| מאת יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון |
בשבוע האחרון, דאגה גוברת מפני מיתון מתקרב בארה"ב העיבה על השווקים ותמכה בהמשך ירידת תשואות, זאת על רקע הירידה החדה במסחר הקמעונאי ובייצור התעשייתי. למרות זאת, מספר דורשי העבודה ירד והירידה בהתחלות הבנייה הייתה מתונה יחסית. שוק האג"ח נתמך גם בשל אי שינוי במדיניות המוניטרית ביפן.
| ישראל: עלייה באבטלה מסיבות טובות
שיעור האבטלה עלה ל-4.2% בדצמבר מ-3.9% בנובמבר (נתונים מנוכי עונתיות), אך זאת עקב התפתחות חיובית: עלייה חדה יחסית בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה ל-63.6% מ-63.1%. כלומר, יותר אנשים מחפשים עבודה יחסית לעבר. הנתון החשוב יותר הינו שיעור התעסוקה (מספר המועסקים חלקי האוכלוסייה בגיל העבודה) אשר עלה ל-60.9% מ-60.7%.
בדצמבר נוספו כ-30 אלף מועסקים חדשים. מדובר בנתון חיובי אשר מצביע על קליטה מהירה של עובדים, מה שמעיד על המשך התרחבות בפעילות. סביבה חיובית זו תתמוך בהמשך הידוק מוניטרי בכפוף למגמות בסביבת האינפלציה.
| שוק העבודה עדיין הדוק, אך פחות
מספר המשרות הפנויות נותר יציב בדצמבר על 141.5 אלף, בדומה לנובמבר (מנוכה עונתיות), אך הינו נמוך מרמת השיא של אוגוסט (150.4 אלף). עדיין מדובר ברמה גבוהה מאד יחסית לרמה ערב הקורונה של 95-100 אלף. בענפי המידע והתקשורת (שירותי הייטק) ובענפי האירוח והאוכל חלה הירידה החדה ביותר בביקוש לעובדים בדצמבר (ירידה של כ-35% ו-21%, בהתאמה). בענף הבינוי חל גידול בביקוש לעובדים.
שיעור המשרות הפנויות (מספר המשרות הפנויות חלקי מספר המועסקים + המשרות הפנויות) ירד בדצמבר ל-4.47% מרמות שיא של 5.0% בפברואר 2022. ערב הקורונה שיעור המשרות הפנויות היה קרוב ל-3.5%. בסך הכול, מדובר באינדיקטור אשר מצביע על שוק עבודה שעדיין הדוק יחסית אך בהחלט פחות הדוק בהשוואה למצב לפני חצי שנה. עדיין צפויים לחצי שכר מסוימים במשק.
| ארה"ב: ירידה בצריכה ובייצור תרמה לירידת תשואות
בחודש דצמבר, המסחר הקמעונאי ירד ב-1.1% (הצפי היה ל-0.8%-) והנתון של נובמבר עודכן כלפי מטה ל-1.0%- מ-0.6%-. מסתמנת ירידה בחתכים השונים: ללא מכוניות ודלק חלה ירידה של 0.7% בדצמבר לאחר ירידה של 0.5% בנובמבר, המכירות ברשתות השיווק ירדו ב-6.6%, המכירות און ליין ירדו ב-1.1%, מכירות של רהיטים ירדו ב-2.5%, מוצרי בריאות וטיפול אישי ירדו ב-0.9%, וגם הצריכה על מסעדות ירדה (ב-0.9%).
הייצור התעשייתי (ללא ייצור חשמל, כרייה וחציבה ומוצרי אנרגיה) ירד ב-1.3% (הצפי היה 0.2%-) וירד ב-1.1% בנוב' (עודכן מ-0.6%-). הנתונים "הקשים" מתיישרים עם הנתונים "הרכים" (סקרי הציפיות השונים ומדדי מנהלי הרכש) אשר היו חלשים כבר מספר חודשים. שיעור ניצולת ההון ירד ל-78.8% מ-79.4%, השיעור הנמוך ביותר מאז דצמבר 2021. לאחר נתונים חיוביים במרבית המחצית השנייה של 2022, הנתונים של החודשיים האחרונים מצביעים על ירידה חדה יחסית בפעילות בתעשייה.
הערה חשובה: הירידה בצריכת מוצרים (מה שמשפיע על המסחר הקמעונאי והייצור התעשייתי) על ידי משקי הבית לא ממש מפתיעה. הצריכה הפרטית בארה"ב עדיין נתמכת על ידי צריכת שירותים אשר עדיין לא חזרה לתוואי של ערב הקורונה.
בנוסף, ברור שהצמצום בביקוש לדיור מצמצם גם את הצריכה הרלוונטית (רהיטים וכו'). במילים אחרות, המיתון עדיין לא כאן, וצפוי להידחות עד המחצית השנייה של 2023, כאשר עודפי החיסכון של משקי הבית מתקופת הקורונה ימוצו.
