מבזקי חדשות
0
גרסה נטולת פרסומות. שדרגו את החוויה ב-Investing.com. חיסכו עד 40% פרטים נוספים

כיצד תרם ייסוף השקל לקיזוז עליית מחירי היבוא של ישראל?

מאת יונתן כץסקירת שוק03.10.2021 18:06
il.investing.com/analysis/article-200432946
כיצד תרם ייסוף השקל לקיזוז עליית מחירי היבוא של ישראל?
מאת יונתן כץ   |  03.10.2021 18:06
נשמר. ראו פריטים שמורים.
מאמר זה כבר נשמר ב-פריטים שמורים.
 

| מאת יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון |

| נקודות עיקריות:

העליות בשווקים ביום שישי מיתנו את הירידות החדות בשבוע האחרון. הירידות נבעו מאי וודאות לגבי העלאת תקרת החוב בארה"ב ועיכוב באישור תוכנית ההשקעות בתשתיות. ברקע, גם הבעיות בסין כולל החוב העצום של קבוצת אוורגרנד (HK:3333) תרמו לחולשה. נתונים כלכליים חיוביים בארה"ב כולל הגידול בצריכה הפרטית ,העלייה במדד מנהלי הרכש וכמובן התקדמות באישור התרופה לחולי הקורונה תמכו בתיקון ביום שישי.

| מאקרו ישראל

  • • שיעור האבטלה הרחב ירד ל-7.8% במחצית השנייה של אוג' מ- 8.1% במחצית א' של השנה.
  • • מספר העובדים בחל"ת בגין הקורונה ירד ל- 26 אלף מ- 38 אלף.
  • • ברבעון ג' הייצוא התעשייתי גדל ב- 11.4% (בחישוב שנתי) לאחר גידול של 11% ברבעון ב' של השנה. במקביל, היבוא התרחב בקצב מהיר.

| סביבת האינפלציה

  • • לאחר פרסום מדד אוגוסט, חזאי המאקרו העלו את תחזית האינפלציה ל- 1.5% מ- 1.3% (בממוצע). בשלב זה אנו עדיין צופים אינפלציה של 1.2%.
  • • למרות הירידות בשווקי המניות בחו"ל, השקל מפגין עוצמה ויוסף ב-0.8% בספטמבר.
  • • מכירת חברות טכנולוגיה ממשיך לתמוך בגידול מהיר ב- FDI ובייסוף השקל.
  • • בתחילת החודש מחירי הדלקים עלו ב- 1.3%, תחזית מדד אוקט' עומדת על 0.3%.

| ארה"ב: גידול מהיר בצריכה ובייצור

  • • באוגוסט ההכנסה הפנויה עלתה ב- 0.2%, הצריכה הפרטית עלתה ב- 0.8% (מעל הצפי של 0.6%). אינפלציית הליבה PCE עלתה ב- 0.3% (לעומת הציפיות בשוק של 0.2%) וב- 3.6% שנה אחורה, בדומה לחודש הקודם.
  • • בספט' מדד מנהלי הרכש ISM בתעשייה עלה ל- 61.1 מ- 59.9 (הצפי היה ל- 59.8), רכיב ההזמנות נמצא על 66.7 נק', הרמה הגבוהה ביותר מאז חודש מאי.
  • • באוגוסט, ההזמנות של מוצרי בני קיימא עלו ב- 1.8% (הצפי היה ל- 0.6%) עקב עלייה חדה בהזמנות מטוסים עם עלייה של 78%.
  • • ביולי, מחירי הבתים (Case-Shiller) עלו ב- 19.7% שנה אחורה, מ- 18.7%.
  • • מדד האמון הצרכני ירד באופן חד, כאשר משקי הבית צופים אינפלציה של 6.5%.

| אירופה

• בספט' אינפלציית הליבה עלתה ב- 1.9% שנה אחורה (מ- 1.6%), בדומה לישראל.

| סין

• מדד מנהלי הרכש בתעשייה Caixin ירד ב- 0.5 נק' ל- 49.6, אשר מצביע על התכווצות קלה בפעילות.

| שוק האג"ח

• ציפיות האינפלציה עלו לאורך כל הטווחים, מה שמקנה עדיפות לאפיקים השקליים.

