| יניב בר, כלכלן באגף הכלכלה של לאומי |
| שיעור האבטלה של ישראל נמוך ביחס למרבית מדינות ה-OECD
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מלמדים כי בחודש פברואר 2022, שיעור האבטלה ה"רחב" המשיך לרדת, ועמד על 5.4% לעומת 5.6% בינואר 2022 (נתונים מקוריים). זאת, בעיקר על רקע צמצום בהיקף האבטלה העודפת שנוצרה עקב המשבר.
בהקשר זה, נציין כי האבטלה בהגדרה הרחבה, כוללת את היקף הבלתי מועסקים – המהווה את ההגדרה הסטנדרטית של שיעור האבטלה (שיעור האבטלה ה"רגיל") וכן את האבטלה העודפת שנוצרה עקב משבר הקורונה, שכוללת את היקף המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם עקב המשבר (בעיקר עובדים שהוצאו לחל"ת) ועובדים שהפסיקו לעבוד עקב פיטורים או סגירת מקום העבודה מחודש מרץ 2020 (מרביתם, כפי הנראה, כתוצאה מהמשבר).
נתוני האבטלה לחודש פברואר, שפורסמו עד כה, ואשר אינם מנוכים מהשפעות של עונתיות, מלמדים על אי שינוי בשיעור האבטלה בהגדרה הסטנדרטית בהשוואה לינואר.
נתוני האבטלה מנוכי העונתיות, אשר הינם זמינים עד חודש ינואר, מצביעים על ירידה מתמשכת בשיעור האבטלה ה"רגיל" עד לרמה של 3.9%, אשר הינה קרובה לרמת האבטלה שהייתה ערב פרוץ משבר הקורונה.
בחינה של נתון זה בהשוואה בינלאומית, מעלה כי ישראל נמצאת בשליש התחתון של התפלגות שיעור האבטלה הסטנדרטי בקרב מדינות ה-OECD. דהיינו, השוואה של שיעור הבלתי-מועסקים מתוך כוח העבודה, המהווה את הרכיב העיקרי של האבטלה הכוללת במשק, מציגה תמונה חיובית יחסית עבור שוק העבודה המקומי ביחס למרבית הכלכלות המפותחות.
שיעור האבטלה ה"רגיל" של ישראל נמוך באופן משמעותי מזה של גוש האירו והאיחוד האירופי, ודומה לזה של ארה"ב.
הסבר אפשרי לכך הינו העובדה שהיקף הפעילות (כאחוז מהתוצר) של "ענפי הקרבה", שנפגעו במידה רבה מהמשבר, הינו נמוך יחסית בישראל (לעומת חלק ממדינות אירופה הגדולות, למשל), זאת במקביל להיקף פעילות גבוה יחסית של תחום ההייטק בישראל, שהמשיך לצמוח גם בזמן המשבר, התפתחות אשר תמכה בהתאוששות שוק העבודה.
לסיכום, השיפור בנתוני התעסוקה של המשק נמשך, ובא לידי ביטוי בירידת היקף האבטלה לצד עלייה חדה במספר המשרות הפנויות במשק, אם כי, היא אינה חריגה בהשוואה למרבית המדינות המפותחות, ובראשן ארה"ב ובריטניה.
מגמה זו צפויה להימשך גם בחודשים הקרובים, ועשויה לתמוך בהמשך התפתחות לחצי שכר במשק, הגם אם מתונים יחסית במונחים ריאליים, אשר בתורם עשויים לתמוך בהתמשכות האינפלציה והארכת פרק הזמן שיידרש על מנת לחזור "ליציבות מחירים".
במבט כולל, מדובר בנתונים אשר תומכים בהערכתנו להעלאת ריבית ראשונה מצד בנק ישראל כבר בישיבה הקרובה של הוועדה המוניטארית שעתידה להתקיים ב-11.4.
| היקף גמר הבנייה ירד בסיכום שנת 2021; מנגד, עלייה חדה נרשמה בהתחלות הבנייה
נתוני הלמ"ס מלמדים כי היקף התחלות הבנייה בשנת 2021 הסתכם בכ-63.3 אלף דירות, נתון המשקף עלייה של כ-13% לעומת היקף ההתחלות השנתי הממוצע בשנים 2016-2020.
