עדיפות האג"ח הקונצרניות על הממשלתיות תימשך? לא מומלץ להגדיל חשיפה לאפיק

| ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון |

עיקרי הדברים בסקירה השבועית:

| מאקרו

• • פרוטוקול דיוני המדיניות המוניטרית של ב"י מגלה כי אחד החברים הצביע בעד העלאת ריבית. עם זאת, נראה כי העלאת ריבית לא צפויה בחודשים הקרובים על רקע העובדה כי האינפלציה בישראל אינה חורגת מהגבול העליון של יעד יציבות המחירים.
• • חברי הוועדה המוניטארית סבורים כי סביבת האינפלציה בישראל אמנם עלתה, אך היא נמוכה משמעותית ממדינות רבות בעולם ומצויה בתוך תחום היעד וכך גם הציפיות, וכי אין חשש מהתפרצות אינפלציונית.
• • שוק האג"ח הממשלתי אינו מגלם ציפייה להעלאות ריבית בשנה הקרובה, בניגוד לשוק ריביות ה-IRS, שם הציפיות להעלאות ריבית במהלך השנה הקרובה עלו משמעותית, לרמות שיא, בתקופה האחרונה.
• • מספר המשרות הפנויות במשק המשיך לגדול גם בספטמבר; במקביל, שיעור האבטלה ה"רחב" עמד על 7.9%.
• • המשק הישראלי מייצר משרות במקביל לגאות בפעילות הכלכלית, אולם עדיין לא בהיקף מספיק בכדי לקלוט את מלוא היקף המובטלים, מצב אשר משקף לחצים מתונים יחסית לעליות שכר.
• • "התנאים הבסיסים" של ארה"ב (יחס חיסכון-השקעה, כמו גם היקף הגירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים), תואמים לסביבת תשואות גבוהה מזו כיום. ישנם כמה גורמים אשר עשויים להביא על פני זמן להמשך עליית התשואות ובהם: בלימה ברורה של השפעת הווירוס על הכלכלה של ארה"ב; עלייה נוספת של האינפלציה; צמצום משמעותי של מידת מעורבות הפד בשוק. סביבה זו היא סביב כ-2.5% באג"ח ל-10 שנים. התפתחות כזו, אם וכאשר תתממש, צפויה לבוא לידי ביטוי בחזרה של התשואה הריאלית (10 שנים ומעלה) לרמה שאיננה שלילית כפי שהינה כיום.

| אג"ח ממשלתיות

• • ירידות שערים ועלייה ברמת התשואות נרשמה השבוע בכל האפיקים.
• • להערכתנו האטרקטיביות היחסית של השקעה בשוק האג"ח הממשלתי נמוכה יחסית.
• • אנו ממליצים על השקעה במח"מ קצר - בינוני.
• • השקלים הלא צמודים מומלצים לאחזקה בטווח של 3 - 5 שנים.
• • החשיפה מומלצת בעיקר דרך מכירת IRS.
• • צמודי המדד מומלצים להשקעה בטווח של עד 2 - 5 שנים.
• • אנו ממליצים על הגדלת ההשקעה באג"ח בריבית משתנה ומזומן חלף שקעה במק"מ.

| אג"ח קונצרניות

• • למרות המגמה השלילית השבוע, נרשמה מגמה של יציבות ברמת המרווחים.
• • עלייה חדה נרשמה השבוע בגיוסים בשוק הראשוני.
• • מומלצת השקעה בעיקר באיגרות בדרוג בינוני - גבוה במח"מ קצר צמודות מדד.

| מבט שבועי: אג"ח ממשלתיות ומאקרו

עליית תשואות לאורך העקומים. בעקום השקלי הלא צמוד נרשמה עליית תשואות בעיקר מטווח של 3 שנים ומעלה, ואילו בצמודי המדד עיקר עליית התשואות נרשמה בטווח הבינוני של העקום. הרקע לעליית התשואות, המשך מגמת עליית התשואות בעולם והמשך החשש מאינפלציה שיגרור העלאות ריבית מוקדמות מהחזוי ברחבי העולם.

שוק האג"ח הממשלתי המקומי נסחר השבוע במגמה שלילית של ירידות שערים ועליית תשואות לאורך העקומים. בלטו בעליית תשואות צמודי המדד לטווח הבינוני תוך עליית תשואות של 15-20 נ"ב בממוצע, וכן השקלים הלא צמודים מטווח של 3 שנים ומעלה בעליית תשואות שבועית של 10-15 נ"ב ממוצע.