• ביום חמישי, בנק ישראל צפוי להודיע על אי חידוש תוכנית רכישת האג"ח.

• בתחזיות המאקרו של בנק ישראל תוצג ריבית של 0.1%-0.25% בסוף 2022, לעומת 0.1% בתחזית של חודש יולי. עדכון זה עלול להעיב על שוק האג"ח.

• האוצר ינפיק 5 מיליארד שקל באוקטובר, כאשר קצב הגיוס השבועי ממשיך לרדת.

| זום-אין: ייסוף השקל קיזז את עליית מחירי היבוא

  • • ציפיות האינפלציה עלו בשבוע האחרון על רקע עלייה חדה במחירי הגז והפחם, והתמתנות בייצור בסין, גורמים אשר לא בהכרח יביאו לעליית אינפלציה בישראל.
  • • מדידה בפועל של מחירי היבוא של ישראל מצביעה על עלייה של 5.9% מיוני 20 עד יוני 21, ומזה מחירי המזון עלו ב- 5.6%.
  • • עקב הייסוף, בשקלים מחירי היבוא ירדו ב- 0.4% ומחירי יבוא מזון ב- 0.7%.
  • • חשוב לציין שמאמצע 2021 מרבית מחירי הסחורות בעולם ירדו.
  • • המשך לחץ לייסוף בשקל צפוי למתון את השפעות האינפלציה מהעולם, כולל מחירי ההובלה והשפעת שיבושים בהספקה.

| מאקרו ישראל: שוק העבודה פחות "מתוח" יחסית לארה"ב

ההתפתחויות בשוק העבודה יהיו קריטיות בהסתכלות על סביבת האינפלציה קדימה. בעולם בכלל ובארה"ב בפרט קיים חשש ללחצי שכר משמעותיים על רקע מחסור בעובדים, בפרט בענף האירוח והפנאי, אך לא רק. לכן, חשוב לנתח בצורה נכונה את מצב שוק העבודה, גם בצד ההיצע וגם בצד הביקוש לעובדים.

  • המדד העיקרי לאמידת הביקוש לעובדים הינו מספר המשרות הפנויות במשק אשר עומד על 134 אלף משרות (הרבה מעל הרמה ערב הקורונה של כ- 95 אלף). מסתמנת עלייה במשרות הפנויות במרבית הענפים במשק, לא רק בענף האירוח והפנאי (הביקוש למלצרים דווקא ירד ב- 18% באוגוסט).
  • את צד ההיצע של עובדים פוטנציאלים ניתן לאמוד על ידי ניתוח של סקרי כוח האדם והאוכלוסייה בגיל העבודה. חייבים להניח הנחה לגבי שיעור ההשתתפות (אשר ירד בתקופת הקורונה) בשנה הקרובה. לפי הערכתנו, סביר להניח שהוא יחזור בהדרגה לשיעור ערב הקורונה. למעט פלח קטן יחסית של "פורשים מוקדמים", מרבית האנשים חייבים לחפש מקור להשתכרות ולא לחיות מחסכונות (אם יש). גם עבודה "לא רשמית" מהבית או לא מדווחת מהווה מקור השתכרות אשר תורמת לתוצר. בהנחה ששיעור ההשתתפות יחזור ל- 63%, אזי קיים היום פוטנציאל ל- 170 אלף מחפשי עבודה.
  • המספר של 170 אלף מחפשי עבודה עולה על מספר המשרות הפנויות (134 אלף) כך שלא סביר לצפות ללחצי שכר משמעותיים בישראל (למעט ענפי ההיי טק כמובן בהם קיים מחסור אמיתי). בארה"ב הפער לגמרי אחר: 10.9 מיליון משרות פנויות מול 7 מיליון מחפשי עבודה פוטנציאלים (כאשר 2.5 מיליון הם בני 55 ואשר חלקם שוקלים לפרוש מוקדם משוק העבודה).

