| חנה פרי-זן, ישראל היום |
באפריל 2019 השיק בנק ישראל את מנגנון דירוג האשראי שנועד לתת "תעודת זהות" עם אינפורמציה רלוונטית ללקוחות ולנותני האשראי בצורה שתאפשר לכל מלווה לדעת מספיק נתונים על הלווה כדי להחליט אם לתת לו הלוואה - ובאיזו ריבית.
רוב הישראלים הם צרכני אשראי אחראיים יחסית: על פי דירוג שפורסם לאחרונה, שלושה מכל ארבעה ישראלים מחזיקים בדירוג אשראי מצוין או טוב, והשאר בדירוג אשראי סביר. הדירוג מחושב לפי מודל סטטיסטי שמנתח את הנתונים של כל אזרחי ישראל מעל גיל 18 לאורך כמה שנים, ומוצא קשר בין שורה של משתנים בהתנהלות הכספית למקרים של אי־עמידה בהתחייבויות אשראי.
מה הם המרכיבים המשפיעים על הדירוג?
היסטוריה ארוכה של עמידה בתשלומים תורמת לדירוג, בעוד מקרים של פיגור בתשלומים או אי־עמידה בהם פוגע בו. בין התשלומים הנבחנים ניתן למנות הוראות קבע, הלוואות, משכנתאות וצ'קים.
הדירוג הוא תוצאת החישוב של נתוני האשראי. הנתונים מדווחים חודשית למאגר נתוני האשראי של בנק ישראל. הדיווח מבוצע על פי חוק נתוני אשראי שנחקק ב־2016. במאגר נשמר מידע לתקופה של שלוש שנים. ולכן דירוג האשראי מתייחס לכל ההיסטוריה שנצברה בשלוש השנים האחרונות. לשכות האשראי שהן חברות הפועלות ברישיון ופיקוח של בנק ישראל הן אלה שמפיקות בפועל את הדירוג. כל אחת משתי לשכות האשראי מאפשרת קבלת הדירוג במנגנון שלה. בדירוג ההכנסות אינן גורם משפיע.