| בן סמוחה, מייסד אתר CryptoJungle וקהילת "מדברים קריפטו" |
המטבע המבוזר ניצב בפני ביקורות כי הוא מזהם, אך האם הוא דווקא בעל הפוטנציאל להפחית את הזיהום?
במחצית 2021 הודיע אילון מאסק כי חברת טסלה (NASDAQ:TSLA) שבהובלתו תפסיק לקבל תשלומים בביטקוין, חודשים בודדים לאחר שהתחילה לקבל בו תשלום מלכתחילה. הסיבה לכך נבעה מזיהום הסביבה, לטענתו של מאסק - שכן ביטקוין צורך אנרגיה מרובה.
חלק ניכר מהביקורת הופנתה כלפי סין, שכמכלול משתמשת במידה רבה במקור אנרגיה מזהם במיוחד - פחם. עד לא מזמן, רוב כוח הכרייה של ביטקוין הגיע מסין, ולכן התקשורת ברובה ניסתה לחבר בין השניים: אם ביטקוין נכרה בסין, וסין משתמשת בפחם כמקור אנרגיה, אזי בהכרח הביטקוין שנכרה בסין מקורו בפחם.
בפועל, לא כך היה המצב: האנרגיה שהוקדשה לכריית ביטקוין במדינה הייתה בעיקרה מתחדשת, כמו למשל, אנרגיה הידרואלקטרית. ואולם מאז, סין הספיקה להילחם בתעשיית כריית המטבעות הדיגיטליים בשטחה וכורים רבים מכרו ציוד ואף היגרו למדינות אחרות - בדגש על ארה"ב.
פעמים רבות צוינה בתקשורת השוואה בין צריכת החשמל של ביטקוין לזו של מדינה אירופית בינונית. בעוד שרמת הצריכה אכן דומה, וזו של ביטקוין אף גבוהה יותר, לא רבים יודעים שגם חברות כמו גוגל (NASDAQ:GOOGL) צורכות כמויות עצומות של חשמל, או שהתאורה המיוחדת של חג המולד בארה"ב לבדה צורכת בחודש אחד צריכה שנתית של מדינות אחרות בעולם.
בטור זה אסביר את הקונטקסט של צריכת האנרגיה ברשת הביטקוין, כפי שיש להתייחס אליו בעיניי. השאלה המתבקשת שיש לעסוק בה היא מה תפקידו של ביטקוין בעולמנו, והאם הוא מזהם יותר או פחות ביחס לאלטרנטיבות הנפוצות כיום לתפקידים אלו.
| כמה אנרגיה רשת הביטקוין צורכת?
על פי מועצת כריית הביטקוין (Bitcoin Mining Council) הצפון אמריקאית,
"כריית ביטקוין משתמשת בכמות אנרגיה זניחה, הופכת ליעילה יותר במהירות, ומופעלת על ידי תערובת גבוהה יותר של אנרגיה בת-קיימא מאשר כל מדינה או תעשייה גדולה".
המועצה, שהוקמה על ידי חברות כריית ביטקוין וחברות נוספות שעוסקות בתחום כדי לקדם את המעבר של כריית ביטקוין לאנרגיה מתחדשת בצפון אמריקה ולפקח על התהליך, פרסמה דוח ביולי 2021. בדוח פירטה כי ביטקוין משתמש בכ-0.1% בלבד מצריכה האנרגיה העולמית, כאשר תערובת האנרגיה בת הקיימא בתעשיית הכרייה של ביטקוין גבוהה יותר אפילו מזו של האיחוד האירופי.
על פי המסמך, צריכת האנרגיה העולמית עומדת על יותר מ-162 אלף טרה-וואט/שעה (TWh), בעוד ביטקוין על 189 טרה-וואט/שעה בלבד. 
