ספטמבר המר: בורסת תל אביב סיכמה חודש עם ירידות ברוב מדדי המניות

| נורית דרור, כלכלנית ביחידת המחקר של המחלקה הכלכלית בבורסת תל אביב |

בסיכום חודש ספטמבר 2022, המסחר בשווקים התנהל על רקע החרפת משבר האנרגיה באירופה והעמקת המשבר הכלכלי בבריטניה, המשך העלייה בשיעור האינפלציה לצד חשש גובר מפני מיתון בכלכלות אירופה ארה"ב וסין, והמשך העלאת הריביות על ידי הבנקים המרכזיים.

בנק ישראל צפוי להעלות את הריבית במשק, בפעם החמישית השנה, בתחילת אוקטובר.

בסיכום ספטמבר, ירדו מדדי ת"א-35 ות"א-90 ב-9% ובכ-10%, בהתאמה, בדומה לשיעור הירידה הממוצע בבורסות מובילות בעולם. ירידות שערים אפיינו את כל המדדים בבורסה, להוציא את מדד ת"א נפט וגז שנותר כמעט ללא שינוי בספטמבר וממשיך לבלוט בעלייה חדה של כ-48% מתחילת השנה. לעליית המדד תרמה בעיקר העלייה בביקוש לרכישת גז מישראל.

מחזור המסחר היומי בשוק המניות הסתכם בכ-2.1 מיליארד שקל בספטמבר - נמוך בכ-11% מהמחזור הממוצע בינואר-אוגוסט 2022.  הגיוסים בשוק המניות הסתכמו בכ-1.8 מיליארד שקל.

חברה חדשה הכניסה פעילות לחברה נסחרת: חברת ווינד באזז, העוסקת בתחום ההתייעלות האנרגטית, מוזגה לתוך חברת אדרי-אל.

ירידות שערים נרשמו בספטמבר במרבית מדדי איגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות. יוצאי דופן היו מדד תל בונד-דולר, שעלה בכ-4.7%, בהשפעת התחזקות הדולר ביחס לשקל ב-6%, ומדד תל גוב משתנה, שעלה בכ-0.4%, בהשפעת ציפיות להמשך העלאת הריבית בארץ.

מחזור המסחר היומי באיגרות החוב הסתכם בכ-3.3 מיליארד שקל – נמוך בכ-6% לעומת ינואר-אוגוסט 2022.

גיוסים באג"ח חברות לציבור: כ-9.7 מיליארד שקל גויסו בהנפקות ובהקצאות פרטיות של אג"ח לציבור, מזה כ-6.1 מיליארד שקל גויסו על ידי הסקטור הריאלי, וכ-3.6 מיליארד שקל גויסו על ידי הסקטור הפיננסי.

כ-3.5 מיליארד שקל מהגיוס החודש בוצע על ידי 19 חברות נדל"ן, וכ-2.9 מיליארד שקל גויסו על ידי בנק לאומי (TASE:LUMI) (כ-2.1 מיליארד שקל) והבנק הבינלאומי (TASE:FIBI) (כ-0.8 מיליארד שקל). 

בין המנפיקות החודש: חברת נדל"ן מניב אלה השקעות - חברת אג"ח חדשה שישית השנה שגייסה כ-187 מיליון שקל בהנפקת אג"ח ראשונה שלה בבורסה. 

כ-884 מיליון שקל, נוספים, גויסו החודש על ידי אלה פקדונות בהנפקה לציבור של אג"ח מובנה מגובה בפיקדונות בנקאיים.

בשוק הנגזרים: באופציות על מדד ת"א-35 מחזורי מסחר נמוכים לעומת המחזור הממוצע בינואר-אוגוסט 2022, ואילו באופציות הדולריות - מחזורי מסחר גבוהים בהשפעת התחזקות הדולר.

בשוק קרנות הסל נרשמו למסחר שתי קרנות סל חדשות על מדדי מניות בינלאומיים - S&P 500 Value  ו- PHLX Semiconductor Equal Weighted.

הציבור מכר קרנות סל על מדדי מניות בינלאומיים, בעיקר מדדי S&P 500 ו-NASDAQ 100, בסכום של כ-0.7 מיליארד שקל, ומכר קרנות סל על מדדי אג"ח חברות בת"א, בעיקר מדדי תל בונד שקלי ותל בונד 20, בסכום של כ-0.3 מיליארד שקל.

בקרנות הנאמנות התגברה הזרמת כספי הציבור לקרנות הכספיות: הציבור הזרים בספטמבר כ-6 מיליארד שקל לקרנות אלה, בהמשך לכ-7.8 מיליארד שקל שהזרים בחודשים אפריל-אוגוסט 2022.

