| מאת יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון |
| ישראל: העלייה בשכר העסקי נמשכת
באוקטובר, השכר הממוצע עלה ב-0.43% (בניכוי עונתיות) וב-5.4% שנה אחורה. בהתחשב בעובדה שהשכר בסקטור הציבורי כמעט ולא עלה, מדובר בקצב עליית שכר מהיר בסקטור העסקי של יותר מ-6.5%. בחודשים אוגוסט-אוקטובר השכר הממוצע (נתוני מגמה בחישוב שנתי) עלה ב-6.8% בתעשייה, 5.9% בבינוי, 7.9% במסחר ובשיעור מתון של 3.5% בענפי המידע והתקשורת (היי טק).
שוק העבודה נותר הדוק, נתון שלוחץ על השכר כלפי מעלה, בפרט בענפים המשרתים את הביקוש המקומי. בשנים הבאות הפער שנפתח בשכר הציבורי מול העסקי צפוי להיסגר באופן חלקי, מה שצפוי להמשיך לתרום ללחצי אינפלציה.
| בנק ישראל מזהה תהליכים חיוביים אך מודאג מאד מהמדיניות הפיסקאלית
בנק ישראל העלה את הריבית ב-0.5% ל-3.75% (כצפוי על ידי מרבית החזאים). בהודעה בנק ישראל מזהה תהליכים אשר עשויים למתן את האינפלציה: התמתנות בחלק מסעיפי המדד (למרות שעדיין האינפלציה מושפעת מביקושים מקומיים ערים), התמתנות מסוימת בפעילות הכלכלית יחסית למחצית א' של 2022, ושוק עבודה עדיין הדוק אך עם סימני הקלה בחלק מהנתונים.
זאת למרות שהאינפלציה עדיין מאד "רוחבית": בנובמבר 72.1% מסעיפי המדד עלו ביותר מ-3% שנה אחורה (ירידה מ-72.9% באוקטובר). בנק ישראל שואב עידוד מהירידה במספר סעיפי המדד אשר עלו ביותר מ-7%.
שקפים אחרים מצביעים על יציבות בצמיחה, בקצב הצריכה ועלייה קלה באבטלה. מספר כותרות מעניינות:
סקר מגמות בסקטור העסקי "ממשיך להצביע על הערכה חיובית של העסקים ביחס למצבם", עם ירידה בציפיות לשינוי במספר המועסקים.
"נתוני רכישות בכרטיסי האשראי תואמים את המגמות ארוכות הטווח"
מחודש יוני "נרשמה מגמת עלייה קלה בשיעור האבטלה ששוהה ברמה נמוכה מאד".
מסתמן "גידול מהיר בשכר הנומינלי"
"היקף המשכנתאות מתקרב לרמה הממוצעת טרם משבר הקורונה": כלומר, לפי בנק ישראל, אנחנו חוזרים למצב של שיווי משקל ולא מתחת לזה.
תחזית המאקרו של בנק ישראל צופה ריבית של 4% ברבעון ד' 2023 (עדכון כלפי מעלה מ-3.5% ברבעון ג' בתחזית של אוקטובר), אינפלציה של 3% ב-2023 (עדכון מ-2.5%), אך צמיחה מתונה יותר של 2.8% (עדכון מ-3%).
תחזית הגירעון התקציבי עודכנה ל-1.8% (מ-1.0%) ו-2.1% ב-2024,עם זאת לא כול ההסכמים הקואליציוניים מתומחרים בתחזית זו.
במסיבת עיתונאים הנגיד הביע דאגה מפני המדיניות הפיסקאלית של הממשלה ורמז שיתכן שחשש זה מסביר את הפיחות בשקל והחולשה (יחסית לעולם) בשוק המניות הישראלי לאחרונה.
תחזית הריבית של 4% איננה מניחה העלאת ריבית מעבר ל-4% והורדתה במהלך השנה, אלא העלאה אחת נוספת של 0.25% ויציבות בריבית כל השנה. הנגיד הדגיש שבמידה ותהיה פגיעה באמינות הפיסקאלית (והמשך פיחות בשקל), המדיניות המוניטארית תגיב בהתאם:
" ישנם גם סיכונים מקומיים לתחזית, התלויים במדיניות הפיסקלית. ככל שזו תהיה מרחיבה יותר באופן משמעותי מזו שהוערכה בתחזית, כך האינפלציה הצפויה, יחס החוב לתוצר והתשואות בשוק ההון עלולים להיות גבוהים יותר"
הפרשנות שלנו: התייצבות הריבית סביב 4% נראית סבירה בתרחיש אופטימי לגבי השקל. קל לראות את הריבית עולה מעבר לרמה זו בתרחיש של מדיניות פיסקאלית מרחיבה "מדי" ופגיעה באמינות (ושקל נחלש).
