פלישה אפשרית של רוסיה לשכנתה אוקראינה עלולה להיות מורגשת בכמה שווקים, החל במחירי החיטה והאנרגיה ועד לאיגרות חוב דולריות ממשלתיות אזוריות ונכסים פיננסיים הנחשבים "בטוחים".
הנה ארבעה שווקים שבהם עליית מדרגה אפשרית במתיחות עשויה להשפיע על השווקים הגלובליים.
| נכסים "בטוחים"
עליית האינפלציה לשיעור שיא של כמה עשורים והעלאות הריבית הצפויות בארה"ב הובילו לחודש לא מוצלח עבור שוקי האג"ח, אבל עימות ישיר בין רוסיה לבין אוקראינה עשוי לשנות את התמונה.
התשואות על אג"ח אוצר ארה"ב לשנתיים רשמו את הזינוק החודשי הגדול ביותר שלהן מאז 2016, ושיעור התשואה על אג"ח 10 שנים נראה בדרך לרמת המפתח שלו, העומדת על 2%.
בגרמניה, התשואות על אג"ח 10 שנים טיפסו מעל 0% לראשונה מאז 2019.
אירוע נושא סיכון גדול בדרך כלל מוביל משקיעים לחזור במהרה להשקעה באג"ח, המהוות את הנכסים הבטוחים ביותר בשווקים הגלובליים, ונראה כי המקרה הפעם לא יהיה שונה, גם אם פלישה רוסית לאוקראינה מגבירה את הסיכון לעלייה נוספת של מחירי הנפט - וכתוצאה מכך, של האינפלציה.
"ברור שאם הסיפור של אוקראינה ישתבש, תהיה נהירה משמעותית ביותר לכיוון אג"ח ממשלתיות, והמחשבה שהתשואות על אג"ח ממשל ארה"ב 10 שנים יגיעו ל-2%, תיאלץ לעבור למצב המתנה",
אמר פדהראיק גארווי, ראש מחקר אזורי ליבשת אמריקה בענקית הפיננסים ההולנדית איי.אן.ג'י גרופ (AS:INGA).
נכסים "בטוחים" אחרים בשווקים כוללים את מחיר הזהב, שכבר נמצא ברמות שיא של חודשיים, וכן את הין היפני.
| דגנים וחיטה
כל שיבוש באספקת הדגנים מאזור הים השחור צפוי להשפיע באופן משמעותי על מחיר הסחורה, ולהוסיף לעליית האינפלציה במחירי המזון, בתקופה שבה היכולת לקנות מזון הופכת לדאגה משמעותית ברחבי העולם, בעקבות הנזק הכלכלי שנגרם על ידי מגפת הקורונה.
ארבע יצואניות גדולות - אוקראינה, רוסיה, קזחסטן ורומניה - שולחות דגנים מנמלים בים השחור, שעשויים לחוות שיבושים כתוצאה מכל פעולה צבאית או סנקציות באזור.
על פי התחזיות, אוקראינה תהיה יצואנית התירס השלישית בגודלה בעולם בעונת 2021/2022, ויצואנית החיטה הרביעית בגודלה בעולם, לפי נתוני מועצת הדגנים הבינלאומית (IGC). רוסיה היא יצואנית החיטה הגדולה בעולם.
"הסיכונים הגיאופוליטיים עלו בחודשים האחרונים באזור הים השחור, עובדה שעשויה להשפיע על מחיר החיטה מכאן והלאה",
לדברי דומיניק שניידר, אסטרטג בבנק יו. בי. אס (NYSE:UBS).
| גז טבעי ונפט
שוקי האנרגיה צפויים להיפגע אם המתיחות בין רוסיה לאוקראינה תתפתח לעימות צבאי. רוסיה מספקת לאירופה כ-35% מהגז הטבעי שלה, שרובו מובל באמצעות צינורות גז שעוברים דרך בלארוס ופולין עד לגרמניה, צינור הגז "נורד סטרים 1" שמגיע ישירות לגרמניה, וצינורות אחרים דרך אוקראינה.
ב-2020 היקף הגז שהגיע מרוסיה לאירופה הצטמצם, לאחר שסגרי מגפת הקורונה הגבילו את הביקוש, ולא התאושש באופן מלא כאשר הצריכה זינקה בשנה שעברה - התפתחות שהזניקה את מחיר הגז לרמות שיא.
כחלק מהסנקציות האפשריות במקרה שבו רוסיה תפלוש לאוקראינה, גרמניה הודיעה כי היא עשויה להשבית את צינור הגז החדש המגיע מרוסיה, "נורד סטרים 2", שהיה אמור להגביר את יבוא הגז לאיחוד האירופי, אבל גם לחזק את האופן שבו אירופה תלויה במוסקבה לצורך אספקת אנרגיה.
ביארן שילדרופ, אנליסט סחורות בבנק SEB, אמר כי השווקים עשויים לראות את יצוא הגז הטבעי מרוסיה למערב אירופה מצטמצם באופן משמעותי, הן בגז העובר דרך אוקראינה והן דרך בלארוס במקרה של הטלת סנקציות, ומחיר הגז יחזור לרמתו ברבעון הרביעי של 2021.
שוקי הנפט יושפעו גם הם מעימות אזורי. כלכלני בנק ג'יי פי מורגן (NYSE:JPM) אמרו כי המתיחות מביאה לסיכון של "זינוק משמעותי" במחיר הנפט, וציינו כי עלייה עד למחיר של 150 דולר לחבית נפט תוביל לירידה בצמיחת התמ"ג העולמי השנתית עד לשיעור של 0.9% בלבד במחצית הראשונה של 2022, בעוד שיעור האינפלציה יותר מיוכפל ויגיע ל-7.2%.
| אג"ח דולריות ומטבעות אזוריים
נכסים רוסיים ואוקראיניים יספגו את המכה הקשה ביותר במקרה של נפילת שווקים כתוצאה מפעולה צבאית אפשרית.
ביצועי האג"ח הדולריות של שתי המדינות איכזבו לעומת מקבילותיהן בחודשים האחרונים, כאשר משקיעים צמצמו את החשיפה אליהן על רקע החרפת המתיחות בין וושינגטון ובנות בריתה לבין מוסקבה.
שוקי ההכנסה הקבועה באוקראינה סובלים במיוחד ממחסור במשקיעים בשווקים מתעוררים, בעוד משקלה של רוסיה בשוקי ההון הצטמק בשנים האחרונות כתוצאה מסנקציות ומתיחות גיאופוליטית - עובדה שמקטינה במידת מה את האיום של נזק לכלכלה העולמית דרך ערוצים אלה.
ואולם, הרובל הרוסי וההריביניה האוקראיני נפגעו גם הם, וכתוצאה הפכו למטבעות בעלי הביצועים הגרועים יותר בעולם השווקים המתעוררים עד כה השנה.
הגיאופוליטיקה סביב גבול אוקראינה-רוסיה מהווה "אי-ודאות משמעותית" לשוקי המט"ח, לדברי כריס טרנר, ראש השווקים העולמי ב-ING.
"האירועים של סוף 2014 מזכירים לנו את פערי הניזלות ואגירת הדולרים שהובילו לנפילה משמעותית של הרובל באותו זמן",
אמר טרנר.
- רויטרס תרמה תוכן לכתבה זו.