| שמוליק בן טובים, נשיא מרכז הפינטק הישראלי |
פרשת סלייס הובילה לדיון ער האם קופת גמל בניהול אישי היא מכשיר רצוי עבור החוסכים. הדיון צריך להיות אחר: אם המכשירים בשוק ההון מתוחכמים, איך זה שהרגולטור לא מתוחכם לפחות כמוהם
פרשת סלייס העלתה לכותרות מוצר פיננסי- פנסיוני בעל יתרונות רבים – ה-IRA. קופות הגמל בניהול אישי - IRA מאפשרות לחוסך גמישות רבה בניהול כספי החיסכון שלו ומתן ביטוי להעדפות ההשקעה האישיות שלו, הפחתת עלויות ניכרת והטבות מס. זהו מכשיר שנכנס לישראל ב-2006, ושנים ארוכות לא זכה לפופולריות גבוהה והוא החל לנסוק יחד עם פריחת ההשקעות האלטרנטיביות, החל מסוף העשור הקודם.
בפרשת סלייס התגלה כי מכשיר ה-IRA נוצל להפיל חוסכים תמימים בפח, ואיפשר את העברת כספי החיסכון שלכם לקרנות מפוקפקות. הפרשה חמורה ביותר, והובילה לאובדן של מאות מליוני כספי חוסכים. בעקבותיה התעורר דיון על מכשיר ה-IRA – האם יש להגביל את החיסכון בו, והאם ראוי לאפשר נגישות אליו לחוסכים שלא תמיד מבינים מה המשמעות של הבחירה שלהם.
ככל שהשוק הפיננסי משתכלל, ישנם יותר ויותר מוצרים חדשים וחדשניים, ברמות תחכום שונות על המדף, והצרכנים יכולים לבחור את המוצר המתאים להם. אולם, לצד ההמגוון הגדל, ישנן גם סכנות של ניצול לרעה ואיבוד כספים. על מנת שהשוק יתפתח וישתכלל, מערכת פיננסית ומוצרים פיננסיים חיבים לזכות באמון מלא של הצרכן. אמון זה מושג בכמה דרכים, אשר העיקרית בהן היא פיקוח ואכיפה של כללי משחק ידועים מראש על ידי הרגולטור.
תפקידו של הרגולטור הוא לא למנוע את התפתחות השוק או למנוע התפתחות של מוצרים מתוחכמים, אלא יש לו תפקיד אחר, קריטי ביותר: הוא צריך לוודא שהמוצרים עומדים בסטנדרטים רגולטוריים מחמירים שמבטיחים לצרכן שכספו מנוהל בסטנדרטים גבוהים של שקיפות, הוגנות, פרטיות, וללא ניגודי עניינים. הוא צריך לדעת שהגוף המנהל נמצא תחת פיקוח מתמיד, ואם הוא חורג מהכללים הרגולטוריים, יש מישהו שמפקח על כך ודואג לכספים.
כשהמכשיר מתוחכם, גם הרגולטור צריך להיות כזה
הדיון על טיבו של מכשיר ה-IRA ונחיצותו איננו דיון נכון. ה-IRA הוא אכן מכשיר מתוחכם, ולמי שמעוניין לחסוך בו, הוא מציע יתרונות רבים. בהתאם, הרגולטור קבע כללים אשר יגנו על החוסכים – מהגבלה על השקעות במכשיר (למשל, לא ניתן להשקיע את כל הכסף במניה אחת), ועד הגבלה על סוג הכספים הפנסיוניים שניתן להשקיע דרך המכשיר. עוד הוא קבע כללים ברורים לפיהם צריך להתנהל הגוף המנהל את הכספים.
בפרשת סליס הבעיה לא היתה המכשיר עצמו, אלא פרצות שהרגולטור לא סגר, כללים שלא נשמרו ולא נאכפו, ובעיקר – תלונות של חוסכים שלקח הרבה מאוד זמן לבדוק. רק השבוע פרסמו נתונים מדהימים שבמהלך 2023 רבע מהתלונות לממונה על פניות הציבור ברשות שוק ההון בתחום הגמל לאורך השנה היו על סלייס, כאשר חלקה בשוק הגמל עמד על 0.3% בלבד. נורות האזהרה היבהבו בעוז.
חדשנות ותחכום הם לא לרעת הצרכן והעולם הפיננסי ימשיך ויתפתח ויהפוך מתוחכם יותר. אבל על מנת שהאמון בשוק יאפשר לצרכנים לישון בשקט כאשר הם משקיעים את כספם, כללי המשחק צרכים להיות ברורים, נוקשים, בסטנדרט גבוה, ולהיאכף ביעילות ובמהירות רבה יותר מאשר נעשה בפרשה האומללה הזו.