מבזקי חדשות
0
גרסה נטולת פרסומות. שדרגו את החוויה ב-Investing.com. חיסכו עד 40% פרטים נוספים

בנק ישראל יעלה ריבית? אולי מעט, אבל לא בטווח המיידי

il.investing.com/analysis/article-200433030
בנק ישראל יעלה ריבית? אולי מעט, אבל לא בטווח המיידי
מאת ד''ר גיל מיכאל בפמן   |  14.10.2021 11:14
נשמר. ראו פריטים שמורים.
מאמר זה כבר נשמר ב-פריטים שמורים.
 

| ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, והכלכלן יניב בר מלאומי שוקי הון |

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה בישיבתה מ-7 באוקטובר, להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1%. ברקע להחלטה עמדה אופטימיות בעקבות ההתמודדות המוצלחת של המשק עם הגל הרביעי של הקורונה. מצב הפעילות הכלכלית של המשק הישראלי טוב יחסית, מה שבא לידי ביטוי בעדכון כלפי מעלה של נתוני הצמיחה ההיסטוריים על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) ועדכון של תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל (ראה/י הרחבה בפסקה הבאה). כמו כן, הנגיד ציין את פוטנציאל הצמיחה הגבוה יותר של המשק (4% לעומת 3%) על רקע עדכון של נתוני הצמיחה ההיסטוריים, שערכה הלמ"ס.

הנגיד הדגיש את האתגרים לצמיחה בטווח הארוך. בפרט, הודגש הקושי בשוק העבודה ומידת אי ההתאמה שבין הכישורים של מחפשי העבודה לדרישות המעסיקים. הנגיד הדגיש את הצורך בשיפור ההשקעה בהון האנושי של ישראל, לרבות שיפור תהליך ההכשרות המקצועיות, בכדי למנוע אבטלה מבנית גבוהה יותר בהשוואה למצב ערב המשבר.

הנגיד הדגיש את הסיכון לגלים נוספים של תחלואה. זהו סיכון ממשי שיכול לפגוע בצמיחה בהמשך בהיקף של כנקודת אחוז שלמה. כמו כן, לדברי הנגיד, ישנה מידה רבה של אי-וודאות גלובלית עקב צווארי בקבוק בצד ההיצע, כפי שבא לידי ביטוי במחירי האנרגיה, ההובלה וסחורות אחרות. הנגיד הדגיש את סוגיית האינפלציה בעולם ובפרט את שאלת הזמניות בעלייה של האינפלציה. הנגיד התייחס בדבריו לאינפלציה של מחירי נכסים והביע חשש מתנודתיות עולה בשוקי הנכסים בעולם וחשש מן הרמה הגבוהה של השווקים.

באשר לנושא שער החליפין של השקל, הנגיד הדגיש את המעבר המבני מתעשייה לשירותים בישראל, שהינה גם תוצאה של ההתחזקות המתמשכת של השקל. במסגרת זו בנק ישראל איננו מנסה לשנות מגמה זו. בהקשר זה, נציין כי קצב רכישות המט"ח של בנק ישראל הואט בחודשים יולי-ספטמבר לממוצע חודשי של כ-1 מיליארד דולר לעומת ממוצע חודשי של כ-4.2 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2021. היקף הרכישות המצטבר מתחילת השנה עומד על כ-28 מיליארד דולר לעומת מסגרת מינימלית של 30 מיליארד דולר. ייתכן שההאטה בקצב הרכישות הינה חלק מתהליך הנורמליזציה של המדיניות המוניטרי, עקב השיפור בפעילות ודעיכת המשבר. בכל מקרה, יש להדגיש שאין לבנק ישראל רמה נקובה פומבית להיקף ההתערבות בשוק המט"ח והבנק יתערב כפי שימצא לנכון.