| חו"ל: ארה"ב: שילוב חיובי של נתוני תעסוקה
בדצמבר נמשך הגידול המהיר יחסית (יחסית לציפיות) במספר המועסקים, כ-223 אלף איש (הצפי היה ל-200 אלף), ובנוסף השכר לשעת עבודה התמתן עם עלייה של 0.3% בדצמבר (הצפי היה ל-0.4%). הנתון של נובמבר תוקן ל-0.4% (מ-0.6%), כך שהקצב השנתי של עליית השכר התמתן ל-4.6% מ-4.9% (בפרסום של נובמבר).
מדובר בהתפתחות חיובית, למרות שכדי לחזור לסביבה של 2% אינפלציה קצב עליית השכר חייב לרדת לכיוון 3.5%. נוספו 40 אלף מועסקים בתעשייה/בינוי ו-180 אלף בענפי השירותים. התיקונים אחורה בחודשים אוקטובר-נובמבר גרעו 28 אלף מועסקים.
לא פחות משמעותית הייתה העלייה החדה במספר המועסקים בסקר משקי הבית ב-717 אלף מועסקים, לאחר מספר חודשים של חולשה בסקר זה יחסית לסקרי כוח האדם הרגילים. רבים סברו שאולי חולשה זו בסקר משקי הבית משקפת יותר נכונה את המצב בשוק העבודה (יחסית לגידול המהיר במספר המועסקים בסקר כוח אדם).
מתברר שהשערה הזו איננה לגמרי נכונה. גידול מהיר במספר המועסקים בסקר משקי הבית הביא לירידה בשיעור האבטלה ל-3.5% מ-3.7%, תוך כדי עלייה בשיעור ההשתתפות ל-62.3% מ-62.2%. עדיין קיים פער במספר המועסקים בין הסדרות אך הוא מתחיל להיסגר:
עוד שני נתונים מצביעים על חוזקו של שוק העבודה ושל המשק האמריקאי: חלה עלייה במספר המשרות הפנויות בנובמבר ל-10.45 מיליון איש וירידה במספר דורשי העבודה בשבוע האחרון.
| חולשה במדד מנהלי הרכש בשירותים
הדגשנו בעבר את חשיבות מדד מנהלי הרכש בענפי השירותים ISM (non-manufacturing) אשר מייצג את עיקר הסקטור העסקי האמריקאי (יותר ממדד מנהלי הרכש בתעשייה). המדד ירד בדצמבר ב-6.9 נקודות ל-49.6 נקודות וירד לרמה הנמוכה ביותר מאז מאי 20. רכיב הפעילות העסקית ירד ב-10 נקודות ל-54.7 נקודות (עדיין רמה המצביעה על התרחבות), רכיב ההזמנות ירד ב-10.8 נק' ל-45.2 נקודות (התכווצות), רכיב התעסוקה ירד ב-1.7 נק' ל-49.8 נק' (התכווצות).
רכיב "זמני הספקה" ירד ותרם לירידה במדד הכולל, למרות שמדובר בהתפתחות חיובית (הקלה בלחצי שרשרת ההספקה). רכיב ההזמנות לייצוא עלה.
רכיב המחירים (רכיב חשוב כדי לאמוד את לחצי האינפלציה בענפי השירותים) ירד מעט ל-67.4 נקודות, אך נותר גבוה יחסית ומצביע על המשך לחץ לעליות מחירים, זאת לעומת הירידה החדה ברכיב המחירים בתעשייה:
מבחינת הפד, ההתמתנות בקצב עליית השכר והחולשה במדדי מנהלי הרכש תומכות בגישה היונית של מעבר להעלאת ריבית של 0.25% בהחלטה הקרובה, כפוף לנתון אינפלציה "סביר" בשבוע הבא סביב 0.2%. ביום שישי התחזקה ההערכה של ריבית "סופית" (terminal) ב-4.75% ולא 5%.
| אירופה: האצה באינפלציית הליבה
בדצמבר, סך הכול האינפלציה הפתיעה לטובה והתמתנה ל-9.2% (הצפי היה ל-9.5%) מ-10% בנובמבר, זאת על רקע האינפלציה הנמוכה במיוחד בגרמניה. משמעותית יותר גם עבור ה- ECB הייתה ההאצה באינפלציית הליבה (המדד ללא סעיפי האנרגיה והמזון) ל-5.2% (מ-5.0%). ללא אנרגיה, האינפלציה עלתה ב-7.2% מ-7.0%.
