| אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי הפניקס-אקסלנס |
הלחץ להעלאות ריבית בארה"ב מתגבר, והשוק התחיל לתמחר מעל 4 העלאות ב-2022, כשבחודש מרץ כבר סיכוי להעלאה כפולה (50 נ"ב). התשואה על אג"ח האוצר האמריקאיות לשנתיים חצתה לראשונה זה שנתיים את רמת ה-1% והתשואות עולות בכל העקום, אבל בולטות יותר בחלקים הקצרים - מה שגורם לשיפוע העקום להמשיך להילחץ כלפי מטה, אף שהתשואה ל-10 שנים חזרה לרמתה טרום הקורונה, 1.87% (בינואר 2020).
כלכלנים של ברקליס כתבו ללקוחותיהם כי בסופו של דבר, מספר העלאות הריבית יהיה פונקציה של הזמן שבו חלון האינפלציה מעל ליעד יהיה פתוח. אבל להערכתם, החלון הזה ייסגר הרבה יותר מהר מכפי שהשוק מצפה והאינפלציה תחזור בקרוב ל- 2%.
לעומתם, כלכלני מורגן סטנלי העלו את התחזית לתשואת האג"ח ל-10 שנים בסוף 2022 ל-2.30%.
שאלת המשך היא כמה העלאות ריבית צריך כדי להכניס את ארה"ב למיתון? שוק המניות ועקום התשואות מאותתים שלא הרבה.
| הירידות בשוק המניות - הפעם לא רק בטכנולוגיה
שוקי המניות שוב יורדים בצורה בולטת, אבל בשונה מגל הירידות הקודם שהיה ממוקד בחברות לא רווחיות בסקטור הטכנולוגיה, כשהפעם זה קורה לאורך 11 מבין 12 הענפים בבורסה, כשבולט לבדו בעליות סקטור האנרגיה, שנתמך על ידי עליית מחיר הנפט.
האם המשמעות היא שהעלאות הריבית הצפויות התחילו לגעת ב"בשר החי" של תמחור השווקים, או שאולי יש "רוצח שקט" אחר שפוגע בשניהם (מניות ואג"ח)? חשוד כזה הוא המתח הגיאופוליטי בין נאט"ו לרוסיה בסוגיית אוקראינה.
מחיר הנפט עולה והגיע ביום רביעי בבוקר ל-86 דולר לחבית, כשברקע המשך המתיחות עם רוסיה ופיצוץ צינור נפט בין עיראק לטורקיה. עליית מחירי האנרגיה מאיימת במקביל על הכלכלה ועל שוק האג"ח, דרך השפעתה על האינפלציה. תמיכה בהסבר הזה, לחשש מיצוא הנפט מרוסיה, מתקבלת מהנפילה אתמול במניית חברת האנרגיה הרוסית גזפרום, בשיעור של 8.5%, בעוד שבארה"ב ענף האנרגיה עלה ב-0.5% (כאמור, היחיד שעלה אתמול).
מחיר הנפט ב-2022 יושפע, בין השאר, גם מההאטה והגבלות הקורונה בסין, עיתוי הבשלת הסכם הגרעין עם איראן, שיקולי הקרטל וגם שיקול רקע מעניין של המעבר האנרגטי מאנרגיית מאובנים אל אנרגיה מתחדשת. המעבר הזה יוצר שתי תופעות מנוגדות: האחת לחץ על מפיקי הנפט והפצלים להאיץ את הפקתם, ומצד שני רתיעה של השקעות בתעשייה - מה שעלול להקשות עליה להתרחב ולפגוע בהיצע.
הכוחות המנוגדים מביאים לפיזור רחב של התחזיות, כשלמשל, כלכלני גולדמן זאקס (NYSE:GS) צופים כי מחיר הנפט יעלה לרמה של 100 דולר ברבעון השלישי השנה, ומצד שני ארגון מידע האנרגיה EIA מצפה לירידת מחיר ל-75 דולר.
| מה קרה בישראל בין המחצית הראשונה של דצמבר למחצית השנייה, שמלא מצאו פתאום עבודה?
לפי נתוני הלמ"ס, שיעור האבטלה בישראל קרס במפתיע במחצית השנייה של דצמבר ל-3.9%, לעומת 4.5% במחצית הראשונה של החודש. 25 אלף איש מצאו פתאום עבודה.
האם זה החשש מהאומיקרון שגרם לרבים להתפשר ולהסכים להצעות העבודה הרבות שפתוחות, ואולי סתם הבשלה מקרית של תהליכי גיוס עובדים לקראת תחילת 2022? כך או כך, לראשונה מאז אמצע 2020 נרשמה ירידה בשיעור המשרות הפנויות במשק (שעדיין ברמה גבוהה). הירידה המהירה באבטלה תתבטא בצמיחה מהירה יותר ב-2022, אבל בנק ישראל לא מראה סימני שבירה לקראת העלאת ריבית.
| בנק ישראל במניפסט נגד העלאת ריבית
קצב עליית מחירי השכירות מאיץ? ועדיין, הוא "מתון יחסית". פרוטוקול בנק ישראל שפורסם שלשום תיאר שלל טיעונים נגד העלאת ריבית, ובהתאם אף חבר ועדה אחד מבין החמישה לא תמך בהעלאה. לטענת הבנק, אף ששוק העבודה מתהדק וחברות מתקשות למצוא עובדים, לחצי השכר ברוב הענפים אינם חורגים מהמגמה והקושי מגיע בעיקר מצד שיבושי צד ההיצע ומאיומי הקורונה.
אזכיר כי בקרב כלכלנים קיימת הסכמה שעבור אינפלציה שנובעת מצד ההיצע, העלאת ריבית תהיה פחות אפקטיבית ואולי אף שלילי - נראה כי לשם הבנק חותר.
הפרוטוקול לא התייחס כלל ללחץ העולמי להעלאות ריבית, אבל באחרונה הנגיד התבטא בנושא והסביר שמדיניות הבנק נגזרת ממצב המשק הישראלי, והעלאות ריבית בארה"ב אינן מחייבות אותם. נזכיר שבישראל הריבית הריאלית היא מהגבוהות בעולם, השקל בסך הכל מתחזק (מה שמרמז כי הריבית פה לא נמוכה מדי), ובשונה מהבנק הפדרלי, הבנק המרכזי בישראל לא הוריד את הריבית במשבר - כך שגם הלחץ עליו לחזרה לשגרה נמוך יותר.
הכותב הוא כלכלן ראשי של הפניקס-אקסלנס. סקירה זו מסופקת כשירות לקוראים בלבד, ואין לראות בה הצעה, המלצה, תחליף לשיקול דעתו המקצועי של הקורא או ייעוץ השקעות או שיווק השקעות, לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסיים המוזכרים או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסיים אחרים כלשהם