| רונן מנחם, כלכלן ראשי של מזרחי טפחות |
לאחרונה מתאפיינת רגיעה יחסית בשוק הנפט העולמי, המתבטאת בכך שסטיית התקן היומית של מחיר חבית נפט מסוג WTI עומדת על 7.6 דולרים בחודשיים האחרונים, ירידה של כ-60% בהשוואה לזו של החודשיים שקדמו להם.
המחיר אומנם עלה ב-23% בין שתי התקופות, אך התנודתיות פחתה מאוד.
ניתן לייחס זאת לכך שהגורמים הפועלים כיום על השוק החשוב מושכים, בעצם, לכיוונים מנוגדים ומקזזים זה את זה.
ראשית, האינדיקציות האחרונות מצביעות על האטה של הפעילות הכלכלית העולמית, מה שעלול להקטין את הביקוש לזהב השחור בתור גורם ייצור.
האטה זו לא הייתה בקלפים כלל וכלל כשהחלה השנה.
בין השאר, מדובר בהנמכה ניכרת של התחזיות של גופים כמו קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי לצמיחת התוצר הגלובלי בכלל ותוצרן של הכלכלות המפותחות בפרט.
לא בלי קשר, אנו עדים לסגר החריף שהטילה סין על מחוז שנחאי הענק ועתיר החשיבות במונחי כלכלה וסחר, מה שגורם להאטה של הכלכלה השנייה בגודלה בעולם ושל תצרוכת האנרגיה שלה.
היות וסין נוקטת, די בשונה ממקומות אחרים בעולם, מדיניות של אפס תחלואה, הצעדים ששלטונותיה נוקטים קשים ומרסנים יותר, מה שמפחית עוד יותר את הביקוש לנפט בשטחה וכל עוד נתוני התחלואה לא יתאפסו שם – המצב לא ישתנה.
לכך יש להוסיף את תיסוף הדולר בעולם הנמשך זה זמן, הן משום שהדולר מהווה מטבע חוץ מבטחים לעתות של מתיחות גאופוליטית וחשש מהאטה כלכלית, והן בשל איתותי ה-Fed כי העלאות הריבית הבאות תהיינה תכופות וחדות, מה שמעלה את קרנו של השטר הירוק.
היות ומחירי הנפט נקובים דולרית, תיסוף של הדולר פועל לירידת מחיריו הנומינליים של הנוזל.
כנגד שיקולי הביקוש והתמחור בדולר, הדוחפים את המחירים כלפי מטה, פועל צד ההיצע בכיוון ההפוך.
מטבע הדברים, מדובר בעיצומים החריפים המוטלים על רוסיה ומרסנים את היצע הנפט הגולמי והגז הטבעי מהמדינה. כידוע, רוסיה היא אחד המקורות החשובים בעולם לתשומות הללו.
כמו במקרה של סין, המעדיפה מדיניות של אפס תחלואה, גם כאן, נושא העיצומים, תכולתם והיקפם, הינו החלטה של ממשלות, הכרוכה בשיקולים שונים, כלכליים, מדיניים ואנושיים ונבחנת כל הזמן.
מכלול השיקולים הללו עשוי, לפיכך, להשתנות מעת לעת, מה שמוסיף לתנודתיות בשוק.
לכך יש להוסיף את הקשיים בלוב, לה עתודות הנפט הגדולות ביבשת אפריקה ובין הגדולות בעולם. לאחרונה נאלצו שדות נפט במדינה להיסגר בשל פעולות חבלה.
זו תופעה טיפוסית למדינות האזור, המתרחשת מעת לעת, אך עיתוייה הנוכחי מצטרף לקשיים בהיצע מרוסיה.
מנגד, יש להזכיר כי מספר מדינות מפותחת (וארה"ב בראשן) שחררו לאחרונה לשוק הנפט חלק מיתרות הנפט האסטרטגיות שלהן, מה שהגדיל במקצת את ההיצע הכולל.
לאחרונה דיווחה סוכנות האנרגיה הבינלאומית כי לנוכח הישנות תחלואת הקורונה והסגרים בסין, אומדני הביקוש לנפט לרבע השני של 2002 ולכל השנה הופחתו ב-260,000 חביות ליום.
לדבריה, לקשיים בסין הצטרפו גם ירידות של הביקוש לנפט בשורה של מדינות מפותחות.
עוד בצד ההיצע, נזכיר כי קרטל OPEC ובנות בריתו, עדיין בהולכת רוסיה (OPEC+), מגדיל הדרגתית את תפוקתו, אמנם לא בהיקפים שצרכניות הנוזל הגדולות תובעות, אך ייתכן כי לנוכח הצפי להצטמצמות הביקוש, יהיה בכך די על מנת לרסן עוד את המחירים.
נכון להיום, מחירי הנפט גבוהים ב-7% בלבד בהשוואה לרמתם לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה, כאשר בשיאם עמד הפער על 33% (והושג בתוך 8 ימים בלבד מפתיחת המערכה!).
הדבר מעיד, להערכתי, על בלימה של עליית מחירי הנפט וחזרה לרמות כלכליות יותר, בהינתן הסביבה הכלכלית והעסקית העולמית.
אינני מעריך כי נשוב למחירים גבוהים יותר בתקופה הנראית לעין, מה עוד שייסוף הדולר עשוי להימשך.
אולם, התנהלות שוק הנפט מתאפיינת בתנודתיות גבוהה מאוד, שלהערכתי תימשך, בהינתן הגורמים הרבים -כלכליים, מדיניים וצבאיים, המשפיעים על מחיריו בכיוונים מנוגדים.
הנראות של הגורמים הללו כיום נמוכה במיוחד.
הכותב הוא כלכלן ראשי של בנק מזרחי טפחות. אין בסקירה זו כדי להוות תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.