בנק ישראל פרסם היום אזהרה מפני ההשפעה הכלכלית האפשרית של המלחמה המתמשכת עם חמאס. העימות צפוי לגרום להאטה משמעותית בצמיחה הכלכלית של ישראל ולנפח את הגירעון התקציבי בשל הגדלת ההוצאות הצבאיות, צעדי סיוע אזרחי ויוזמות תמיכה עסקית. הבנק העריך כי אם הסכסוך יישאר מקומי בחזית הדרומית של ישראל, הצמיחה הכלכלית השנתית תרד ל-2.3% השנה ול-2.8% ב-2024, לעומת תחזית ראשונית של 3%.
למרות העימות, מרבית הפעילות הכלכלית בישראל נמשכת כרגיל, והשווקים הפיננסיים ממשיכים לפעול. עם זאת, השקל חווה פיחות נוסף מאז תחילת הסכסוך. בתגובה, הבנק המרכזי הקצה 30 מיליארד דולר מיתרות המט"ח שלו לחיזוק המטבע.
נגיד הבנק, אמיר ירון, הודה כי גורמים כמו משך המלחמה ופוטנציאל ההתרחבות יוצרים אי ודאות כלכלית. עם זאת, הוא נותר אופטימי לגבי התאוששות בשל הכלכלה האיתנה של ישראל שהתאפיינה ברמות חוב נמוכות, עודף בחשבון השוטף ויתרות מט"ח משמעותיות טרם העימות.
עם זאת, כבר החלו חששות לגבי שיעורי ריבית גבוהים, אינפלציה והאטה כלכלית עולמית צפויה. הבנק המרכזי עמד בפני בחירה בין הפחתת הריבית כדי להמריץ את הכלכלה בזמן המלחמה, לבין השארתה כדי לתמוך בפיחות השקל. בסופו של דבר היא בחרה באפשרות השנייה במאמץ לייצב את השווקים ולהפחית את אי הוודאות.
סוכנויות דירוג האשראי פרסמו אזהרות מפני הורדות דירוג אפשריות לחוב של ישראל בהתאם לחומרת הסכסוך ומשכו בו. למרות אזהרות אלה, הבנק המרכזי טוען כי המערכת הבנקאית בישראל שומרת על יציבות.
הבנק צופה גם עלייה משמעותית ביחס החוב של ישראל בשל גידול בהוצאות הביטחון והתמיכה הכספית במאמץ המלחמתי, לצד ירידה בהכנסות ממסים על רקע האטה בפעילות הכלכלית וגיוס אזרחים לשירות צבאי. כדי להתמודד עם אתגרים אלה התחייבה הממשלה ליישם עזרים ויוזמות פיננסיות שונות, לרבות דחיית החזרים, מענקים, הלוואות וכספים להוצאות קבועות, שנועדו לתמוך במי שנפגעו מהסכסוך.
מאמר זה נוצר ותורגם בתמיכת AI ונבדק על ידי עורך. לקבלת מידע נוסף, עיין בתנאים והתניות שלנו.