| יוני פנינג הוא אסטרטג ראשי חדר עסקאות בבנק מזרחי טפחות |
מדד המחירים לצרכן בארה"ב עולה ב-0.4%
למרות ציפיות רבות לעלייה של 0.3%, בשוק בלטו הערכות, כולל כאלה שלנו, שנראה למעשה עלייה של 0.4%. במובן הזה, בעוד שהנתון הוא לא 'חדשות טובות' לממשל האמריקאי או הפד, הוא עומד במנעד הציפיות. הרכיב האנרגטי תורם החודש באופן מוגבר מעט לאינפלציה, בעיקר בהשפעת עליית מחירי הגז הטבעי (גם) בארה"ב. בניכוי זה ומחירי המזון, אינפלציית הליבה מוסיפה 0.2% מתונים משמעותית. ולמרות זאת, אינפלציית הליבה השנתית מתמתנת, ועדיין עומדת על 3.2% גבוהים אבסולוטית, גבוהים מהאינפלציה הכוללת, שעלתה עכשיו ל-2.9%. ויותר מהכל, כזו שלא ברור מתי היא תביא את האינפלציה השנתית ב-PCE ליעד הפד של 2%.
כולל פרסום נתוני שוק התעסוקה בארה"ב בשבוע שעבר, מדד המחירים היום מסכם את נתוני ה-Tier one עד להודעת הריבית הבאה של הפד בסוף החודש. וכבר בשלב הנוכחי השוק מרגיש מספיק בנוח כדי לפסול, הלכה למעשה, את האפשרות שנראה מהלך באותה ההחלטה. בכך, מהלך הפד שהחל בהורדת ריבית נחושה של 0.5% איי שם בספטמבר יבוא לסיומו, או לפחות להשהייתו. כרגע, מתמחרות הורדת ריבית אחת ושליש בערך, במהלך 2025 כולה. השוק ממשיך לספר סיפור דומה מפה והלאה על פד שלא ממש מוריד ריביות בהמשך. ויתרה מזאת, על ממשל שמתקשה לשלם את אגרות החוב שהנפיק, ולראייה פרמייה רצינית בין החוזים על הריביות הארוכות, לבין התשואה הגלומה באותן אגרות חוב.
נתון האינפלציה שפורסם היום הוא האחרון שאפשר להקדיש כולו לממשל ביידן. הנתון הבא יכלול כבר אחד עשר ימי ממשל טראמפּ, לא שאנחנו צופים לשינוי בתקופה קצרה כזו. זה שאחריו, מדד פברואר, שיפורסם ב-12/3, כבר יכלול חודש ומשהו של מדיניות טראמפּ. כמובן שאין על מה לדבר על השפעת הצמצומים הצפויים במדיניות הפיסקלית של הממשלה, ובטח שלא על ההשלכות הצפויות מצמצום מצבת המהגרים הבלתי חוקיים במדינה. אבל אינדיקציה כלשהיא לגבי השפעת המכסים כנראה שכבר תהיה. ובמובן הזה, גם אם שוב לא נראה הורדת ריבית של הפד ב-19/3, ורוב הסיכויים מצביעים לשם כרגע, כנראה שלפחות נקבל קריאת כיוון חשובה.