| יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר בבורסה לניירות ערך בתל אביב |
העולם עסוק בימים האחרונים ובצדק בסיכום הקדנציה הארוכה בת 16 השנים של אנג'לה מרקל בתפקידה כקנצלרית גרמניה. מרקל, שעמדה בראש הכלכלה הגדולה באירופה משנת 2005, שימשה דמות מפתח בשיקומה של כלכלת גרמניה מהמשבר הכלכלי של שנת 2008 וכן שימשה דמות מפתח בהישרדותו של גוש היורו, עת נקלע למשבר חובות קשה במדינות ה- PIIGS, ולכידותו עמדה בהצלחה במשבר הקשה.
העידן של מרקל צפוי להסתיים פורמלית בתוך שבועות מספר, אז תוקם קואליציה חדשה. ההערכה בשווקים היא, כי השינוי הפוליטי בהנהגת המדינה לא צפוי להביא לשינוי חד במדיניות הכלכלית. הערכה זו מקבלת ביטוי ביציבות היחסית במדדי המניות הגרמנים בהשוואה לשווקי ההון ברי ההשוואה.
בעוד העולם עוקב בעניין רב אחר תום העידן הפוליטי של הקנצלרית מרקל בגרמניה, שווקי ההון עוקבים בעניין רב לא פחות אחר סוף עידן מדד הדאקס 30. ב-20 בספטמבר 2021 הסתיימה תקופה של כ- 33 שנה בה כלל מדד דאקס הגרמני 30 מניות בלבד. דויטשה בורסה העורכת את המדד קיבלה החלטה דרמטית, במסגרתה הרחיבה את מדד הדגל של שוק ההון הגרמני ל- 40 מניות, וזאת על מנת לאפשר פיזור סקטוריאלי רחב יותר, להקטין תלות בחברה בודדת ולייצג טוב יותר את הכלכלה ושוק ההון הגרמני.
קריסת חברת התשלומים Wirecard (F:WDIG) אשתקד, כפועל יוצא מהונאת ענק בהיקף של 2.2 מיליארד דולר אשר הביאה לפשיטת הרגל הראשונה בתולדות חברות הדאקס 30, תרמה להחלטה להגדיל את פיזור המדד.
10 החברות החדשות במדד הדאקס 40 הינן:
Airbus SE, Zalando SE (DE:ZALG), Siemens Healthineers AG (DE:SHLG), Symrise AG (DE:SY1G), HelloFresh SE (DE:HFGG), Sartorius AG (DE:SATG), Porsche Automobil Holding SE (DE:PSHG_p), Brenntag AG (DE:BNRGn), פומה (DE:PUMG) ומניית Qiagen NV (DE:QIA).
החברות הללו נגרעו ממדד מניות השורה השנייה של שוק המניות הגרמני MDAX, שכולל כעת 50 מניות (במקום 60 ערב השינוי), ואולם גריעתן גרעה מחצית משווי השוק של מדד זה ולפיכך מדובר במהלך שהוא לא טריוויאלי.
ערב ההחלטה להגדיל את פיזור מדד הדאקס, המדד בלט בפיזור נמוך ביחס למדדי יחס מקבילים כדוגמת קאק 40, מילאנו 40 ופוטסי 100. שווי השוק הממוצע של מניה במדד ירד כפועל יוצא מהרחבת המדד מכ- 41 מיליארד אירו לכ- 35.5 מיליארד אירו ואילו שווי השוק המינימלי נותר כ- 10.5 מיליארד אירו.
הדאקס, שהושק בדצמבר 1987 ברמה של 1000 נקודות, הגיע לשיא של 15977 נקודות ב- 13 באוגוסט, 2021 ומאז ועד היום ירד לרמה של כ- 15500 נקודות, כשהוא מציג תשואה שנתית ממוצעת של כ- 8.6% כולל דיבידנדים.
נזכיר לקוראנו הצעירים כי בבורסה בתל אביב הורחב ב- 2017 מדד הדגל ת"א-35 מ-25 מניות ל-35 מניות והוגבלה החשיפה ל-7% לנייר בודד במדד וזאת מתוך הבנה כי קיים ערך מהותי להגדלת הפיזור במדדי המניות ונוכח העובדה שאוכלוסיית המניות בתל אביב איפשרה את הרחבת המדד.
