| ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון |
ביום ראשון יתפרסם מדד המחירים לצרכן בישראל הצפוי לעלות בכ-0.40% ולהשלים עלייה של 5.40% במהלך שנת 2022. צעדי הממשלה שהוכרזו השבוע בשילוב עם מהלך התחזקות השקל (עלה בכ-4% במהלך השבוע האחרון) צפויים למתן את מדדי המחירים לחודשים ינואר-פברואר. מדובר בשינויים חד פעמיים במחירים ולא בצעדים בעלי אופי מתמשך. שיעור עליית מדד המחירים לצרכן בשנת 2023 צפויה לנוע סביב כ-2.50%.
| לראשונה משנת 1987 שנת 2022 הסתכמה בעודף תקציבי, הגירעון הממשלתי צפוי לחזור בשנת 2023
בחודש דצמבר 2022 פעילות הממשלה הסתכמה בגירעון של כ-18.7 מיליארד שקל לעומת גירעון גדול יותר של כ-21.5 מיליארד שקל בדצמבר 2021. על אף הגירעון בדצמבר, אשר הינו גבוה בדרך כלל לאורך השנים, שנת 2022 כולה (ינואר-דצמבר) הסתכמה בעודף תקציבי, לראשונה מזה 35 שנה. העודף התקציבי אשתקד עמד על כ-9.8 מיליארד שקל, זאת לעומת גירעון של כ-69.2 מיליארד שקל בשנת 2021.
במונחים של אחוזי תוצר, שנת 2022 הסתכמה בעודף תקציבי של כ-0.6% תוצר, לעומת גירעון של כ-4.4% תוצר ב-2021. זאת, בזמן שיעד הגירעון המקורי של האוצר לשנת 2022 עמד על 4.1% תוצר והמעודכן על 3.5% תוצר.
בהקשר זה, נציין כי הערכות הגירעון עודכנו כלפי מטה לאורך שנת 2022, על רקע השיפור המתמשך בנתוני התקציב.
המעבר מגירעון בשנת 2021 לעודף תקציבי בשנת 2022, הינו בעיקר תוצאה של גידול חד בהכנסות המדינה ממסים, בעוצמה אשר הפתיעה יחסית להערכות המוקדמות וכן ביחס לתחזית הגביה המעודכנת, זאת לצד קיטון בהוצאות התכנית הכלכלית. הגידול המשמעותי בהכנסות המדינה ממסים החל כבר במחצית השנייה של 2021, ובשנת 2022 עלו ההכנסות ממסים בכ-8.2% (במונחים ריאליים ובשיעורי מס אחידים) לעומת שנת 2021.
הגידול המשמעותי יותר היה בהכנסות ממסים ישירים (עלייה של כ-12.5% לעומת 2021), אשר הגיע בעיקר הודות להכנסות גבוהות במיוחד ממס הכנסה ומיסוי מקרקעין, כאשר מנגד ההכנסות מרווחי הון ירדו, על רקע ההתפתחויות בשווקים הפיננסיים.
עם זאת, יש לציין כי נתוני הגבייה למחצית השנייה של 2022 מצביעים על ירידה לעומת המחצית הראשונה, התפתחות אשר צפויה להימשך גם בשנת 2023, לאור הצפי להאטת הצמיחה במשק. מנגד, נרשם גידול מסוים בהוצאות השוטפות במהלך 2022. בהקשר זה, נציין כי הממשלה צפויה לפעול תחת מגבלת הוצאה של תקציב המשכי (1/12 מתקציב השנה החולפת) בחודשים הקרובים (כפי הנראה, עד מאי-יוני), עד אשר יאושר התקציב לשנת 2023.
התפתחות זו, צפויה, בתרחיש מרכזי, להגביל את היקף ההוצאה לשנה הנוכחית. במבט קדימה, לאור האמור, ועל רקע ירידת שיעורי הצמיחה בישראל ובעולם, המשך תהליך העלאת הריבית וסביבה אינפלציונית גבוהה, לצד רמה גבוהה של חוסר וודאות, אנו צופים עלייה בגירעון התקציבי בשנה הבאה לכ-2.6% תוצר.
