| רונן מנחם, כלכלן ראשי של מזרחי טפחות |
עליית האינפלציה בארה"ב לא היתה אחידה: הקצב השנתי של מדד המחירים לצרכן ירד (פעם שנייה ברציפות מרמה של 9.1% בחודש יוני) ל-8.3%, אבל הקצב הבסיסי של אינפלציית הליבה (בניכוי מזון ואנרגיה) עלה דווקא ל-6.3%.
במיוחד הפתיע לרעה המדד הבסיסי (ליבה) שעלה ב-0.6% באוגוסט – פי שניים מהצפי ופי שניים גם מעלייתו בחודש שעבר. לעומתו, המדד הכללי עלה 0.1% בלבד (אם כי גם כאן היתה אכזבה מסוימת, כי צפו שהמדד יירד ב-0.1%).
מה כל זה אומר? החדשות השליליות הן המשמעותיות יותר מבחינת השווקים, ומכאן הירידות המיידיות של החוזים העתידיים בשוקי המניות והאג"ח בעקבות הנתון.
התמונה היא שהאינפלציה שהפדרל ריזרב מכוון אליה - זו שקשורה יותר לביקושים למוצרים ושירותים בתוך ארה"ב - עדיין עולה, מה שמבטיח המשך מדיניות אגרסיבית של הפד.
כל ההצהרות האחרונות של בכירי הפד "לקחו צד" לטובת מלחמה אגרסיבית באינפלציה, תוך ניצול הנתונים החיוביים, עד כה, של הפעילות הכלכלית ושוק העבודה בארה"ב.
מכאן עולה כי הריבית בארה"ב צפויה לעלות ב-75 נ"ב בשבוע הבא, ובמקרים כאלה יש גם סיכוי שתעלה באחוז שלם, גם אם קטן יותר.
הסיבה שתרחיש של העלאת הריבית באחוז שלם עשוי לעמוד על הפרק היא שהפדרל ריזרב ממילא מכוון לשם, וייתכן כי ישקול "לאחד" שתי העלאות יחד בתור מסר נוסף לנחישותו להיאבק באינפלציה. כמו כן, חשוב יהיה לראות איך ישפיע המדד על תחזית האינפלציה החדשה של הפד.
הכותב הוא כלכלן ראשי של בנק מזרחי טפחות. אין בסקירה זו כדי להוות תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.