר הייצור החלופי, זה של ה- ISM, מצביע על מצב יותר טוב בהרבה יותר מאשר סקר ה-PMI של IHS/Markit, כך שיש לקבל בזהירות את התמונה לגבי ארה"ב, ויתכן ומדובר בבעייתית מדידה בעת הנוכחית.

מחוץ לשתי הכלכלות הגדולות בעולם, מדדי התפוקה ירדו רק במעט במדינות המתעוררות הגדולות ועלו במדינות המפותחות. לא רק שהפגיעה של האומיקרון בתעשייה הייתה מוגבלת, עסקים רבים מתחילים להביע אופטימיות לנוכח ההגעה לשלב שיא הגל ואף מעבר לשיא.

צבר ההזמנות של החברות גדל בקצב איטי יותר והחברות עדיין מקטינות את מלאי המוצרים המוגמרים שלהן כדי לעמוד בצבר ההזמנות הקודמות. כתוצאה, המחסור עדיין חריף, והשיבושים הגדולים באספקה תורמים לשמירה על רמת מחירים גבוהה. נראה שהחברות מממשות את כוחן בעת הנוכחית בכדי לשמור על הרווחיות ואף לשפרה, זאת דרך המשך העלאת המחירים, מה שצפוי ללחוץ עוד כלפי מעלה את האינפלציה בעולם בתקופה הקרובה.

מסמך PDF: הסקירה השבועית המלאה של לאומי (הסקירה במסמך ה-PDF ניתנת לצפייה באתר בלבד)

הכותב הוא הכלכלן הראשי של בנק לאומי. הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות בסקירה מסופקים כשירות לקוראים, ואינם משקפים בהכרח את עמדתו הרשמית של הבנק. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבלת הצעות, או ייעוץ לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויים. לבנק ו/או לחברות בנות ו/או לחברות הקשורות אליו ו/או לבעלי שליטה ו/או לבעלי עניין במי מהם עשוי להיות מעת לעת עניין במידע המוצג בסקירה, לרבות בנכסים פיננסיים המוצגים בה.