מבזקי חדשות
0
גרסה נטולת פרסומות. שדרגו את החוויה ב-Investing.com. חיסכו עד 40% פרטים נוספים

ממשיכה לבלוט לחיוב? ה-OECD העלה השבוע את תחזית הצמיחה של ישראל

il.investing.com/analysis/article-200433453
ממשיכה לבלוט לחיוב? ה-OECD העלה השבוע את תחזית הצמיחה של ישראל
מאת ד''ר גיל מיכאל בפמן   |  05.12.2021 14:18
נשמר. ראו פריטים שמורים.
מאמר זה כבר נשמר ב-פריטים שמורים.
 

| ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג ריביות |

| עיקרי הדברים: מאקרו

בחודש אוקטובר המדד המשולב לבחינת מצב המשק הצביע על האצה בקצב ההתרחבות של הפעילות הכלכלית.

התפתחות התוצר הישראלי מאז פרוץ המשבר ממשיכה לבלוט לחיוב בהשוואה למרבית המדינות המפותחות. ארגון ה OECD העלה השבוע את תחזית הצמיחה.

יו"ר הפד פאואל נשא בשבוע החולף דברים בקונגרס והציג גישה ניצית. יו"ר הפד, הדגיש בדבריו שהאיום של אינפלציה מתמשכת עלה וראוי שלא להשתמש עוד בהקשר זה במונח "חולף". לא מן הנמנע שהפד יבקש לסיים את מהלך ה-TAPERING עוד באפריל 2022 ולשם כך יכפיל את קצב ההפחתה ל-30 מיליארד דולר לחודש. סיבה מרכזית לשם צמצום מהיר של הרכישות היא בכדי "לפנות את השטח" לקראת העלאת ריבית מוקדמת יותר. השוק צופה עלייה של ריבית הפד בהיקף של כ-70 נ"ב במהלך 2022 בהשוואה לרמה הנוכחית.

דו"ח התעסוקה לחודש נובמבר בארה"ב מלמד כי המחסור בעובדים במשק האמריקאי נמשך, מה שעלול להקשות על המשך של התאוששות מהירה בכלכלה וצפוי להביא להמשך עליית השכר שם.

מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר שיתפרסם בארה"ב השבוע צפוי, על פי תחזיתנו, לעלות בכ-0.8-0.9% ומדד הליבה צפוי לעלות בכ-0.5-0.6%. שיעור השינוי ב-12החודשים האחרונים צפוי להמשיך ולעלות לכ-6.8-7.0% ו-4.8-5.0% למדד הכולל ולמדד הליבה בהתאמה.

ירידת מחיר הנפט הגולמי עם היוודע החדשות על תחילת התפשטותו של הווריאנט החדש ותכונותיו המשוערות, מרמזת שההשפעה הכוללת תהיה דיס-אינפלציונית בטווח הקרוב, כלומר ממדד חודש דצמבר. מדובר בהתפתחות הצפויה להשפיע על המדד הכולל ולא על מדד הליבה. לשם המחשה, מדד חודש דצמבר בארה"ב צפוי לעלות בכ-0.3-0.4% בעוד שמדד הליבה לחודש זה צפוי לעלות בכ-0.6-0.7%. בתרחיש פסימי בו הנגיף יהיה אלים מהצפוי ויתפשט במהירות רבה, לבנקים מרכזיים וממשלות יהיו הרבה פחות כלים לפעולה, זאת בניגוד למצב בראשית משבר הקורונה.

נמשכת העלייה בסביבת האינפלציה בגוש האירו. נראה שייקח זמן רב יחסית עד לחזרת האינפלציה אל מתחת ל-2% פעם נוספת.

נמשכת העלייה בסביבת האינפלציה בגוש האירו. נראה שייקח זמן רב יחסית עד לחזרת האינפלציה אל מתחת ל-2% פעם נוספת.

| אג"ח ממשלתי

מגמת הירידה בציפיות האינפלציה נמשכה השבוע.

גם השבוע נמשכה מגמת הירידה בתלילות העקומים. נראה שלטווח הקרוב המגמה קרובה למיצוי.

מומלצת אחזקה מאוזנת בין האפיקים.

השקלים הלא צמודים מומלצים לאחזקה בטווח של 5 - 8 שנים.