כאמור, האיזון שונה לחלוטין בארה"ב, ולכן בארה"ב האיום האינפלציוני מכיוון של לחצי שכר מוחשי הרבה יותר.

| שיפור ביצוא התעשייתי

נתוני סחר חוץ מצביעים על התרחבות מהירה ביצוא התעשייתי בקצב שנתי של 11.4% ברבעון ג' לאחר גידול של 11% ברבעון ב׳ (בפרט יצוא היי טק, אך גם יצוא תרופות וכימיקלים). גם היבוא מתרחב בקצב מהיר, בפרט יבוא חומרי גלם ומוצרי צריכה, כך שגירעון הסחר מתרחב. יחד עם זאת, גידול ביצוא שירותי היי טק מקזז את הגידול בגירעון הסחר, כך שהעודף הגדול בחשבון השוטף נשמר, מה שתומך בהמשך לחץ לייסוף בשקל (יחד עם ההשקעות מחו״ל). התרחבות מהירה ביצוא התעשייתי בהחלט מעודדת וצפויה לתרום לצמיחה ברבעון ג'.

מספר נתונים חשובים יתפרסמו השבוע: שני: נתוני סקר כוח אדם (אבטלה) למחצית הראשונה של ספטמבר, השכר הממוצע (יולי). יום שלישי: הייצור התעשייתי ופדיון בענפי המשק (יולי), רכישות בכרטיסי האשראי (אוגוסט).

יום רביעי: כניסות ויציאות של תיירים (ספטמבר), המדד המשולב של בנק ישראל.

יום חמישי: יצוא שירותים (יולי), סקר מגמות בסקטור העסקי (ספטמבר). בנוסף: החלטת ריבית בנק ישראל + עדכון תחזית מאקרו של בנק ישראל + מסיבת עיתונאים. מאד סביר לצפות להודעה על אי הארכת תוכנית רכישת אג"ח (התפתחות שברובה כבר מתומחרת).

עדכון תחזית המאקרו עלול להעיב על שוק האג"ח: כאשר בתחזית ריבית בנק ישראל יוצג טווח של 0.1%-0.25% ברבעון ד' 2022 (מ- 0.1% בתחזית הקודמת). תחזית הצמיחה תעלה לכיוון 6.5% או יותר השנה (מ-5.5%). גם תחזית האינפלציה תעלה לכיוון 2.3% השנה (מ- 1.7%) ו- 1.7% ב- 2022 (מ- 1.2%).

| ארה"ב: הצריכה הפרטית והייצור התעשייתי ממשיכים להתרחב

רבים צופים התמתנות משמעותית בפעילות הכלכלית בארה"ב (בניגוד לדעתנו) על רקע סיום הסיוע הפיסקאלי המיוחד עבור האזרחים, ולכן צופים ירידת תשואות בארה"ב. המציאות מראה תמונה הפוכה: באוגוסט הצריכה הפרטית בארה"ב הפתיעה לטובה ועלתה ב- 0.8% (הצפי היה ל- 0.6%), כאשר צריכת שירותים עלתה ב- 0.6%, זאת למרות העלייה בתחלואה והטלת מספר מגבלות. צריכת הסחורות עלתה ב- 1.2%. צריכת הסחורות גבוהה ב- 20% יחסית לערב הקורונה.

הדגשנו בעבר שמשקי הבית האמריקאים צברו תוספת חיסכון של יותר מ-2 טריליון דולר יחסית לערב הקורונה, מקור משמעותי אשר צפוי לתמוך בצריכה הפרטית בחודשים הקרובים (ולכן גם בלחצי ביקוש ואינפלציה). כרגע, שיעור החיסכון עומד על 9.4%, מעל השיעור ערב הקורונה של 8.3%. רמת החובות של משקי הבית גם מאד נמוכה.