לסיכום, אף שהריבית לא השתנתה, חלו שינויים במדיניות בנק ישראל בנושא של מידת ההרחבה הכמותית. בנק ישראל כבר הפסיק צעדים מרחיבים בשוק האשראי שמתפקד כהלכה, ועתה הכריז על צפי לסיום תכנית רכישות האג"ח עד לסוף 2021, זאת לאחר מיצוי המסגרת לכך (של 85 מיליארד שקל). במבט קדימה, תוואי הריבית של בנק ישראל נגזר מתוואי הצמיחה והאינפלציה, ועל רקע זה תיתכן עליית ריבית קלה בשנת 2022, אך לא בטווח המידי. בהקשר זה, הדגיש הנגיד כי במדינות שכבר העלו ריבית, האינפלציה גבוהה משמעותית מהיעד, בשונה מהמצב בישראל. כמו כן, בנק ישראל הדגיש את דרגות החופש הטובות העומדות לרשות בנק ישראל, ועל רקע זה מהלך עליית הריבית עשוי להיות מתון ולא בטווח הקרוב.

תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל
תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל

| חטיבת המחקר של בנק ישראל עדכנה כלפי מעלה את תחזיות הצמיחה והאינפלציה

תחזית חטיבת המחקר למצב המשק הישראלי עודכנה כלפי מעלה. התרחיש שעומד ברקע לתחזית מניח את המשך תהליך ההתאוששות של המשק מהמשבר, עם המשך הסרת המגבלות בישראל במקביל לדעיכה הדרגתית של המגפה בעולם בשנתיים הקרובות. זאת, לצד התפרצויות של גלי תחלואה נוספים בארץ ובעולם, שלא יביאו להחמרה משמעותית בהגבלות ולפיכך פגיעתם בפעילות הכלכלית תהיה מוגבלת.

תחזית הצמיחה ל-2021 עודכנה כלפי מעלה ל-7% ובשנת 2022 צופה חטיבת המחקר צמיחה של 5.5%, שככל הנראה משקפת מידה של אופטימיות באשר לעתיד. במקרה של התפתחות גלי תחלואה משמעותיים תגרע, כאמור, מהצמיחה ב-2022 כנקודת אחוז. הצריכה הפרטית, רכיב התוצר שנפגע באופן המשמעותי ביותר מהמשבר ב-2020 עקב הסגרים והמגבלות, צפוי להוביל את הצמיחה בשנים 2021-22. כמו כן, צוין כי הפעילות (בממוצע שנתי) צפויה להיוותר נמוכה בכ-2% ממגמתה מתקופת טרום המשבר, בעיקר עקב עליית ההכנסה הפנויה של סך משקי הבית והיווצרות של חיסכון כפוי מתחילת המשבר.

במקביל, התחזית לשיעור האבטלה בהגדרה הרחבה עודכנה כלפי מטה על רקע השיפור בפעילות, וכך גם התחזית לגירעון הממשלתי ב-2021 (ראה/י הרחבה בפסקה הבאה). לגבי האינפלציה, צפויה עלייה זמנית ב-2021 ל-2.5% ולאחריה ירידה ל-1.6% ב-2022. מדובר באינפלציה התואמת ליעד יציבות המחירים של ישראל, ומשקפת את הערכת בנק ישראל לגבי זמניות האינפלציה.

לסיכום, השיפור בסביבת המאקרו הביא לשיפור בתחזיות הכלכליות של ישראל לשנים 2021-22. בהקשר זה, נציין כי קרן המטבע הבינלאומית (IMF) עדכנה את התחזיות שלה במסגרת העדכון הגלובלי החצי שנתי. התחזית לצמיחה הגלובלית, תוך חלוקה למדינות מפותחות ושווקים מתעוררים, לא השתנתה באופן משמעותי. ואולם, תחזית הצמיחה של ישראל לשנת 2021 עודכנה כלפי מעלה מ-5.0% ל-7.1%, והצמיחה ל-2022 עודכנה מעט כלפי מטה מ-4.3% ל-4.1%.

