| יוני פנינג הוא אסטרטג ראשי חדר עסקאות בבנק מזרחי טפחות |
מדד המחירים של ה-PCE מוסיף 0.2%, במהלך אוקטובר. נזכיר כי מחירי הדלקים ירדו במהלך החודש, לקראת הבחירות. ובניכוי זה ומחירי המזון, אינפלציית הליבה מוסיפה 0.3% במהלך החודש, ומשלימה לעלייה של 2.8%, בשנה האחרונה. הנתונים האמורים עקביים עם העלייה אשר דווחה במדד המחירים של ה-CPI בארה"ב, מוקדם יותר החודש.
נזכיר כי בתחילת השנה הנוכחית, בעיקר בינואר, נרשמה אינפלציה גבוהה, במיוחד בענפי השירותים, אשר השפיעה בצורה בולטת על נתון הליבה. הנתונים העדכניים באינפלציה, הן במדד ה-PCE והן במדד ה-CPI גבוהים בסדר גודל של 0.3% (ב-PCE כאמור) עד למעל לאחוז (ליבת מדד ה-CPI) מהיעד של 2% שקבע הבנק המרכזי האמריקאי. בינתיים, על הרקע הזה, השווקים דיי בספק עד כמה הבנק המרכזי הזה יסכים לקבל את המצב הזה, ויוריד את הריבית בעוד רבע אחוז, בהחלטה בעוד שלושה שבועות. לפני הנתון היום הציפייה להורדה עמדה על כ-65%, ונראה כי הנתון הנוכחי לא מזיז את המחט בהרבה.
אבל עם כל הכבוד לזה, במבט קדימה כנראה שהכלכלה בארה"ב תושפע יותר משינויי המדיניות כתוצאה מהחלפת השלטון, מאשר מהנתון היום. פרשנות השוק לעניין הזה הייתה נחרצת בסמוך להיוודע התוצאות, לפני שלושה שבועות, עם עלייה של כ-0.4% בציפיות האינפלציוניות הקצרות, בשוק הבין בנקאי, אל קרוב ל-2.8% גבוהים משמעותית ממה שמתיישב עם יעד הפד. במהלך השבוע, ראינו התמתנות, של כ-0.15% בציפיות, לאחר מינוי סקוט בסנט לתפקיד מזכיר האוצר של ארצות הברית. הטיעון הקלאסי בעניין הזה גרס כמובן שהעלאת המכסים על סחורות מחו"ל תביא להעלאת מחירים במדינה, כאשר המינוי של בסנט נתפס בעיקר ככזה אשר ימתן במעט את אותם מכסים. לתפיסתנו, לא פחות מהמכסים, ובהתחשב במסלול האינפלציוני הארוך שראינו בשנים האחרונות, ההשפעה של מיתון ההוצאות הממשלתיות, והשבת המהגרים הבלתי חוקיים למדינה למדינות המקור שלהם, ככל שאלה יתקיימו, עשויים להיות מהותיים יותר.