המשמעות: הקטר של הצריכה הפרטית עדיין חזק יחסית, זאת בנוסף לשני קטרים נוספים לפעילות: רצון של המפעלים להגדיל את המלאים אשר ירדו בצורה חדה (מדד ISM עלה ב- 1.2 נק' ל- 61.1) וכן מגמה ברורה של גידול בהשקעות (Capex) על ידי הסקטור העסקי. המשך צמיחה מהירה יחסית צפוי לתמוך בתעסוקה, פרמטר חשוב בשיקולי הריבית. אנו צופים שהפד יעלה את ריבית ברבעון ג' 2022.

| נתוני מאקרו חשובים שיתפרסמו בעולם השבוע

יום שלישי: ארה"ב: מדד מנהלי הרכש ISM בענפי השירותים, מדד חשוב ביותר לגבי הפעילות הכלכלית עקב משקל הרב של ענפי השירותים (ספטמבר).

יום רביעי: אומדן לגידול במספר המועסקים (ADP), אירופה: המסחר הקמעונאי (אוגוסט).

יום שישי: ארה"ב: נתוני תעסוקה (ספטמבר), נתון חשוב ביותר עבור הפד. לאחר נתון חלש באוגוסט סביר לצפות לנתון יותר חיובי החודש, בפרט לאחר סיום חופשת הקיץ, אם כי חוק החל"ת האמריקאי בוטל ב-6 בספטמבר (עבור מרבית המדינות) ולכן בלתי מועסקים לא ממהרים לחזור לשוק העבודה. העלייה בתחלואה גם פגעה בענף האירוח והפנאי. אנו צופים נתון של 400 אלף מועסקים חדשים בחודש ספטמבר.

| זום-אין: ייסוף השקל קיזז את עליית מחירי היבוא

  • בשבוע האחרון, ציפיות האינפלציה הגלומות בשוק האג"ח המשיכו לעלות, כנראה על רקע התפתחויות גלובליות אשר לא בהכרח ישפיעו משמעותית על האינפלציה בישראל. הגז באירופה עלה ב- 70% (אך ישראל מקבלת גז במחירים יציבים מתמר ולוויתן) והפסקות חשמל בסין (על רקע התייקרות מחירי הפחם וצמצום בשימושו) אשר ממתנות את הייצור התעשייתי בסין. התפתחות זו עלולה לייקר מוצרים מיובאים מסין מחד, אך גם תומכת בהתמתנות בפעילות בסין (וענף הבנייה בפרט) אשר תומכת בירידה במחירי ה- commodities בעולם. לכן, בשלב זה לא עידכנו את תחזית האינפלציה שלנו (1.2% שנה קדימה).
  • במחצית הראשונה של השנה מחירי הסחורות בעולם עלו בצורה חדה. אנו מדווחים על מגמה זו באופן שוטף. מתחילת השנה ועד יוני מחירי הסחורות התעשייתיות עלו ב- 20% ומחירי הסחורות החקלאיות עלו ב- 38%, אם כי מאז, מחירי הסחורות החקלאיות ירדו ב- 3.7% ומחירי הסחורות התעשייתיות עלו ב- 1.9% בלבד. יחד עם זאת מחירי הנפט עלו.
  • מה שמשפיע על האינפלציה בישראל הם מחירי היבוא של מוצרי הצריכה בפועל. הסתכלות על מה באמת קרה למחירי היבוא של ישראל, ולא הסתכלות על מדדים גלובליים. סל היבוא של ישראל לא בהכרח דומה לסל מחירי הסחורות בעולם. לדוגמה, יבוא בשר חזיר כמעט ולא קיים.
  • בנוסף, ישראל "נהנית" מלחץ לייסוף מתמשך בשקל, מה שממתן את עליית מחירי היבוא של ישראל במונחים שקליים.
  • מיוני 20 ועד יוני 21 מחירי היבוא של מוצרי צריכה עלו ב- 5.9% (בדולרים) כאשר מחירי כלי בית עלו ב- 9%. מחירי היבוא של מוצרי המזון עלו ב- 5.6% בתקופה זו
  • לעומת זאת, בתקופה זו (יוני' 20 עד יוני 21) מחירי היבוא של מוצרי הצריכה במונחים שקליים ירדו ב- 0.4%. מחירי היבוא של מוצרי המזון בתקופה זו ירדו 0.7% במונחים שקליים עקב ייסוף של 6%! תופעה זו מסבירה מדוע מחירי המזון במדד המחירים לצרכן עלו בשיעור מתון של 1.4% בלבד בשנה האחרונה. למעשה, קיימת מגמת ירידה במחירי היבוא (במונחים שקליים) מסוף 2018:
  • תמונה זאת מסבירה מדוע מחירי המזון בישראל עלו בשיעור מתון ובכלל מדוע סביבת האינפלציה בישראל נותרה נמוכה יחסית למדינות המפותחות (ארה"ב, אירופה ובריטניה). חשוב לנתח את ההתפתחות של מחירי היבוא במונחי המטבע המקומי.
  • מסוף רבעון ב', השקל יוסף ב- 2.4% נוספים (מול הסל). הלחץ לייסוף בשקל צפוי להימשך וצפוי להמשיך למתן את האינפלציה. אנו עדיין צופים אינפלציה של 1.2% שנה קדימה ו- 1.1% בשנת 2022.
  • עדיין לא ברור עד כמה המחסור בחשמל וההתמתנות בפעילות בסין ישפיעו על האינפלציה הגלובלית. בטווח הקצר, ייתכן מחסור של מוצרי צריכה עבור המערב, אך מנגד הלחץ לירידה במחירי הקומודטיס עשוי להימשך.