צמודי המדד מומלצים להשקעה בטווח של עד 3 – 7 שנים.

| אג"ח קונצרני

עלייה חדה יחסית נרשמה השבוע ברמת המרווחים.

בשבועות האחרונים חלה עלייה חדה בגיוסים באפיק צמוד המדד, בעיקר שלך בנקים.

הסיכון בהשקעה באפיק הקונצרני גבוה כרגע ומומלץ להמתין לפני הגדלת החשיפה לאפיק, למרות העלייה ברמת המרווחים.

| אג"ח ממשלתי ומקרו

מגמה מעורבת נרשמה השבוע בשוק האג"ח הממשלתי על רקע החשש מהאטה עולמית כתוצאה מהתפשטות זן האומיקרון. ירידה נרשמה בציפיות האינפלציה, לאורך כל העקום, תוך ירידת תשואות בשקלים הלא צמודים ועליית תשואות בצמודי המדד בדגש על החלק הקצר – בינוני של העקום. העקום השקלי הלא צמוד המשיך להשתטח במקביל להמשך ההשתטחות בעקום הדולרי.

שוק האג"ח הממשלתי המקומי נסחר השבוע במגמה מעורבת תוך עליות שערים וירידת בשקלים הלא צמודים אל מול עליית תשואות וירידות מחירים בצמודי המדד. שבוע המסחר בשוק האג"ח הממשלתי המקומי הושפע בעיקר מהחשש בעולם מהתפשטות זן האומיקרון, חשש להאטה מחודש בצמיחה כתוצאה מכניסה מחודשת להגבלות על הפעילות. על רקע הירידה החדה במחירי הנפט בעולם והמשך מגמת השתטחות העקום הדולרי נרשמה השבוע מגמה חיובית בשקלים הלא צמודים שרשמו עליות שערים וירידת תשואות לאורך העקום כולו.

עיקר ירידת התשואות נרשמה בחלק הבינוני-ארוך של העקום וכתוצאה מכך נרשמה השתטחות נוספת בטווח של 2-10 שנים במקביל להמשך השתטחות עקום התשואות בארה"ב. צמודי המדד רשמו ירידות מחירים ועליית תשואות לאורך העקום כולו בדגש על החלק הקצר – בינוני וזאת על רקע ירידה חדה במחירי הנפט (ירידה שבועית של יותר מ 10 אחוז).

בארה"ב נרשמה השתטחות נוספת בעקום כתוצאה מיציבות ואף עלייה בתשואות הקצרות לעומת ירידה בתשואות הארוכות. זאת על רקע גישה ניצית שהפגין יו"ר הפד פאואל בדברים שהציג בקונגרס. יו"ר הפד, פאוול, הדגיש בדבריו שהאיום של אינפלציה מתמשכת עלה וראוי שלא להשתמש במונח "חולף" לתיאור התפתחויות האינפלציה. למרות זאת, היו"ר ציין שתחזית הפד היא לכך שהאינפלציה תואט בשנה הבאה.

נראה שלנוכח המשקל הגדול של האצה בפועל של האינפלציה אל מול תחזית להאטה בעתיד, יש מקום לצפות למספר צעדי מדיניות מצד הפד ובהם: הכרזה על קצב מהיר יותר של הפחתת QE שתוכרז בפגישת ה-FOMC בינואר, זאת בתנאי שהמידע שיצטבר עד אז על וריאנט האומיקרון יאפשר זאת; והצגה של תחזיות SEP חדשות עם "שינוי ניצי", כולל תחזית להעלאות ריבית ואינפלציה יציבה יותר לאורך אופק התחזית. לא מן הנמנע שהפד יבקש לסיים את מהלך ה-TAPERING עוד באפריל 2022 ולשם כך יכפיל את קצב ההפחתה ל-30 מיליארד דולר לחודש. סיבה מרכזית לשם צמצום מהיר של הרכישות היא בכדי "לפנות את השטח" לקראת העלאת ריבית מוקדמת יותר.

