| אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש |
| הכלכלה העולמית לאן? לא בדרך למיתון קשה
השנה לא קשה לנחש שהכלכלה העולמית הולכת להאטה בצמיחה וחלק מהמדינות אף למיתון. השאלה היא רק כמה מהר וכמה עמוק.
להערכתנו, הכלכלה האמריקאית לא בדרך למיתון קשה. משברים חמורים מתרחשים בדרך כלל לאחר התפוצצות בועה פיננסית או בועת נכסים (דוט.קום, סאב-פריים וכו'). לא נראה שיש עכשיו אחת כזאת (קריפטו לא נחשב). לעומת זאת, ירידה בפעילות בגלל עליית ריבית בדרך כלל לא מובילה למשבר קשה, אלא אם האינפלציה חוזרת ומכה שנית.
ב-1966, אחרי תקופה ארוכה של אינפלציה נמוכה, בתגובה לעלייה באינפלציה ל-4% הפד העלה ריבית לכ-6%. הידוק מוניטרי הוביל לירידה באינפלציה ובמדד האינדיקאטורים המובילים, שמשקף את הפעילות הכלכלית במשק האמריקאי, בכ-1%. התפרצות מחודשת של האינפלציה ב-1968-69 לכ-6% הובילה לעליית ריבית לכ-9% ולירידה במדד האינדיקאטורים המובילים בכ-6%.
בפעם הבאה ב-1974 האינפלציה עלתה ל-12%, הריבית הגיעה ל-13% ומדד האינדיקאטורים המובילים ירד ב-12%. לסיום של אותה תקופה עגומה, בתחילת שנות ה-80, האינפלציה עלתה ל-15%, הריבית ל-20% והכניסה את המשק האמריקאי לשני מיתונים רצופים וקשים.
אם האירועים של שונות ה-60 יכולים לשמש כדוגמה, אנחנו כעת רק בגל הראשון של עלייה באינפלציה ונקווה האחרון, שלא אמור להיות הרסני מאוד לכלכלה.
| בולמי הפגיעה
יש מספר גורמים שצפויים לרכך השפעת ההאטה:
- "הירושה" של החסכונות הגבוהים מתקופת המגפה. יתרות הפיקדונות בבנקים גם של החברות וגם של משקי הבית, בארה"ב ובאירופה עדיין מאוד גבוהות.
- למרות ההאטה בכלכלה, השקעות גדולות צפויות להימשך בכל מקרה. החברות חייבות להשקיע בטכנולוגיה בעקבות עלייה בשימוש בה אחרי המגפה. גם ההשקעות בשינויים בשרשרת ההספקה מתבצעות מתוך הכרח מלחמת הסחר והקורונה. כמו כן, מתחילות לצאת לפועל התוכניות הממשלתיות להשקעה בתשתיות בארה"ב ובאירופה.
- המינוף של משקי הבית האמריקאים נמצא באחת הרמות הנמוכות היסטוריות, כמו גם היחס בין החובות להכנסות. לעומת זאת, חוב החברות ביחס לתמ"ג העסקי גבוה, אך לא חסר תקדים. החברות גם נזילות מאוד. היחס בין סך החוב של המגזר העסקי לסך הנכסים הנזילים הנו בין הנמוכים בהיסטוריה.
- מצבו של שוק העבודה עדיין חזק. נמשך ביקוש לעובדים, למרות היחלשות הכלכלה. מספר משרות פנויות במדינות העיקריות גבוה משמעותית מאשר לפני המגפה. במצב זה, החברות לא יזדרזו לפטר עובדים, אלא אם תחול התדרדרות של ממש.
- ב-2022 הפסקת תמריצי הקורונה השילה כ-4% מהצמיחה. בשנת 2023 "המשקולת" הפיסקאלית צפויה להיות הרבה פחות כבדה.
| מה יהיה המחיר של ניצחון על האינפלציה בארה"ב?