בהקשר זה, נציין כי היקף התחלות הבנייה בשנת 2021 עשוי להתברר בהמשך כגבוה יותר (כ-70 אלף דירות). זאת, לאור הנטייה של הנתונים להתעדכן כלפי מעלה באופן משמעותי, וכן בהתחשב בהיקף שיא של היתרי בנייה אשתקד, שהגיע לכ-76 אלף דירות.
במבט קדימה, אנו מעריכים כי קצב התחלות הבנייה צפוי לעמוד על סביב 60 אלף דירות במהלך השנה, כאשר ירידה מסוימת צפויה במהלך 2023, עקב השפעה בפיגור של הירידה החדה בהיקף שיווקי הקרקעות במהלך 2020.
התכנון הממשלתי להאיץ את הגידול בהיצע הדירות, בשילוב עם ציפיות לעלייה משמעותית יחסית מאוקראינה ומרוסיה, עשויים לתמוך בהתחלות הבנייה בטווח הבינוני, דהיינו לאחר השנתיים הקרובות.
זאת, בפרט אם יעלה בידי הממשלה לקצר את פרק הזמן הדרוש לתרגום המלאי התכנוני לכדי התחלות בנייה, בין היתר, באמצעות גישור על פערי תשתיות בתכניות בנייה שאושרו וייעול תהליך הוצאת היתרי הבנייה ע"י הרשויות המקומיות.
מנגד, היקף גמר הבנייה טרם התאושש מהשפעות משבר הקורונה. שנת 2021 הסתכמה בירידה של כ-5.2% בגמר הבנייה לרמה של כ-46.8 אלף דירות – הנתון הנמוך ביותר משנת 2016. זאת, לעומת קצב גמר בנייה של כ-52 אלף דירות בשנת 2019, ערב משבר הקורונה, ולעומת צרכי דיור המוערכים על ידינו בכ-55-60 אלף דירות גמורות מדי שנה.
ברקע להתפתחות זו, עומדים בצד האובייקטיבי של ההסברים האפשריים, המחסור בכוח אדם בענף הבינוי, בדגש על עובדים מקצועיים (כפי שעולה מסקרי הלמ"ס), ומחסור בחומרי גלם, על רקע השיבושים בשרשראות האספקה העולמיות בשנה האחרונה. במבט קדימה, גמר הבנייה למגורים צפוי להתרחב בהדרגה במהלך השנה הקרובה.
זאת, בין היתר, על רקע העלייה המחודשת ברביעים האחרונים בהיקף ההשקעות בבנייה למגורים, לצד הגידול בהיקף משרות השכיר בענף הבינוי. מנגד, המשך שיבושים בהיצע העולמי של חלק מתשומות הבנייה, על רקע המלחמה באוקראינה (בפרט פלדה וברזל), עלולים להוסיף ולהכביד על ההתאוששות. גם התפתחות גלי תחלואה נוספים מהקורונה עלולה לעכב את עליית קצב מסירת הדירות.
לסיכום, הנתונים מלמדים כי גמר הבנייה עדיין לא התאושש מהשפעות המשבר, זאת בניגוד להתחלות ולהיתרי הבנייה ופער זה עשוי ללמד על השפעתם של שיקולי השאת רווחים.
מבחינת ההשפעה על המחירים, נציין כי על אף שהיצע הדירות החדשות התרחב אשתקד בקצב מהיר ביחס לעבר, הביקוש גדל מהר אף יותר. אי לכך, נרשמה האצה משמעותית במחירי הדירות, שעלו בכ-13% בשנה האחרונה – שיא של כ-11 שנה. במבט קדימה, לאור הצפי להאטה בהיקף השיא של מכירת הדירות במשק, עליית מחירי הדירות צפויה להיחלש רק במעט, וצפויה להישאר, לכל הפחות, בסביבה חד-ספרתית גבוהה במהלך 2022.