התפתחות כזו עשויה לפתוח את הדרך להעלאת הריבית הראשונה כבר במאי 2022, עם עד שלוש העלאות ריבית של 25 נ"ב ב-2022 ועוד העלאות ב-2023. ניסיון העבר מלמד שברגע שהפד מתחיל במהלך של העלאת ריבית, הוא נוטה להמשיך עד להגעה לרמה של "ריבית לניטרלית", שהינה ככל הנראה בסביבה של כ-2% או מעט מעבר לכך (שילוב של ריבית ריאלית שאיננה שלילית + צפי להתמתנות ציפיות האינפלציה בטווח הבינוני והתכנסות לסביבת היעד).

כמובן שההתפתחות בפועל תהיה תלויה במידה רבה בהתפתחות מידת ההתמודדות של הכלכלה עם המגפה ושינויים בהתפתחויות אלו, או גורמי סיכון אחרים שיתממשו, כמו שינויים חדים ברמת שוק המניות, שעשויים להשפיע ובעיקר למתן את מהירות מהלך החזרה לרמה ניטרלית של ריבית.

| באוקטובר המדד המשולב הצביע על האצה בקצב התרחבות הפעילות הכלכלית

נתוני בנק ישראל מלמדים כי המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בחודש אוקטובר בשיעור של כ-0.25%. עליית המדד המשולב באוקטובר בלטה לחיוב בהשוואה לחודשים קודמים. מאז נפתח המשק לפעילות לאחר תום הסגר השלישי, ניתן לראות שבחודשים פברואר-אפריל, במהלכם הוסרו מרבית הגבלות הקורונה, צמח המדד המשולב בקצב חודשי גבוה משמעותית מהממוצע החודשי בשנים 2017-2019 (כ-0.29%), לאחר שירד בחדות עם פרוץ משבר הקורונה.

לאחר מכן, בחודשים מאי-יוני קצב הצמיחה התמתן, אך נותר גבוה מהממוצע של 2017-2019. אולם, בחודשים יולי-ספטמבר, עם העלייה בתחלואה והחמרה מסוימת בהגבלות על הפעילות, זאת במקביל להתמתנות הביקוש "הכבוש" לצריכה מצד משקי הבית, קצב הצמיחה ירד מתחת לממוצע של 2017-2019, ושיקף האטה בקצב ההתרחבות של הפעילות הכלכלית, כפי שגם בא לידי ביטוי בנתוני החשבונאות הלאומית לרבעון השלישי של השנה.

עם תחילת הרבעון הרבעוןי של 2021, במקביל לחזרה לשגרת פעילות לאחר חגי תשרי, אשר השנה חלו כולם בחודש ספטמבר, נרשמה, כאמור, האצה בקצב התרחבות הפעילות, אם כי, הוא נותר עדיין נמוך מהממוצע של 2017-2019. עלייה זו, מקורה בעיקר בעליית הרכיבים: הפדיון בענפי השירותים (בספטמבר), יצוא השירותים (ספטמבר), משרות שכיר (אוגוסט) והמשרות הפנויות במשק. מנגד, יבוא מוצרי הצריכה, יבוא התשומות לייצור ויצוא הסחורות קיזזו את קצב עליית המדד המשולב. דהיינו, ההאצה בצמיחה בחודש אוקטובר הגיעה בעיקר מכיוון ענפי השירותים, שפעילותם מושפעת באופן משמעותי יותר ממידת החומרה של ההגבלות בהשוואה לענפים אחרים.

לסיכום, המדד המשולב הצביע על המשך התרחבות הפעילות, כאשר רמתו באוקטובר הייתה גבוהה בכ-1.9% בהשוואה לרמה ערב המשבר (פברואר 2020), אולם עדיין נמוכה בהשוואה לרמה שהייתה צפויה ללא המשבר. במבט קדימה, אנו מעריכים כי שנת 2021 צפויה להסתכם בצמיחה מהירה של התוצר, בשיעור של כ-6.6%, זאת לאחר התכווצות של 2.2% בשנת 2020. בהקשר זה, נציין כי הופעתו של וריאנט האומיקרון בעולם ובישראל בימים האחרונים העלתה את מידת חוסר הודאות והחששות בשווקים הפיננסיים, ועלולה להכביד על הפעילות בהמשך הרבעון הרבעוןי של 2021 ובתחילת שנת 2022. זאת, במידה שיתברר כי מדובר בהתפרצות של וריאנט אשר עמיד בפני החיסונים הקיימים, מה שעלול להוביל להחרפה של ההגבלות.