האינפלציה בארה"ב עומדת לרדת בחודשים הקרובים. אינדיקאטורים רבים כבר מצביעים על ירידה בלחצים לעליית מחירים. על פי סקר הפד, עסקים מיתנו לאחרונה ציפיות לעליית מחירים של המוצרים והשירותים שהם מוכרים. העסקים מציינים בסקר שהסיבות העיקריות להורדת הציפיות שלהם קשורות להפחתת הלחצים הנובעים מעלויות כוח העבודה ועלויות אחרות ומירידה במכירות. כלומר, הכוחות להורדת האינפלציה פועלים גם בצד הביקוש וגם ההיצע.
האם זה אומר שחזרתה של האינפלציה אל יעדה בארה"ב מובטחת?
ההיסטוריה מלמדת אותנו שקיים סיכון גבוה שהאינפלציה עוד עלולה לחזור ולעלות, אפילו אחרי תהליך ירידה ממושך. כדי שזה לא יקרה, הפד צריך לדאוג לריסון הכוחות מצד הביקוש שדוחפים אינפלציה ע"י החלשת שוק העבודה וקירור היצע האשראי בעיקר הצרכני.
- נשתמש בכלל טיילור המפורסם לקביעת הריבית הנדרשת כדי להחזיר אינפלציה ליעד, שהיה בשימוש רחב בעבר כשהאינפלציה הייתה גבוהה יותר. הכלל אומר שבריבית הפד של 5%, האבטלה צריכה לעלות ל-5% כדי להחזיר אינפלציה ליעד, זאת בהנחות די מקלות שהריבית הריאלית הניטרלית במשק האמריקאי עומדת על 0% ושיעור האבטלה "הטבעי" (NAIRU) על 3.5%.
כלל טיילור מסתדר עם האפיזודות האינפלציוניות שהיו בעבר מהן ניתן ללמוד בכמה עלתה האבטלה כדי להחזיר אינפלציה ליעד. הקשר בין הירידה באינפלציה לעלייה באבטלה שהיה באפיזודות האינפלציוניות בעבר מלמד שכדי להוריד כעת את אינפלציית הליבה בכ-4% (מ-6.5% לכ-2%-2.5%), שיעור האבטלה צריך לעלות בין 2% ל-3% ולהגיע לפחות ל-5.5%. הפד צופה בתחזית שלו שהוא יצליח להחזיר את האינפלציה ליעד תוך עלייה באבטלה ל-4.5% בלבד. נראה קצת אופטימי מדי.
- הפד צריך גם לקרר היצע האשראי לצרכנים שבינתיים ממשיך לצמוח בקצב גבוה מאוד. בסקר האשראי הבנקאי של הפד מזהים מגמת הקשחת תנאי אשראי, אך היא עדיין לא חמורה והביקוש לאשראי עדיין גבוה.
- נציין שהפעם משימת הידוק הביקושים של הפד עשויה להיות מאתגרת במיוחד בגלל החסכונות שנצברו בזמן המגפה.
| למה כדאי לשים לב מחוץ לארה"ב?
אירופה – להערכתנו, התחזיות לעליית ריבית בגוש האירו נמוכות מדי. כלל טיילור לקביעת ריבית נדרשת להחזרת אינפלציה ליעד באירופה מכוון לריבית של כ-7% זאת בהנחה ששיעור האבטלה הטבעי באירופה עומד על כ-7.4%, הכי נמוך שהיה לפני הקורונה, ושהריבית הריאלית הניטרלית באירופה שלילית ברמה של מינוס 0.5%.
אפילו השוואה לתחזיות לבריטניה, שנמצאת במצב כלכלי דומה לאירופה, מראה שהתחזיות באירופה לא ממש מסתדרות. ה-BOE והתחזיות בשווקים צופים שבסוף 2023 הריבית בבריטניה תהיה גבוהה משמעותית מהתחזיות לריבית באירופה (4.5% לעומת 3%), וזאת במקביל לתחזית אינפלציה גבוהה יותר, צמיחה נמוכה יותר ועלייה באבטלה משמעותית יותר.