זאת, בין היתר, לאור ההשפעה בפיגור של הירידה בביקוש, לצד האצת האינפלציה במשק בשנה הנוכחית. כמו כן, נציין כי לאור ההערכה כי למרבית העולים אין הון מספיק לרכישת דירה בישראל, אפשרות של גידול משמעותי בעלייה לישראל מאוקראינה צפויה להשפיע קודם כל על מחירי שכר הדירה, ורק בהמשך על מחירי הדירות.
| חולשה יחסית במדד המשולב בדצמבר 2021-פברואר 2022, ברקע השפעות ה"אומיקרון"
נתוני בנק ישראל מלמדים כי המדד המשולב לבחינת מצב המשק ירד בחודש פברואר בשיעור מתון של כ-0.08% (לעומת החודש הקודם). זאת, בהמשך לחולשתו בחודשים ינואר 2022 ודצמבר 2021.
הירידה המתונה במדד המשולב בחודש פברואר חלה עקב ירידות ביבוא מוצרי הצריכה והתשומות לייצור, כמו גם ביצוא הסחורות. מנגד, המסחר הקמעונאי (ינואר), הייצור התעשייתי (ינואר) ויצוא השירותים (דצמבר 2021), קיזזו את הירידה.
בנק ישראל מציין בהודעתו כי החולשה בחודשים האחרונים חלה על רקע השפעות העלייה בתחלואה בקורונה, עקב התפרצות הגל החמישי (גל ה"אומיקרון"). שיעור השינוי החודשי הממוצע של המדד המשולב עמד על כ-0.32% בין החודשים פברואר-נובמבר 2021, ובחודשים דצמבר 2021-פברואר 2022 ירד בחדות לשיעור של כ-0.04%-, שמשמעותו התכווצות מתונה בפעילות.
לאור זאת, ולאור המתאם הגבוה יחסית (כ-75%) הקיים בין שיעור השינוי הרבעוני של המדד המשולב ושיעור השינוי הרבעוני של התוצר המקומי הגולמי (נתונים מנוכי עונתיות, מתחילת 2010), נראה כי צפויה האטה מסוימת בקצב צמיחת התוצר ברביע הראשון של 2022. עם זאת, ההתאוששות בפעילות בחודש מרץ צפויה להשפיע לחיוב על הצמיחה ברביע הראשון של השנה.
לסיכום, נתוני המדד המשולב מצביעים על האטה מסוימת בהתרחבות הפעילות הכלכלית בחודשיים הראשונים של שנת 2022. זאת, עוד בטרם פרצה הלחימה ברוסיה-אוקראינה, אשר צפויה להכביד על הפעילות הכלכלית העולמית במהלך השנה.
בהקשר זה, נציין כי תחזיות הצמיחה למרבית הכלכלות המפותחות, בדגש על כלכלות אירופה, הופחתו בעת האחרונה, זאת במקביל לעדכון כלפי מעלה של תחזיות האינפלציה, עקב השפעות הלחימה ברוסיה-אוקראינה.
התפתחויות אלה, בדגש על תרחיש חמור יחסית של לחימה ממושכת, צפויות להשפיע בעקיפין גם על ישראל, זאת בדגש על האצת האינפלציה.
הכותב הוא כלכלן באגף הכלכלה של לאומי. הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות בסקירה מסופקים כשירות לקוראים, ואינם משקפים בהכרח את עמדתו הרשמית של הבנק. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבלת הצעות, או ייעוץ לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויים. לבנק ו/או לחברות בנות ו/או לחברות הקשורות אליו ו/או לבעלי שליטה ו/או לבעלי עניין במי מהם עשוי להיות מעת לעת עניין במידע המוצג בסקירה, לרבות בנכסים פיננסיים המוצגים בה.