מחירי השירותים עלו ב-4.4% (האצה מ-4.2%), מחירי המוצרים עלו ב-6.4% (האצה מ-6.1%), ומחירי המזון עלו ב-13.8% (האצה מ-13.6%). נתון זה תומך בהמשך העלאת ריבית על ידי ה ECB. השוק מתחיל לתמחר ריבית בסיסית באירופה קרוב ל-3.5%.
| זום אין: המשך התרחבות בפעילות עם צפי להתמתנות מסוימת
הדגשנו בעבר את חשיבות סקר מגמות בסקטור העסקי של הלמ"ס, זאת בהעדר מדדי מנהלי הרכש בענפי השירותים ומדד PMI מאד תנודתי עבור התעשייה. רכיב המצב השוטף עמד על 23.07 נקודות, ירידה מתונה מ-24.34 בנובמבר. הרמה הממוצעת ב-2019 (ערב הקורונה) עמדה על 24.4 נק'.
הצפי לשינוי בפעילות בשלושת החודשים הבאים נותר חיובי, אך מעט התמתן ל-3.97 נק' (מאזן נטו) מ-8.57. בממוצע של 2019 רכיב זה עמד על 6.5 נקודות.
הצפי לשינוי בתעסוקה התייצב לאחר מספר חודשים של התמתנות. הצפי לשינוי במספר המועסקים עדיין מצביע על התרחבות (מאזן נטו חיובי של 3.95 נקודות). בממוצע של 2019 רכיב הצפי לשינוי בתעסוקה עמד על 4.2 נקודות, רק מעט גבוה יותר מהמצב היום. הירידה החדה ברכיב הצפי בתעסוקה התרחש ה בענפי היי טק אשר ירדה ל-0.39 מ-8.49 נקודות.
סקטור ההיי טק שירותים (תקשורת ומידע) ממשיך לצפות לגידול בייצוא עם מאזן נטו חיובי גבוה של 14.63 נקודות. מדובר ברמה גבוהה יחסית לשנים קודמות. ב-2021 רכיב זה עמד על 17.8 נקודות, רק מעט גבוה יותר מהמצב היום:
עוצמת המגבלה של המחסור בעובדים יורדה במרבית הענפים. הקלה משמעותית נרשמה בענף המסחר.
ציפיות האינפלציה שנה קדימה ירדו ל-2.87% משיא של 3.14% בחודש אוגוסט:
משמעויות: בינתיים המשק הישראלי ממשיך להתרחב בקצב סביר עם צפי להמשך התרחבות (אם כי בקצב מעט מתון יחסית לחודשים הקודמים) וצפי להמשך קליטת עובדים (למעט בענפי ההיי טק). מבחינתו של בנק ישראל, מדובר באור ירוק להמשך הידוק מוניטארי, גם על רקע ההאצה הצפויה באינפלציה בחודשים הקרובים (בקצב שנתי), מגמת הפיחות הזוחל בשקל והחשש להשפעה אינפלציונית מהסכמי השכר בסקטור הציבורי בשנים הבאות.
מסמך PDF: סקירת המאקרו השבועית מאת כלכלני לידר שוקי הון
הכותבים הם כלכלני לידר שוקי הון. הסקירה מתבססת על מידע שפורסם לכלל הציבור על ידי החברות הנסקרות בו וכן על הערכות ואומדנים ומידע אחר שלידר ושות' בית השקעות בע"מ ("לידר ושות'") מניחה שהוא מהימן, וזאת בלי שביצעה בדיקות עצמאיות ביחס למידע. עם זאת, מודגש כי אין לידר ושות', כותבי הסקירה ועורכיה אחראים למהימנות המידע, לשלמותו, לדיוק הנתונים הכלולים בו או לכל השמטה, שגיאה או ליקוי אחר בה. סקירה זו אינה בגדר ייעוץ השקעות ואינה מהווה הזמנה לרכוש או הזמנה למכור את ניירות הערך הנזכרים בה. לפיכך, אין להסתמך על המידע הכלול בה ואין בו כדי להחליף שיקול דעת עצמאי וקבלת ייעוץ מקצועי, לרבות מיועץ השקעות שייעוצו מתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לידר ושות', עובדים ונושאי משרה בה, בעלי השליטה וחברות בנות או קשורות שלהם ("קבוצת לידר") עשויים להחזיק בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסיים המתוארים בסקירה.