צריכים לזכור גם את הפערים העצומים בין קצב האינפלציה במדינות השונות באירופה (הפער בין המדינה עם האינפלציה הגבוהה ביותר לבין הנמוכה ביותר עומד כעת על 17%!). יתכן שכפי שלפני עשור מדיניות ה-ECB התנהלה בהתאם לבעיות הפיסקאליות של מדינות ה-PIGS, הפעם הבנק המרכזי יצטרך בסופו של דבר לכוון את מדיניותו לטיפול באינפלציה במדינות יחסית קטנות בגוש בעלות אינפלציה גבוהה. גוש מוניטרי מחייב אינפלציה דומה בין המדינות.
עליית ריבית משמעותית יותר באירופה ממה שהשווקים מעריכים תוסיף לחצים להאטה בצמיחה.
נציין, שקיים גם סיכוי להפתעה חיובית באירופה אם המלחמה באוקראינה תסתיים.
יפן –לא נראה שיש ביפן תרחיש אמצע, אלא רק תרחישי קיצון. כדי להבין באיזה תרחיש הולכת יפן, תעכבו אחרי האינפלציה.
אם האינפלציה ביפן תרד מבלי ריסון מוניטרי, הכלכלה היפנית תהיה אחת המוצלחות ביותר בשנה הקרובה.
אולם, אם האינפלציה תמשיך לעלות, הבנק המרכזי יצטרך להסיר קיבוע מהתשואה באג"ח ל-10 שנים ו/או להפסיק לרכוש אג"ח ואולי אף להעלות ריבית. פנייה לכיוון מדיניות מרסנת שיפן לא הכירה שנים רבות, תוביל לעלייה חדה בתשואות האג"ח ולהתחזקות היין, המטבע "carry-trade" של עסקאות ממונפות בעולם. המשקיעים היפנים מחזיקים כמויות גדולות מאוד של אג"ח מחוץ ליפן, בפרט בארה"ב. עלייה חדה בתשואות ביפן עצמה עשויה לגרום לגל מכירות אג"ח במדינות האחרות ע"י היפנים.
סין – סין במלכוד. היא לא יכולה לשחרר מגבלות הקורונה כי המערכת הרפואית שלה לא מסוגלת להתמודד עם ההשלכות. אולם, אם היא תתמיד לטפל במגפה בשיטה הנוכחית, הכלכלה תמשיך לסבול מפגיעה קשה בצריכה.
באופן כללי, אנחנו חושבים שריכוז כוח בידי נשיא סין והפניית המדיניות הכלכלית לכיוון סוציאליסטי מובילים לפגיעה באיכות ההחלטות הכלכליות בסין לאורך זמן. סין לא צפויה לחזור ולהיות "כוכב" הכלכלה העולמית כפי שהייתה לפני מספר שנים.
אסיה מחוץ לסין - על פי התחזיות, הצמיחה במדינות אסיה, המתפתחות והמפותחות, צפויה לרדת הרבה פחות ב-2023-2024 ביחס לצמיחה הממוצעת שהייתה לפני הקורונה (2015-19), מאשר במדינות המפותחות. על פי ההערכות של ה-OECD, מדינות אסיה צפויות לתרום קרוב ל-70% לצמיחה העולמית בשנים 2023-24 לעומת ממוצע של כ-45% בשנים 2021-22. במקביל, האינפלציה במדינות אלה פחות חריגה מהרגיל מאשר במדינות המפותחות. מדינות אלה גם צפויות ליהנות מהחלשות הדולר.
