הבנקים פרסמו דוחות חזקים ברבעון השני: מה יקרה להם בהמשך השנה?

| ליאור שילה, אנליסט בנקים, IBI בית השקעות |

| בנקים – סיכום תוצאות הרבעון

דוחות הרבעון השני של הבנקים לשנת 2022 היו חזקים בהמשך לרבעון הראשון של השנה. התשואה להון הענפית הסתכמה בשיעור של 15.1%, לעומת 16.5% ברבעון הקודם ו-16.2% ברבעון המקביל.

נתונים אלה ממחישים את החוזקה של הבנקים במיוחד כאשר סביבת המאקרו הנוכחית ממשיכה להיות תומכת. עם זאת, צריך לקחת בחשבון שהערכות הן להאטה/מיתון בטווח הקצר מה שמכביד על התמחור בהסתכלות קדימה לטווח הקצר.

נאום פאוול בשישי האחרון הבליט את הגישה של הפד  ואת הנחישות שלו להאטה בפעילות הכלכלית בכל מחיר. ככל שתימשך גישה זו סביר שבנק ישראל ינקוט בגישה דומה ובייחוד לאור מספרי האינפלציה הגבוהים. הערכות אלה מחזקות את הגישה הזהירה שצריך לנקוט בכל הנוגע למניות הבנקים.

רגע לפני שצוללים למספרים של הרבעון השני, אנו סבורים שברבעון השלישי הבנקים ימשיכו להציג חוזקה. זאת על רקע נתוני האינפלציה שנותרו גבוהים (נותר נתון אוגוסט בשביל להשלים את התמונה לרבעון השלישי), העלאת הריבית שבמהלך הרבעון השלישי היא הרבה יותר מהותית מהרבעון השני (ממוצע ריבית של 0.47% ברבעון השני לעומת 1.42%-1.52%, תלוי בשיעור העלאת הריבית של בנק ישראל) וההתאוששות בשווקים.

אגב, נציין שהבנקים העלו את הרגישות לריבית בדוחות הרבעון השני, כלומר את התרומה של העלאה של 1% בריבית על ההכנסות המימוניות. מנגד, אנו סבורים שקצבי צמיחת האשראי יתמתנו מעט וההפרשות להפסדי אשראי יעלו במקביל.

בחזרה לתוצאות הרבעון השני. בנק לאומי (TASE:LUMI) ובנק מזרחי (TASE:MZTF) (באופן לא מפתיע) הציגו את התשואה להון הגבוהה ביותר – 18.5% ו 19.4% בהתאמה.

יחד עם זאת, בנק לאומי רשם רווח הון ממכירת BLUSA שתרם 451 מיליון שקל נטו והוסיף כ-4%-4.5% לתשואה להון במונחים שנתיים. לאחר מכן בנק בינלאומי (TASE:FIBI) הציג תשואה להון של 13.8%, בנק הפועלים (TASE:POLI) עם תשואה של 12.3% ובנק דיסקונט (TASE:DSCT) הציג תשואה של 11.8%.

אחרי הירידות בשווקים ברבעון השני, השוק הציג התאוששות עד כה מה שצפוי לתמוך ברווחי הבנקים מהתיקים הסחירים לאחר ההפסדים שנרשמו במהלך הרבעון השני. נכון לנקודה זו, מכפיל ההון של הבנקים נסחר סביב X1.2, לעומת X1.1 בסוף הרבעון הראשון, עלייה של 10 נקודות מכפיל על רקע השיפור בתשואה להון המייצגת של הבנקים בסביבת ריבית ואינפלציה גבוהות יותר.

כאשר מכפיל הבנקים נסחר ברמה כזו, אנו סבורים שבטווח הקצר הענף יציג תשואה מתונה יותר על רקע ההערכה שהשפעת גורמי המאקרו (ריבית ואינפלציה) מגולמים בחלק ממניות הבנקים באופן מלא יותר (מזרחי ובינלאומי) ואילו בחלקם מגולמים באופן חלקי (פועלים ודיסקונט).

