בנק ישראל אינו ממהר להעלות את שיעור הריבית, כל עוד האינפלציה נמצאת תחת שליטה, ולא מתכוון להודיע מראש כמה מטבע זר הוא עשוי לרכוש כדי לרסן את עליית ערך השקל - כך אמר בראיון לרויטרס נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון.
ביום שני השאיר בנק ישראל את הריבית על 0.1% זו הפגישה ה-13 ברציפות, בשל ציפיות שהאינפלציה בישראל תתמתן בשנה הקרובה, חרף תהליך ההתאוששות המקביל של הכלכלה הישראלית ממגפת הקורונה.
האינפלציה ירדה ל-2.3% באוקטובר, לאחר שהגיעה בספטמבר לשיא של שמונה שנים ועמדה על 2.5%, אף שצווארי בקבוק וקשיים בקווי האספקה העולמיים משפיעים על ישראל כמו על כל מדינה אחרת.
"אנו עדיין נוקטים מדיניות מוניטרית מתאימה מאוד",
אמר ירון בראיון לרויטרס, והוסיף כי לבנק ישראל היו "יותר דרגות חופש" להחזיק בעמדה זו, הודות לעובדה שהאינפלציה בישראל צפויה להישאר בטווח היעד שלה, 1%-3%.
ירון, שתיאר את האינפלציה כ"אות U הפוכה", אמר כי התנאים הכלכליים אינם מצביעים על המשך עלייה באינפלציה לאורך זמן, כך ש"אנו לא רואים צורך למהר ולבצע פעולה מוניטרית בכל כיוון שהוא".
אנליסטים חלוקים בשאלה מתי שיעור הריבית בישראל יעלה, כאשר כמה מהם צופים שהעלייה תגיע בשנה הבאה, ואילו אחרים סבורים כי לא יהיה שינוי בשיעור הריבית לפני 2023.
האינפלציה, שרק בחודש מרץ נהפכה לחיובית, התייצבה באופן חלקי הודות להתחזקות השקל, שהוזילה את יבוא הסחורות לישראל. ירון דחה את הרעיון שהבנק המרכזי איפשר לשקל להתחזק מתוך כוונה להוריד את האינפלציה.
לדבריו, ישראל היתה נתונה במצב שונה ממדינות כמו צ'כיה, שכבר העלו את הריבית, וציין כי:
"האינפלציה שלהם גבוהה מהיעד שהציבו באופן ניכר למדי, וזהו הבדל משמעותי מהמקום שבו ישראל נמצאת".
| צמיחה כלכלית
ישראל פתחה מחדש את כלכלתה במרץ לאחר מבצע חיסוני קורונה שהוביל את העולם, ובנק ישראל העריך בחודש האחרון כי הכלכלה הישראלית תצמח ב-7% ב-2021, אף שהנתון עשוי להיות נמוך יותר לדברי ירון, בשל רבעון שלישי חלש יותר.
"עוד לא ביצענו ניתוח מלא, אבל הצמיחה עדיין תגיע ל-6% ומעלה",
אמר ירון.
"אנו רואים הרבה סימנים המעידים על כלכלה חזקה".
הצמיחה צפויה להישאר חזקה, לדבריו, "כל עוד לא יופיעו וריאנטים העמידים לחלוטין בפני החיסון".
שוק העבודה בישראל ממשיך להוות נקודת חולשה, אף ששיעור האבטלה הנמוך ביותר שנרשם היה 7%, וירון קרא לממשלה לספק יותר הכשרות עבור אנשים שאיבדו את עבודתם על רקע שינויים מבניים.
כלכלת ישראל עברה במרוצת הזמן מייצור לשירותים, בהובלת מגזר ההייטק המשגשג.
"אנו לא מנסים לשנות את המגמה", אמר ירון על השקל החזק.
"אנו מנסים לאפשר לכלכלה להתאים את עצמה לשינויים".
ירון הוסיף כי בנק ישראל ימשיך להתערב מדי פעם בשווקים כדי למנוע תנודתיות גדולה בשער השקל, אף ש"אין צורך להכריז על מספר יעד ספציפי".
"אנו מצויים במה שהייתי מכנה חזרה לגישה שקולה יותר",
אמר ירון, לאחר שבנק ישראל רכש מטבע זר בסכום של 30 מיליארד דולר השנה, במסגרת תוכנית רכישות שתוכננה והוצגה בינואר.
השקל היה המטבע בעל הביצועים הטובים ביותר בקרב הכלכלות המתפתחות מאז פרוץ מגפת הקורונה, והתחזק בכ-10% מאז 2020. השקל הגיע בשבוע שעבר לשיא של 26 שנים מול הדולר, ועמד על 3.04 שקלים לדולר.
נתון זה משקף את התנודות במגזר ההייטק הישראלי, עודפי התקציב הגדולים שיש לישראל כרגע, והתחזקות שוק ההון, שאילצה קרנות פנסיה ומוסדות אחרים להגביל את חשיפתם למט"ח, אבל הכעיסה את היצואנים.
לאחר דברי ירון, השקל נחלש מעט מול הדולר, ושער הדולר/שקל עלה מרמה של 3.11 שקלים לדולר עד ל-3.13 שקלים לדולר.
ירון אמר כי התחזקות השקל מבוססת על נתוני יסוד כלכליים, אבל הוסיף כי בנק ישראל היה מעוניין להבטיח כי ההתאמות יהיו הדרגתיות, כך שחברות לא יבצעו "החלטות בלתי הפיכות רק בגלל תנודות חדות מדי".
נגיד בנק ישראל קיבל בברכה את העברת תקציב 2021-2022 בכנסת החודש, התקציב הראשון שעובר בישראל מאז 2019, ואמר כי הוא כולל רפורמות שהיו צריכות להתבצע מזמן, בלי להטיל מגבלות פיסקליות. ואולם, הממשלה חייבת לטפל בגירעון המבני הגבוה בתקציב ב-2023 ו-2024.
לדברי ירון, קרן עושר בבעלות המדינה תתחיל לפעול בישראל ב-2022, וייתכן כי בנק ישראל יספק המלצות על יעדי האינפלציה.
רויטרס תרמה תוכן לידיעה זו.