| כלכלת ישראל במבט לשנת 2023 : מנועי צמיחה של המשק
המשק הישראלי הצליח לצמוח בתקופת הקורונה בשיעור כמעט הגבוה ביותר בעולם. מנועי הצמיחה העיקריים בשנתיים האחרונות היו ההשקעות בנדל"ן, גם המסחרי וגם למגורים, ענף ההיי טק ויצוא סחורות. רכיבים אלו צמחו הרבה מעל המגמה ארוכת הטווח. לעומת זאת, הצריכה הפרטית עדיין לא חזרה למגמה.
| הצמיחה במשק התבססה על גידול חד בחובות
הצמיחה בתקופת הקורונה נשענה במידה רבה על הגידול באשראי:
- סך האשראי למגזר הפרטי בישראל (משקי הבית ועסקים) גדל מאז 2019 בשיעור כמעט הגבוה בעולם.
- החוב של המגזר העסקי ושל משקי הבית צמחו בשנה האחרונה (עד Q2-22) בקצב של כ-16%, הגבוה ביותר אי פעם. לצורך השוואה, בארה"ב מאז שנות ה-90 החוב של המגזר הפרטי אף פעם לא צמח בקצב שנתי כל כך גבוה.
- רוב החוב החדש בשנים האחרונות הלך לתחומים שקשורים לנדל"ן. גידול של החוב לנדל"ן הנו הבעייתי ביותר כי חלקו לא מייצר השקעות חדשות, אלא מופנה לרכישת נכסים קיימים במחירים שהולכים ועולים. בכך החוב גדל, אך לא מייצר צמיחה עתידית.
- האשראי הבנקאי העסקי לענף הבנייה ולענף פעילויות בנדל"ן (יזום וכו') צמח בשנים האחרונות בקצב ממש חריג של קרוב ל-30% בשנה (!). משקלו מסך האשראי העסקי בבנקים עלה בתקופת הקורונה מ-25% ל-30%.
- יתרת המשכנתאות במשק גדלה מתחילת הקורונה בכ-40% תוך עלייה בסיכון שלהן. שיעור נוטלי המשכנתאות שההחזר בגינן גבוה מ-30% מהכנסת הלווים, גדל מ-32% ערב הקורונה לכמעט 50%.
- שיעור המשכנתאות בריבית משתנה שנטלו הלווים בישראל ב-2022 עמד על כ-60%, גבוה מהממוצע של 40% במדינות המפותחות, אך לא חריג. אולם, בישראל קיים מסלול ייחודי של משכנתאות צמודות מדד שגם ההחזר שלהן גדל במהירות לאחרונה. למעשה, את המשכנתאות הצמודות בריבית משתנה צריכים לספור פעמיים בחישוב של סך הרכיבים המשתנים בהחזרי משכנתאות. בסה"כ, שיעור ההחזר של הרכיבים המשתנים במשכנתא בישראל מגיע קרוב ל-90%, אחד הגבוהים ביחס למדינות האחרות.
- האשראי הצרכני הבנקאי צמח מאז תחילת הקורונה ב-1% בלבד. אולם, האשראי הצרכני החוץ בנקאי גדל ב-54% (!). רק בשנה האחרונה גדל האשראי החוץ בנקאי בכ-38%. האשראי הצרכני החוץ בנקאי הוא כמובן מסוכן יותר.
- בסה"כ, היחס בין סך החוב של משקי הבית לסך תשלומי השכר השנתיים במשק זינק מתחילת הקורונה בחדות לשיא של כל הזמנים.
