כל אפיקי ההשקעה בישראל הציגו ביצועי חסר בחודש האחרון ביחס לעולם

| אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש |

| ישראל: הצמיחה במשק יורדת

חלק מהאינדיקאטורים השוטפים בישראל מצביעים על קיפאון בפעילות:

• מדד הפדיון בכלל ענפי המשק במחירים קבועים נותר יציב כבר מספר חודשים. קצב הגידול שלו ביחס לתקופה המקבילה אשתקד נמצא במגמת ירידה.
• קצב הגידול השנתי של המדד המשולב למצב המשק של בנק ישראל נמצא במגמת ירידה ומשקף האטה בצמיחה.
• הצריכה הפרטית כמעט לא צומחת. מדד הפדיון במסחר הקמעונאי ומדד הרכישות בכרטיסי אשראי במחירים קבועים נותרו כמעט ללא שינוי בחודשים האחרונים.

• לעומת זאת, הייצור התעשייתי ממשיך להתרחב בישראל למרות ההאטה בתחום התעשייה בעולם, אומנם בקצב איטי יותר מאשר בחודשים הקודמים. מדד הייצור התעשייתי בישראל בולט מאוד לטובה בהשוואה למדינות האחרות. יחד עם זאת, הגידול בייצור התעשייתי הושג בעיקר בזכות תעשיית טכנולוגיה עילית.

| גדל הסיכוי לעליית ריבית בנק ישראל מעבר לתחזיות בשוק

בעקבות העלייה במחיר הדלק עדכנו את התחזית למדד המחירים לחודש דצמבר לעלייה של 0.4%. התחזית ל-12 החודשים עלתה ל-3%. למרות שמדובר בעדכון שלא ממש הפתיע, עצם העובדה שהוא מוביל לעלייה בתוואי האינפלציה בחודשים הבאים מגדיל סיכוי לעלייה יותר משמעותית בריבית בנק ישראל.

בעת שתי ההחלטות הריבית הקרובות של בנק ישראל (2/1 ו-20/2) קצב האינפלציה ב-12 החודשים אחורה צפוי להיות גבוה מ-5%, מה שבסיכוי גבוה יוביל לעליית ריבית ל-4%.

לעומת זאת, שוק הריביות העתידיות ל-3 חודשים מגלם שהריבית בישראל תעלה רק ל-3.75% ותרד לקראת סוף 2023 לכ-3.5%.

| תשואת חסר בכול האפיקים בישראל בחודש האחרון

כל האפיקים בישראל הציגו ביצועי חסר בהשוואה לאפיקים המקבילים בארה"ב ועוד יותר ביחס לעולם. הפיגור בביצועי האפיקים בישראל בחודש האחרון מהווה שינוי המגמה שהייתה מתחילת השנה.

מדד ת"א 125 השיג בארבעת השבועות האחרונים תשואת חסר של כ-8.1% לעומת S&P 500 ובכלל היה המדד הגרוע ביותר בין המדדים המובילים בעולם. האפיק הממשלתי והקונצרני פיגרו בכ-4% מאחורי מקביליהם בארה"ב.

אנו מעריכים שהפיגור בביצועים בישראל קשור לאי הוודאות במדיניות הממשלה החדשה בפרט בתחום הכלכלי. אולם, לפי ההערכות שהצגנו בתחזית ל-2023, ללא קשר לשינוי בשלטון, הכלכלה הישראלית לא צפויה לבלוט לטובה בשנה הבאה ואולי אפילו להציג ביצועים חלשים יחסית לעולם מהסיבות הכלכליות האחרות.

| עולם: הכלכלה העולמית ממשיכה להתמתן

מדדי מנהלי הרכש בעולם מעידים שהפעילות הכלכלית מתכווצת.