מסמך PDF: סקירת המאקרו השבועית מאת כלכלני לידר שוקי הון

הכותבים הם כלכלני לידר שוקי הון. הסקירה מתבססת על מידע שפורסם לכלל הציבור על ידי החברות הנסקרות בו וכן על הערכות ואומדנים ומידע אחר שלידר ושות' בית השקעות בע"מ ("לידר ושות'") מניחה שהוא מהימן, וזאת בלי שביצעה בדיקות עצמאיות ביחס למידע. עם זאת, מודגש כי אין לידר ושות', כותבי הסקירה ועורכיה אחראים למהימנות המידע, לשלמותו, לדיוק הנתונים הכלולים בו או לכל השמטה, שגיאה או ליקוי אחר בה. סקירה זו אינה בגדר ייעוץ השקעות ואינה מהווה הזמנה לרכוש או הזמנה למכור את ניירות הערך הנזכרים בה. לפיכך, אין להסתמך על המידע הכלול בה ואין בו כדי להחליף שיקול דעת עצמאי וקבלת ייעוץ מקצועי, לרבות מיועץ השקעות שייעוצו מתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לידר ושות', עובדים ונושאי משרה בה, בעלי השליטה וחברות בנות או קשורות שלהם ("קבוצת לידר") עשויים להחזיק בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסיים המתוארים בסקירה.
כיצד תרם ייסוף השקל לקיזוז עליית מחירי היבוא של ישראל?
 

מאמרים נוספים

כיצד תרם ייסוף השקל לקיזוז עליית מחירי היבוא של ישראל?

הוספת תגובה

הנחיות לכתיבת תגובות

אנו מעודדים אתכם להגיב ובכך לתקשר עם גולשים נוספים באתר. תוכלו להביע את דעתכם ולשאול שאלות את הכותבים באתר וגם זה את זה. עם זאת, כדי לשמור על רמה וערכי שיחה גבוהים, אנא שימוש לב להנחיות הבאות:

·         השתדלו להעשיר את השיח והדיונים באתר.

·         הישארו בנושא הרלוונטי לדיון. פרסמו אך ורק חומרים רלוונטיים לנושא המדובר.

·         שימרו על כבודכם וכבוד האחר. גם תגובות נגדיות ושליליות יכולות להיות מנוסחות באופן חיובי ובלתי פוגעני.

·         הקפידו על סגנון כתיבה סטנדרטי ועל סימני פיסוק.

·         הערה: אנו נסיר תגובות פרסומיות ו/או הודעות "זבל" (ספאם) ו/או קישורים בתגובות.

·         הימנעו מקללות, נאצות, גידופים והתקפות אישיותמכוונות לכותבים שלנו ו/או למשתמשים אחרים.

·         רק הערות בעברית מותרות.