בנוסף, התשואה הנדרשת מהבנקים על רקע התשואה להון הצפויה לשנת 2022 נעה בשיעור של כ-12%, יחסית גבוה, כאשר להערכתנו הדבר נובע מהחשש להידרדרות עתידית בפעילות הכלכלית.

| הנקודות העיקריות בדוחות:

נציין שמספרי ההשוואה תוקנו בעקבות מכירת BLUSA של בנק לאומי פרט למקומות בהם נציין אחרת.

הכנסות הריבית נטו צמחו ב-23% ביחס לרבעון המקביל כאשר הפערים בין הרבעונים נובעים בעיקר מפערי המדד, מעט השפעת ריבית וכן מצמיחת התיק בין הרבעונים (עליה נתייחס בהמשך). בנטרול תרומת המדד נרשמה צמיחה של כ-18% ביחס לרבעון המקביל.

המרווח הפיננסי בנטרול מדד עלה ב-11 נ"ב מרמה של 1.86% ל-1.97% ביחס לרבעון הקודם, עלייה שמיוחסת בעיקרה להעלאת הריבית. בהקשר זה נציין שפועלים ובינלאומי הציגו את פתיחת המרווח הגבוהה ביותר בין רבעוני ההשוואה.

אנו מצפים להמשך פתיחת המרווח בחודשים הקרובים ככל שהריבית תוסיף לעלות ובייחוד עד סוף השנה. אנו סבורים שהמרווח יתחיל להתייצב לקראת סוף השנה כאשר הריבית תהיה יותר אטרקטיבית והלקוחות הקמעונאיים יגבירו את הסטת הכספים לפקדונות נושאי ריבית.

בהקשר זה נציין שהפקדונות שאינם נושאים ריבית ירדו רק ב-4.4% מתחילת השנה.

ההוצאות להפסדי אשראי הסתכמו ב-0.14%, השיעור הגבוה מאז הרבעון הרביעי של 2020. ההוצאות להפסדי אשראי להערכתנו עדיין נמוכות באופן יחסי כך שאנו מעריכים שנראה את קצב ההפרשות עולה ברבעונים הבאים.

הסיבה לכך נובעת מכך שהרזרבות של הקורונה הצטמצמו וקצב צמיחת האשראי יחד עם הסיכון שעולה יחייב את הבנקים להביא את נתונים אלה לידי ביטוי.

הכנסות המימון שאינן מריבית בנטרול השפעת הרווח של לאומי ממכירת BLUSA ירדו בכ-98% ביחס לרבעון המקביל. למעשה מרבית הבנקים (פרט למזרחי) הציגו הפסדים עקב הירידות החדות בשווקים שהיו ברבעון השני.

ההתאוששות עד כה בשווקים ככל הנראה תתבטא בתוצאות של הרבעון השלישי.

ההכנסות מעמלות צמחו ב-9% ביחס לרבעון המקביל ונותרו זהות לרבעון הקודם. העלייה ברבעון הנוכחי ביחס למקביל נבע בעיקר מעמלות דמי ניהול חשבון, כרטיסי אשראי, עסקי מימון והפרשי המרה.

ההוצאות התפעוליות עלו ב-2.4% ביחס לרבעון המקביל כשעיקר הסיבה לכך היא בסעיף ההוצאות האחרות. הוצאות השכר נותרו יחסית ברמה זהה לרבעוני ההשוואה.

לעומת הצמיחה בהוצאות, ההכנסות ללא חומ"ס צמחו ב-15.4%. דבר זה התבטא בשיפור חד ביחס היעילות שהסתכם ב-46.4% לעומת 48.4% ברבעון הקודם וב-52.3% ברבעון המקביל. אם מנטרלים את הרווחים החד פעמיים, יחס היעילות התפעולית הסתכם ב-48.8% לעומת יחס של 52.2% ברבעון הקודם בנטרול חד פעמיים.

תרומת המדד והעלאת הריבית לצד ההתייעלות שהבנקים ביצעו בשנים האחרונות, וככל הנראה ימשיכו גם בעתיד, באים לידי ביטוי באופן בולט בתוצאות האחרונות.

הרווח הנקי של הבנקים נותר זהה יחסית לרבעון המקביל, אך ירד ב-5.5% ביחס לרבעון הקודם.

