שוק העבודה ההדוק בישראל ימשיך לתמוך בהעלאות ריבית בהמשך השנה

| מאת יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון |

השבוע האחרון אופיין בתנודתיות בשווקים בהשפעת דו"ח מאכזב של פירסט ריפבליק בנק (NYSE:FRC) ונתוני מאקרו חלשים יחסית. הצמיחה בארה"ב הייתה נמוכה מהצפוי ואינפלציית הליבה PCE עלתה ב-0.3% במרץ, בהתאם לציפיות.

מנגד, 80% מדו"חות החברות שפורסמו (בארה"ב) עד כה היכו את הציפיות.

| ישראל: עלייה בייצוא לאחר מגמת התכווצות

נתוני סחר חוץ ברבעון א' מצביעים על עלייה של 5.9% ביצוא התעשייתי בחודש מרץ. עם זאת, בסיכום רבעוני חלה ירידה של 6.6% ביצוא התעשייתי (לעומת הרבעון הקודם, בניכוי עונתיות) לאחר ירידה של 0.9% ברבעון ד' 22.

ברבעון א' 23 היצוא של ענפי הטכנולוגיה העלית ירד ב-11%, בפרט רכיבים אלקטרוניים ותרופות. ברבעון א' גם היבוא התכווץ: מוצרי צריכה ב-7% (בעיקר ירידה ביבוא מכוניות), חומרי גלם ב-5%, אך יבוא מכונות וציוד עלה בקצב מתון של 1.4%. עקב ירידה חדה יותר ביבוא (כולל דלקים) יחסית לירידה ביצוא, גירעון הסחר ירד ב-13% ברבעון א' לעומת הרבעון הקודם.

מדובר באינדיקטור חלקי לחשבון הסחר (יצוא פחות יבוא) עם תרומה חיובית לתוצר ברבעון א' (הנתון יתפרסם ב-16.5).

| צפוי מדד משולב גבוה במרץ

במרץ הייצוא עלה ב-5.9%. הייצור התעשייתי עלה ב-4.2% בפברואר (לעומת ינואר) והפדיון בענפי המשק עלה ב-1.0%. לכן להערכתנו, היום צפוי להתפרסם מדד משולב חיובי יחסית.

| ארה"ב: הצריכה הפרטית ממשיכה להתרחב

ברבעון א', המשק האמריקאי צמח ב-1.1% (פחות מהציפיות של 1.9%), התמתנות מ-2.6% ברבעון הקודם.

מה תרם לצמיחה?

• הצריכה הפרטית עלתה ב-3.7% עם גידול של 6.5% בצריכת סחורות (goods) וגידול מתון יותר של 2.3% בצריכת שירותים. הרבעונים הקודמים אופיינו בצריכה עודפת של שירותים ופחות צריכת סחורות.
• ההשקעות בנכסים קבועים ירדו ב-0.4% עם גידול של 0.7% בהשקעות בענפי משק (השקעות של הסקטור העסקי ללא בנייה למגורים) וירידה של 4.2% בהשקעות בבנייה למגורים, התמתנות מירידה של 25%- לפני רבעון ו-27%- לפני שני רבעונים.
• הייצוא עלה ב-4.8% לעומת עלייה מתונה יותר של 2.6% ביבוא. חשבון הסחר תרם 0.11% לצמיחה.
• הירידה במלאי גרעה 2.26% מהתוצר. נהוג לצפות לגידול בייצור למלאי ברבעונים הבאים לאחר ירידה חדה ברבעון מסוים, אך מאד יתכן שהירידה במלאי נובעת כתוצאה מהתאמה עקב "over-production", ייצור יתר ב-2022 ביציאה מהקורונה והזינוק בביקוש לסחורות.

נתונים אחרים בארה"ב היו מעורבים: הסקרים האזוריים מצביעים על הרעה והתכווצות בתעשייה, אך ההזמנות של מוצרים בניי קיימא עלו ב-3.2% במרץ (למרות שללא מטוסים וביטחון חלה ירידה של 0.4%).

הצריכה הפרטית בחודש מרץ נותרה יציבה למרות גידול של 0.3% בהכנסה הפנויה. מחירי הבתים Case-Shiller שינו כיוון ועלו ב-0.1% בפברואר לאחר רצף של ירידות מחירים. המכירות של בתים חדשים עלו ב-9.6% במרץ אך מספר הבתים בתהליך מכירה ירד. לסיכום: מסתמנים סימני התמתנות בפעילות (בעיקר בתעשייה), אך לא מדובר עדיין "בכניסה למיתון".

משמעות: בהחלטת הריבית, הפד יתרכז בגידול המהיר בצריכה הפרטית ברבעון א' (2.7%) בניתוח של המשק ולחצי אינפלציה. נתון זה תומך בהעלאת ריבית של 0.25% ביום רביעי הקרוב.