מפיצי הודעות "זבל" (ספאם) או עושי שימוש לרעה בתגובות יימחקו מהרישום לאתר ותימנע מהם הרשמה מחדש, בהתאם לשיקול הדעת של Investing.com.

כתוב את דעתך כאן
 
האם אתה בטוח שאתה רוצה למחוק את הגרף?
 
שלח
פרסמו גם ב:
 
האם להחליף את התרשים המצורף עם תרשים חדש?
1000
בשל דיווחים שליליים מצד משתמשים אחרים, אינכם רשאים לכתוב תגובות בשלב זה. הסטטוס שלכם יבחן ע“י מנהלי המערכת שלנו.
אנא המתינו דקה בטרם תנסו להגיב שוב.
תודה על התגובה ששלחת. לידיעתך, התגובה תפורסם בכפוף לאישור מנהלי האתר, ולפיכך ייתכן שייקח זמן-מה עד שהתגובה תופיע באתר.
תגובות (1)
Gil Sherer
Gil Sherer 04.10.2021 10:13
נשמר. ראו פריטים שמורים.
תגובה זו כבר נשמרה בפריטים שמורים
אתם חיים בלה לה לנד ,הכי יקר פה בעולם ,מזון,מוצרי חשמל,חופשות,ביגוד והנעלה ,על מה אתם מדברים על זה שהעליות מתונות פה ,ברור כמה אפשר לעלות מחיר כבר עברנו פה את רמת החזירות. בקבוק מים מינרלים 2 ליטר ב 10 שקלים בכל מקום בעולם הוא עולה 20 סנט דולר . חצופים כתבה מכוונת לא משקפת מציאות.
 
האם אתה בטוח שאתה רוצה למחוק את הגרף?
 
שלח
 
האם להחליף את התרשים המצורף עם תרשים חדש?
1000
בשל דיווחים שליליים מצד משתמשים אחרים, אינכם רשאים לכתוב תגובות בשלב זה. הסטטוס שלכם יבחן ע“י מנהלי המערכת שלנו.
אנא המתינו דקה בטרם תנסו להגיב שוב.
הוסף גרף לתגובה
אשרו חסימה

האם אתם בטוחים שברצונכם לחסום את %USER_NAME%?

חסימה תמנע מהמשתמש %USER_NAME% לראות את ההודעות שלכם ב-Investing.com, ולהפך.

המשתמש %USER_NAME% התווסף בהצלחה אל רשימת החסומים

מכיוון שזה עתה בטלתם את חסימת משתמש זה, עליכם להמתין 48 שעות בטרם תוכלו לחדש את החסימה.

דווח/י על תגובה זו

לתחושתי, תגובה זו הנה:

התגובה סומנה

תודה רבה

הדיווח שלך נשלח למנהלי הפורום שלנו לבחינה
הצהרת אחריות: הכותבים הם כלכלני לידר שוקי הון. הסקירה מתבססת על מידע שפורסם לכלל הציבור על ידי החברות הנסקרות בו וכן על הערכות ואומדנים ומידע אחר שלידר ושות' בית השקעות בע\"מ (\"לידר ושות'\") מניחה שהוא מהימן, וזאת בלי שביצעה בדיקות עצמאיות ביחס למידע. עם זאת, מודגש כי אין לידר ושות', כותבי הסקירה ועורכיה אחראים למהימנות המידע, לשלמותו, לדיוק הנתונים הכלולים בו או לכל השמטה, שגיאה או ליקוי אחר בה. סקירה זו אינה בגדר ייעוץ השקעות ואינה מהווה הזמנה לרכוש או הזמנה למכור את ניירות הערך הנזכרים בה. לפיכך, אין להסתמך על המידע הכלול בה ואין בו כדי להחליף שיקול דעת עצמאי וקבלת ייעוץ מקצועי, לרבות מיועץ השקעות שייעוצו מתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לידר ושות', עובדים ונושאי משרה בה, בעלי השליטה וחברות בנות או קשורות שלהם (\"קבוצת לידר\") עשויים להחזיק בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסיים המתוארים בסקירה.
הרשמה עם גוגל
או
הרשמה עם כתובת דוא"ל