| יניב בר, כלכלן באגף הכלכלה של לאומי |
| הגירעון הממשלתי ירד בפברואר לכ-2.2% תוצר, הודות להמשך גידול מואץ בהכנסות
המגמה החיובית בנתוני התקציב נמשכה גם בחודש פברואר 2022, אשר במהלכו פעילות הממשלה הסתכמה בעודף (לראשונה מאז שנת 2007) של כ-4 מיליארד שקל, זאת לעומת גירעון של כ-11 מיליארד שקל בפברואר 2021.
העודף המצטבר מתחילת השנה (ינואר-פברואר) עמד על היקף שיא של כ-22.6 מיליארד שקל, אשר הינו חריג בהשוואה לשנים עברו. דהיינו, ביצועי התקציב בחודשיים הראשונים של השנה היו חיוביים במיוחד, והם בולטים באופן משמעותי ביחס לעבר. זאת, על אף העלייה בתחלואה בזן ה"אומיקרון" של נגיף הקורונה בתקופה זו.
הגידול החד בהכנסות המדינה ממשיך להיות הגורם העיקרי לעודף המרשים בתקציב. ההכנסות בחודשים ינואר-פברואר הסתכמו במצטבר להיקף שיא למעלה מ-80 מיליארד שקל.
מדובר בעלייה של כ-23.7% (במונחים ריאליים ובשיעורי מס אחידים) לעומת התקופה המקבילה אשתקד, כאשר ההכנסות ממסים ישירים צמחו בקצב מהיר יותר בהשוואה למסים העקיפים (עלייה של 31.7% לעומת 12.9%, בהתאמה).
העלייה בהכנסות הייתה יחסית רוחבית, וכללה את מרבית הרכיבים. עם זאת, סביר להניח שחלק מהגידול לא ימשיך בקצב כה מהיר בהמשך השנה, זאת בדגש על ההכנסות ממיסוי מקרקעין, לגביהן ציין משרד האוצר כי מסתמנת התמתנות בקצב הגידול בפברואר בהשוואה לחודשים הקודמים.
במקביל, הוצאות הממשלה היו נמוכות ביחס לתקופה המקבילה ב-2021, בעיקר עקב הירידה בהוצאות תכנית הסיוע, הודות להתאוששות הפעילות הכלכלית.
לסיכום, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים שהסתיימו בפברואר 2022 ירד לכ-2.2% תוצר, זאת לעומת גירעון של כ-3.2% תוצר בחודש ינואר.
לאור זאת, ועל רקע הצפי להמשך צמיחה בקצב מהיר יחסית של התוצר המקומי במהלך 2022, בשיעור של כ-5.8% לפי התחזית העדכנית של לאומי, נראה כי הגירעון המעודכן שמוערך על-ידי משרד האוצר לשנת 2022, כ-3.2% תוצר (לעומת יעד גירעון רשמי של 3.9% תוצר), הינו בר השגה.
כמו כן, נדגיש כי השיפור המשמעותי בפרופיל הפיסקאלי של המשק בעת הנוכחית, מגדיל את הגמישות של הממשלה בכל הנוגע להתמודדות עם האצת האינפלציה במשק וההשלכות הנובעות מהלחימה ברוסיה-אוקראינה.
זאת, בדגש על מחיר הדלק שצפוי להמשיך להאמיר גם בחודשים הקרובים, והינו בעל רכיב מיסוי (מס בלו) משמעותי, אותו הממשלה עשויה להפחית לפרק זמן מוגבל, בכדי למתן במידה מסוימת את העלייה ביוקר המחייה.
בנוסף, יש לציין שהמגמה הנוכחית מפחיתה את הצורך בהנפקת אג"ח בהיקף משמעותי לצורך מימון הגירעון.
| העסקים הקטנים נפגעו קשה יותר מהקורונה, אולם מצויים במגמת התאוששות
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה את סקר המגמות בעסקים לחודש פברואר 2022. הסקר כולל, בין היתר, נתונים לגבי הערכת החברות בסקטור העסקי המקומי את קצב התרחבות הפעילות הכלכלית בעת הנוכחית ובמבט קדימה.
באשר למצב החברה בעת הנוכחית (המצב הכלכלי נכון להיום), ממצאי הסקר מלמדים כי מאזני הנטו (ההפרש המשוקלל בין אחוז מנהלי החברות אשר דיווחו על הטבה במצב לבין אחוז מנהלי החברות אשר דיווחו על הרעה) של מרבית הענפים, התייצבו בחודשים האחרונים ברמה המשקפת את המשך התרחבות הפעילות הכלכלית בקצב דומה לזה שהיה ערב פרוץ משבר הקורונה.
נציין כי ענפי המסחר והתעשייה בולטים לחיוב, ומנגד ענף המלונאות, אשר טרם שב לפעילות מלאה, עדיין בולט לשלילה ביחס ליתר הענפים, על אף ההתאוששות שנרשמה בחודש פברואר. כמו כן, נציין כי במרבית הענפים צופים נציגי החברות עלייה בקצב התרחבות הפעילות בחודשים הבאים.
אולם, בחינה של ממצאי הסקר בפילוח לפי גודל העסק (הסקר כולל חברות בהן לפחות 5 מועסקים), שנמדד לפי מספר העובדים שמועסקים בו, מצביעה על שונות במגמה. ככל שהעסק יותר קטן, כך הפגיעה בפעילות עם פרוץ משבר הקורונה (מרץ 2020) הייתה משמעותית יותר.