| המשק הישראלי לא ייפגע פחות מהמדינות האחרות מהאטה
המשק הישראלי, כמו הכלכלות האחרות, צפוי להיפגע בשנה הקרובה מההאטה בכלכלה העולמית, מהשלכות עליית הריבית, משחיקת השכר הריאלי ומאפקט העושר השלילי בעקבות הירידות בשווקים הפיננסיים. אנו מעריכים שבניגוד לדעה הרווחת, ההשלכות על המשק הישראלי יהיו חזקות לא פחות ואולי אף יותר מאשר על המדינות האחרות. מנועי הצמיחה שהובילו ביציאה מהקורונה יהפכו לרוחות נגדיות חזקות:
- מדד הנאסד"ק, שירד ב-30%, הוא כידוע האינדיקאטור המוביל הטוב ביותר לצמיחה במשק הישראלי. תחום ההיי טק, בעל השפעה גבוהה במיוחד על הפעילות במשק בתחומים רבים, צפוי לתמוך פחות בפעילות הכלכלית במשק. השפעת הפעילות בענף הטכנולוגיה על המשק אף גדלה בתקופת הקורונה. המשקל של סך השכר בענפי מידע ותקשורת, המרכז פעילות בהיי טק, מסך השכר במשק עלה בשנתיים האחרונות בכ-2% ל-14%. לעלייה דומה במשקל לפני הקורונה לקח חמש שנים.
- גידול חריג באשראי במשק תוך עלייה בסיכון שלו, צפוי להפוך ממנוע לבלם הצמיחה על רקע האטה בפעילות ועליית הריבית. במיוחד צפויה להיפגע הצריכה הפרטית.
- קיימת אי וודאות גבוהה ביחס לצעדים בהם תנקוט הממשלה החדשה שלפחות על פי ההצהרות עומדת להוביל מדיניות מרחיבה יותר בתחומים החברתיים.
| הגירעון צפוי להיות גבוה
אנו מעריכים שגירעון הממשלה בשנת 2023 צפוי להיות גבוה ויסתכם בכ-4%. הגורמים העיקריים לעלייה בגירעון:
- ירידה משמעותית בצמיחה, במיוחד בפעילות של "ספקי המיסים" העודפים שהיו בשנתיים האחרונות - מגזר הטכנולוגיה, שוק הנדל"ן ושוק ההון.
- צפויה עלייה חדה בהוצאות השכר במגזר הציבורי עקב הסכמי שכר חדשים.
- הממשלה החדשה עשויה להוביל קו להרחבה פיסקאלית, במיוחד לתחומים חברתיים.
| האינפלציה צפויה לרדת
על פי התחזית שלנו, האינפלציה בישראל צפויה להגיע לשיא של 5.3% בדצמבר ולהתחיל לרדת אחרי מדד ינואר 2023.
למעשה, התרחבות קצב האינפלציה כבר מאחורינו. משקל הסעיפים והתת סעיפים במדד המחירים (מתוך סך של 153) שקצב האינפלציה בהם עולה מחודש לחודש, נמצא במגמת ירידה ומסמן שהאינפלציה בדרך לרדת.
המשך העלייה בסביבת האינפלציה בחודשים האחרונים נבע בעיקר מעלייה בסעיף הדיור, הנסיעות לחו"ל, והחזקת רכב, לא כולל הדלק. תרומה של כל יתר הסעיפים במדד המחירים לאינפלציה הכללית אף ירדה בחודשים האחרונים.
שלושת הסעיפים הללו בעלי משקל מצטבר של כ-37% במדד, "אחראים" על קרוב ל-60% מהאינפלציה הכוללת בשנה האחרונה (3.0% מתוך 5.1%). עליית המחירים של המכוניות והנסיעות לחו"ל היא תוצאה של היציאה מהקורונה וצפויה לחלוף. ההתייקרויות בסעיף הדיור מושפעות, בין היתר, מהעלייה לישראל וממעבר הרוכשים הפוטנציאליים של דירות לשוק השכירות בעקבות עליית ריבית.
אחד הסיכונים העיקריים לתחזית לירידה בסביבת האינפלציה מהווים תוספות השכר בסקטור הציבורי בעקבות הסכמי השכר החדשים.
