| רונן מנחם, כלכלן ראשי של מזרחי טפחות |
מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ 2022 עלה בישראל 0.6%, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) ביום שישי האחרון - הפעם נמוך מההערכות, בניגוד למדדי החודשיים הקודמים, שעלו יותר.
קצב עליית המדד 12 חודשים אחורנית נמצא פעם שלישית ברציפות מעל ליעד האינפלציה (לאחר 8 חודשים מתחת לרף העליון שלו), אבל ללא שינוי בהשוואה לקצב השינוי בחודש הקודם. עם זאת, נתוני המגמה לארבעת החודשים האחרונים הצביעו (שוב) על תאוצה, ולכן התמונה הכוללת אינה מובהקת.
מדד מרץ, כקודמיו, משקף בראש ובראשונה לחצים מצד ההיצע, בדגש על סעיף האנרגיה. לראיה, המדד ללא אנרגיה עלה פחות מהמדד הכללי, וב-12 החודשים האחרונים עלה 3.1% בלבד. זאת ועוד, המדד ללא סעיפי המזון, הירקות והפירות והאנרגיה עלה 2.4% ב-12 החודשים האחרונים - כלומר, בתוך יעד האינפלציה.
במבט להמשך, יעמוד המדד בסימן שני כיוונים מנוגדים. מצד אחד, מדד המחירים ליצרן (ללא דלקים) עלה 9.5% ב-12 החודשים האחרונים. לכן, צד ההיצע לוחץ כלפי מעלה. ואולם, לא בהכרח מחירי האנרגיה והדלקים ימשיכו כך, בשים לב לתנודתיות הגבוהה, בהינתן ההתפתחויות בזירת אוקראינה ולנוכח ההפחתה החד-פעמית של עלות הדלק על ידי הממשלה.
מצד שני, המדד ללא עונתיות עלה 0.2% בלבד, פחות בהרבה מעליית המדד הכללי (כמו בחודש הקודם), ואם התמונה תחזור על עצמה בהמשך, אפשר שגם המדדים הקרובים יהיו נמוכים יותר.
היות והמדד הפתיע (הפעם) כלפי מטה, אמורות להיות לו השפעות לטובה על איגרות החוב הלא-צמודות (לכל אורך העקום), אם כי תשואות הפדיון על אג"ח האוצר עלו ויפעלו, ככלל, בכיוון הנגדי. מנגד ייצאו נפגעות, בטווח הקצר, האג"ח צמודות המדד (בחלק הקצר של העקום).
יצוין כי בארה"ב עלה מדד המחירים לצרכן 8.5% ב-12 החודשים האחרונים (עלייה של 7.9% ב-12 החודשים עד פברואר); המדד ללא מזון ואנרגיה שם עלה 0.3% בחודש מרץ. הפער בין קצבי האינפלציה של ארה"ב וישראל נמשך: בחודש מרץ עלה המדד הכללי בארה"ב 1.2%, כך שהפער שוב התרחב.
הודעת הריבית הבאה בישראל תימסר ביום שני, 23 במאי. ייתכן שהריבית תעלה אז ל-0.50% (מדד מרץ הנמוך, יחסית, יאפשר לבנק ישראל להסתפק, הפעם, בהעלאה של 0.15% בלבד), ואין לשלול כי לא תעלה כלל. יש לזכור כי עד אז יפורסם גם מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל, שלתוצאותיו תהיה גם השפעה על שיקוליו.
בסך הכל, בנק ישראל קשוב מאוד לנעשה מעבר לים (בדגש על ארה"ב, אבל גם בגוש האירו), ואילו במישור המקומי הוא מביא בחשבון שהאינפלציה עלתה, אבל רמתה עודנה נמוכה בהרבה מאשר בארה"ב, ובחודש מרץ אף נבלמה עלייתה (בחישוב 12 חודשים אחורנית).
בשורה התחתונה, סביר להניח שהריבית בישראל תעלה שוב בחודש הבא, כנראה בשיעור נמוך יותר מאשר ההעלאה הקודמת (0.25%), ואין לשלול כי בנק ישראל ייקח הפוגה וימתין למועד הריבית הבא.
מכל מקום, מדיניות הריבית תוסיף להיות "תלויית נתונים" ורכישות הדולרים של בנק ישראל יימשכו מעת לעת.
הכותב הוא כלכלן ראשי של בנק מזרחי טפחות. אין בסקירה זו כדי להוות תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.