| התפתחות התוצר הישראלי מאז פרוץ המשבר בולטת לחיוב

נתוני ה-OECD מלמדים כי כלכלת ישראל בולטת לחיוב בהשוואה בינלאומית. על אף ההאטה בקצב הצמיחה ברבעון השלישי של השנה (בעיקר עקב ירידה חדה ביבוא של כלי רכב המשפיע על ירידת היקף המיסוי לו השפעה שלילית על התוצר), רמתו הנוכחית של התוצר הישראלי גבוהה בכ-3.3% לעומת הרמה שלפני המשבר (q4/2019). נציין כי גם בבחינה של נתוני התוצר לנפש, ביצועי כלכלת ישראל טובים יותר ביחס למרבית המדינות.

מדובר ברמה אשר בולטת לחיוב בהשוואה למרבית מדינות ה-OECD, להוציא את צ'ילה, בה נרשם קצב צמיחה גבוה במיוחד. זאת, בין היתר, על רקע גידול מואץ בצריכה הפרטית הודות לצעדי תמיכה מצד קובעי המדיניות הכלכלית, ביניהם אפשרות למשיכת כספים מחסכונות ארוכי טווח, אשר סייעו למשקי הבית לצרוך במהלך המשבר. ביצועים בולטים לחיוב נרשמו גם בלטביה, דנמרק ונורבגיה. מנגד, מדינות אירופה, ובהן: ספרד, צ'כיה, פורטוגל, בריטניה, איטליה וגרמניה, בלטו לשלילה, כאשר בהן התוצר נותר נמוך במידה משמעותית יחסית מרמתו ערב המשבר. יש לציין שגם התוצר של קנדה ויפן, טרם חזר לרמתו ערב המשבר. מנגד, בארה"ב, מדינות סקנדינביה ודרום קוריאה, התוצר גבוה מהרמה שהייתה לפני פרוץ המשבר.

התפקוד הטוב יחסית של כלכלת ישראל מאז פרוץ המשבר חל על רקע מספר גורמים, ובהם: פרק זמן קצר יחסית של סגרים והגבלות משמעותיות הודות לתהליך מהיר יחסית ויעיל של חיסון האוכלוסייה, כאשר ישראל הינה מובילה עולמית במתן מנת חיסון שלישית ("הבוסטר"); משקל גבוה יחסית של ענפי היי-טק בפעילות הכלכלית, אשר המשיכו לצמוח והושפעו במידה פחותה מהמשבר, לצד משקל נמוך יחסית של יצוא שירותי תיירות בתוצר, בשונה ממדינות אחרות (באירופה למשל) אשר טרם התאוששו מהמשבר. בהקשר זה, נציין כי ה-OECD פרסם השבוע עדכון לתחזיות המאקרו העולמיות של הארגון. לפיו, כלכלת ישראל צפויה לצמוח בכ-6.3% ב-2021 וב-4.9% ב-2022, שיעורי צמיחה דומים לתחזיות לאומי, וצמיחה של 4% ב-2023. מדובר בתחזיות צמיחה גבוהות ביחס למרבית המדינות המפותחות הגדולות, להוציא את צרפת ובריטניה שנפגעו קשה יותר מישראל ב-2020 וצפויות לצמוח מעט מהר יותר מישראל ב-2021. במבט כולל, ב-OECD צופים צמיחה עולמית של כ-5.6% ב-2021 וצמיחה של כ-4.5% ב-2022, תוך מתן דגש לסיכונים השונים שעלולים להותיר את סביבת האינפלציה העולמית ברמה גבוהה יחסית לפרק זמן ממושך יותר מכפי שהוערך תחילה.

| מקרו עולמי: מחשבות ראשוניות על ההשפעות הכלכליות של ווריאנט אומיקרון

ירידת מחיר הנפט הגולמי עם היוודע החדשות על תחילת התפשטותו של הווריאנט החדש ותכונותיו המשוערות, מרמזת שההשפעה הכוללת תהיה דיס-אינפלציונית לטווח הקצר, כלומר ממתנת אינפלציה ברמת המדד הכולל והרבה פחות ברמת הליבה. הדברים באו לידי ביטוי בימים האחרונים בירידת מחיר הנפט והגז הטבעי והתייצבות ברמה נמוכה מאשר רמות השיא שנרשמו במהלך החודש האחרון. נזכיר שההאצה בעליית מדדי המחירים בעולם בחודשים האחרונים שיקפה את עליית המדרגה של מחירי אנרגיה; במידה והירידה במחירים תמשך או אף רק תשמר, תהיה לכך השפעה ממתנת על האינפלציה בקרוב.

