קבלו 40% הנחה
חָדָשׁ! 💥 קבל את ProPicks כדי לראות את האסטרטגיה שניצחה את ה-S&P 500 ב-1,183%+קבלו 40% הנחה

האינפלציה ממשיכה לטפס: בנק ישראל יעלה ריבית עד לרמה של 2.5%

התפרסם 19.06.2022, 12:14
עודכן 09.07.2023, 13:32

| ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק אסטרטג ריביות |

| מדד המחירים לצרכן עלה 0.6% בהתאם לתחזית לאומי ומעט מתחת לתחזיות השוק. העלייה בסביבת האינפלציה צפויה להימשך

מדד המחירים לצרכן עלה בחודש מאי בשיעור של 0.6%, זאת בהתאם לתחזית לאומי, ונמוך מממוצע הקונצנזוס. המדד ללא דיור עלה ב-0.8% וללא אנרגיה עלה ב-0.7%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי פירות טריים, בהלבשה והנעלה, מזון, תרבות ובידור ותחבורה.

מתחילת השנה עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.8%. מדד המחירים לצרכן ללא דיור עלה ב-3.4%, מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות ומדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלו ב-2.5%, כל אחד.

בשנים עשר החודשים האחרונים מדד המחירים לצרכן עלה ב- 4.1%, מדד המחירים לצרכן ללא דיור עלה ב-4.3%, מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות עלה ב-4.0% ומדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלה ב-3.8%.

על פי הערכות ראשוניות, מדד חודש יוני צפוי לעלות בכ-0.3-0.6%. שיעור העלייה השנתי של המדד בשנים עשר החודשים האחרונים צפוי להמשיך ולעלות לכ-4.4-4.6% במדד חודש יוני.

בכך תמשך ההאצה בקצב השנתי שצפוי להסתכם במהלך 2022 בכ-4.7-5.1%. המדד בשנים עשר החודשים הבאים צפוי לעלות בכ-2.9-3.4%.

מדד מחירי הדירות עלה בחודשים מרץ 2022 – אפריל 2022 ב-0.9%. שיעור העלייה בשנה האחרונה הינו כ-15.4%.

בנק ישראל צפוי להעלות את הריבית בהחלטה הקרובה, של 4/7/22. צפוי שההעלאה תהיה בהיקף של כ-50 נ"ב לרמה של 1.25%. תהליך העלאת הריבית צפוי להמשך לאחר מכן, תוך שבנק ישראל מגיע לרמת ריבית של כ-2.5%.

| העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים התמתן מעט ברביע הראשון של 2022

ברביע הראשון של 2022 חלה ירידה מסוימת בהיקפו של העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים לעומת הרביע הקודם. הרמה השנתית הנוכחית של העודף בחשבון השוטף עומדת על כ-4.1% תוצר (שהם כ-20.6 מיליארד דולר, נתונים מקוריים במחירים שוטפים).

רמה זו מעט נמוכה בהשוואה לשני הרביעים הקודמים, ונמוכה מרמת השיא שנרשמה ברביע הראשון של 2021 (כ-5.4% תוצר), אשר הושפעה מהשלכות משבר הקורונה. אולם, הרמה הנוכחית נותרה גבוהה מהרמה שהייתה לפני המשבר (Q4/2019) - 3.6% תוצר, שהם כ-14.5 מיליארד דולר.

העלייה המתמשכת בעודף בחשבון השירותים, אשר נתמך בהתרחבות מהירה של יצוא השירותים, בדגש על רכיבי פעילות מתחום ההיי-טק והטכנולוגיה, ממשיכה לתמוך בעודף בחשבון השוטף.

זאת, על אף העמקת הגירעון בחשבון הסחורות ברביעים האחרונים, שחלה, בין היתר, בשל גידול מואץ ביבוא הסחורות, במקביל לחזרתו של המשק לפעילות מלאה.

אנו מעריכים כי בתרחיש מרכזי, העודף בחשבון השוטף צפוי להמשיך להתמתן בהדרגה ברביעים הקרובים, כך שהעודף צפוי להסתכם בשנת 2022 בכ-3.2% תוצר וב-3.8% תוצר ב-2023.

מדובר ברמה נמוכה ביחס לעודף בשנים 2020-21 (כ-5.1% תוצר בממוצע), אך דומה לעודף הממוצע בשנים 2016-19 (כ-3.5% תוצר). על אף ההתמתנות הצפויה של העודף בחשבון השוטף, מדובר ברמה אשר עדיין תומכת בעוצמתו ארוכת הטווח של השקל, בשילוב עם כניסה של השקעות ישירות נכנסות לישראל, אם כי, במידה מתונה יותר בהשוואה לשנתיים הקודמות.