בסיכום שבועי רשמו מדדי האג"ח הכללי ממשלתי וצמודי המדד הממשלתיים ירידה שבועית ממוצעת של כ-0.60%. בלטו לשלילה איגרות החוב לטווח של 10 שנים ומעלה בירידות מחירים שבועיות של יותר מאחוז בממוצע. על רקע עליית התשואות בחלק הבינוני-ארוך של העקום השקלי שבה ועלתה תלילות העקום בטווח של 2 - 10 שנים. התלילות בטווח של 5 - 10 שנים דווקא התמתנה מעט על רקע עליית תשואות חדה במיוחד בחלק הבינוני של העקום, זאת על רקע חשש בשוק לתגובה מהירה מהצפוי של בנק ישראל בהידוק מוניטארי דרך שימוש בכלי הריבית.

הלחץ לעליית תשואות איגרות החוב השקליות לטווח הבינוני מגיע גם משוק הנגזרים (ריביות ה-IRS). בתקופה האחרונה חלה עלייה חדה בתשואות לטווח הבינוני כאשר המרווח ביחס לתשואות האג"ח הממשלתיות (מרווח ה-ASW) מצוי ברמות שיא. כך לדוגמה, עומדת התשואה הממשלתית ל-5 שנים על כ-70 נ"ב לעומת ריבית IRS לתקופה הנסחרת סביב רמה של 1%. כתוצאה מכך נרשמת מגמה של מכירת האג"ח הממשלתי במקביל למכירת הריבית ל-5 שנים תוך מרווח תשואה של כ-30 נ"ב.

העלייה בריביות ה IRS מיוחסת, ככל הנראה, לפעילות משקיעים זרים המצפים למהלך של עליות ריבית בשוקי העולם במהלך השנה הקרובה, בעיקר על רקע העלייה בסביבת האינפלציה בעולם. לכן, הם פועלים בכיוון של קניית הריביות דבר המפחית בכדאיות רכישת אג"ח ממשלתי מקביל לתקופה. יש לציין כי פעילות דומה מתבצעת גם בטווחים קצרים יותר של שוק ריביות ה - IRS שהביאה לעליית הריבית לשנה בעוד שנה מעל לרמה של 70 נ"ב.

פרוטוקול דיוני המדיניות המוניטרית של בנק ישראל מגלה כי אחד החברים הצביע בעד העלאת ריבית. עם זאת, נראה כי העלאת ריבית לא צפויה בחודשים הקרובים על רקע העובדה כי האינפלציה בישראל אינה חורגת מהגבול העליון של יעד יציבות המחירים.

בדיון התקבלה החלטה להותיר את הריבית ללא שינוי בשיעור של 0.1%. ההחלטה התקבלה ברוב של חמישה חברים, בעוד שחבר אחד תמך בהעלאת שיעור הריבית ל-0.25%. בנוסף, הוחלט על סיום תכניות ההרחבה הכמותית השונות בחודשים הקרובים. עם זאת, ההתערבות השנה בשוק המט"ח אינה מוגבלת ב-30 מיליארדי דולרים, ובתום התוכנית הבנק יפעל בשוק המט"ח על-פי הצורך, זאת בהתחשב במצב המשק. נדגיש שבנק ישראל איננו מוגבל מבחינת פעילותו בשוק המט"ח.

החבר שהצביע בעד העלאת הריבית סבר שנתוני המשק מאפשרים זאת לנוכח נתוני החשבונאות הלאומית החזקים, העלייה בסביבת האינפלציה והציפיות לכל הטווחים המעוגנות ביעד והתגברות הסיכונים הפיננסיים.

הפרוטוקול מדגיש את המשך התאוששות מהגל הרביעי, מה שבא לידי ביטוי ברכישות בכרטיסי האשראי, ובפרט ברכישות בענפים שנפגעו באופן ניכר ממשבר הקורונה ורמת יצוא הסחורות גבוהה מזו ערב המשבר ויצוא השירותים שמאופיין במגמת עלייה חדה. על פי תחזית חטיבת המחקר צפויה צמיחה נאה למשק ב-2022-2021.