מדובר בתחזית דומה לתחזית של לאומי, המשקפת את ההתאוששות המהירה בפעילות בשנתיים הקרובות. כמו כן, נציין כי תחזית האינפלציה של קרן המטבע דומה לתחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל, אך הם מציינים כי הסיכונים לתחזית האינפלציה מוטים כלפי מעלה.

| לאור השיפור בנתוני התקציב והתחזיות הכלכליות, הגירעון התקציבי בשנת 2021 צפוי להסתכם בכ-6%-6.5% תוצר
הגירעון המצטבר בתקציב ממשלת ישראל
הגירעון המצטבר בתקציב ממשלת ישראל

בחודש ספטמבר הסתכמה פעילות הממשלה בגירעון של כ-6.0 מיליארד שקל לעומת גירעון גבוה משמעותית של כ-14.9 מיליארד שקל בספטמבר 2020, אשר במהלכו החל הסגר השני. משרד האוצר מציין כי לאור מיעוט ימי העבודה בתקופת החגים נדחו לחודש אוקטובר תשלומי מסים בהיקף מוערך של כ-8.2 מיליארד שקל, אשר בנטרולו, היה חודש ספטמבר מסתכם בעודף תקציבי של כ-2.2 מיליארד שקל.

בהמשך למגמת הירידה מתחילת השנה, הגירעון התקציבי ב-12 החודשים האחרונים (אוקטובר 2020-ספטמבר 2021) ירד לרמה של 7.4% תוצר (שהם כ-108.1 מיליארד שקל), או 6.8% תוצר בנטרול דחיית המסים, לעומת 8.0% תוצר (כ-116.9 מיליארד שקל) בחודש אוגוסט. כמו כן, הגירעון המצטבר (ללא מתן אשראי נטו) מתחילת השנה (ינואר-ספטמבר) עמד על כ-51.5 מיליארד שקל, כמחצית מהיקף הגירעון בתקופה המקבילה אשתקד, שעמד על כ-103.4 מיליארד שקל (ראה/י תרשים).

הירידה החדה בגירעון המצטבר מתחילת השנה, חלה על רקע גידול חד בהכנסות המדינה לצד גידול מתון יחסית בהוצאות. ברקע חזרתו של המשק לפעילות מלאה, גידול בהכנסות מרווחי הון (סקטור ההייטק) לצד גידול במספר עסקאות הנדל"ן ועליית מחירי הדירות, היקף ההכנסות המצטבר בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם בכ-295 מיליארד שקל. זאת, בין היתר, הודות לגידול מהיר של כ-26.3% (ריאלי) בהכנסות ממסים ישירים וגידול ריאלי של כ-18.8% בהכנסות ממסים עקיפים, לעומת התקופה המקבילה אשתקד (שהושפעה לשלילה ממשבר הקורונה).

במקביל, הוצאות הממשלה (כולל תכנית הסיוע בגין משבר הקורונה) עלו בשיעור מתון בלבד של כ-2.7% באותה תקופה. בהיעדר תקציב מאושר (תקציב המדינה לשנים 2021-2022 אמנם אושר בממשלה, אך טרם קיבל את אישור הכנסת ולכן עדיין לא נכנס לתוקף), הוצאות המדינה (בנטרול תכנית הסיוע) מתנהלות זה החודש ה-21 ברציפות במסגרת תקציב המשכי. שיעור הביצוע המצטבר של תכנית הסיוע (בשנים 2020-2021, ביצוע במזומן והתחייבויות) עומד על כ-87.7% (164.8 מיליארד שקל מתוך 188 מיליארד שקל).

לסיכום, בתרחיש מרכזי אנו מעריכים כי השיפור המתמשך בפעילות הכלכלית צפוי לתמוך בהימשכות המגמה החיובית בנתוני התקציב, תוך גידול חד בהכנסות לצד גידול מתון יחסית בהוצאות (בהנחה שאם יאושר התקציב הוא לא יביא לגידול חריג בהוצאה עד סוף השנה). להערכתנו, לאור השיפור בתחזיות הכלכליות, שנת 2021 צפויה להסתכם בגירעון נמוך ביחס להערכות המוקדמות, שצפוי לעמוד על 6.0%-6.5% תוצר.

במסמך PDF: סקירת המאקרו המלאה של כלכלני בנק לאומי

הכותבים הם כלכלני בנק לאומי. הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות בסקירה מסופקים כשירות לקוראים, ואינם משקפים בהכרח את עמדתו הרשמית של הבנק. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבלת הצעות, או ייעוץ לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויים. לבנק ו/או לחברות בנות ו/או לחברות הקשורות אליו ו/או לבעלי שליטה ו/או לבעלי עניין במי מהם עשוי להיות מעת לעת עניין במידע המוצג בסקירה, לרבות בנכסים פיננסיים המוצגים בה.