עם זאת, בטווח הקצר שער החליפין של השקל מושפע מגורמים נוספים, אשר להם השפעה מידית יותר אך בדרך כלל בעלת אופי זמני וחולף, בעיקר על רקע אירועים גלובאליים להם השפעה על השווקים הפיננסיים (בדגש על ארה"ב).

זאת, דרך פעולות הגידור של הגופים המוסדיים המקומיים, אשר בעתות של עליות שערים מוכרים מט"ח לצרכי גידור (פעולה שייצרת לחצים לייסוף השקל), כפי שקרה מתחילת משבר הקורונה ועד סוף 2021, ולהיפך בעתות של ירידות שערים (מה שמייצר לחצים לפיחות), כמו בעת הנוכחית.

מתחילת השנה (ועד ל-14.6) נרשם פיחות של כ-5.3% בשער החליפין של השקל מול סל המטבעות, ובאותו הזמן מדד S&P 500 ירד בכ-21.6% (סדרות נתונים בעלות מתאם גבוה של יותר מ-90%).

התנודתיות המוגברת בשווקים הפיננסיים, שעשויה להימשך במהלך 2022, צפויה למתן באופן זמני את הלחצים לייסוף השקל במהלך השנה. במבט לטווח הארוך יותר, השקל צפוי לשמור על עוצמתו, בתמיכה של הגורמים הבסיסיים החזקים של המשק.

| מגמת הירידה בגירעון הממשלתי עלולה להיבלם לאור העלייה הנמשכת בריביות והפחתת תחזיות הצמיחה

העודף בפעילות הממשלה הסתכם מתחילת השנה במצטבר בהיקף שיא של כ-33.3 מיליארד שקל, זאת לעומת גירעונות גדולים יחסית בתקופות המקבילות בשנים קודמות.

על רקע זה, נמשכה מגמת הירידה בגירעון בחישוב שנתי. ב-12 החודשים האחרונים שהסתיימו במאי 2022 עמד הגירעון על כ-0.6 מיליארד שקל בלבד, שהם כ-0.04% תוצר, זאת לעומת גירעון של כ-0.6% תוצר בסוף חודש אפריל.

רמה זו, הינה הנמוכה ביותר מאז שנת 2008, ערב פרוץ המשבר הפיננסי הגלובאלי של 2008-2009.

ירידת הגירעון חלה על רקע גידול מהיר ומתמשך בהכנסות המדינה, מאז פתיחת המשק לפעילות עם הסרת הגבלות הקורונה, במקביל לירידה בהוצאות בגין תכנית הסיוע הכלכלי. בחמשת החודשים הראשונים של 2022 (ינואר-מאי) עמד היקף ההכנסות במצטבר על כ-207 מיליארד שקל, גבוה משמעותית ביחס לתקופות מקבילות בשנים קודמות, ונתון המשקף עלייה של כ-18.4% (במונחים ריאליים ובשיעורי מס אחידים) לעומת התקופה המקבילה ב-2021, זאת בהשוואה לקצב גידול שנתי של כ-5% עד שנת 2019.

ההכנסות ממסים ישירים צמחו בקצב מהיר יותר לעומת ההכנסות מהמסים העקיפים, בין היתר, בשל גידול משמעותי בגביית מס חברות ומיסוי מקרקעין, כאשר מנגד נרשמה ירידה בהכנסות מרווחי הון, ברקע הירידות החדות בשווקים הפיננסיים מתחילת השנה. במקביל, הוצאות הממשלה היו נמוכות באופן משמעותי לעומת התקופה המקבילה ב-2021, בעיקר הודות לצמצום ההוצאה בגין תכנית הסיוע.

בתרחיש המרכזי, שנת 2022 צפויה להסתכם בגירעון נמוך משמעותית מהיעד הרשמי של האוצר, שעומד על 3.9% תוצר (וגם נמוך מהאומדן המעודכן של האוצר – כ-3.2% תוצר). השיפור בפרופיל הפיסקאלי של המשק בעת הנוכחית, מפחית את הצורך בהנפקת אג"ח בהיקף משמעותי לצורך מימון הגירעון, וכן מגדיל את הגמישות של הממשלה באשר לטיפול באתגרי המשק, ובראשם הפחתת יוקר המחייה.