הוועדה דנה בעליית האינפלציה אל סביבת מרכז תחום היעד ובמידת ההתמדה הצפויה של האינפלציה. הסרת המגבלות והגידול בהכנסה הפנויה הביאו עימם גלי ביקושים משמעותיים. במקביל, צד ההיצע מתאושש לאט וטרם השתקם באופן מלא. ישנם שיבושים בפעילות הכלכלית, שמלווים בעלייה במחירי האנרגיה ובעיכובים בשרשראות הייצור והאספקה השונות. כל אלו באים לידי ביטוי בעליית האינפלציה. יחד עם זאת, חברי הוועדה סבורים כי סביבת האינפלציה בישראל אמנם עלתה, אך היא נמוכה משמעותית ממדינות רבות בעולם ומצויה בתוך תחום היעד וכך גם הציפיות, וכי אין חשש מהתפרצות אינפלציונית.

בחודשים האחרונים האינפלציה מצויה בתוך טווח יעד יציבות המחירים, ובספטמבר (אינפלציה שנתית של 2.5%) אף עלתה אל מעבר למרכז הטווח (2%), זאת לאחר מספר שנים רצופות בהן האינפלציה הייתה נמוכה מהיעד.

במבט קדימה, אנו מעריכים כי האינפלציה צפויה להמשיך לעלות בחודשים הקרובים לכיוון הגבול העליון של יעד יציבות המחירים, כך שבסוף 2021 צפויה האינפלציה להסתכם במעט יותר מ-3% (דצמבר מול דצמבר). במחצית השנייה של 2022, צפויה ירידה מסוימת באינפלציה בהשוואה ל-2021, זאת בין היתר, עקב צפי להתייצבות מחירי האנרגיה בעולם, התאוששות ההיצע בענפי השירותים, המשך תהליכי הייסוף של השקל ועוד. תהליך החזרה של האינפלציה לרמות שאפיינו אותה ערב המשבר צפוי להיות איטי והדרגתי.

בישראל, בדומה למדינות אחרות, שמירה על יציבות מחירים במשק מהווה את יעד המדיניות הראשי של הבנק המרכזי, זאת תוך תמיכה במטרות אחרות של המדיניות הכלכלית. לאור זאת, להתפתחות קצב עליית המחירים במשק, זה שבפועל וזה שבאופן הצפוי לעתיד, יש משקל משמעותי בקביעת מידת ההרחבה של המדיניות המוניטארית.

בגרף 4 בסקירה (ראו מסמך PDF) מוצגת השוואה בינלאומית של פער האינפלציה (השנתית הנוכחית) מיעד האינפלציה (במדינות שבהן קיים טווח, הפער חושב בהשוואה לגבול העליון), מול השינוי בריבית מתחילת 2021. ניתן לראות כי מה שמשותף לכל המדינות בהן הבנק המרכזי החל להעלות את הריבית במהלך 2021, הוא שהאינפלציה הנוכחית גבוהה מהגבול העליון של יעד יציבות המחירים. כלומר, במדינות אלה העלייה באינפלציה הייתה משמעותית דיה בכדי שתגרור תגובה מצד הבנק המרכזי בכלי הריבית. עם זאת, ניתן לראות שלא בכל המדינות שבהן האינפלציה עלתה בחדות גם הריבית עלתה. מדובר במדינות המפותחות הגדולות, כדוגמת: ארה"ב, גוש האירו, בריטניה, קנדה ואוסטרליה. ייתכן שיש לכך קשר לתכניות ההרחבה הכמותית חסרות התקדים שהופעלו עם פרוץ המשבר, כך שצמצום היקף התכניות כמוהו כצמצום מידת ההרחבה גם ללא שינוי בריבית, אשר צפוי להגיע במועד מאוחר יותר.

באשר לישראל, נציין כי בהחלטת הריבית האחרונה נגיד בנק ישראל חזר והדגיש כי האינפלציה בישראל עלתה במידה פחותה בהשוואה למדינות אשר בהן כבר החל מהלך של העלאת ריבית. לפיכך, לא צפוי שינוי בריבית בטווח הזמן הקרוב. תחזית חטיבת המחקר לריבית בטווח של 0.10-0.25% בעוד שנה, תואמת להערכתנו לפי תתכן העלאה ראשונה אף במועד מוקדם מכך, אך לא בטווח המידי.