מחירי הדירות בבעלות צפויים לעבור למגמת ירידה בחודשים הקרובים.
| ריבית בנק ישראל תתחיל לרדת עד סוף 2023. השקל צפוי להתחזק
אנו מעריכים שריבית בנק ישראל תגיעה לרמה של 3.75%-4.00% בשתי הפגישות הקרובות של הוועדה המוניטרית ותעצור שם. השפעת עליית הריבית על הפעילות במשק תהיה משמעותית בגלל גידול חד בחובות שהיה בשנים האחרונות, כפי שכתבנו קודם. הריביות העתידיות ל-3 חודשים המתומחרת בשוק משקפת שהריבית תגיע בשיא ל-3.7% ועד סוף 2023 צפויה לרדת בכ-0.25%.
אנחנו מעריכים שלאור הירידה באינפלציה והאטה משמעותית בפעילות הכלכלית במשק, בנק ישראל יתחיל להוריד ריבית לקראת סוף שנת 2023. עקב ניתוק שע"ח של השקל מהתנהגות פערי הריביות, ההחלטות של בנק ישראל לא תלויות במדיניות הפד.
מאז 2018 שע"ח של השקל מושפע בעיקר מהתנהגות שוק המניות האמריקאי – מתחזק כשהמניות עולות ונחלש כשיורדות. קשר זה קיים בגלל פעילות גידור מטבע של המוסדיים שגודלה הפך לכוח דומיננטי בשוק המט"ח. עוצמת הקשר אף התחזקה ב-2022 .
כל עוד אין שינויים גדולים בפערי הריביות מול ארה"ב או במצב הפוליטי/כלכלי בישראל, הקשר צפוי להישמר. אנו צופים ששוק המניות האמריקאי יעלה בשנה הבאה והשקל יתחזק בהתאם.
| איפה שמים את הכסף?
| היום נדרש רף גבוה של חומרת האירועים כדי להפיל את הבורסה
לפני שניגש לבחינת אפיקי השקעה, כדאי להסתכל על היחס בין סך העושר נטו להוצאת משקי הבית האמריקאים, שעלה בעשור האחרון ובמיוחד בשנתיים האחרונות.
להערכתנו, העלייה בגודל החסכונות ביחס להוצאה השוטפת הופכת את משקי הבית לסבלנים יותר להפסדים בבורסה מכיוון ששולי הבטחון הכלכלי שלהם גבוהים. קיים מרחק רב יותר מבעבר עד שהפסדים בבורסה מאלצים את המשקיעים לצמצם צריכה.
מצב זה מסביר את "הקושי" של הבורסות לרדת משמעותית בעשור האחרון ובמיוחד השנה. יחסית לרצף האירועים החמורים במיוחד שכללו עלייה מפתיעה וחדה בריבית, המלחמה באוקראינה והמשבר בסין הבורסה החזיקה מעמד לא רע ובחצי השנה האחרונה אף לא ירדה.
המשקיעים צריכים לקחת בחשבון את הרף הגבוה של חומרת ההתרחשויות שנדרש כדי שיהיו ירידות חזקות בבורסה.
| שוק המניות: סטטיסטיקה מעניקה סיכוי גבוה לשוק מניות חיובי
הניסיון של 70 השנים האחרונות בארה"ב מלמד שבסיכוי גבוה שנת 2023 צפויה להיות חיובית לשוק המניות, למרות ההאטה בצמיחה או אף מיתון:
- מתוך 19 שנים בהם מדד S&P 500 רשם תשואה שלילית ב-70 השנים האחרונות, הוא עלה 16 פעמים בשנה הבאה תוך השגת תשואה ממוצעת של 15%. רק פעמיים היו ירידות שנתיים ברצף, ב-1973-1974 וב-2000-2002 הוא ירד שלוש שנים ברציפות.
- לפי התחזיות, ארה"ב צפויה לצמוח ב-2023 בפחות מ-1%. ב-70 השנים האחרונות היו 11 שנים בהם הצמיחה בכלכלה האמריקאית הייתה נמוכה מ-1% או שלילית. רק פעמיים בשנים אלו נרשמה ירידה במדד S&P 500. בממוצע בשנים של צמיחה נמוכה/שלילית עלה המדד S&P 500 ב-14%.