מנגד, לסין ישנה מדיניות של ZERO COVID, כלומר גישה מחמירה מאוד בנושא התפשטות התחלואה, וככל ששלטונות סין יגבילו את תנועת תושבי סין, תוך פגיעה בפעילות הייצור השוטפת שם, זה עלול להוסיף ללחצים אינפלציוניים גלובליים בהמשך על ידי החמרה של הבעיות שכבר קיימות בשרשרת האספקה הגלובלית.

תרחיש פסימי הוא כזה שבו האומיקרון יהיה בעל עמידות לחיסונים הנוכחיים ויהיה מדבק במיוחד, זאת תוך כדי חזרה לסגרים וצמצום של הביקושים. במקרה כזה, נראה שהירידה בביקושים כתוצאה מסגרים ומגבלות תביא לכך שהגורם הדיס-אינפלציוני יהיה דומיננטי. יתר על כן, שלא כמו באביב 2020 ובחורף שעבר, יש פחות סיכוי שהמדיניות הפיסקלית בעולם, ובארה"ב בפרט, תסייע במידה כה גדולה, זאת תוך הרבה פחות תמיכה בביקושים מאשר בתחילת המשבר ב-2020.

בעת הנוכחית, להבדיל מראשית 2020, יש הרבה פחות מקום לשחרר את המדיניות המוניטרית, מכיוון ששיעורי הריבית לטווח קצר הם כבר קרובים לאפס והאינפלציה גבוהה. הריבית הריאלית לטווחים השונים שלילית ומצב חריג זה גם יגביל את הגידול בקצב רכישות הנכסים על ידי בנקים מרכזיים. הירידה בציפיות הריבית מיד עם היוודע נושא הווריאנט החדש מרמזת שהשווקים חושבים שמהלך מהיר של העלאת ריבית בארה"ב נראה הרבה פחות סביר עתה. עם זאת, בארה"ב נושא העלאת הריבית עדיין עומד על הפרק אך נדחה למועד מאוחר יותר בשנה הבאה.

| דו"ח התעסוקה לחודש נובמבר בארה"ב: תוספת משרות נמוכה יחסית, השיפור בשוק העבודה נמשך

התעסוקה עלתה ב-210,000 בנובמבר, פחות מן הקונצנזוס שצפה עלייה של כ-550,000. עם זאת, היו עדכונים כלפי מעלה בנתוני התעסוקה של חודשים קודמים: הנתון לספטמבר עודכן מעלה ב-67,000, ל-379,000, והנתון לאוקטובר עודכן מעלה ב-15,000, ל-546,000, ובסך הכול כ-82,000 יותר ממה שדווח בעבר, כך שבמצטבר הפער מול הצפי המוקדם פחות גדול.

שיעור האבטלה ירד ב-0.4 נקודת אחוז בנובמבר ל-4.2%, ירידה שהינה גדולה יותר מאשר ציפיות הקונצנזוס. עליות בתעסוקה התרחשו בשירותים מקצועיים ועסקיים, תחבורה ואחסנה, בנייה וייצור. התעסוקה במסחר הקמעונאי ירדה ותעסוקה בתחום הפנאי והאירוח השתנה רק מעט בנובמבר, מה שיכול ללמד על בלימה של החזרה לפעילות "נורמלית" בתחומים הרגישים למגפה, כמו תיירות, בילוי ורכישות קמעונאיות. בחודש נובמבר, השכר המשיך ועלה ובמהלך 12 החודשים האחרונים נרשמה עלייה בשיעור של 4.8%, זאת בדומה לשיעור העלייה בחודש אוקטובר.

