| מתן שטרית, מנכ"ל מתן שירותים פיננסים |
לפני כשבוע התקיימה בארה"ב אחד מהחלטות הריבית היותר מעניינות שהיו בתקופה האחרונה.
לאור העובדה שהחלטה זו יצרה יותר "וודאות" לגבי התכנית של הפד קדימה, וכפועל יוצא השווקים הגיבו בהתאם כאשר מאז אותה החלטה אנו עדים לירידת שערים בשוקי המניות לצד עליית תשואות בשוק אגרות החוב שהגיעו לרמות שלא נראו מ-2007.
נדגיש כי בפד לא עדכנו בתחזית את גובה הריבית הסופית בשיא המחזור הנוכחי ("ריבית טרמינלית"), אלא את מה שיקרה אחרי שיגיעו לשיא הריבית – וכפי שמגדירים בפד "Higher for longer", כלומר ריבית גבוהה יותר לאורך זמן.
כאמור, תגובת השווקים לא איחרה לבוא, שעברו לתמחר מחדש את מה שצפוי לקרות עם הריבית, מה שהוביל לזינוק בתשואות האג"ח. ברקע ישנם גורמים נוספים שתורמים לעליית התשואות, ובניהם העלייה במחיר הנפט, קצב הנפקות גבוה של אג"ח ממשלתיות לאור הגרעון הגדול יחד עם המדיניות הפיסקלית המרחיבה, ועלייה בפרמיית הסיכון.
כפי שניתן לראות בתרשים המצורף מטה, תשואות אגרות החוב זינקו בימים האחרונים בארה"ב, מה שתרם לעליית תשואות האג"ח גם בישראל שכן לאורך זמן תשואות אגרות החוב ל-10 שנים בארה"ב ובישראל הולכות יד ביד.
אלו מכם שממש מתעניינים במתאם המובהק בין השניים – על פי מודלים סטטיסטיים הוא מוערך בשליש, כלומר, על כל עלייה של 10 נ"ב ( 0.1% ) בתשואת האג"ח ל-10 שנים בארה"ב, התשואה ל-10 שנים בישראל עולה בממוצע בכ-3-4 ( 0.03%-0.04%), בהנחה ושאר המשתנים שמשפיעים קבועים.
| איך תחזית הריבית בארה"ב משפיעה על הריבית בישראל?
אם היינו בימים ללא אינפלציה גבוהה בישראל, כנראה שהסיפור של ארה"ב היה נשאר בארה"ב. בפועל, בישראל מתמודדים עם אינפלציה גבוהה לצד אי וודאות פוליטית אשר נמשכת מתחילת השנה והובילה להיחלשות משמעותית של השקל מול הדולר.
ככל שהאינפלציה תתמתן, כפי שעולה מהתחזיות השונות, כך בבנק ישראל אמורים בהמשך להרגיש נוח יותר לדבר על עצירה בריבית ובהמשך על שינוי כיוון.
עם זאת, כל עוד בפד ימשיכו לדבר על ריבית גבוהה יותר לאורך זמן, הדבר יקשה על בנק ישראל לשנות את הטון ולדבר על שינוי כיוון בריבית, לפחות כל עוד אי הוודאות והתנודתיות הגבוהה בשוק המט"ח תימשך, שכן, שינוי כיוון עשוי להוביל להיחלשות נוספת של השקל ולהפעיל לחצים אינפלציוניים נוספים.
מעבר לעניין המט"ח, הנתונים הכלכליים בישראל תומכים להערכתנו בכך שבבנק ישראל סיימו עם העלאות הריבית, אך עדיין לא מרמזים על שינוי כיוון בריבית. האינפלציה בחודשים הקרובים צפויה להישאר די יציבה סביב ה-4% ( קצב שנתי ), ולהערכתנו רק לקראת סוף המחצית הראשונה של 2024 לעשות את דרכה אל תוך יעד המחירים.
בכל הנוגע לצמיחה הכלכלית, בבנק ישראל התייחסו בהחלטה האחרונה להאטה בצמיחה, אך עדיין לא מדובר בהאטה דרמטית כאשר הכלכלה הישראלית סיימה את הרבעון השני עם צמיחה של כ-3%. בעוד מספר ימים הרבעון השלישי מסתיים, ואינדיקטורים שונים כמו המדד המשולב שפורסם במהלך השבוע האחרון מצביעים על התמתנות בצמיחה לקצב של 1.5%-1.0%.
ככל וההאטה בפעילות הכלכלית תימשך, כך הלחצים האינפלציוניים צפויים להתפוגג, ורק אז גדלים הסיכויים לכך שבנק ישראל ישנה את הטון, כתלות בהתפתחויות בשוק המט"ח.
בנוסף, חשוב לציין כי שוק העבודה בישראל ממשיך להיות הדוק, אם כי פחות ביחס לחודשים האחרונים, כאשר שיעור האבטלה בישראל ירד בחודש אוגוסט ל-3.1%, השיעור הנמוך ביותר בסדרת הנתונים, במקביל לכ-120 אלף משרות פנויות.
בשורה התחתונה, אנו מעריכים כי נתוני הפעילות הכלכלית תומכים בכך שבבנק ישראל סיימו עם העלאות הריבית, אך ההכוונה על שינוי כיוון צפויה להיות במקרה הטוב רק במהלך הרבעון הראשון של 2024, ומספר חודשים לאחר מכן, במהלך המחצית השנייה של 2024, נתחיל לראות את הריבית משנה כיוון.
למי ששואל את עצמו מה צריך לקרות כדי שנראה שינוי כיוון מוקדם יותר בריבית בישראל – קודם כל, שינוי כיוון בריבית בארה"ב, וזה יקרה כשהנתונים הכלכליים בארה"ב יהיו חלשים באמת, במקביל לתיקון בשוק המניות האמריקאי, שכנראה התחיל את דרכו לפני מספר ימים ויהדק עוד יותר את התנאים הפיננסים. בנוסף, המשך האטה בפעילות הכלכלית בישראל וכמובן התמתנות באינפלציה ורגיעה בשוק המט"ח.
הכותב הוא מנכ"ל מתן שירותים פיננסים. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר למוצרים פיננסיים כלשהם.