נדגיש כי זו התחזית בתרחיש מרכזי, אולם בהינתן התממשות של תרחיש פסימי כזה או אחר, שמקורו במשק המקומי או בכלכלה הגלובלית, הגירעון עלול לעלות לרמה גבוהה יותר וירידת יחס החוב/תוצר של הממשלה תיעצר ותתהפך.
| אמון הצרכנים בישראל ירד לרמה הקרובה לרמות השפל של העשור האחרון. לעומת זאת סקר מגמות בעסקים מצוי ברמתו טרום משבר הקורונה
מדד אמון הצרכנים של הלמ"ס עמד בשנת 2022 בממוצע על רמה נמוכה של כ-18.4%- לעומת 8.6%- בשנת 2021. הייתה זו שנה שהתאפיינה בפסימיות מצד משקי הבית ביחס לשנים קודמות, להוציא שנת 2020 (ממוצע של 5.3%- בשנים 2016-2019). רמת השיא אליה הגיע המדד אשתקד עמדה על 14%- (בחודש מאי) ורמת השפל עמדה על 23%- (ביולי).
ירידת מדד אמון הצרכנים (לעומת ממוצע 2021) כללה את מרבית רכיבי המדד, בדגש על רכיבי הציפיות למצב הכלכלי בשנה הקרובה, גם זה של המדינה וגם זה של משקי הבית. לאור זאת, הירידה בסנטימנט הצרכני של משקי הבית, אשר טרם בא לידי ביטוי במידה משמעותית בנתוני הפעילות (הצריכה הפרטית, הרכישות בכרטיסי אשראי, פדיון רשתות השיווק, האשראי הצרכני ועוד), בשילוב עם סביבה מאקרו-כלכלית פחות תומכת צריכה (בדגש על אינפלציה גבוהה מהיעד וסביבת ריבית גבוהה ביחס לשנים קודמות), צפויה להשתקף במהלך השנה הקרובה (2023) בהאטת קצב צמיחת הצריכה הפרטית.
אנו צופים כי בתרחיש מרכזי, שנת 2022 צפויה להסתכם בצמיחה של כ-7.0% בצריכה הפרטית, ובשנת 2023 צפויה התמתנות לקצב של כ-3.7%.
סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס לחודש דצמבר, מצביע על הערכת החברות בסקטור העסקי המקומי להמשך התרחבות הפעילות הכלכלית תוך האטה מסוימת בקצב, בעת הנוכחית ובמבט קדימה. ממצאי הסקר מלמדים כי מאזן הנטו (כלומר, ההפרש המשוקלל בין אחוז מנהלי החברות אשר דיווחו על הטבה במצב לבין אחוז מנהלי החברות אשר דיווחו על הרעה) של כלל הסקטור העסקי לגבי מצב החברה בעת הנוכחית (המצב הכלכלי נכון להיום) מצוי בסביבה בה היה ערב פרוץ משבר הקורונה, אם כי, ירד מעט לאחרונה.
מגמה זו מאפיינת את מרבית ענפי הפעילות, לרבות ענף המלונאות. במבט קדימה, הצפי של החברות בנוגע לפעילות הכלכלית בשלושת החודשים הקרובים (ממוצע משוקלל של כלל הענפים) מצוי בירידה. כמו כן, נציין כי מנתוני הסקר עולה כי כשני שליש מהחברות דיווחו על פגיעה בפעילות (בדרגות חומרה שונות) עקב העלאת ריבית בנק ישראל.
לסיכום, הסנטימנט העסקי חיובי יותר מזה הצרכני, אך גם בו נרשמה התמתנות מסוימת, אך בסך הכול, מדובר בנתון אשר תומך בהמשך תהליך העלאת הריבית מצד בנק ישראל, תוך הפחתת עוצמת ההעלאות. להערכתנו, בישיבה הקרובה (20.02.23) צפויה העלאת ריבית של 25 נ"ב לרמה של 4.00%.
| עולם: סביבת האינפלציה בארה"ב מאטה ומקרבת את סוף מהלך העלאות הריבית של הפד
מדד המחירים לצרכן בארה"ב, ירד ב-0.1% בדצמבר, זאת לאחר עלייה של 0.1% בנובמבר. הירידה הייתה בהתאם לתחזית העדכנית בשוק. רכיב ההבנזין היה התורם הגדול ביותר לירידת המדד. מדד המזון עלה ב-0.3% ומדד האנרגיה ירד במהלך חודש דצמבר, זאת עקב מחירי הבנזין שירדו.