מספר המובטלים בארה"ב ירד ב-542 אלף ל-6.9 מיליון, כך שהשיפור בשוק העבודה נמשך בהדרגה. נתון חיובי נוגע לכך ששיעור ההשתתפות בכוח העבודה עלה ל-61.8% בנובמבר, אך זהו שיעור הנמוך עדיין ב-1.5 נקודות אחוז מאשר בפברואר 2020. נרשמה ירידה משמעותית מאז תחילת המגיפה בשיעורי ההשתתפות של עובדים בגילאי 45 ומעלה, שככל הנראה בחרו לפרשו מוקדם מן הצפוי, לפחות באופן זמני. זהו מצב היוצר מחסור ניכר בעובדים במשק האמריקאי.

יחס תעסוקה-אוכלוסייה עלה גם הוא, ב-0.4 נקודת אחוז ל-59.2% בנובמבר. יחס זה עלה משפל של 51.3% באפריל 2020 אך נותר הרחק מתחת לנתון של 61.1% בפברואר 2020. פער זה מלמד על המחסור בעובדים במשק האמריקאי, מה שעלול להקשות על המשך של התאוששות מהירה בכלכלת ארה"ב, וצפוי להביא להמשך עליית השכר שם. מדובר עדיין במספר גבוה של אנשים שאינם בכוח העבודה משום שבחרו שלא לחפש באופן פעיל עבודה או שלא היו זמינים לעבודה. במקביל, בחודשים קודמים נמשכה העלייה המהירה של שיעור העובדים שהתפטרו, ככל הנראה במטרה לעבוד למשרות אחרות, ככל הנראה בתנאים טובים יותר. המשך תהליך זה, שבו מועסקים מבקשים לשפר את מצב, זאת לנוכח המצב של המחסור בעובדים, עשוי להמשיך ולדחוף את השכר כלפי מעלה ולבוא לידי ביטוי חלקי גם באינפלציה.

במהלך השבוע הקרוב יתפרסם מדד המחירים לצרכן של ארה"ב לחודש נובמבר (10/12/21), אשר על פי התחזית שלנו צפוי לעלות בכ-0.8-0.9% ומדד הליבה צפוי לעלות בכ-0.5-0.6%. שיעור השינוי ב-12החודשים האחרונים צפוי להמשיך ולעלות לכ-6.8-7.0% ו-4.8-5.0% למדד הכולל ולמדד הליבה בהתאמה.

| נמשכת העלייה בסביבת האינפלציה בגוש האירו

נתוני האינפלציה של נובמבר הפתיעו כלפי מעלה ונרשמה עלייה באינפלציה ב-12 החודשים האחרונים מ-4.1% באוקטובר ל-4.9% בנובמבר. מדובר בהאצה שבאה מסעיפי המזון (2.2% בשנה האחרונה) ובעיקר מן האנרגיה עם שיא עלייה חדש של 27.4% בשנה האחרונה. חשוב יותר עבור ה-ECB, הינה התפתחות אינפלציית הליבה (ללא אנרגיה, מזון, אלכוהול וטבק) שעלתה גם היא לשיא, של 2.6%.

במבט קדימה, ההשפעה של הווריאנט החדש והתחלואה הגבוהה בגרמניה (ובמקומות נוספים באירופה) על האינפלציה תהיה מעורבת ככל הנראה. ירידת מחירי הנפט והוזלה של סוגים אחרים של אנרגיה תהיה דיס-אינפלציונית לטווח הקצר, אך אם יחריף מצב חוסר האיזון שבין הביקוש לבין ההיצע העולמי, עקב צווארי בקבוק מתמשכים בצד ההיצע, צפויה לבוא עלייה נוספת באינפלציית המוצרים והסחורות וזאת למשך זמן רב יותר.

התמונה הגדולה היא שלחצי המחירים נותרו, עם אינפלציה ברמת מחירי יצרן שנותרה חזקה וצפי של העסקים לעליות מחיר נוספות. השפעות ירידת מחירי האנרגיה, אם תשמר, יורידו את האינפלציה בשנה הבאה לעומת השנה הנוכחית, אך עדיין ייקח זמן רב יחסית עד לחזרת האינפלציה אל מתחת ל-2% שוב פעם.