לצד הרחבת מדד הדאקס ל-40 מניות, עידכן עורך המדד הגרמני את כללי הסף לכניסה למדד הדאקס 40. עורך המדד הגרמני קבע כי רק חברה אשר לה EBITDA חיובית במשך שנתיים ברצף תהיה זכאית להיכלל במדד. על פניו מדובר בכלל כניסה נכון המאפשר סינון כניסה של חברות מפסידות למדד, אולם הפעלת תנאי סף שכזה גורם לסגירת הדלת לכניסה למדד עבור חברות צמיחה ובתוכן חברות טכנולוגיה רבות אשר אינן עומדות בכלל זה.
אחת הביקורות שהושמעו כלפי מדד הדאקס 30 במהלך השנים היה ההרכב הסקטוריאלי בו, המכוון לכלכלה הישנה ובו משקל גדול לחברות רכב, כימיקלים, תרופות, תעשיה ומשקל קטן לחברות טכנולוגיה גרמניות וזאת למרות העובדה שחברות גרמניות משקיעות במחקר ופיתוח כאחוז מההכנסות יותר ממקבילותיהן.
מעניין לציין כי גם לאחר הרחבת מדד הדאקס ל- 40 חברות, משקל חברות הטכנולוגיה במדד נמוך ועומד על כ- 15% ומשקלו במדד אף ירד ב- 2% ביחס למשקלו ערב הרחבת המדד, ואילו דווקא סקטור התעשייה וסקטור הבריאות הגדילו משקל במדד ל-15% ו-11% בהתאמה, בהשוואה ל-9% ו-6.7%, בהתאמה, ערב הרחבת המדד.
לשם ההשוואה, במדד ת"א-35 של הבורסה בתל אביב לעומת זאת, ישנה נציגות מהותית של כ-25% לסקטור הטכנולוגיה ולפיכך המדד מיטיב לבטא את פריחת המגזר הטכנולוגי בישראל.
עורך המדד הגרמני עדכן את המתודולוגיה, כך שבמקרה וחברה הנכללת במדד לא פרסמה דוחות כספיים תוך 30 יום מהמועד האחרון לפרסום, היא תיגרע מהמדד, וזאת כלקח נוסף וישיר מפרשת Wirecard.
בנוסף, עורך המדד הגרמני שילב במתודולוגיית המדד העדכנית שלו כלל סף של נזילות מינימלית, קרי, בכדי להיכלל במדד דאקס 40 יש צורך לעמוד בדרישת נזילות מינימלית של מיליארד אירו במצטבר ל-12 חודשים אחרונים או 20% יחס מחזור שנתי לשווי שוק. מחזור המסחר השנתי הממוצע של מניות מדד הדאקס 40 צפוי לרדת מכ-29 מיליארד אירו ל-24 מיליארד אירו, זאת כאשר מחזור המסחר השנתי המינימלי של המניות הנכללות במדד צפוי לרדת מכ-10 מיליארד אירו בשנה ל-3.7 מיליארד אירו בשנה.
מדובר בתנאי סף ראוי המשקף תפישה לפיה חברה הרוצה להיות חלק ממדדים מובילים המרכזים כספי ציבור רבים חייבת לעמוד בתנאי נזילות מינימליים, ממש כפי שקיימת דרישה לשווי החזקות ציבור גבוה. ההערכה היא כי חברות שיידעו שדרישת נזילות היא תנאי סף על מנת להיכלל במדד, יקדישו זמן ומשאבים לבניית אסטרטגיית נזילות ארוכת טווח באמצעות כלים מקובלים של עשיית שוק מהותית, עידוד מחקר ועוד.
בבורסת תל אביב רשומות למסחר 36 קרנות נאמנות פאסיביות העוקבות אחר מדד דאקס 40, אשר מנהלות נכסים בהיקף מצטבר של כ- 1.5 מיליארד שקל - ולפיכך, על המחזיקים במוצרי המדד להכיר ולהפנים את השינויים המדוברים במדד, שכן מדד הדאקס הוותיק והמוכר משנה את פניו מקצה לקצה.
אני מאמין כי הרחבת בסיס המדד למספר חברות גדול יותר הוא שינוי מבורך המאפשר פיזור גדול יותר.
הכותב הוא סמנכ"ל בכיר בבורסה לניירות ערך, מנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים. האמור לעיל מוגש כשירות לציבור והוא מיועד לשימוש אישי ולהעשרה כללית בלבד, ואין לעשות בו שימוש מסחרי או אחר כלשהו. אין לראות במידע האמור לעיל או בכל חלק ממנו משום עצה, הדרכה, ייעוץ, חוות-דעת או המלצה לנהוג בדרך זו או אחרת, לרבות בכל הקשור לקבלת החלטות בתחום ההשקעות או משום מצג או התחייבות של הבורסה ו/או החברות בקבוצת הבורסה והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתבסס על צרכיו ונתוניו של כל אדם.