אולם, במבט קדימה, המגמה החיובית בנתוני התקציב עלולה להיבלם ואף לשנות כיוון בחודשים הבאים. זאת, לאור הפחתת תחזיות הצמיחה העולמיות, ברקע עליית האינפלציה והצפי להמשך צמצום מוניטארי עולמי בקצב מהיר, בשילוב עם ירידות השערים המתמשכות והעלייה במידת חוסר הוודאות בשווקים הפיננסיים. וכן, על רקע התגברות חוסר הודאות הפוליטי בישראל והקשיים ההולכים וגוברים בתפקוד תקין של הממשלה הנוכחית.

| עולם: הפד העלה את הריבית ב 75 נ"ב וצפוי להמשיך בקצב העלאה זה גם בהחלטה הבאה

ההחלטה של הפד להעלות את הריבית ב-75 נקודות בסיס ביוני לא הפתיעה את השווקים, זאת לנוכח נתוני האינפלציה של מאי ואיתותים מוקדמים לכלי התקשורת.

לא היו אינדיקציות למהלך הבא של הפד. אבל, על רקע האינפלציה שצפויה להישאר גבוהה, תיתכן העלאה נוספת של 75 נקודות בסיס ביולי, והריבית תעלה במהירות ל-3.5% עד סוף השנה הזו, ושיא של 4% בתחילת השנה הבאה.

ההחלטה להעלות את הריבית בשיעור גדול יותר של 75 נקודות בסיס ל-1.50-1.75%, במקום 50 נקודות בסיס, כפי שנראה לפני נתוני האינפלציה של מאי, הייתה כמעט פה אחד, עם התנגדות בודדת של אסתר ג'ורג', שהעדיפה העלאה קטנה יותר של 50 נקודות בסיס. ההתנגדות שלה משקפת אי נוחות שהפד מסכן את אמינותו בכך שהוא לא דבק בתוכנית ההדרגתית יותר של 50 נקודות להחלטה.

נוסח הצהרת המדיניות היה דומה לגרסה הקודמת, וחוזר על הקו לפיו הפד נשאר "קשוב מאוד לסיכוני אינפלציה". אולם כעת, יש גם התחייבות מוצקה יותר שה-FOMC "מחויב מאוד להחזיר את האינפלציה ליעד של 2% שלו", אם כי החלק הנוגע לשוק עבודה הצפוי להישאר חזק, גם כשהמדיניות מהודקת, נשמטה מן ההודעה.

התחזיות של הפד מראות כי האינפלציה תישאר גבוהה יותר בשנים הקרובות, בעוד שהצמיחה הכלכלית נראית תרד אל מתחת לפוטנציאל לקצב של 1.7% גם השנה וגם בשנה הבאה, ושיעור האבטלה יעלה בחזרה אל מעל 4% עד 2024.

רוב ההאטה באינפלציית הליבה בתחזיות הרשמית נובעת ככל הנראה מהקלת מגבלות צד ההיצע וצווארי הבקבוק בצד האספקה. הפד צופה כעת שהריבית תגיע ל-3.25-3.50% עד סוף השנה הנוכחית, מה שרומז על עלייה נוספת של 75 נקודות בסיס ביולי ולאחריה שני מהלכים של 50 נקודות בסיס והעלאה של 25 נקודות בסיס בדצמבר, או שלוש העלאות של 50 נקודות בסיס ומהלך נוסף של 25 נקודות בסיס.

החציון של הריבית בשיעור 3.8% לסוף 2023 מרמז על עוד מהלך אחד או שניים של 25 נקודות בסיס בשנה הבאה, ולאחר מכן היפוך תוואי הריבית ב-2024, למרות שהאינפלציה עדיין תהיה, על פי התחזית, מעל היעד, אך הצמיחה תרד והאבטלה תעלה.

| על השינויים הצפויים במדיניות בקרת עקום התשואה YCC של הבנק המרכזי של יפן (BOJ)

ההיחלשות של הין לשפל של 24 שנים ולחץ גדול על התקרה של ה- BOJ לתשואות ל-10 שנים (YCC) מפעילים לחץ משמעותי על קובעי המדיניות להגיב.

התערבות FX היא אפשרות פחות רצויה וצפוי שב-BoJ יעלה עוד את התקרה על שיעורי הריבית לטווח ארוך – YCC-- תוך זמן קצר, וכך ישיג לעצמו הפוגה מהלחץ לעליית תשואות ה- JGB והיחלשות הין.

הירידה של הין לשפל של 135 מול הדולר האמריקני - רמתו הנמוכה ביותר מאז 1998 – הביאה להודעות רשמיות של דאגה לגבי המצב בתחום המטבע. הנגיד קורודה אמר כי ירידות חדות בין הן "שליליות ליפן ולא רצוית". הטון ההולך וגובר של קובעי המדיניות מצביע על כך שהם מבקשים לפעול בקרוב.