המלצות לפעילות: הירידה בציפיות האינפלציה בתקופה האחרונה החזירה את רמת הציפיות לרמה סבירה התואמת את סביבת האינפלציה הנוכחית. השתטחות העקום בארה"ב השפיעה גם על השתטחות העקום המקומי אולם נראה כי מגמה זו קרובה למיצוי. על רקע הערכתנו כי בנק ישראל לא צפוי לשנות את הריבית בתקופה הקרובה ממשיכה להיות מומלצת השקעה במח"מ בינוני.

ירידת ציפיות האינפלציה בשבועות האחרונים שהתרחשה על רקע מדד אוקטובר שהיה נמוך מהתחזיות ובהמשך על רקע התפשטות ווראינט האומיקרון החזירה את רמת הציפיות לרמה התואמת להערכתנו לסביבת האינפלציה בתקופה הקרובה. ציפיות האינפלציה שהתקרבו לרמה של 3% ירדו לרמה של 2.35% - 2.40% לערך עד לטווח של 10 שנים. נדגיש שהציפיות ל-10 שנים מושפעות מאוד מהתפתחות הציפיות לטווחים קצרים יותר וישנה מידה רבה של סתגלנות. הציפיות לטווח קצר מושפעות ממחירי האנרגיה בעולם, מהאינפלציה בפועל וממידת אמון הצרכנים וכל אלו עשויים לתמוך בירידה של הציפיות לטווחים השונים. לפיכך אנו ממליצים כרגע על השקעה מאוזנת בין שקלים לא צמודים לצמודי מדד. נציין כי השקלים הלא צמודים צפויים ליהנות החודש מגיוס נטו נמוך מאוד ואולי אף שלילי לאור העובדה כי האוצר לא כלל סדרות צמודות מדד במכרז ההפוך וסך הגיוס נמוך במיוחד החודש.

מגמת השתטחות העקום המקומי הושפעה גם מירידת התשואות בעולם וגם מההבנה כי העלאות ריבית בישראל ככל הנראה לא על הפרק בשלב זה. בישראל, כפי שאנו כותבים מזה תקופה, לא נראה כי לבנק ישראל יש כרגע סיבות רבות להעלאות ריבית, בעיקר על רקע הרמה הגבוהה יחסית של השקל ולאור העובדה כי סביבת האינפלציה בישראל, ביחס לעולם, איננה גבוהה במיוחד. עם זאת להערכתנו מגמת ההשתטחות קרובה למיצוי על רקע ירידת התשואות הארוכות והעובדה כי התשואות הקצרות צפויות שמור על יציבות.

לפיכך אנו נותרים בהמלצתנו להשקעה במח"מ בינוני. אנו סבורים כי רווחי הון משמעותיים פחות צפויים בתשואות הנוכחיות הגלומות בשוק האג"ח הממשלתי המקומי.

| ריכוז המלצותינו:

אנו ממליצים על השקעה במח"מ בינוני.

מומלצת אחזקה מאוזנת בין שקלים לא צמודים לצמודי מדד.

צמודי המדד מומלצים להשקעה בעיקר בטווח של 3 - 7 שנים.

החשיפה לשקלים הלא צמודים מומלצת בעיקר בטווח של 5 - 8 שנים.

מומלצת מכירת IRS לטווח קצר – בינוני.

| המלצות לפעילות באפיק הקונצרני:

  • לא מומלצת הגדלת החשיפה לאפיק הקונצרני.
  • אנו ממליצים על חשיפה בעיקר לאיגרות במח"מ קצר - בינוני.
  • מומלצת חשיפה בעיקר לסדרות צמודות מדד.
  • אנו ממליצים להיחשף לחברות בדרוג בינוני – גבוה.