- כפי שכבר הצגנו בתחילת הסקירה, בשנים של אינפלציה גבוהה בארה"ב מסוף שנות ה-60 עד לתחילת שנות ה-80 היו ארבע גלי אינפלציה. בכל אחד מהם שוק המניות ירד כשהאינפלציה הייתה במגמת עליה, אך כשהאינפלציה עברה מעלייה לירידה, כיוון השוק התהפך לחיובי. ככל הנראה, אנחנו נמצאים כעת בנקודת פיתול באינפלציה.
| מה יכול להפריע לשוק המניות?
- בדרך כלל שוק המניות האמריקאי התהפך מירידה חדה לעלייה סמוך למעבר מירידה לעלייה במדד האינדיקאטורים המובילים שמשקף את הפעילות הכלכלית (Leading Indicators YoY). הקצב השנתי של מדד האינדיקאטורים המובילים נמצא כעת בירידה וככל הנראה השפל שלו עוד לפנינו. המשך הרעה במצב הכלכלי עלול להקשות על שוק המניות להתמיד במגמת עלייה.
- שוק המניות האמריקאי יחסית יקר. מכפיל רווח עתידי של S&P500 עומד על כ-18, כאשר הממוצע של 30 השנים האחרונות היה 17.4. יחד עם זאת, מכפיל רווח גבוה אינו מכשול למעבר של השוק למגמה חיובית.
הבעיה עבור שוק המניות היא לא המכפיל עצמו, אלא שלראשונה בעשור האחרון נוצרה אלטרנטיבת השקעה באג"ח. כפועל יוצא של המכפיל הגבוה מחד, ועליית התשואות באג"ח מאידך, התשואה שהמניות צפויות להניב למשקיעים (מכפיל עתידי הפוך) מעבר לתשואת אג"ח נמוכה מאוד. על פי המכפיל Cape של Shiller, עודף תשואה שצפוי להניב שוק המניות בעשור הקרוב מעבר לתשואת אג"ח ממשלתית ל-10 שנים עומד על 2.4% בהשוואה לממוצע של 5.5% ב-100 השנים האחרונות).
יחד עם זאת, תשואה עודפת נמוכה ואף שלילית הייתה גם בעבר, עד שנת 2000, מה שלא הפריע לשוק המניות לעלות.
נציין שמכפילי הרווח של מדדי המניות הקטנות והבינוניות, S&P Midcap 400 ו-S&P 600 Small Cap כמעט הנמוכים ביותר היסטורית). בד"כ, המניות הקטנות משיגות ביצועים עודפים בתקופות של התאוששות מהמשבר.
- השווקים מחוץ לארה"ב זולים הרבה יותר. MSCI World Ex US נסחר במכפיל 12.5 נמוך משמעותית מהממוצע ההיסטורי שעומד על 14.4.
מסמך PDF: סקירה שבועית מאקרו ושווקים מלאה של מיטב דש
הכותב הוא כלכלן ראשי של בית ההשקעות מיטב דש. ניתוח זו נועד לשם מסירת מידע בלבד, ובשום אופן אין לראות בה חוות דעת, הצעה, המלצה או יעוץ/שיווק לרכישה ו/או החזקה ו/או מכירה של ניירות ערך ו/או הנכסים הפיננסיים המתוארים בה. המידע המופיע בסקירה זו אינו מתיימר להכיל את כל המידע הדרוש למשקיע פוטנציאלי ואינו מתיימר להוות ניתוח מלא של כל העובדות והפרטים המופיעים בו. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתוניו וצרכיו המיוחדים של כל אדם. למיטב דש ברוקראז', ולחברות אחיות וחברות אחרות בקבוצת מיטב דש השקעות בע"מ ו/או לבעלי עניין למי מבין החברות המפורטות דלעיל ולקוחותיהם, עשוי להיות עניין בניירות ערך ו/או הנכסים הפיננסיים הנכללים בסקירה זו.