תרשים: Bitcoin Mining Council
נוסף על כך, כ-50 אלף טרה-וואט/שעה מהאנרגיה העולמית המיוצרת אינם מנוצלים כלל, ומבוזבזים עקב חוסר יעילות. עובדה זו חשובה במיוחד, מאחר וביטקוין יכול להשתמש במקרים רבים באנרגיה מבוזבזת זו - כלומר, להקצות את האנרגיה לטובת רווחים שיתרמו לאזור הגיאוגרפי שבו תתבצע הכרייה - ולרשת המשתמשים כולה.
יתרה מכך, לא רק שניתן להשתמש באנרגיה עודפת כדי לכרות ביטקוין, במקרים מסוימים הכרייה עשויה אף להפחית את הזיהום הנפלט לאטמוספירה.
למשל, ניתן לכרות ביטקוין באמצעות שריפת עודפי דלקים במאגרי גז טבעי, שבדרך כלל אינם מנוצלים, אלא מושלכים אל האטמוספירה ומייצרים כ-1% מכל פליטות הפחמן בעולם.
| זהב, דולר וביטקוין
חשוב להבין שרשת הביטקוין היא מערכת מוניטרית גלובלית, שתמיד עובדת ואינה נשלטת על ידי אף גוף מרכזי אחד, כמו בנק מרכזי או ממשלה. בזכות זאת, כל אדם עם טלפון חכם וגישה לאינטרנט יכול להשתתף בה.
ביטקוין מבסס תפקיד חשוב כאמצעי לשמירת ערך וכאמצעי להעברה של ערך בגזרה הבינלאומית והמקומית, ולכן אשווה אותו בקצרה לאלטרנטיבות שלו - זהב כאמצעי לשמירה על ערך, וכסף פיאט כאמצעי להעברה של ערך. בהקשר של כסף פיאט, אתמקד בדולר האמריקאי, שהינו המטבע הדומיננטי בסחר בינלאומי, המשמש גם מטבע הרזרבה העולמי.
| ביטקוין מול זהב
בזכות איכויותיו, הזהב היא המתכת העיקרית שבה אנשים משתמשים כדי לשמור על ההון שלהם מדור לדור במשך אלפי שנים. כדי לשמור על ההון על המתכת להיות משאב נדיר, שניתן לחלק אותה לחלקים, שקל לנייד אותה ממקום למקום וכמובן שתהיה עמידה לאורך זמן. הזהב עונה במידה רבה על כל האיכויות הללו. עד שהגיע הביטקוין, זהב באמת היה המשאב הכי מתאים לצורך זה.
ואולם ביטקוין מתנייד הרבה יותר בקלות מזהב. הוא יכול לחצות בין מדינות ברחבי העולם בתוך שניות ספורות בלבד. בביטקוין זה לא משנה אם שווי הערך המועבר הוא דולר או מיליארד דולר - ההעברה תהיה מהירה ופשוטה באופן זהה. לעומת זאת, חשבו עבור עצמכם מה נדרש כדי להעביר כמויות גדולות של זהב בין מדינות - צבא שלם של אבטחה, אמצעי תחבורה מיוחדים ועוד.
ביטקוין, כידוע, הוא גם משאב נדיר הרבה יותר מזהב, וזה חקוק בחוקיו. ביטקוין הוא משאב נדיר מבחינה אבסולוטית: לעולם לא יהיו יותר מ-21 מיליון מטבעות ביטקוין. לעומת זאת, מכרות זהב חדשים מתגלים ברחבי כדור הארץ, ואף מושקעים משאבים בלמצוא זהב מחוצה לו.
כריית זהב מזהמת את הסביבה ופוגעת בה באופן ישיר באמצעות חציבות באדמה ושימוש באנרגיה רבה ודלקים מזהמים. בעוד כריית ביטקוין צורכת כ-189TWh ופולטת 70 Mt Co2, כריית זהב צורכת כ-265TWh ופולטת כ-145 Mt Co2 - משמעותית יותר מאשר ביטקוין.
לסיכום, תעשיית הזהב, המתכת המשמשת בעיקר אמצעי לשמירת ערך (מעל 55% מהזהב מוחזק על ידי בנקים מרכזיים ומשקיעים), צורכת ומזהמת הרבה יותר מאשר ביטקוין, בזמן שהיא גם פוגעת ישירות באדמה ואף מנצלת עבדים.
