| עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים |
| מדד חדש, משקל חדש. אפקט הקורונה על מדד המחירים
מחר יתפרסמו בישראל מדדי המחירים הראשונים ל-2023, וכמידי שנתיים הלמ"ס מעדכנת את משקולות הסעיפים במדד על בסיס סקר הוצאות משקי הבית של השנתיים האחרונות. השינויים הבולטים הם עלייה במשקל סעיף הדיור שמגיע לשיא לצד ירידה בסעיף התחבורה.
טביעת האצבע של הקורונה בולטת בעדכון כגון; עליית משקל הדיור, הנופש בישראל (אי אפשר היה לטוס), התקשורת (שידרגנו את האינטרנט בבית ועשינו סטרימינג). מנגד, נרשמה ירידה במשקל של מוצרים ושירותים שצמצמנו כגון הוצאות על נסיעות לחו"ל (טסנו פחות) תספורות וטיפולים (סגר ועבודה מהבית), פנאי וחוגים.
העדכון מקטין קלות את החשיפה של המדד לשינויים בשע"ח, בעיקר בשל הירידה במשקל סעיפי הנסיעות לחו"ל, המכוניות והשונות. בשכלול השינויים לצד הפיחות האחרון בשקל התחזית שלנו שמדד ינואר יעלה ב-0.1 אחוז ושהאינפלציה ב-12 החודשים הבאים תעלה ב-2.8 אחוזים.
| חצי הכוס המלאה וחצי הכוס הריקה
הכנסות המדינה ממסים עמדו על 43.8 מיליארד שקל בחודש הראשון של 2023, ירידה של כ-8 אחוזים מול ינואר בשנה שעברה, (ירידה ריאלית של 12% לפי משרד האוצר), ובעקבות זאת העודף בתקציב כאחוז מהתוצר ירד ל-0.3 אחוז (ב-12 החודשים האחרונים). יש לציין שנתוני ינואר לרוב תנודתיים וחלק מהירידה מקורה בהקדמת יבוא הרכב לדצמבר, לפני צמצום ההטבה על הרכבים החשמליים.
יחד עם זאת, אם נחזור לאחור נזכר שהכנסות המדינה בינואר 2022 היו הגבוהות ביותר בהיסטוריה של המדינה – מכאן שהירידה בהכנסות ביחס לינואר 2022 נובעת יותר מכך שינואר הקודם היה גבוה מאשר ינואר הנוכחי היה נמוך.
סך ההכנסות עדיין גבוה, אך להערכתנו, ההתמתנות בקצב גידול ההכנסות ממסים תימשך על רקע הציפיה שלנו לקצב צמיחה נמוך יותר של הכלכלה ואם נוסיף לכך את ההתחייבויות הקואליציוניות והסכמי השכר הצפויים בסקטור הציבורי, אנו סבורים שנראה עלייה משמעותית בגירעון במחצית השנייה של 2023 ובעיקר ב-2024. במידה שהתרחיש יתממש הדבר עלול לפגוע במוניטין הפיסקאלי של ישראל שיבוא לידי ביטוי בפיחות השקל.
| צעד קטן לבנק, צעד גדול למשכנתא
הריבית הממוצעת למשכנתאות המשיכה לעלות בינואר והגיעה לשיא של כ-15 שנה. עליית הריבית לצד ההאטה בכלכלה תגרום לעלייה בשיעור ההלוואות בפיגור מרמות השפל הנוכחיות, ניצנים ראשוניים לכך ניתן לראות בנתוני החודשיים האחרונים.
על רקע נתונים אלו, ביום שני הקרוב צפוי בנק ישראל להעלות את הריבית בפעם השמינית ברציפות. הפעם אנו צופים לעלייה מתונה יותר של רבע נקודת אחוז, אלא אם נתוני הצמיחה לרבעון הרביעי של 2022 שיתפרסמו השבוע (חמישי) יפתיעו כלפי מעלה.
אנו חוששים שזו לא תהיה העלאת הריבית האחרונה במחזור הנוכחי לאור חוזקו של שוק העבודה, המשך העלאות הריבית בעולם והחששות מהמשך פיחות השקל.
| משקי הבית יותר פסימיים מהחברות
בשבוע שעבר סקר מגמות בעסקים של הלמ"ס הראה ירידה באופטימיות של החברות לגבי העתיד. מדד אמון הצרכנים המקביל הראה על מגמה דומה כאשר משקי הבית אף יותר פסימיים, במיוחד בצפי שלהם למצב הכלכלי בשנה הקרובה. איתות לכך שמשקי הבית מתכוונים לצמצם את הצריכה הפרטית שלהם השנה.
| עולם: מחכים למדד בארה"ב
הפוקוס של המשקיעים השבוע יהיה על הפרסום היום (שלישי) של מדד המחירים לצרכן בארה"ב. הצפי הוא להמשך ירידה באינפלציה ל-6.2 אחוזים (5.5% באינפלציית הליבה). לנתון תהיה השפעה משמעותית על החלטת הריבית הבאה בעוד כחודש, למרות שעד אז נקבל עוד דוח תעסוקה ונתון אינפלציה.
בינתיים העליות בשווקי המניות, הירידה במחירי האנרגיה וחוזקו של שוק העבודה תרמו להמשך שיפור בסנטימנט משקי הבית, כך על פי האומדן הראשוני למדד אמון הצרכנים לפברואר.
הכותב הוא ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים. הכותב/ים ו/או חברות בקבוצת הראל ו/או בעלי עניין בהן ו/או בעלי השליטה בקבוצה, עשויים להחזיק ו/או לסחור, בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך והנכסים הפיננסיים המצוינים בסקירה זו. אין לראות בסקירה זו משום שיווק השקעות או תחליף לשיווק השקעות, המתחשב בצרכיו האישיים והמיוחדים של כל משקיע. האמור בסקירה זו משקף את חוות דעתו של הכותב במועד פרסומה, וזו יכולה להשתנות בכל עת וללא מתן הודעה נוספת. החברה לא תהיה אחראית, בכל צורה שהיא, לנזק ו/או הפסד שייגרמו, אם ייגרמו, כתוצאה מהסתמכות על סקירה זו, וכן אינה מתחייבת כי התבססות על המידע המופיע בה עשוי להניב רווחים.