מסמך PDF: הסקירה השבועית המלאה של לאומי

הכותב הוא הכלכלן הראשי של בנק לאומי. הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות בסקירה מסופקים כשירות לקוראים, ואינם משקפים בהכרח את עמדתו הרשמית של הבנק. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבלת הצעות, או ייעוץ לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויים. לבנק ו/או לחברות בנות ו/או לחברות הקשורות אליו ו/או לבעלי שליטה ו/או לבעלי עניין במי מהם עשוי להיות מעת לעת עניין במידע המוצג בסקירה, לרבות בנכסים פיננסיים המוצגים בה.
ממשיכה לבלוט לחיוב? ה-OECD העלה השבוע את תחזית הצמיחה של ישראל
 

מאמרים נוספים

ממשיכה לבלוט לחיוב? ה-OECD העלה השבוע את תחזית הצמיחה של ישראל

הוספת תגובה

הנחיות לכתיבת תגובות

אנו מעודדים אתכם להגיב ובכך לתקשר עם גולשים נוספים באתר. תוכלו להביע את דעתכם ולשאול שאלות את הכותבים באתר וגם זה את זה. עם זאת, כדי לשמור על רמה וערכי שיחה גבוהים, אנא שימוש לב להנחיות הבאות:

·         השתדלו להעשיר את השיח והדיונים באתר.

·         הישארו בנושא הרלוונטי לדיון. פרסמו אך ורק חומרים רלוונטיים לנושא המדובר.

 

·         שימרו על כבודכם וכבוד האחר. גם תגובות נגדיות ושליליות יכולות להיות מנוסחות באופן חיובי ובלתי פוגעני.

 

·         הקפידו על סגנון כתיבה סטנדרטי ועל סימני פיסוק.

 

·         הערה: אנו נסיר תגובות פרסומיות ו/או הודעות "זבל" (ספאם) ו/או קישורים בתגובות.

 

·         הימנעו מקללות, נאצות, גידופים והתקפות אישיות המכוונות לכותבים שלנו ו/או למשתמשים אחרים.

·         רק הערות בעברית מותרות.

מפיצי הודעות "זבל" (ספאם) או עושי שימוש לרעה בתגובות יימחקו מהרישום לאתר ותימנע מהם הרשמה מחדש, בהתאם לשיקול הדעת של Investing.com.

כתוב את דעתך כאן
 
האם אתה בטוח שאתה רוצה למחוק את הגרף?
 
שלח
פרסמו גם ב:
 
האם להחליף את התרשים המצורף עם תרשים חדש?
1000
בשל דיווחים שליליים מצד משתמשים אחרים, אינכם רשאים לכתוב תגובות בשלב זה. הסטטוס שלכם יבחן ע“י מנהלי המערכת שלנו.
אנא המתינו דקה בטרם תנסו להגיב שוב.
תודה על התגובה ששלחת. לידיעתך, התגובה תפורסם בכפוף לאישור מנהלי האתר, ולפיכך ייתכן שייקח זמן-מה עד שהתגובה תופיע באתר.
 
האם אתה בטוח שאתה רוצה למחוק את הגרף?
 
שלח
 
האם להחליף את התרשים המצורף עם תרשים חדש?
1000
בשל דיווחים שליליים מצד משתמשים אחרים, אינכם רשאים לכתוב תגובות בשלב זה. הסטטוס שלכם יבחן ע“י מנהלי המערכת שלנו.
אנא המתינו דקה בטרם תנסו להגיב שוב.
הוסף גרף לתגובה
אשרו חסימה

האם אתם בטוחים שברצונכם לחסום את %USER_NAME%?

חסימה תמנע מהמשתמש %USER_NAME% לראות את ההודעות שלכם ב-Investing.com, ולהפך.

המשתמש %USER_NAME% התווסף בהצלחה אל רשימת החסומים

מכיוון שזה עתה בטלתם את חסימת משתמש זה, עליכם להמתין 48 שעות בטרם תוכלו לחדש את החסימה.

דווח/י על תגובה זו

לתחושתי, תגובה זו הנה:

התגובה סומנה

תודה רבה

הדיווח שלך נשלח למנהלי הפורום שלנו לבחינה
הצהרת אחריות: הכותב הוא הכלכלן הראשי של בנק לאומי. הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות בסקירה מסופקים כשירות לקוראים, ואינם משקפים בהכרח את עמדתו הרשמית של הבנק. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבלת הצעות, או ייעוץ לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויים. לבנק ו/או לחברות בנות ו/או לחברות הקשורות אליו ו/או לבעלי שליטה ו/או לבעלי עניין במי מהם עשוי להיות מעת לעת עניין במידע המוצג בסקירה, לרבות בנכסים פיננסיים המוצגים בה
הרשמה עם גוגל
או
הרשמה עם כתובת דוא"ל