בשלב זה אנו צופים עוד שתי העלאות ריבית על ידי הפד בשיעור של 0.25% כל אחת. אנו לא צופים הורדת ריבית לפני 2024.
| זום אין: ב-2022, בנק ישראל העדיף לספוג דרך המק"מ
בשנת 2022 בנק ישראל נאלץ לספוג את ההזרמה הממשלתית (כולל מוסדות לאומיים – בעיקר ביטוח לאומי) בהיקף של 24 מיליארד שקל.
בשנים 2020-2021 האוצר גייס מעבר לצורכי המימון בהיקף כולל של 28 מיליארד שקל. בשנת 2022 האוצר ניצל עודפי גיוס משנים קודמות בהיקף של 20.5 מיליארד שקל ולכן פעילות הממשלה דווקא גרמה להזרמה מוניטרית. בשנה "רגילה" הממשלה לא תורמת לשינוי בבסיס הכסף כאשר הגירעון המקומי ממומן על ידי גיוס מקומי נטו (כולל הפרטה). שנת 2020 הייתה חריגה כאשר הגירעון המקומי מומן על ידי גיוס בחו"ל, ופחות מגיוס מקומי.
בשנים קודמות, בנק ישראל נאלץ לספוג בעיקר את השפעת ההזרמה העצומה כתוצאה מרכישות המט"ח שביצע.
בניגוד לשנים קודמות, ב-2022 בנק ישראל העדיף לספוג בעיקר דרך המק"מ ולא דרך פיקדונות שקליים של הבנקים המסחריים בבנק ישראל (נתון שלילי: ספיגה, נתון חיובי: הזרמה):
בשנת 2022 בנק ישראל הגדיל (נטו, מעבר לפדיון) את גיוס המק"מ ב-95 מיליארד שקל והקטין את הפיקדונות ב-71 מיליארד שקל (נטו). ההעדפה של כלי המק"מ נובעת מביקוש מוגבר של הציבור. בעבר, העדר ביקוש למק"מ (בריביות אפס) הביא להעדפה לספיגה דרך הפיקדונות המוניטריים (overnight). בנק ישראל גייס 235 מיליארד שקל במק"מ מול פדיון מק"מ של קרוב ל-140 מיליארד שקל.
ב-2023 קשה להעריך איזה כלי ספיגה בנק ישראל יעדיף, תלוי בביקוש למק"מ. בנק ישראל ישאף לספק את הביקוש כך שלא ייפתח פער משמעותי בין ריבית המק"מ לריבית ה- IRS. הפסקת העלאות הריבית בתחילת השנה (התייצבות על ריבית בסיסית של 4% ) צפויה להרגיע את הביקוש למק"מ כאשר ריבית ה- overnight בבנק ישראל (ריבית הפיקדונות השקליים) תעמוד על 4% כבר ברבעון א' של 2023.
לא צפויה הזרמה משמעותית מתקציב המדינה (למרות הגידול בגירעון): השימוש בפיקדון די מוצה. בסוף השנה הפיקדון השקלי של משרד האוצר בבנק ישראל עמד על 30 מיליארד שקל, רמה אשר נחשבת רצויה בהתחשב בתנודתיות בנזילות החודשית. עדיין יש מקום לניצול קטן של כ-5 מיליארד שקל. כלומר, הגירעון מקומי של כ-3% תוצר צפוי להתמתן בעיקר על ידי מימון מקומי נטו (כולל הפרטה).
בשנת 2023 סביר להניח שבנק ישראל ינפיק מק"מ כדי למחזר את הפדיון (ואולי מעט יותר), זאת לאחר ההסטה הגדולה אשר בוצעה ב-2022 מספיגה דרך פיקדונות שקליים לטובת גיוס המק"מ.
הכותבים הם כלכלני לידר שוקי הון. הסקירה מתבססת על מידע שפורסם לכלל הציבור על ידי החברות הנסקרות בו וכן על הערכות ואומדנים ומידע אחר שלידר ושות' בית השקעות בע"מ ("לידר ושות'") מניחה שהוא מהימן, וזאת בלי שביצעה בדיקות עצמאיות ביחס למידע. עם זאת, מודגש כי אין לידר ושות', כותבי הסקירה ועורכיה אחראים למהימנות המידע, לשלמותו, לדיוק הנתונים הכלולים בו או לכל השמטה, שגיאה או ליקוי אחר בה. סקירה זו אינה בגדר ייעוץ השקעות ואינה מהווה הזמנה לרכוש או הזמנה למכור את ניירות הערך הנזכרים בה. לפיכך, אין להסתמך על המידע הכלול בה ואין בו כדי להחליף שיקול דעת עצמאי וקבלת ייעוץ מקצועי, לרבות מיועץ השקעות שייעוצו מתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לידר ושות', עובדים ונושאי משרה בה, בעלי השליטה וחברות בנות או קשורות שלהם ("קבוצת לידר") עשויים להחזיק בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסיים המתוארים בסקירה.