| רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי, מזרחי טפחות |
כפועל יוצא, נסגרה 2024 עם גירעון של 6.9% תוצר, אמנם יותר מהיעד המתוכנן (6.6%), אך משמעותית פחות מההערכות הקודמות ומהנתון ל-12 החודשים עד חודש נובמבר (7.7%).
אמנם, הגירעון מתחילת השנה (136.2 מיליארדי ₪) היה גבוה ב-77% מזה של 2023, אך יצוין כי בהשוואה לשנה המשברית הקודמת (2020, שנת הקורונה) היה שיעורו נמוך משמעותית.
בצד ההוצאות, אנו עדים עדיין לקצב גידול דו ספרתי של כ-22% לעומת 2023, פי 1.7 מהגידול המתוכנן, אך מעודד לראות כי ההוצאות בנטרול הוצאות המלחמה גדלו 6.1% בלבד, תוך שהן מאטות בהשוואה לחודש נובמבר (אז הן רשמו עלייה של 7.5%).
בשורות טובות עוד יותר מגיעות מצד ההכנסות. ההכנסות ממסים בסך 419.7 מיליארד ₪ גדלו 10.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות ממסים ישירים בסך 255.3 מיליארד ש"ח גדלו 7.4% . ההכנסות ממסים עקיפים בסך של 170.5 מיליארד ש"ח גדלו 14.7% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
בכל המקרים מדובר בעליות חדות יותר בהשוואה לחודש נובמבר. למעשה, ההכנסות רשמו תפנית חיובית (החלו לגדול) כבר לפני שבעה חודשים והן משתפרות בעקביות מאז.
גידול ההכנסות הישירות מצביע על איתנות שוק שוקי ההון והנדל"ן כמקשה. חשוב מכך, גידול ההכנסות העקיפות מהווה אינדיקציה לצמיחה מניחה את הדעת של התוצר, ודאי נוכח התקופה המאתגרת.
וכך, בניגוד לחודשים קודמים, הגירעון קטן, בשלושת החודשים האחרונים, במונחי תמ"ג.
במבט קדימה, היקפי הגיוסים של הממשלה יימשכו ככל שיימשך הגירעון הגבוה בתקציב, אך הדעת נותנת שהסכם הפסקת האש בחזית הצפון וסימני התקדמות בגזרה הדרומית, ככל שיימשכו, יקצרו/יקטינו את הנחות העבודה לגבי משך/עוצמת המלחמה.
בהקשר זה, הנחת העבודה של בנק ישראל לגבי בעצימות הכלכלית של המלחמה, שהוחמרה בחודש אוקטובר-24, אכן הוקלה בתחזית של ינואר.
המוקד עובר כעת לתקציב 2025. יעד הגירעון התקציבי עומד על 4.4% ומשקף הפחתה חדה למדי ביחס ל-2024 (אם כי פחות מכפי שחששו תחילה). בתוך כך, תוואי ההכנסות מספק רוח גבית אל מול אתגרי ההוצאות הביטחוניות, כפי שעולים מהמלצות ועדת נגל.