בנק ישראל הודיע אתמול כי רכש בנובמבר 4 מיליארד דולר במטבע חוץ, הסכום החודשי הגבוה ביותר מאז מאי, במטרה לרסן את השקל הגואה.
במהלך 11 החודשים הראשונים של 2021, קנה בנק ישראל כ-34 מיליארד דולר.
בנובמבר הגיע השקל לשיא של 26 שנים של 3.04 לדולר, ושיא של יותר מ-20 שנה של 3.44 לאירו. זה קרה לאחר שהבנק סיים את תוכנית הרכישות מתוכננת של 30 מיליארד דולר בסוף אוקטובר.
שערו היציג של הדולר נקבע על 3.155 שקלים, ושערו היציג של האירו עומד על 3.5524 שקלים. הבוקר, השקל מתחזק מול הדולר ומול האירו. הדולר יורד בשעה זו בשיעור של 0.5% לרמה של 3.1111 שקלים לדולר, ושער האירו יורד 0.4% לרמה של 3.5087 שקלים לאירו.
השקל היה המטבע המתעורר עם הביצועים הטובים ביותר במהלך מגיפת הקורונה, לאחר שעלה ב-10% מול הדולר מאז 2020, בעקבות התאוששות כלכלית שחלה על רקע מבצע החיסונים המהיר, עודף בחשבון השוטף והזרמות מט"ח מסיביות למגזר ההייטק.
מאז הוא ירד בחזרה ל-3.15 לדולר ו-3.55 לאירו.
במהלך הרבעון השלישי של השנה, התחזק השקל מול הדולר והאירו בשיעור של כ-1% ו-3.6% בהתאמה, בהתאם למגמה ארוכת הטווח.
כמו כן, התחזק השקל ב- 2.4% מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל במדד שער החליפין הנומינלי האפקטיבי והגיע לרמת שיא בשני העשורים האחרונים.
נפח המסחר היומי הממוצע עלה במהלך הרבעון בכ-1.8% לרמה של כ-9.6 מיליארדי דולרים, כאשר עיקר העלייה נובעת מגידול בנפח המסחר היומי בעסקאות החלף.
נגיד בנק ישראל אמיר ירון אמר לסוכנות הידיעות רויטרס ב-23 בנובמבר כי הבנק המרכזי ימשיך להתערב מדי פעם בשווקים כדי למנוע תנועות גדולות בשקל, אם כי "אין צורך להכריז על סכום ספציפי מראש" כפי שעשה השנה.
בסיוע רכישות אלה, יתרות המט"ח של ישראל צמחו ב-1.3 מיליארד דולר בחודש שעבר לשיא של 208.8 מיליארד דולר, או 45.9% מהתוצר המקומי הגולמי, כך לפי נתוני בנק ישראל.
הבנק גם אמר כי רכש 3.4 מיליארד שקל (1.1 מיליארד דולר) של אג"ח ממשלתיות בחודש שעבר, מה שהביא את סך רכישות האג"ח מאז מרץ 2020, אז החל בתוכנית הרכישה, ל-83.5 מיליארד שקל.
יתרת רכישות האג"ח הקונצרניות של הבנק נשארה יציבה ב-3.5 מיליארד שקל.
בנק ישראל תכנן לרכוש אג"ח ממשלתיות בשווי של עד 85 מיליארד שקל במסגרת התוכנית. בחודש שעבר הוא הודיע שיסיים את תוכנית התמריצים לקניית אג"ח עד תחילת דצמבר.
- רויטרס תרמה תוכן לכתבה זו