היקף הדיבידנדים עלה ברבעון לאחר שפועלים ומזרחי חזרו לחלק אחרי שברבעון הקודם עצרו את החלוקה. עם זאת, שיעור החלוקה ירד לטווח של 20%-30% במרבית הבנקים פרט לבינלאומי ששומר על מדיניות חלוקה של 50%.

אנו מעריכים ששיעור החלוקה ישמר ברמה הנוכחית בשביל לאפשר מענה לביקושים הנוכחיים לצד שמירה על יחס הלימות הון מספקת.

תיק האשראי של הבנקים צמח בשיעור של 4.5% ביחס לרבעון קודם, קצב דומה לרבעון הקודם, כך שמתחילת שנה התיק הענפי צמח ב-9.3%, קצב צמיחה שבדרך כלל הבנקים עושים בשנה "נורמלית".

הצמיחה הגבוהה ביותר ביחס לרבעון הקודם נרשמה במגזר העסקים הגדולים (9.1%) ובמשכנתאות (4.5%).

יחס הלימות ההון של הבנקים נותר זהה לרבעון הקודם ברמה של 10.74%, יחס שמאפשר המשך פעילות וחלוקת דיבידנדים. הבנקים ככל הנראה ישמרו על רמה זו על מנת להבטיח מרווח ביטחון מספק מפני סיכונים עתידיים ויכולת לצמוח בתיק האשראי בשיעור מתון יותר.

| בשורה התחתונה

הרבעון השני המחיש כי הבנקים ממשיכים ליהנות מסביבה עסקית יציבה לצד העלייה באינפלציה והריבית, כאשר אנו סבורים שהחוזקה תימשך גם בדוחות הרבעון השלישי וייתכן שגם בדוחות הרבעון הרביעי.

בנוסף, ההפסדים שנרשמו ברבעון השני כתוצאה מהירידות בשווקים ככל הנראה יתאוששו ברבעון השלישי לאחר העליות שנרשמו עד כה (כל עוד לא תירשם הידרדרות נוספת בשווקים).

נציין שהתרומה ברבעון השני בשל העלאת הריבית הייתה מתונה כאשר את מרבית התרומה אנו צפויים לראות ברבעון השלישי והרביעי. זאת מאחר והריבית הממוצעת ברבעון השני עמדה על 0.47%,  בעוד שהריבית הממוצעת ברבעון השלישי תעלה ל-1.52%.

לפי נתונים אלה אנו מעריכים תוספת של כ-1 מיליארד שקל להכנסות הריבית נטו או תרומה של כ-1.8%-1.9% במונחי תשואה להון בדוחות הרבעון השלישי. בנוסף, האינפלציה הידועה ברבעון השלישי צפויה להסתכם בשיעור של 1.3%-1.4% (לפי הערכות הקונצנזוס) לעומת 1.9% ברבעון השני, כלומר תרומה של כ-1.2-1.3 מיליארד שקל (סביב 2.1%-2.2% תוספת לתשואה להון).

סה"כ ברבעון השלישי צפויה להירשם תוספת של כ-4% לתשואה להון רק מעליית המדד והעלאת הריבית.

הכותב הוא אנליסט בנקים של בית ההשקעות אי.בי.אי. הסקירה מתבססת על מידע שפורסם לכלל הציבור על ידי החברות הנסקרות בו וכן על הערכות ואומדנים ומידע אחר שבית ההשקעות אי.בי.אי מניח כי הוא מהימן, וזאת בלי שביצע בדיקות עצמאיות ביחס למידע. אי.בי.אי, כותבי הסקירה ועורכיה אינם אחראים למהימנות המידע, לשלמותו, לדיוק הנתונים הכלולים בו או לכל השמטה, שגיאה או ליקוי אחר בה. סקירה זו אינה בגדר ייעוץ השקעות ואינה מהווה הזמנה לרכוש או הזמנה למכור את ניירות הערך הנזכרים בה. לפיכך, אין להסתמך על המידע הכלול בה ואין בו כדי להחליף שיקול דעת עצמאי וקבלת ייעוץ מקצועי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בית השקעות אי.בי.אי, עובדיו וחברי הדירקטוריון שלו עשויים להחזיק בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסיים המתוארים בסקירה.