מנגד, בקרנות המשקיעות באג"ח בת"א התגברו פדיונות הציבור והסתכמו בכ-2.4 מיליארד שקל נטו בספטמבר, בהמשך לפדיונות ענק בסכום של כ-13.7 מיליארד שקל נטו בחודשים פברואר-אוגוסט 2022.

ירידות השערים בשווקים בספטמבר הושפעו מהחרפת משבר האנרגיה באירופה. להחרפת המשבר תרמה החלטת מדינות G7 להגביל את מחיר הנפט שהן רוכשות מרוסיה, והפסקת הזרמת הגז מרוסיה לאירופה עקב נזקים בצינור "הנורד סטרים" – תחילה דובר בתקלה ובהפסקה למספר ימים, אך עקב חבלה ונזק נוסף חמור צפויה הפסקה ממושכת.

בעקבות זאת, מתגברים הסימנים למיתון באירופה (ביניהם, הדולר חזק מהאירו לראשונה זה 20 שנה, ושפל במדד מנהלי הרכש באירופה) שצפוי להשפיע לשלילה על מדינות להן יצוא בהיקף משמעותי לאירופה כגון ישראל.

בנוסף השפיעו: התגברות הלחימה בין רוסיה לאוקראינה, הודעת רוסיה על גיוס צבאי חלקי ועל סיפוח שטחים פרו רוסיים שכבשה באוקראינה, בעקבות זאת החרפת הסנקציות שנוקטת  ארה"ב מול רוסיה; התחדשות הסגרים בסין עקב מדיניות "אפס קורונה" והמשך בצורת במדינות שונות באירופה ובעולם; ולאחרונה משבר כלכלי עמוק בבריטניה שבעקבותיו הפאונד ירד לשפל היסטורי מול הדולר - הממשל הכריז על תוכנית תמריצים הכוללת הפחתת מיסים והבנק המרכזי הודיע על רכישת אג"ח בלתי מוגבלת. 

גורמים אלה תרמו אף הם להמשך העלייה בשיעור האינפלציה, והמשך העלאת הריביות על ידי בנקים מרכזיים.

בישראל שיעור האינפלציה השנתית הגיע בסוף אוגוסט ל-4.6%, שיעור גבוה מהרף העליון של 3% (לשנה קלנדרית) שהציב בנק ישראל, בעקבות זאת צפויה העלה נוספת, חמישית השנה, של הריבית במשק, על ידי בנק ישראל בתחילת אוקטובר. יצוין כי שיעור האינפלציה בארץ , הינו נמוך משמעותית משיעור האינפלציה השנתית בבריטניה כ-10%, בגוש האירו כ-9.1%, ובארה"ב כ-8.3% .

מנגד, השפעה חיובית על המסחר בת"א היתה להמשך פרסום נתונים המעידים על חוסן כלכלי של המשק, ביניהם:

• שיעור הצמיחה במשק חיובי וגבוה, לעומת סימני האטה בכלכלות ארה"ב אירופה וסין - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתוני אומדן שני לרבעון השני של 2022, לפיהם:  התוצר המקומי גולמי במחירים קבועים עלה ברבעון השני של שנת 2022 ב-6.8% בחישוב שנתי לעומת הרבעון הקודם, לאחר ירידה של 2.7% ברבעון הראשון של 2022 - קצב הצמיחה בישראל הגבוה ביותר מבין מדינות המערב, ביניהן: ארה"ב (1.6%), וגרמניה (1.5%).

• נמשכת הירידה בגירעון בתקציב הממשלה כפי שעולה מנתוני האוצר, לפיהם:  ב-12 החודשים האחרונים (ספטמבר 2021 – אוגוסט 2022) גדל העודף התקציבי ב-0.2% לעומת החודש הקודם, והגיע לכ-0.6% מהתמ"ג – השיעור הגבוה ביותר מאז 1987.

 הכותבת היא כלכלנית ביחידת המחקר של המחלקה הכלכלית בבורסה לניירות ערך. הכתוב מוגש כשירות לציבור והוא מיועד לשימוש אישי ולהעשרה כללית בלבד ואין לעשות בו שימוש מסחרי או אחר כלשהו. אין לראות במידע האמור לעיל או בכל חלק ממנו משום עצה, הדרכה, ייעוץ, חוות-דעת או המלצה לנהוג בדרך זו או אחרת, לרבות בכל הקשור לקבלת החלטות בתחום ההשקעות או משום מצג או התחייבות של הבורסה ו/או החברות בקבוצת הבורסה, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתבסס על צרכיו ונתוניו של כל אדם. הבורסה, עובדיה וכל מי שפועל בשמה או מטעמה אינה מתחייבת לשלמותו של המידע לעדכניותו או להתאמתו לצורך מסוים זה או אחר, והיא אינה אחראית לכל ליקוי, טעות, שגיאה, השמטה או אי דיוק שנפלו, במידע מכל סיבה שהיא.