מדד הליבה, שאיננו כולל מזון ואנרגיה, עלה ב-0.3% בדצמבר, לאחר עלייה של 0.2% בנובמבר. במהלך 12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-6.5%. זהו השיעור הנמוך ביותר מאז אוקטובר 2021. מדד הליבה עלה ב-5.7% ב-12 החודשים האחרונים.
בהמשך לאמור לעיל, מדד האנרגיה ירד ב-4.5% בדצמבר לאחר ירידה של 1.6% בנובמבר. מחיר הבנזין שבמדד ירד ב-9.4% במהלך חודש דצמבר, לאחר ירידה של 2.0% בנובמבר.
מדד הגז הטבעי עלה במהלך חודש דצמבר, עלייה של 3.0% לאחר ירידה של 3.5% בנובמבר. מדד החשמל עלה ב-1.0% בדצמבר. סעיף הדיור המשיך לעלות, ועלה ב-0.8% במהלך חודש דצמבר. מדד שכר הדירה עלה ב-0.8% במהלך חודש דצמבר, וגם מדד הדיור שבבעלות הדיירים עלה ב-0.8%.
סעיף הדיור היה הגורם הדומיננטי בעלייה החודשית במדד הליבה, בעוד שברכיבי מדד אחרים היה שילוב של עליות וירידות. שיעור עליית רכיב הדיור צפוי להתחיל ולהתמתן בחודשים הקרובים, זאת בהתבסס על התמתנות שיעור עליית דמי שכירות בחוזים חדשים בחודשים האחרונים.
במסגרת הסימנים לנורמליזציה של שרשראות האספקה, רכיבי המדד שירדו במהלך חודש דצמבר כוללים את המדד לרכבים ומשאיות משומשות, שירד ב-2.5% בדצמבר, הירידה השישית ברציפות במדד זה. מדד מחירי הטיסות ירד ב-3.1% במהלך חודש דצמבר, לאחר ירידה של 3.0% בנובמבר ומדד כלי הרכב החדשים ירד ב-0.1% בדצמבר.
במבט לחודשים הקרובים, שיעור עליית הקצב השנתי של המדד צפוי להתמתן, אך באופן הדרגתי. עם זאת, התמתנות הדרגתית זו צפויה להיות מודגשת יותר מאשר בא לידי ביטוי בתחזיות הפד לאחרונה. ככל שתהליך זה ימשך, ולא ייווצרו הפרעות ושיבושים, ניתן יהיה להכריז בקרוב על סיום תהליך העלאות הריבית וזאת בגבולות של ריבית פד של 4.50-5.00% לעומת 4.00-4.25% עתה.
במידה וירידת האינפלציה ב-2023 אכן תהיה משמעותית, זאת לצד התמתנות ניכרת של הצמיחה הכלכלית, הדבר עשוי להכשיר את השטח לקראת הפחתת ריבית ראשונה בשלהי המחצית השנייה של השנה.
| תמונת המצב של הפעילות הכלכלית בגוש האירו
בשבועות האחרונים חל שיפור מסוים במצב הנתונים הכלכליים של גוש האירו. הסקרים העסקיים מצביעים על כך שהפעילות כבר לא מצטמצמת בחדות, נראה שהאינפלציה עברה את השיא, ומחירי הגז ירדו. עם זאת, הכלכלה התכווצה ברביע הרביעי והתחזית לטווח הקרוב עדיין חלשה, לא מעט בגלל ההשפעה של המדיניות המוניטרית ההדוקה יותר.
לחצי המחירים הבסיסיים, ברמת מדד הליבה ורכיביו, נותרו משמעותיים. אינפלציית הליבה עלתה במקצת בדצמבר ונראה שתישאר הרבה מעל ליעד של 2% השנה. צפוי שה-ECB יעלה עוד יותר את הריבית שלו בחודשים הקרובים, לשיא של 3%.
מדד ה-PMI (מנהלי הרכש) של גוש האירו מצביע על ירידה בתוצר, אם כי ירידה קטנה ברמה הרבעונית. סקר ה- PMI גם מצביע על כך שהצפי הכלכלי בקרב חברות השתפר במעט לאחרונה, כאשר המדד המשולב, כמו גם מדד התפוקה העתידית ומדד ההזמנות החדשות עלו הן בנובמבר והן בדצמבר. ברמת המדינה, נראה שהפעילות עדיין הייתה החלשה ביותר בגרמניה ובאיטליה ברביע הרביעי בכללותו.