בנק ישראל יעלה ריבית? אולי מעט, אבל לא בטווח המיידי
 

מאמרים נוספים

בנק ישראל יעלה ריבית? אולי מעט, אבל לא בטווח המיידי

הוספת תגובה

הנחיות לכתיבת תגובות

אנו מעודדים אתכם להגיב ובכך לתקשר עם גולשים נוספים באתר. תוכלו להביע את דעתכם ולשאול שאלות את הכותבים באתר וגם זה את זה. עם זאת, כדי לשמור על רמה וערכי שיחה גבוהים, אנא שימוש לב להנחיות הבאות:

·         השתדלו להעשיר את השיח והדיונים באתר.

·         הישארו בנושא הרלוונטי לדיון. פרסמו אך ורק חומרים רלוונטיים לנושא המדובר.

·         שימרו על כבודכם וכבוד האחר. גם תגובות נגדיות ושליליות יכולות להיות מנוסחות באופן חיובי ובלתי פוגעני.

·         הקפידו על סגנון כתיבה סטנדרטי ועל סימני פיסוק.

·         הערה: אנו נסיר תגובות פרסומיות ו/או הודעות "זבל" (ספאם) ו/או קישורים בתגובות.

·         הימנעו מקללות, נאצות, גידופים והתקפות אישיותמכוונות לכותבים שלנו ו/או למשתמשים אחרים.

·         רק הערות בעברית מותרות.

מפיצי הודעות "זבל" (ספאם) או עושי שימוש לרעה בתגובות יימחקו מהרישום לאתר ותימנע מהם הרשמה מחדש, בהתאם לשיקול הדעת של Investing.com.

כתוב את דעתך כאן
 
האם אתה בטוח שאתה רוצה למחוק את הגרף?
 
שלח
פרסמו גם ב:
 
האם להחליף את התרשים המצורף עם תרשים חדש?
1000
בשל דיווחים שליליים מצד משתמשים אחרים, אינכם רשאים לכתוב תגובות בשלב זה. הסטטוס שלכם יבחן ע“י מנהלי המערכת שלנו.
אנא המתינו דקה בטרם תנסו להגיב שוב.
תודה על התגובה ששלחת. לידיעתך, התגובה תפורסם בכפוף לאישור מנהלי האתר, ולפיכך ייתכן שייקח זמן-מה עד שהתגובה תופיע באתר.
 
האם אתה בטוח שאתה רוצה למחוק את הגרף?
 
שלח
 
האם להחליף את התרשים המצורף עם תרשים חדש?
1000
בשל דיווחים שליליים מצד משתמשים אחרים, אינכם רשאים לכתוב תגובות בשלב זה. הסטטוס שלכם יבחן ע“י מנהלי המערכת שלנו.
אנא המתינו דקה בטרם תנסו להגיב שוב.
הוסף גרף לתגובה
אשרו חסימה

האם אתם בטוחים שברצונכם לחסום את %USER_NAME%?

חסימה תמנע מהמשתמש %USER_NAME% לראות את ההודעות שלכם ב-Investing.com, ולהפך.

המשתמש %USER_NAME% התווסף בהצלחה אל רשימת החסומים

מכיוון שזה עתה בטלתם את חסימת משתמש זה, עליכם להמתין 48 שעות בטרם תוכלו לחדש את החסימה.

דווח/י על תגובה זו

לתחושתי, תגובה זו הנה:

התגובה סומנה

תודה רבה

הדיווח שלך נשלח למנהלי הפורום שלנו לבחינה
הצהרת אחריות: הכותב הוא הכלכלן הראשי של בנק לאומי. הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות בסקירה מסופקים כשירות לקוראים, ואינם משקפים בהכרח את עמדתו הרשמית של הבנק. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבלת הצעות, או ייעוץ לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויים. לבנק ו/או לחברות בנות ו/או לחברות הקשורות אליו ו/או לבעלי שליטה ו/או לבעלי עניין במי מהם עשוי להיות מעת לעת עניין במידע המוצג בסקירה, לרבות בנכסים פיננסיים המוצגים בה
הרשמה עם גוגל
או
הרשמה עם כתובת דוא"ל