| מספר המשרות הפנויות במשק המשיך לגדול גם בספטמבר

נתוני הלמ"ס מלמדים כי בחודש ספטמבר שיעור האבטלה בהגדרה הרחבה (שכולל את היקף הבלתי מועסקים, העובדים שבחל"ת ועובדים שהפסיקו לעבוד עקב פיטורים או סגירת מקום העבודה מתחילת המשבר) עמד על כ-7.9% (נתונים שאינם מנוכים מהשפעות של עונתיות), שהם כ-338.5 אלף איש. הנתונים החודשיים מסקר כוח האדם מצביעים על מגמת ירידה הדרגתית בהיקף האבטלה שנבלמה בחודש ספטמבר, ייתכן שעל רקע מיעוט ימי העבודה בחודש זה, אשר במהלכו חלו כל חגי תשרי. להערכתנו, נתוני האבטלה של חודש אוקטובר, צפויים להצביע על חזרה למגמת הירידה באבטלה, במקביל לחזרתו של המשק לשגרת פעילות.

בנוסף, עולה מנתוני הלמ"ס כי מספר המשרות הפנויות במשק הגיע לשיא של כ-135.7 אלף (נתונים מקוריים) בחודש ספטמבר 2021, המשקף שיעור של כ-4.86% (מסך כל המשרות במשק, פנויות ומאוישות). זאת, לעומת כ-90 אלף משרות פנויות ערב המשבר (פברואר 2020), נתון המשקף שיעור משרות פנויות של כ-3.2%. כלומר, הגידול במספר המשרות הפנויות, שמשקף עלייה בביקוש לעובדים במשק, נמשך על אף מיעוט ימי העבודה בספטמבר. עלייה נרשמה בכל ענפי הפעילות.

לסיכום, התרחבות הפעילות בחודשים האחרונים במקביל לפתיחת המשק, הביאה לעליית הביקוש לעובדים במרבית ענפי הפעילות, זאת במקביל לירידה הדרגתית בהיקף האבטלה ה"רחבה". אמנם חל גידול של כ-45 אלף משרות פנויות בהשוואה למצב ערב המשבר, אולם באותו זמן חלה עלייה של כ-200 אלף מובטלים. כלומר, המשק אכן מייצר משרות במקביל לגאות בפעילות הכלכלית, אולם עדיין לא בהיקף מספיק בכדי לקלוט את מלוא היקף המובטלים, מצב אשר משקף לחצים מתונים יחסית לעליות שכר. יש לציין שישנם מקצועות בהם קיים קושי בגיוס עובדים בעלי כישורים מתאימים שמעוניינים לעבוד, מה שעשוי לייצר לחצי שכר משמעותיים יותר באופן נקודתי. במבט קדימה, השיפור בשוק העבודה עשוי להאיץ עם החזרה לשגרת פעילות, ולהתבטא בירידה משמעותית יותר בהיקף האבטלה בחודשים הקרובים.

להערכתנו, שנת 2021 צפויה להסתכם (בממוצע שנתי) בשיעור אבטלה "רחב" של כ-10%, ושנת 2022 צפויה להסתכם בשיעור של כ-5.5%-6.0% (בממוצע שנתי).

| התשואות הארוכות בארה"ב צפויות להמשיך ולעלות בחודשים הקרובים

התשואות הארוכות בארה"ב עשויות להמשיך ולעלות בחודשים הקרובים לרמה של מעל ל- 2% בטווח של 10 שנים.

בהודעת הריבית האחרונה הפדרל ריזרב רמז על התחלת תהליך הפחתת רכישות הנכסים, ואנו מצפים שהוא יצהיר על תחילת התהליך בתחילת חודש נובמבר. להערכת הפדרל ריזרב, האינפלציה תישאר מעל ליעדה בשנתיים הקרובות, מה שתומך בהעלאת שיעור הריבית, מהלך אשר השוק צופה שיתרחש סביב אמצע 2022. שיעור האינפלציה המשיך להתמתן בקצב איטי מאוד בארה"ב ולהיות מעל ליעד גם ב-2022.

בהמשך לאמור לעיל, הפרוטוקולים של ישיבת ה-FOMC מצביעים על כך שצפויה בקרוב הצהרה על תחילת תהליך זה, על אף ההתאוששות האיטית בשוק העבודה באוגוסט וספטמבר. להערכתנו, בתחילת חודש נובמבר צפויה הכרזה רשמית על התחלת תהליך זה. החששות מעליית האינפלציה, ובפרט החשש מכך שהאינפלציה לא נובעת רק מגורמים זמניים כפי שהפדרל ריזרב העריך בעבר, העלו את התחזית החציונית להעלאת הריבית.