אפשרות אחת תהיה שה-MoF (האוצר של יפן שהוא הבעלים של יתרות המט"ח של יפן) יאשר התערבות בשוק המטבע וזה יחייב תיאום ואישור בשתיקה ממדינות גדולות אחרות, זאת מכיוון שחברי G7 מתחייבים להימנע מהתערבות במטבעות אלא אם כן השווקים הופכים לבלתי סדירים. הפעם האחרונה שבה הממשל התערב בכדי לתמוך בין הייתה במהלך המשבר הפיננסי באסיה, בסוף שנות ה-90. זה לא הצליח למנוע את היחלשות הין עוד יותר לשיא של כמעט 148 מול הדולר באוגוסט 1998.

הזינוק בתשואות האג"ח בעולם לאחר שורה של הודעות בנקים מרכזים ועליית מדד המחירים לצרכן בארה"ב, מגבירה עוד יותר את הלחץ על הבנק המרכזי של יפן לקראת פגישת המדיניות שלו.

בימים האחרונים הוא נאלץ לרכוש טריליוני יינים של אג"ח ממשלתי JGB. הנגיד קורודה הכריז על הרחבת טווח היעד של הבנק לתשואות ל-10 שנים, אך בקצב הרכישות הנוכחי, הבנק יחזיק בכל ה-JGB החופשיות שבשוק תוך קצת יותר משנה.

הבנק מצוי במצב קשה שבו הוא צריך להתערב בהיקפים אדירים בשוק האג"ח בכדי להחזיק את התשואות למטה וזה אבל זה רק מחמיר את חולשת הין.

מסמך PDF: הסקירה השבועית המלאה של לאומי

הכותב הוא הכלכלן הראשי של בנק לאומי. הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות בסקירה מסופקים כשירות לקוראים, ואינם משקפים בהכרח את עמדתו הרשמית של הבנק. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבלת הצעות, או ייעוץ לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויים. לבנק ו/או לחברות בנות ו/או לחברות הקשורות אליו ו/או לבעלי שליטה ו/או לבעלי עניין במי מהם עשוי להיות מעת לעת עניין במידע המוצג בסקירה, לרבות בנכסים פיננסיים המוצגים בה.

תגובות אחרונות

התקינו את האפליקציה שלנו
אזהרת סיכון: מסחר במכשירים פיננסיים ו/או במטבעות קריפטו כרוך בסיכון גבוה להפסד סכום ההשקעה בחלקו או במלואו, ואינו מתאים לכל משקיע. מחירי מטבעות קריפטו מתאפיינים בתנודתיות גבוהה במיוחד וחשופים להשפעה חיצונית כגון אירועים פוליטיים, רגולטוריים או פיננסיים. מסחר על בסיס בטחונות תורם להגדלת הסיכון הפיננסי.
לפני קבלת החלטה לסחור במכשיר פיננסי או במטבע קריפטו, עליך להכיר במלואם את הסיכונים ואת העלויות, הנלווים למסחר בשווקים הפיננסיים, לשקול בזהירות את יעדי ההשקעה, את דרגת הניסיון ואת הנכונות לשאת בסיכונים, ולפנות לייעוץ מקצועי בעת הצורך.
פיוז‘ן מדיה (Fusion Media) מדגישה, שהמידע המוצג באתר אינו בהכרח מדויק או ניתן בזמן אמת. המחירים והנתונים באתר אינם בהכרח מסופקים ע"י בורסות או שווקים, ועשויים להיות מסופקים על-ידי עושי שוק, ולפיכך עשויים להיות בלתי מדויקים ושונים ממחיר השוק בפועל עבור שוק נתון. המשמעות היא, שהמחירים משמשים לאינדיקציה אך אינם מתאימים למטרות מסחר. פיוז‘ן מדיה וכל ספק אחר של נתונים שמוצגים באתר, אינם נושאים כל אחריות בגין נזקים או הפסדים שספגת במסחר או בשל הסתמכותך על המידע באתר.
חל איסור על הפצה, שידור, שינוי, הצגה, רפרודוקציה או אחסון של הנתונים באתר זה או שימוש בהם ללא אישור מפורש בכתב מאת פיוז‘ן מדיה ו/או ספק הנתונים. כל זכויות הקניין הרוחני שמורות לבורסה ו/או לספקים המספקים את הנתונים שבאתר.
פיוז‘ן מדיה עשויה לקבל תגמול ממפרסמים המופיעים באתר, בהתאם לאינטראקציה שלך עם הפרסומות והמפרסמים.
הגרסה האנגלית היא גרסתו הראשית של הסכם זה ותשמש גרסה מכרעת בכל מחלוקת שתתגלע בין הגרסה האנגלית לגרסה העברית.
© 2007-2024 - כל הזכויות שמורות לפיוזן מדיה בע"מ