בעסקים הקטנים, שמעסיקים 5 עד 10 עובדים, הירידה בפעילות הייתה המשמעותית ביותר, אם כי, לאחריה החלה מגמת התאוששות, ובעת הנוכחית הרמה קרובה לזו שהייתה ערב המשבר.
מנגד, עסקים שמעסיקים 250 עובדים ומעלה דיווחו על ירידה מתונה בלבד בפעילותם עם פרוץ המשבר, ולאחר מכן היו במגמת התאוששות עד לרמה הנוכחית, אשר הינה גבוהה יותר בהשוואה למצב ערב המשבר.
לסיכום, משבר הקורונה פגע באופן לא אחיד בסקטור העסקי במשק, הן ברמה ענפית והן בהתייחס לגודל העסק. העסקים הקטנים, אשר הינם רגישים יותר לזעזועים מאקרו כלכליים, חוו את הפגיעה המשמעותית ביותר, אולם הודות להתרחבות המהירה בפעילות בשנת 2021, הם התאוששו, אך בהתבסס על הערכתם, הפעילות טרם חזרה לרמתה טרום המשבר.
במבט קדימה, ככל שהפעילות הכלכלית תמשיך להתרחב בהמשך השנה, בהתאם לתרחיש המרכזי, כך היא תתמוך בהמשך ההתאוששות של פעילות העסקים הקטנים.
| על אף האצת האינפלציה בעולם, בישראל היא נותרה מהנמוכות מבין מדינות ה-OECD
נתוני ה-OECD מלמדים כי שיעור האינפלציה השנתי (שיעורי השינוי במדד המחירים לצרכן ב-12 החודשים האחרונים) במדינות הארגון עלה בחודש ינואר 2022 מ-6.6% ל-7.2%.
מדובר בשיעור הגבוה ביותר מאז תחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, אשר מצביע על עליית מדרגה בסביבת האינפלציה העולמית, בעת הנוכחית, בעיקר על רקע התייקרות מחירי האנרגיה והמזון.
כמו כן, אינפלציית הליבה (המדד ללא אנרגיה ומזון) בקרב מדינות ה-OECD עלתה בחודש ינואר מ-4.7% ל-5.1% (שיעור שנתי). כלומר, הלחצים לעליות מחירים הינם רוחביים יחסית וכוללים את מרבית ענפי המשק.
יש להדגיש כי נתונים אלה אינם כוללים את השפעות הלחימה בין רוסיה לאוקראינה, אשר החלה בסוף חודש פברואר, וכבר הביאה לעליות מחירים משמעותיות, בדגש על ענפי הסחורות, ובראשן האנרגיה והמזון. זאת, כיוון שלרוסיה נתחי שוק משמעותיים בשווקי הנפט, הגז הטבעי והחיטה, וסחורות נוספות בהם היא מהספקיות הבולטות בעולם, בעיקר למדינות אירופה.
כמו כן, גם לאוקראינה ישנם נתחי שוק משמעותיים בתחום סחורות המזון (חיטה, דגנים ותירס), מה שתורם להתפתחות לחצים לעליות מחירים.
כפי הנראה, העימות הצבאי, שמשבש את תהליכי הייצור והאספקה, בשילוב עם הסנקציות הכלכליות הרחבות והמגוונות שהוטלו על רוסיה מצד המערב, מהווים גורמים אשר צפויים להביא לאינפלציה גבוהה יותר מהערכות המוקדמות במהלך 2022, זאת בדגש על מדינות אירופה.
קצב עליית המחירים בעת הנוכחית בולט במיוחד במדינות מזרח אירופה, וכן בארה"ב, צ'ילה ומקסיקו, כאשר אינפלציה גבוהה נרשמה גם במדינות גוש האירו, כגון: בלגיה והולנד.
ישראל נותרה בתחתית התפלגות האינפלציה במדינות ה-OECD בעת הנוכחית, זאת על אף עליות המחירים העולמיות, ובדומה למגמה בשנים האחרונות.
התפתחות אשר מוסברת, בין היתר, עקב השקל החזק, שממתן את עליית מחירי היבוא, וכן הודות לרגישות הנמוכה יחסית של מחירי החשמל בישראל למחירי האנרגיה בעולם.
במבט קדימה, לאור ההתפתחויות העולמיות, עדכנו את תחזית האינפלציה של ישראל לשנת 2022, שעומדת כעת על 2.9%-3.9% (במהלך השנה).
לאור זאת, אנו מעריכים כי בנק ישראל יעלה את הריבית בישיבתו הקרובה (אפריל), ולאחר מכן צפויות, להערכתנו, עוד שתי העלאות ריבית נוספות במהלך 2022, שצפויה לעמוד בסוף השנה על רמה של 0.75%.
העלאות הריבית צפויות להימשך גם ב-2023, אם כי, בקצב איטי יותר, וכתלות בהתפתחויות הכלכליות במשק המקומי והעולמי.
הכותב הוא כלכלן באגף הכלכלה של לאומי. הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות בסקירה מסופקים כשירות לקוראים, ואינם משקפים בהכרח את עמדתו הרשמית של הבנק. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבלת הצעות, או ייעוץ לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויים. לבנק ו/או לחברות בנות ו/או לחברות הקשורות אליו ו/או לבעלי שליטה ו/או לבעלי עניין במי מהם עשוי להיות מעת לעת עניין במידע המוצג בסקירה, לרבות בנכסים פיננסיים המוצגים בה.