• לראשונה מתחילת הקורונה, מדדי מנהלי הרכש בתעשייה ובמגזר השירותים בכל הגושים הכלכליים העיקריים (ארה"ב, אירופה, יפן וסין) נמצאים מתחת ל-50 ומסמנים ירידה בפעילות.
• גם ב"מנוע הצמיחה" של הכלכלה העולמית במדינות אסיה, ניכרים סימני האטה. למעט הודו, מדדי מנהלי הרכש בתעשייה נמצאים במגמת ירידה ובחלק מהמדינות ירדו מתחת ל-50. ניכרת ירידה בקצב הגידול ביצוא, במיוחד מדרום קוריאה שבה היצוא אף ירד לעומת אשתקד.

| האינפלציה בעולם מתמתנת לאט, הריביות ממשיכות לעלות

• בחודשים האחרונים ירד שיעור המדינות בעולם מתוך כ-45 המדינות העיקריות בהן קצב האינפלציה ממשיך לעלות ביחס לחודש הקודם. אולם, זה לא כל כך קרה ביחס לאינפלציית הליבה.
• הבנקים המרכזיים ממשיכים בינתיים להדק מדיניות. מספר הבנקים המרכזיים שהעלו את הריבית בנובמבר גדל לעומת אוקטובר. שיעור עליית הריבית ממוצע היה דומה לחודשים הקודמים ועמד מעט גבוה מ-0.5%.

| החלקים מהכלכלה האמריקאית נחלשים מהר

חלק מהאינדיקאטורים בכלכלה האמריקאית מצביעים על ירידה די מהירה בפעילות:

• מדד מנהלי הרכש בתעשייה ISM ירד מתחת ל-50, לראשונה מתחילת הקורונה. גם מדד ה-PMI נמצא מתחת לרמה זו. כל הרכיבים העיקריים של המדד - הזמנות חדשות, הזמנות ליצוא, צבר ההזמנות ורכיב התעסוקה נמוכים מ-50. ירידה בזמני ההספקה אפילו מתחת לרמה הרגילה ועלייה מהירה במלאים אצל הלקוחות מסבירים ירידה ברכיב שמייצג את המחירים במדד מנהלי הרכש.
• מחירי הבתים יורדים מהר תוך ירידה חדה בכמות העסקאות.
• גם סקר הכלכלה "ספר הבז'" שמפרסם הפד הצביע על האטה נוספת בקצב הצמיחה.

| האם מצבו של שוק העבודה חריג כעת?

השפעת ההאטה בחלקים שונים בכלכלה האמריקאית מורגשת בקושי בשוק העבודה ובצריכה הפרטית:

• שוק העבודה ממשיך לייצר משרות בקצב גבוה. כמות משרות חדשות בנובמבר שוב הכתה את התחזיות עם גידול של 263 אלף לאחר 284 אלף באוקטובר.
• מספר המשרות הפנויות אומנם יורד, אך באיטיות ועדיין גבוה משמעותית מהרמות שהיו לפני הקורונה.
• שיעור האבטלה נותר יציב ברמה של 3.7% תוך יציבות בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה.
• השכר הממוצע עלה מעל התחזית והקצב השנתי שלו נותר גבוה.

• אולם, מתרבים גם סימני התמתנות בשוק העבודה. בסקר הסנטימנט הצרכני הם מביעים פחות בטחון במצב התעסוקה ובהכנסות שלהם בעתיד. גם בספר הבז' מופיעות עדויות להיחלשות של שוק העבודה. הדוח מציין שהחברות שהפעילות שלהן נפגעה משתדלות בשלב זה לא לפטר עובדים, אלא להקפיא הגיוסים. במקום לפטר עובדים החברות מעדיפות בינתיים לקצץ בשעות העבודה. מספר שעות העבודה השבועיות הממוצע המשיך לרדת גם בחודש נובמבר וחזר לרמות שהיו לפני הקורונה .

למרות שהיציאה מהמגפה עם אובדן חסר תקדים של משרות לא דומה לשום דבר שהיה בעבר, השפעה איטית יחסית של עליית ריבית על שוק העבודה לא חריגה כל כך בינתיים ביחס לאפיזודות שהיו בארבעת העשורים האחרונים:

• • בכל האפיזודות של עליית ריבית הפד מאמצע שנות ה-80, ירידה בקצב הגידול של סך משרות השכיר במשק התחילה רק אחרי שהריבית הגיעה לשיא. קצב הגידול בסך המשרות אומנם נמצא כעת עדיין ברמות גבוהות, אך הוא כבר התחיל לרדת.
  • קצב הגידול בשכר הממוצע בדרך כלל יורד רק אחרי שהריבית כבר מגיעה לשיא. בינתיים הקצב עדיין גבוה מאוד, אך כבר התחיל לרדת לאחרונה. צריכים גם לזכור שהריבית עוד לא הגיעה לשיא.
  • גם שיעור האבטלה בדרך כלל מתחיל לעלות רק אחרי שהריבית מגיעה לשיא.

| האם הצריכה הפרטית מתמתנת לאט מדי?

