המשקיעים בוול סטריט מתרכזים בתשואות האג"ח הממשלתיות כגורם מרכזי בקביעת הערכתם לביצועי מניות עד סוף השנה, לאחר חודש שעמד בסימן השפל העמוק ביותר בשוק המט"ח מאז תחילת מגפת הקורונה.
מדד S&P 500 רשם בספטמבר את ירידתו החודשית הגדולה ביותר מאז מרץ 2020, כאשר נסוג ב-5% מתחת לשיא כל הזמנים שלו, לראשונה השנה.
שוק המניות דישדש, בעוד תשואות על אג"ח ממשלתיות בארה"ב זינקו לשיא של שלושה חודשים, והחמירו את החששות בשוק, שכבר סבל מחוסר שקט בעקבות כמה גורמים: קרב עיקש שמתנהל על גובה תקרת החוב הלאומי בארה"ב, גורלה של הצעת תקציב התשתיות המאסיבי, וקריסתה של קבוצת פיתוח הנדל"ן הסינית אוורגרנד (HK:3333), השקועה בחובות כבדים. מדד S&P 500 הצליח לשמור על תשואה של 16% השנה.
"משקיעים מחפשים גורם מחולל, וכרגע מפנים את מבטם לעבר שיעור הריבית",
אמר סאם סטובל, אסטרטג השקעות בכיר במכון המחקר CFRA.
תשואות האג"ח, שנעות באופן הופכי למחירי האג"ח, מתאוששות כעת משפל היסטורי, והדעה הרווחת היא כי הטיפוס האחרון שלהן מהווה סימן לחוסן כלכלי.
הראלי של תשואות האג"ח מגיע לאחר שינוי הכיוון הניצי של הפד בפגישת המדיניות המוניטרית שקיים בשבוע שעבר. הבנק המרכזי הודיע כי כבר בנובמבר הוא עשוי להתחיל לקצץ בתוכנית רכישות האג"ח הממשלתיות, שכרגע עומדת על 120 מיליארד דולר בחודש, וייתכן שיתחיל להעלות את שיעור הריבית בתחילת השנה הבאה, מוקדם מכפי שחלק מהתחזיות צפו.
ואולם, עלייה בתשואות, כמו תנועה בת 27 נקודות בסיס שרשם מדד הבנצ'מרק של אג"ח אוצר ארה"ב ל-10 שנים לאחר פגישת הפד, עשויה להפוך מניות לפחות אטרקטיביות. התשואה ל-10 שנים עמדה באחרונה על סביב 1.47%, וקיזזה את ההתקדמות שעשתה לקראת סוף השבוע.
מניות ואג"ח עשויות לקבל איתות בשבוע הקרוב מהתפתחויות בוושינגטון, כאשר מחוקקים ימשיכו לדון בחבילת תקציב התשתיות, ואף מדוח התעסוקה החודשי בארה"ב שצפוי להתפרסם ביום שישי.
אחד האינדיקטורים העומדים לרשות משקיעים כדי לאמוד את מסלולן העתידי של מניות הוא המרווח בין תשואות על אג"ח ל-10 שנים ואג"ח לשנתיים. יש הרואים בכך ברומטר לשאלה אם הכלכלה נמצאת במצב של האטה או של התחממות יתר.
המרווח בין 0 ל-150 נקודות בסיס הוא "Sweet Spot" (אזור עם פוטנציאל ליצירת ערך) עבור מניות, ששמר על עקביות עם תשואה שנתית של 11% על מדד S&P 500, בהתבסס על נתונים היסטוריים, לדברי אד קליסולד, אסטרטג במכון המחקר Ned Davis Research. מדד S&P 500 רשם תשואה שנתית ממוצעת של 9.1% מאז 1945, לדברי סטובל ממכון המחקר CFRA.
מרווח זה התרחב באחרונה ועמד על סביבות 120 נקודות בסיס ביום שישי האחרון. כאשר המרווח יותר גדול מ-150 נקודות בסיס, "זהו הרגע שבו מניות מתחילות להיכנס לקושי", מצב שבאופן היסטורי הוביל לתשואה שנתית של 6% על מדד S&P 500, לדברי קליסולד.
"עקומה תלולה מדי מרמזת על כך שהאינפלציה יוצאת מכלל שליטה, ושייתכן כי הפד ייאלץ 'להדק חגורה' במהירות",
הוסיף קליסולד בדיווח בשבוע שעבר.
מהירות העלייה בתשואות חשובה אף היא, כמו גם המדיניות הכלכלית והמוניטרית שברקע, לדברי אנליסטים בגולדמן זאקס. בדוח שיצא לא מזמן, בנק ההשקעות עמד על הניגוד בין העלייה האחרונה בתשואות לזינוק של 50 נקודות בסיס מוקדם יותר השנה. בעוד העלייה המוקדמת ביטאה תחזית כלכלית משופרת, כעת "הצמיחה הכלכלית נמצאת בהאטה, הפד צפוי להודיע על תחילת הטייפרינג בפגישתו בנובמבר, והכלכלנים שלנו הנמיכו את תחזיותיהם לגבי הצמיחה בכלכלת סין", כתבו אנליסטים מטעם הבנק.
תשואות גבוהות יותר מפעילות לחץ על הערכות שווי של מניות על ידי העלאת קצב ההיוון של תזרימי מזומנים עתידיים, דרך מקובלת להערכת שווי מניות. לחץ שכזה מורגש במיוחד בקרב מניות הטכנולוגיה, ומניות מבוססות צמיחה אחרות אשר הערכות השווי שלהן נשענות בעיקר על רווחים עתידיים.
מדד S&P 500 Information Technology צנח ב-2%, לעומת ירידה של 0.9% בכל המדד הרחב מאז פגישת הפד בשבוע שעבר. החולשה במגזר הטכנולוגיה, שמהווה מעל 27% מנפחו של מדד S&P 500, ושל מניות אחרות הקשורות למגזר הטכנולוגיה, עשויה לבשר רעות עבור שאר המדד, אף שהעלייה בתשואות תורמת למגזרים הרגישים לביצועי הכלכלה כמו המגזר הבנקאי.
- רויטרס תרמה תוכן לידיעה זו.