מבחינת חשבונות החוץ של גוש האירו, הירידה במחירי הגז הטבעי בחודשים האחרונים תרמה לירידת הגירעון המסחרי. נתונים שפורסמו עבור גרמניה מצביעים על כך שהגירעון בגוש האירו הצטמצם עוד בנובמבר. כמו כן, שווי הייצוא עלה בצורה חדה בכלכלות הגדולות בגוש האירו, אך הדבר נבע בעיקר מעליית מחירים.
היקף היצוא התאושש מאוד מאז הקורונה, אך קצב הצמיחה שלו הואט מאז. רכיב הזמנות הייצוא ב-PMI של התעשייה עלה בדצמבר, במיוחד עבור גרמניה. בהתבסס על התחזיות לתוצר ברוב שוקי היצוא המרכזיים של גוש האירו, צפוי כי לכל היותר נפחי הייצוא של גוש האירו ישמרו על רמתם במהלך המחצית הראשונה של השנה.
האינפלציה בגוש האירו הגיעה לשיא ובחודש דצמבר הקצב ירד זה החודש השני ברציפות. זה נבע בעיקר מירידה חדה באינפלציית האנרגיה, שעוד צפויה להמשיך ולרדת. סובסידיות הגז הגרמניות, אשר יסתיימו בקרוב, תרמו לירידה באינפלציית האנרגיה בגוש האירו בדצמבר.
אינפלציית האנרגיה ירדה גם בצרפת, איטליה וספרד. חשוב מכך, השפעות בסיס חיוביות והירידות האחרונות במחירי הנפט והגז יביאו לכך שאינפלציית מרכיבי האנרגיה שבמדד ירדו עוד יותר במהלך החודשים הקרובים.
עם זאת, ה-ECB ימשיך להעלות את הריבית בטווח הקרוב, בהתחשב בסימנים שלחצי המחירים הבסיסיים – ליבה-- נותרו חזקים.
הממשלות במדינות גוש האירו סיפקו תמיכה פיסקלית משמעותית בכדי להתמודד עם משבר האנרגיה בשנה שעברה וימשיכו לעשות זאת בשנת 2023. צרפת האריכה את תקרת מחירי האנרגיה שלה ל-2023, אם כי בצורה פחות נדיבה מאשר ב-2022; גרמניה הכריזה על תיקרות מחירי חשמל ואיטליה האריכה את רוב אמצעי התמיכה בתחום האנרגיה משנת 2022 לרביע הראשון של 2023 וכנראה שתצטרך להאריך אותם עוד יותר.
הירידה האחרונה במחירי הגז תפחית את העלויות הפיסקליות של הצעדים הנ"ל, אך הם יישארו משמעותיים וישאירו גירעונות תקציביים גדולים יותר מהתחזיות המוקדמות של ממשלות. בפרט, נראה שהגירעונות התקציביים יגדלו בצרפת ובגרמניה ב-2023.
למרות שהגירעון התקציבי של איטליה כנראה יצטמצם, הוא עדיין יישאר קרוב ל-5% תוצר. יחסי החוב/תוצר ירדו באופן איטי מאוד ויישארו גבוהים למרות ירידה זו, במיוחד באיטליה.
רמת החוב הגבוהה, בשילוב עם הסיכוי למיתון, עליית הריבית והידוק כמותי של ה-ECB, מצביעים על כך שהסיכון לעלייה בתשואות האג"ח של המדינות הפריפריאליות נותר.
הכותב הוא הכלכלן הראשי של בנק לאומי. הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות בסקירה מסופקים כשירות לקוראים, ואינם משקפים בהכרח את עמדתו הרשמית של הבנק. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבלת הצעות, או ייעוץ לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויים. לבנק ו/או לחברות בנות ו/או לחברות הקשורות אליו ו/או לבעלי שליטה ו/או לבעלי עניין במי מהם עשוי להיות מעת לעת עניין במידע המוצג בסקירה, לרבות בנכסים פיננסיים המוצגים בה.