עם אותה כמות האנרגיה שרשת הביטקוין צורכת כיום, היא יכולה לאבטח את המערכת המוניטרית, גם אם כל הערך של הזהב היה עובר אליה, וזהו שוק של כ-12 טריליון דולר, כולל ניירות ערך שמייצגים זהב.
| ביטקוין מול הדולר
מלבד שמירת הערך, ניתן להשתמש בביטקוין כדי להעביר ערך ממקום למקום, כאמצעי תשלום. כדי להעביר כסף פיאט (דולר, אירו, שקל וכדומה) ממקום למקום יש צורך בגורמים מתווכים. המערכת הבנקאית, כולל חוות השרתים והמשרדים, משאיות ברינקס ומדפסות הכסף, הם רק חלק מהגורמים שיש להביא בחשבון כשבודקים את כמות צריכת האנרגיה של מערכת מוניטרית.
אך הגורם העיקרי שלא ניתן להתעלם ממנו - הפיל שבחדר - הוא צבא ארה"ב. הרי ללא הצבא, איך האמריקאים היו שומרים על ערך הדולר? אמנם לא כולם יודעים זאת, אבל בעקבות הסכמים שנחתמו בשנות ה-70, חיל הים האמריקאי מאבטח את נתיבי הסחר העולמיים, ובתמורה לכך העולם מתמחר ומבקש סחורות, בעיקרן הנפט, בדולר אמריקאי בלבד.
כתוצאה, כמעט כל מדינה בעולם שרוצה לקנות נפט חייבת לעשות זאת בדולרים, ולכן ישנו ביקוש תמידי לדולר - כזה שסופג את הדפסות הכספים המרובות. מדינות שכפופות לכך, בוחרות במקרים רבים גם למכור את הסחורות שלהן בדולרים, כדי שיהיה להן עם מה לקנות נפט, והשאר נאלצות לעתים קרובות להדפיס מן המטבע שלהן כדי להשיג דולרים.
תופעה זו, היוצרת ביקוש מלאכותי לדולר האמריקאי, קרויה "הפטרו-דולר". כלומר, כדי לתחזק את הדולר האמריקאי, ארה"ב משתמשת בצבא, ובעיקר בחיל הים - שהפלא ופלא, נמנים עם צרכני האנרגיה הגדולים בעולם, ואנרגיה מזהמת במיוחד.
| אלטרנטיבה ירוקה יותר
כפי שאנו רואים, רשת הביטקוין מציעה אלטרנטיבה משופרת למערכת הבנקאית ולזהב, בלי לבזבז כל כך הרבה אנרגיה ביחס אליהם. כן, נדרש חשמל כדי לאבטח את הרשת המוניטרית הקרויה ביטקוין, אך אין צורך לתחזק את הצבא הגדול בעולם לשם כך.
מודל התמריצים ברשת הביטקוין הוא כזה שמעודד את הכורים להמשיך לקיים את המערכת בצורה מאובטחת ומבוזרת ברחבי העולם. המערכת אינה נשלטת על ידי שום ממשלה, צבא או גוף ריכוזי אחר. גם כשאוסרים את פעילות הכרייה באזורים מסוימים בעולם, המודל בנוי כך שזה יהפוך למשתלם יותר לתחזק את המערכת מאזורים אחרים.
לסיום, לא רק שביטקוין לא מזהם יותר ביחס לאלטרנטיבות שלו, הוא גם מאפשר תמריצים משמעותיים המאיצים את האימוץ העולמי של אנרגיה ירוקה ומתחדשת. עם זאת, את חקירת ההשפעות החיוביות של כריית ביטקוין על שוק האנרגיה בטווח הארוך אשאיר למאמר נפרד.
הכותב הוא בן סמוחה, מומחה לביטקוין ומטבעות דיגיטליים, מייסד אתר CryptoJungle וקהילת "מדברים קריפטו", יועץ ומרצה בארגונים, וממייסדי עמותת Blockchain B7.