שיעור העלאת הריבית בישראל תלוי במגמת הפיחות בשקל בחודש הקרוב

| מאת יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון |

בשבוע האחרון שוקי המניות בעולם עלו, זאת למרות המשך עליית תשואות וציפיות לרמת ריבית גבוהה יותר בסוף הסייקל (בארה"ב ובאירופה). השווקים הושפעו מנתונים כלכליים חיוביים יחסית אשר מעידים שלא צפויה כניסה למיתון גלובלי בקרוב, עם זאת סביבת האינפלציה ממשיכה להיות "דביקה".

| ישראל: הגידול בצריכה הפרטית נמשך אך בקצב איטי

הרכישות בכרטיסי האשראי עלו ב-1.3% בינואר (לאחר ירידה של 1% בדצמבר). בחודשים נובמבר- ינואר חלה התמתנות לקצב שנתי של 2.2% (נתוני מגמה) מ-4.9% בשלושת החודשים שקדמו, בפרט בצריכת שירותים.

בתקופה זו, המכירות ברשתות השיווק התמתנו ל-3.5% מ-5.2%. יחד עם זאת, עד כה, מצבם של משקי הבית נותר חיובי יחסית כאשר בחודש ינואר שיעור האבטלה בגילאים 25-64 (החתך המועדף על ידי בנק ישראל) ירד ל-3.6% מ-3.8% תוך כדי המשך גידול במספר המועסקים של 14.5 אלף איש ו-38.9 אלף מחודש ספטמבר.

מנגד מדד האמון הצרכני של בנק הפועלים ירד בפברואר, בפרט ברכיב הציפיות קדימה (ירידה לרמה הנמוכה ביותר בשנה האחרונה).

במבט קדימה, המשך ריסון מוניטרי והפיחות בשקל צפויים להעיב על הצריכה הפרטית. בכול מקרה, נתוני ינואר (צריכה + תעסוקה) יתמכו בהמשך העלאת ריבית באפריל, כאשר שיעור ההעלאה תלוי במגמת הפיחות בשקל בחודש הקרוב.

בשבוע האחרון השקל התייצב (פיחות של 0.2% בלבד מול סל המטבעות), אך ללא פשרה סבירה בנושא המשפטי הלחץ לפיחות צפוי להתחדש.

| ארה"ב: המשך התרחבות בענפי השירותים

מכלול הנתונים מצביעים על המשך צמיחה בתחילת השנה, כנראה שהמיתון (או ההתמתנות המשמעותית בפעילות) יידחה למחצית השנייה של השנה.

אומנם מדדי מנהלי הרכש מצביעים על המשך חולשה בתעשייה (47.7 נקודות בפברואר), אך גם על המשך התרחבות נאה בפעילות בענפי השירותים (מדד ה-ISM עומד על 55.1 נקודות , ירידה קלה מ-55.2 בינואר). מסתמן שיפור ברכיבי ההזמנות (62.6 נק' לעומת 60.4) והתעסוקה (54.0 נק' לעומת 50.0).

הביקוש לרכישת בתים חזר לעלות בינואר ב-8.1% (Pending home sales), ההזמנות של מוצרי בניי קיימא (למעט ענף התחבורה) עלו ב-0.7%, ומספר דורשי העבודה נותר נמוך (פחות ממאתיים אלף).

יחד עם זאת, מדד האמון הצרכני ירד בפברואר, בפרט רכיב הצפיות קדימה. מחירי הבתים Case-Shiller ירדו ב-0.5% בדצמבר וירדו ב-4.4% במחצית השנייה של 2022.

ירידה זו צפויה להשפיע על מחירי השכירות אשר נמדדים בנתוני האינפלציה בפיגור של כשנה (כלומר, במחצית השנייה של 2023).

חשוב לציין שרכיב המחירים במדד מנהלי הרכש בתעשייה חזר לעלות (ל-51.3 נק' מ-45.0), זאת בנוסף לרכיב המחירים בענפי השירותים (65.6). מדובר באינדיקטורים מובילים לגבי המשך לחצי האינפלציה בארה"ב, בפרט בענפי השירותים אך גם במחירי התעשייה.

| עלייה בעלות העבודה בארה"ב

קיימת קורלציה ברורה בין עלות העבודה ליחידת תפוקה (Unit Labor Cost) וקצב האינפלציה. האומדן של רבעון ד' עודכן כלפי מעלה לעלייה של 6.3% בעלות העבודה שנה אחורה, מ-4.5% בפרסום הקודם, תוך כדי ירידה משמעותית בפריון.

עלייה בעלות העבודה ליחידת תפוקה תומכת בלחצי אינפלציה כאשר פירמות חייבות להעלות מחירים כדי לשמור על רווחיות מסוימת.

| אירופה: אינפלציה דביקה

למרות שסך הכול האינפלציה מעט התמתנה על רקע ירידה במחירי האנרגיה, חשוב יותר להתבונן באינפלציית הליבה אשר האיצה ל-5.6% (שנה אחורה) מ-5.3%, מעל הציפיות המוקדמות של 5.3%.

