בנק ישראל עוקב מקרוב אחר מגמות האינפלציה והאפשרות להמשך מדיניות פיסקלית מרחיבה בתקציב 2025, כדי להחליט אם נדרשות העלאות שער ריבית נוספות לניהול האינפלציה העולה, כך לדברי המשנה לנגיד, אנדרו אביר. למרות מגמה עולמית של התמתנות האינפלציה ושערי הריבית, ישראל שמרה על שער הריבית הבסיסי שלה ברמה של 4.5% מאז ההפחתה ב-1 בינואר.
האינפלציה בישראל האיצה ל-3.6% באוגוסט, עלייה מ-3.2% ביולי, בעיקר בשל שיבושים באספקה הנובעים מהעימות המתמשך עם חמאס בעזה, שהחל ב-07.10.2023. עלייה זו דחפה את האינפלציה מעבר לטווח היעד הממשלתי של 1%-3%.
אביר ציין כי שתי קריאות נוספות של מדד המחירים לצרכן (CPI) יהיו זמינות לפני ישיבת הריבית הבאה ב-25.11, אשר יהיו קריטיות להחלטות המדיניות. בנוסף, הממשלה צפויה להצביע על טיוטת תקציב המדינה ל-2025 ב-31.10, מה שעשוי להשפיע על המדיניות המוניטרית.
המשנה לנגיד הכיר במורכבות המצב הנוכחי, עם ביקוש צרכני חזק והיצע מוגבל בשל העימות. הוא הדגיש את חשיבות האיזון בין היצע לביקוש מבלי לגרום לקריסת הביקוש. המדיניות הפיסקלית, ציין, היא מרחיבה מאוד כתוצאה מהגדלת ההוצאה הממשלתית למימון המלחמה, מה שיש לו השלכות אינפלציוניות.
למרות הציפיות לצמיחה של 0.5% בלבד ב-2024, אביר אינו צופה סטגפלציה, בהתחשב באבטלה הנמוכה ובעליית השכר התומכת בביקוש.
אביר סיכם כי בעוד הבנק המרכזי נזהר שלא להגיב בצורה מוגזמת, חיוני להבטיח שהאינפלציה תחזור לטווח היעד, מה שלא צפוי עד סוף 2025. הצורך בהידוק מוניטרי נוסף להשגת יעד זה עדיין לא ברור, שכן תפקידו העיקרי של הבנק המרכזי הוא לשמור על שליטה באינפלציה כדי לתמוך בצמיחה בת-קיימא בטווח הבינוני.
רויטרס תרם לכתבה זו.
מאמר זה נוצר ותורגם בתמיכת AI ונבדק על ידי עורך. לקבלת מידע נוסף, עיין בתנאים והתניות שלנו.