האם הצריכה הפרטית לא מגיבה מספיק מהר לעליית הריבית?

הצריכה הפרטית צמחה בשנה האחרונה במונחים ריאליים בשיעור של 1.8%, בדומה לממוצע של השנים 2017-2019. ניסיון העבר אינו שונה. הוא מלמד שלפעמים ירידה בקצב הצריכה מתרחש הרבה לפני שהריבית מגיעה לשיא ולפעמים היא מתחילה רק אחרי השיא.

התגובה הנוכחית של הצרכנים לעליית ריבית בינתיים לא ממש מיוחדת, למרות שיש היום אלמנט חריג במצבו. החסכונות שנצברו אצל הצרכנים בתקופת הקורונה היו גבוהים ביותר. נציין שהעלייה בחסכון הריאלי התחילה מאז המשבר ב-2008, אחרי קיפאון שנמשך שנים רבות.

לכאורה הצרכנים כבר "מגרדים את התחתית", כפי שמצביע שיעור החסכון מההכנסה הפנויה שירד כמעט לרמה הנמוכה היסטורית. יחד עם זאת, החסכונות הצבורים בשנים האחרונות עשויים לתמוך בצריכה זמן רב יותר מאשר בתקופות של עליית ריבית בעבר.

| צפו להפתעה "נצית" בישיבת הפד

מלבד מצבו הדי טוב של שוק העבודה ועוצמת הביקושים של הצרכנים שעדיין אמורים לגרום לפד להעלות את הריבית, גם הקלה בתנאים הפיננסים, שהוא בעצמו תרם ליצירתה, צפויה לדרבן את הבנק המרכזי להיות "נצי".

הריביות הריאליות בכל הטווחים ירדו , שוק המניות עלה והדולר כמעט בנפילה חודשית. מדד התנאים הפיננסים בארה"ב חזר קרוב לרמות שהיה בהן כשהריבית רק התחילה לעלות בחודש מרץ.

בשווקים הפיננסיים הנוכחיים שמוצפים בנזילות הפד צריך לדבר באופן חד משמעי כדי להעביר מסר רצוי. במקום זה, נגיד הפד והדוברים האחרים של הבנק מציגים אומנם שיקולים אמיתיים, אך מבלבלים את המסר. הם אומרים שמצד אחד הריבית תהיה גבוהה לאורך זמן (higher for longer), אך במקביל מתבטאים שיש מקום למתן קצב עליית הריבית, שחשוב לא לבצע הידוק יתר ושגם אם יהיה מיתון הוא יהיה קצר וקל.

אנחנו מעריכים שהועדה המוניטארית של הפד אינה מרוצה מהצורה שבה מסריה נקלטו בשווקים תנסה לעשות תיקון באמצעות מעשה ומסר מרסנים יותר בישיבת הריבית הקרובה בשבוע הבא.

מסמך PDF: סקירה שבועית מאקרו ושווקים מלאה של מיטב דש

הכותב הוא כלכלן ראשי של בית ההשקעות מיטב דש. ניתוח זו נועד לשם מסירת מידע בלבד, ובשום אופן אין לראות בה חוות דעת, הצעה, המלצה או יעוץ/שיווק לרכישה ו/או החזקה ו/או מכירה של ניירות ערך ו/או הנכסים הפיננסיים המתוארים בה. המידע המופיע בסקירה זו אינו מתיימר להכיל את כל המידע הדרוש למשקיע פוטנציאלי ואינו מתיימר להוות ניתוח מלא של כל העובדות והפרטים המופיעים בו. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתוניו וצרכיו המיוחדים של כל אדם. למיטב דש ברוקראז', ולחברות אחיות וחברות אחרות בקבוצת מיטב דש השקעות בע"מ ו/או לבעלי עניין למי מבין החברות המפורטות דלעיל ולקוחותיהם, עשוי להיות עניין בניירות ערך ו/או הנכסים הפיננסיים הנכללים בסקירה זו.