מחירי התעשייה (הליבה) האיצו ל-6.8% מ-6.7%, מחירי המזון ל-15.0% מ-14.1%, ומחירי השירותים ל-4.8% מ-4.4%.

ה-ECB צפוי להעלות את הריבית ב-0.5% בהחלטה הקרובה וכנראה ב-0.5% נוספים בחודש מאי לרמה של 3.5% לפחות.

בינתיים, הנתונים הכלכליים באירופה מעט חיוביים (מדדי ה-PMI בענפי השירותים) ושיעור האבטלה נותר נמוך ויציב על 6.7% בינואר. הציפייה למדיניות מוניטארית יותר מרסנת תמכה בהתחזקות היורו בעולם.

| זום אין: נדמה שאיום השכר הוסר, נותר איום הפיחות

• בחודשים האחרונים מסתמנת התמתנות בשכר העסקי, בפרט בשירותי אירוח ואוכל, פיננסים ובהיי טק (מידע ותקשורת). לפי נתוני המגמה, השכר במשק עלה ברבעון ד' ב-0.2% בלבד בחישוב שנתי לאחר גידול של 3.5% ברבעון ג' ו-5.9% ברבעון ב'.

השינוי בשכר לפני הסקטורים העיקריים (נתוני מגמה בקצב שנתי):

• הסכם שכר סביר בסקטור הציבורי תומך בעלייה מתונה בשכר בחמש השנים הבאות. תינתן תוספת מצטברת של 11% (עם אפשרות מקסימלית של 3% נוספים, כנראה במידה והאינפלציה תפתיע כלפי מעלה). בשנתיים הראשונות, תינתן תוספת שקלית בבסיס של 500 שקל ב-2023 (כ-4%) ו-100 שקל ב-2024. והיתרה פרוסה בשנים 2025-2027.
• בנוסף, תינתן תוספת חד פעמית של 6,000 שקל (כבר במשכורת של אפריל), מה שצפוי לתמוך בגידול בצריכה הפרטית השנה.
• הישג עבור העובדים: שבוע העבודה יקוצר ל-41 שעות ב-2024 (מ-42) ול-40 שעות ב-2025. קיצור שבוע העבודה הרשמי צפוי להעלות את השכר הממוצע בפועל, במידה ויגדל מספר השעות הנוספות של העובדים, לפי סקטורים מסוימים.
• העלות התקציבית הכוללת של ההסכם מוערכת ב-12.2 מיליארד שקל. מזה, 3 מיליארד שקל בשנת 2023.
• הסרת איום השכר במשק תומכת בהתמתנות בלחצי האינפלציה, והסכם זה צפוי להתקבל בחיוב על ידי בנק ישראל.
• האיום עיקרי לסביבת האינפלציה עבר לתחום שע"ח. למרות שבכל מדינה הנסיבות שונות, כדאי לזכור שגם פולין וגם הונגריה חוו פיחות חד במטבע המקומי (מול האירו) בעיקר בעקבות השינוי המשטר המשפטי. הגרפים הבאים ממחישים זאת:

חל פיחות של 9% בזלוטיהפולני מ-2020: פיחות של 15% בהונגריה, לפני הייסוף בסוף 22 בעקבות העלאת ריבית חדה ל-13%

במידה ותושג פשרה בנושא הרפורמה המשפטית והלחץ לפיחות בשקל ייפסק, אזי סביבת האינפלציה בשנים הבאות צפויה להיות מתונה יחסית ותיכנס ליעד האינפלציה.

כמובן, שעדיין קיימת אי וודאות גדולה לגבי השאלה אם תושג פשרה סבירה או לא. ללא פשרה מאד תתכן הורדה לאופק דירוג שלילי והמשך לחץ ליציאת הון וצמצום בנכונות של חברות היי טק להשקיע בישראל.

הכותבים הם כלכלני לידר שוקי הון. הסקירה מתבססת על מידע שפורסם לכלל הציבור על ידי החברות הנסקרות בו וכן על הערכות ואומדנים ומידע אחר שלידר ושות' בית השקעות בע"מ ("לידר ושות'") מניחה שהוא מהימן, וזאת בלי שביצעה בדיקות עצמאיות ביחס למידע. עם זאת, מודגש כי אין לידר ושות', כותבי הסקירה ועורכיה אחראים למהימנות המידע, לשלמותו, לדיוק הנתונים הכלולים בו או לכל השמטה, שגיאה או ליקוי אחר בה. סקירה זו אינה בגדר ייעוץ השקעות ואינה מהווה הזמנה לרכוש או הזמנה למכור את ניירות הערך הנזכרים בה. לפיכך, אין להסתמך על המידע הכלול בה ואין בו כדי להחליף שיקול דעת עצמאי וקבלת ייעוץ מקצועי, לרבות מיועץ השקעות שייעוצו מתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לידר ושות', עובדים ונושאי משרה בה, בעלי השליטה וחברות בנות או קשורות שלהם ("קבוצת לידר") עשויים להחזיק בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסיים המתוארים בסקירה.