תהליך ה-TAPERING בשנת 2022 צפוי להיות איטי יחסית. נדגיש שמדובר במהלך אשר יאט בהדרגה את קצב עליית גודל המאזן של הפד ואין מדובר במהלך אשר יביא לצמצום גודל המאזן בעתיד הנראה לעין. במהלך ההתערבות הקודם של הפד, בעקבות המשבר הפיננסי הגדול, אשר החל בשלהי 2008, המאזן המשיך ועלה עד לאמצע 2014, ולאחר מכן נשמר גודלו של המאזן במשך כארבע שנים, ורק במהלך 2018 החלה ירידה איטית בו.

על רקע זה נראה כי בחודשים הקרובים תימשך בהדרגה העלייה ברמת התשואות הארוכות אל מעבר לרמה של 2% בטווח של 10 שנים.

"התנאים הבסיסים" של ארה"ב (יחס חיסכון-השקעה ריאלית וגם היקף הגירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים), תואמים לסביבת תשואות גבוהה מזו כיום. כמה גורמים עשויים לתמוך במהלך כזה ובהם: בלימה ברורה של השפעת הווירוס על הכלכלה של ארה"ב; עלייה נוספת של האינפלציה; צמצום משמעותי של מידת מעורבות הפד בשוק. סביבה זו היא כ-2.5% באג"ח ל-10 שנים. התפתחות כזו, אם וכאשר תתממש, צפויה לבוא לידי ביטוי בחזרה של התשואה הריאלית (10 שנים ומעלה) לרמה שאיננה שלילית כפי שהינה כיום.

הפוטנציאל לעליית תשואות צפוי להגיע מכיוון חיסכון שלילי של הממשלה, "זוללת משאבים" וחיסכון משקי בית, ההולך ויורד מרמות השיא. חיסכון הסקטור העסקי (רווחים שלא חולקו) בעלייה ומצוי ברמות שיא וסקטור זה תורם כיום תרומה גבוהה באופן חריג, ויתכן שגם חולף, לגישור על הפני הפער שבין השקעה (ריאלית) לחיסכון מצרפי בארה"ב. ההשקעה המקומית הגולמית (הריאלית) בארה"ב גדולה מהחיסכון המצרפי, מה שבא לידי ביטוי בגירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים (של כ-.33% אחוזי תוצר בשנה החולפת) וזה תורם לפוטנציאל להמשך מגמת עליית התשואות על פני זמן.

המלצות לפעילות: העלייה בסביבת התשואות בעולם בשילוב המשך המציאות של סביבת אינפלציה גבוהה יחסית צפויה להמשיך וללחוץ את רמת התשואות כלפי מעלה. בנק ישראל לא צפוי להעלות את הריבית בחודשים הקרובים, אך המשך העלייה בציפיות מהעולם יכולה להביא לעליית תשואות גם בחלקים הקצרים של העקומים.

תנאי הרקע להשקעה בשוקי האג"ח הממשלתיים בעולם ובכלל זה בישראל צפויים להיות פחות טובים בתקופה הקרובה. זאת על רקע המשך של אינפלציה גבוהה יחסית, ציפייה לצעדים מהדקים, גם אם איטיים ומדורגים, והמשך התאוששות במרבית מדינות OECD, כאשר בישראל אף צפויה צמיחה חזקה יותר, בפרט ב-2021.

למרות העלייה בסביבת האינפלציה, ריבית בנק ישראל איננה צפויה להשתנות בתקופה הקרובה ובנק ישראל צפוי לסיים את השימוש בכלי האג"ח המרחיבים עד סוף השנה ולהיכנס לעמדת המתנה בשימוש בכלי הריבית. עם זאת, נראה שהמשך מגמת העלאת ריביות בעולם עלולה להגביר בהדרגה הלחץ להעלאת ריבית גם בארץ, בעיקר ובמידה ותימשך העלייה בסביבת האינפלציה על רקע המחסור העולמי, העלייה במחירי האנרגיה והלחץ על שרשראות האספקה. חשוב לזכור כי דרגות החופש שבידי בנק ישראל גבוהות יחסית למדינות אחרות. לכן, הלחץ על החלקים הארוכים של העקומים, גם אם באופן חלקי לעומת ארה"ב, עלול להמשיך ולבוא מהמשך העלייה ברמת התשואות בעולם.

| ריכוז המלצותינו:

• אנו ממליצים על השקעה במח"מ קצר - בינוני.
• מומלצת השקעה מאוזנת בין שקלים לא צמודים לצמודי מדד.
• צמודי המדד מומלצים להשקעה בעיקר בטווח של 1 - 5 שנים.
• החשיפה לשקלים הלא צמודים מומלצת בעיקר בטווח של סביב 2-5 שנים. בעיקר מומלצת חשיפה דרך ריביות ה IRS הגבוהות ב 20 - 30 נ"ב מהתשואות הממשלתיות.
• מומלצת אחזקת מזומן ואג"ח בריבית משתנה לטווח בינוני - ארוך חלף השקעה במק"מ ואג"ח שקלי לטווח קצר.

| אג"ח חברות

מגמה שלילית של ירידות שערים נרשמה השבוע באפיק הקונצרני. על רקע ירידות השערים המקבילות בשוק האג"ח הממשלתי נרשמה מגמה של יציבות ברמת המרווחים. עלייה חדה חלה השבוע בפעילות בשוק הראשוני בהובלת גיוס האג"ח של בנק מזרחי טפחות (TASE:MZTF). קצב הגיוס שהיה נמוך במחצית הראשונה של השנה חזר לרמה של שנת 2020.

המסחר באפיק הקונצרני התאפיין השבוע במגמה שלילית. המדדים המובילים באפיק נסחרו בירידה ממוצעת של קרוב ל 0.4% בהובלת ירידות במדדי התל בונד צמודי המדד תל בונד 20, תל בונד 40 ותל בונד 60 שרשמו ירידה שבועית של כ-0.50%. על רקע המגמה השלילית בשוק האג"ח הממשלתי נרשמה מגמה של יציבות יחסית ברמת המרווחים, המצויים סביב רמות השפל של השנה האחרונה. דווקא המדדים בדרוגים נמוכים יחסית בלטו השבוע בירידות שערים מתונות יחסית, ככל הנראה על רקע המשך המגמה החיובית בשוק המניות המקומי.

בשוק הראשוני, כאמור, נרשמה עלייה חדה בפעילות השבוע בעיקר על רקע הגיוס של בנק מזרחי (3.6 מיליארד שקל) באג"ח בדרגת פיקדון צמוד מדד ל 7 שנים. עוד בלטו השבוע בגיוסים חברת אמות השקעות שגייסה כ-860 מיליון שקל בהרחבה פרטית, גזית גלוב (TASE:GZT) שגייסה מעל ל-600 מיליון שקל בהרחבת שתי סדרות קיימות, וקבוצת דלק (TASE:DLEKG) שגייסה 360 מיליון שקל בסדרת אג"ח חדשה בגיבוי שעבוד מניות חברה הבת דלק קידוחים (TASE:DEDRp).

הגיוסים השבוע כללו אף שתי חברות נדל"ן אמריקאיות, סילברסטין ונמקו. סך הגיוס הקונצרני מראשית השנה עומד על כ-47 מיליארד שקל והוא צפוי להיות השנה ברמות של הגיוס הכולל בשנת 2020, זאת לאחר גיוס נמוך במיוחד במחצית הראשונה של השנה הנוכחית.

לאור רמת המרווחים, אנו סבורים כי לא נכון כרגע להגדיל חשיפה לאפיק הקונצרני, כאשר עדיף להגדיל רמות הסיכון דרך הגדלת החשיפה לשוק המניות. עם זאת, נראה כי מגמת הביצועים העודפים של האפיק הקונצרני ביחס לאפיק הממשלתי עשויה להימשך לפחות בטווח הקצר.

| המלצות לפעילות באפיק הקונצרני:

• לא מומלצת הגדלת החשיפה לאפיק הקונצרני.
• אנו ממליצים על חשיפה בעיקר לאיגרות במח"מ קצר-בינוני.
• מומלצת חשיפה בעיקר לסדרות צמודות מדד.
• אנו ממליצים להיחשף לחברות בדרוג בינוני-גבוה.

מסמך PDF: הסקירה השבועית המלאה של לאומי

הכותבים הם כלכלני בנק לאומי. הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות בסקירה מסופקים כשירות לקוראים, ואינם משקפים בהכרח את עמדתו הרשמית של הבנק. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבלת הצעות, או ייעוץ לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויים. לבנק ו/או לחברות בנות ו/או לחברות הקשורות אליו ו/או לבעלי שליטה ו/או לבעלי עניין במי מהם עשוי להיות מעת לעת עניין במידע המוצג בסקירה, לרבות בנכסים פיננסיים המוצגים בה.