| רו"ח אורי עזרא, משרד קופרברג עזרא ושות', מקבוצת אליוט |
מטבעות קריפטו כמו ביטקוין איתנו כנראה כדי להישאר, וכראיה לכך, הם תופסים יותר ויותר תאוצה בקרב משקיעים ושאר האוכלוסייה. רבים מבין המשקיעים רואים את ההשקעה במטבעות קריפטו בדומה להשקעה בניירות ערך, איגרות חוב וכדומה. נוסף על כך, לא מעט מהמשקיעים חושבים שבעוד כמה שנים או יותר יהפכו מטבעות אלה לאמצעי התשלום הפופולרי ביותר, כשחשבון המטבעות האלה ינוהל באמצעות ארנק דיגיטלי וללא צורך בחברות מתווכות כמו בנקים.
אחד הדברים שמייחדים (לטוב ולרע) את מטבעות הקריפטו הוא האנונימיות. היתרון הגדול הוא שאנשים יכולים לבצע קניות ומכירות ללא כל הזדהות מבחינה רגולטורית (דרך גופים פיננסיים). מצד שני, החיסרון הוא שברגע שרוצים להמיר את המטבעות לכסף, וכן לדווח עליהם לרשויות המס, אז גם הבנקים וגם רשויות המס טוענים שמאחר ומדובר באנונימיות, ישנו קושי בוודאות התנועות בחשבון (קניות ומכירות), ושאכן מה שמוצג להם הוא המידע השלם והנכון, שכן לאדם אחד יכולים להיות הרבה ארנקים והוא יכול לבצע קניות ומכירות מכמה ארנקים וכנגד עצמו.
אז פיקוח על קנייה ומכירה של מטבעות קריפטו הוא פתרון?
בישראל, זה שנים רבות ביצוע של מכירות נכסים פיננסיים מחייב את הבנקים לנכות מס במקור על הרווח בהתאם לפקודת מס הכנסה. זאת אומרת שאם מכרתי ברווח של 100 שקל והמס הוא 25%, הבנק מחויב לגבות את ה-25% מתמורת המכירה ולהעבירה למס הכנסה עבורי.
על מטבעות קריפטו אין כיום רגולציה ופיקוח בדומה לפעולות המבוצעות דרך בנקים כמתואר לעיל.
בארה"ב, ממשל ביידן עובד על כך שיהיה פיקוח על שוק הקריפטו, שרק גדל והולך ומוערך כיום ביותר מ-2 טריליון דולר, כשלפי הערכות, ישנם מיליוני משקיעי קריפטו בעולם.
האם יש צורך ברגולציה?
חלק ניכר ממשקיעי הקריפטו בחרו בתחום בזכות האנונימיות והביצוע הישיר שאינו מחייב גופים רגולטוריים כמו בנקים, נותני שירותי מטבע, ברוקרים וכדומה. בכך מקדם אותנו הקריפטו, למעשה, לכלכלה שיתופית יותר ולפחות ריכוזיות של מוסדות גדולים וחיסכון בעמלות על פעולות פיננסיות.
בפועל, משקיעי קריפטו רבים מבצעים את הפעולות שלהם דרך פלטפורמות מסחר כמו Binance או Coinbase (NASDAQ:COIN) שבהן הפלטפורמה גובה עמלות, אבל מנגד מייצרת למשקיע מעין ביטחון שהוא נמצא ב"חוף מבטחים" ולא מדובר רק בארנק דיגיטלי.
בארה"ב יש כמה גופים שמבצעים אכיפה נגד הפלטפורמות האלה במטרה לוודא שהן מבצעות את הפעולות בהתאם לדין, לרבות קיום נוהל "הכר את הלקוח" (KYC), אבל תהליך זה עדיין לא צבר פופולריות, היות ואין עדיין חקיקה מסודרת בנושא, אין הגדרה מי הגוף שמפקח על הנושא, מה סמכויותיו ועוד.
אז מה צריך להיות ברמה הגלובלית?
לדעתי, על הממשלות בעולם ליישר קו באופן הדיווח והחקיקה בתחום מטבעות הקריפטו. כך יוסדר התחום באופן אחיד בין המדינות, בדומה למיסוי בינלאומי, שבו המדינות קבעו כללים בסוגיות של מקום/מדינה שגובה את המס, כך גם כאן נדרשת חקיקה מסודרת ברמה הגלובלית לצורך הסדרת הנושא, החל בגורמים שמנהלים את המסחר, המערכת הבנקאית שמקבלת את הכספים וכן אופן הדיווחים לרשויות המס המקומיות.