בנוסף, מדד עלות העבודה עלה ב-1.2% ברבעון א' (מעל הצפי של 1.0%) וב-5.1% שנה אחורה, והנתון של רבעון ד' 22 גם עודכן כלפי מעלה ל- 1.1% מ-1.0%. מדובר בקצב גבוה מדי של עליית עלות העבודה עבור הפד. לפני הקורונה הקצב היה 2.5%-3%.

| צמיחה לא אחידה באירופה

ברבעון א' הצמיחה בקרב 20 מדינות באיחוד הגיעה ל-0.1% (לא בקצב שנתי) לעומת צפי ל-0.15%, עם קיפאון בגרמניה (וירידה של 0.1% בתוצר שנה אחורה). ברבעון א' צרפת צמחה ב-0.2% ואיטליה ב-0.5%.

בהסתכלות שנה אחורה, אירופה צמחה ב-1.3% לעומת 1.6% בארה"ב, אך כנראה בהסתכלות על הצמיחה לנפש לא קיים פער בין שני הגושים.

הפד צפוי להעלות את הריבית ב-0.25% ביום רביעי וה- ECB ביום חמישי (בין 0.25% ל- 0.5%)

| זום אין: נתוני תעסוקה בחודש מרץ מפתיעים לטובה, שוק העבודה לא מאותת על הרעה

בחודש מרץ, שיעור האבטלה הכולל נותר יציב על רמה של 3.9% (נתונים מנוכה עונתיות) תוך כדי עלייה מהירה במספר המועסקים ובמקביל גם עלייה בשיעור ההשתתפות (גידול במחפשי העבודה) ל-64.1% מ-63.9%. במרץ נוספו כ-25 אלף מועסקים חדשים (ו-71 אלף ברבעון א').

שיעור האבטלה בגילאים 25-64 ירד ל-3.2% במרץ (מ-3.5% בפברואר ובינואר). מדובר בחתך המועדף על ידי בנק ישראל: למעשה, שיעור האבטלה בחתך חשוב זה מתקרב לשפל של קיץ של 2022 (סביב 3%).

במקביל, מסתמנת ירידה בביקוש לעובדים (מספר המשרות הפנויות ירד ל-131 אלף איש מ-135 אלף לפני חודש), בפרטי בענפי ההיי טק ושירותי אירוח ואוכל. הביקוש לעובדים בענף הבינוי נותר חזק, ויציב יחסית בענף המסחר (לעומת פברואר) וירידה מתונה מאד בתעשייה. שיעור המשרות הפנויות (מספר המשרות הפנויות חלקי המשרות הפנויות + מספר המועסקים) הכולל ירד ל-4.14%, עדיין שיעור גבוה יחסית לערב הקורונה (3.45% בדצמבר 2019).

מקובל לטעון שנתוני תעסוקה (שיעור האבטלה) לא מהווים "אינדיקטורים מובילים" עבור הפעילות ומשקפים בעיקר את המצב השוטף. נתוני ביקוש לעובדים (משרות פנויות) כן מהווים "אינדיקטורים מובילים".

Bottom line: שוק העבודה נותר בקרבת תעסוקה מלאה כאשר הירידה בביקוש לעובדים ממוקדת במספר ענפים בסקטור השירותים (היי טק ושירותי אוכל) אך לא מבשרת על התדרדרות במצב הכלכלי. סביבה חיובית זאת מהווה גורם תומך העלאת ריבית בנק ישראל (אך עד ה-22.5 יתפרסמו נתוני מאקרו חשובים כולל האינפלציה בחודש אפריל והצמיחה ברבעון א').

הכותבים הם כלכלני לידר שוקי הון. הסקירה מתבססת על מידע שפורסם לכלל הציבור על ידי החברות הנסקרות בו וכן על הערכות ואומדנים ומידע אחר שלידר ושות' בית השקעות בע"מ ("לידר ושות'") מניחה שהוא מהימן, וזאת בלי שביצעה בדיקות עצמאיות ביחס למידע. עם זאת, מודגש כי אין לידר ושות', כותבי הסקירה ועורכיה אחראים למהימנות המידע, לשלמותו, לדיוק הנתונים הכלולים בו או לכל השמטה, שגיאה או ליקוי אחר בה. סקירה זו אינה בגדר ייעוץ השקעות ואינה מהווה הזמנה לרכוש או הזמנה למכור את ניירות הערך הנזכרים בה. לפיכך, אין להסתמך על המידע הכלול בה ואין בו כדי להחליף שיקול דעת עצמאי וקבלת ייעוץ מקצועי, לרבות מיועץ השקעות שייעוצו מתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לידר ושות', עובדים ונושאי משרה בה, בעלי השליטה וחברות בנות או קשורות שלהם ("קבוצת לידר") עשויים להחזיק בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסיים המתוארים בסקירה.