| ד''ר גדעון בן נון, מייסד ומנכ"ל אג'יו - ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות |
בניית הערים של סין נחשבת לתהליך האורבניזציה המהיר ביותר בהיסטוריה האנושית. עוד בשנת 2000 ביקרתי בשנזן וראיתי את המוני הפועלים שמקימים בנייני ענק, בניין בתוך חודש. מאז, מעל שני עשורים, נבנו בסין עשרות ערים, רבות מהן חדשות כמעט.
הבנייה של הערים בסין הניעה את כלכלת המדינה לצמיחה מהירה. הממשל הסיני איפשר ואף עודד את התהליך כדי לאפשר את ההגירה מהכפר לעיר, ולעבור מחקלאות לייצור, ולאחר מכן לכלכלת שירותים. כמו בכל מקום אחר בעולם, הגידול המהיר התאפשר תוך יצירת בועת אשראי וביקוש גבוה של משקיעים, שהלכו והתעשרו עקב עליית מחירי הדירות הממושכת.
בשנים האחרונות דובר לא מעט על סיכון שוק הדיור הסיני, המנופח באמצעות אשראי. הממשל הסיני ניסה לרסן את הביקושים באמצעות הגבלות על נטילת משכנתאות (נשמע מוכר?) אבל לא באמת הצליח לעמוד מול גל העושר שאיפשר לרבים לרכוש עוד ועוד דירות להשקעה. כך נוצרו אזורים רבים שעמוסים בשכונות של בנייני מגורים שהפכו להיות "ערי רפאים".
בתקופה האחרונה התחילו המחירים בסין ליפול ולאיים על בועת האשראי, בדיוק כפי שהתרחש בספרד ב-2009 ויכול להתרחש במקומות נוספים בעולם, בעידן הנוכחי שבו האשראי זול והמינוף גדול.
חברת אוורגרנד (HK:3333), שמייסדה הגיע לענף הבנייה דווקא מתחום תעשיית המתכת, עלתה על הגל בשלב מוקדם יחסית וצמחה אתו, תוך שהיא בונה בכל סין בהיקף עצום ובאמצעות מינוף גדול של השקעותיה.
| בין כיכר טיין-אן-מן לאוורגרנד
בשנת 1989, הממשל הסיני דיכא באמצעות ירי בנשק חם את הפגנות הסטודנטים, שדרשו רפורמות דמוקרטיות. היו אלו הפגנות שהתפתחו לכדי שימוש של הצבא באש אגרסיבית מנשק חם, בהוראת הממשל, במטרה לדכא את ההפגנות. ההפגנות, שאורגנו בעיקר על ידי צעירים המונעים מאידיאולוגיה טהורה, היו שקטות ברוח התקופה, אבל הן נעשו בהשראת הגלסנוסט של גורבצ'וב בעידוד המערב ובתמיכת אנשי תעשייה והשפעה מקומיים.
התוצאה העגומה היתה שימוש של הממשל הסיני באש חיה נגד המפגינים, שהביאה (לפי הערכות במערב) למותם של כ-10,000 צעירים סינים, שם בכיכר טיין-אן-מן, שנתנה את שמה למהומות. המערב היה המום, אבל מבחינת המפלגה הקומוניסטית בסין זה היה מהלך של הישרדות אל מול איום אידיאולוגי-פוליטי עמוק, ולכן היא הגיבה במפץ גדול, תגובה אגרסיבית ביותר, שאכן הביאה אותה לשליטה חסרת מיצרים ולמהלכי התפתחות משמעותיים, מאז ועד היום.
גם אירועי שוק הנדל"ן שאותם תיארנו קודם, הם סוג של הרמת ראש של הציבור בסין. הפעם זוהי הרמת ראש כלכלית-אידיאולוגית. גם הפעם השחקנים הם ציבור רחב של מתעשרים חדשים, שמתנהגים כלכלית ושואפים לחיות ברוח המערב, בהשפעה של אנשי כלכלה ובעלי הון סיניים.
הציבור הסיני בעידן הנוכחי נהנה למעשה מהרפורמה הכלכלית העצומה של סין ומוביל את התרבות הסינית בכיוון המערב, תוך פערים כלכליים עצומים, לצד גישה נוחה לאמצעים, לשפע, לטכנולוגיה ולכל מה שהעולם המודרני יכול להציע לבעלי הממון.
הכלכלה מדברת בקול ברור יותר מהמפלגה - רוצה לומר כי התלות הבסיסית של מאות מיליוני סינים במפלגת השלטון פוחתת והולכת, ומכאן גם השפעתה על חיי העם הסיני ועל ערכיו. כך, המפלגה, בראשות הנשיא שי, שעשוי לשלוט במדינה באמצעות המפלגה הקומוניסטית עד 2032, נמצאת במאבק.
למעשה, המלחמה עם בעלי ההון והערכים המערביים התחילה זה מכבר, עם מעצרם של בעלי הון והשפעה גדולה בסין, הצרת צעדיהן של חברות הטכנולוגיה הסיניות והשפעתן על סדר היום, החינוך והערכים של הציבור הרחב. למעשה, הממשל מנסה לעצור את הגדלת החופש והורדת התלות בשלטון שהטכנולוגיה מביאה עמה, ודוגמה טובה אחרונה לכך היא האיסור לפעול באמצעות ביטקוין, מטבע בלתי ריכוזי (Decentralized) שעוקף את הבנק המרכזי של סין, שבעצמו עסוק בהנפקת מטבע דיגיטלי משלו (יואן דיגיטלי).
כך, אוורגרנד של 2021 היא אירוע דומה ומודרני של אירועי טיין-אן-מן, במובן הפוליטי של הרפובליקה העממית של סין.
| השווקים שוגים לחשוב במונחים מערביים
Too big to fail הוא ביטוי שמוכר לעולם הפיננסי מאז משבר 2008. אז הממשל האמריקאי הגדיר באמצעותו רשימה של בנקים ומוסדות פיננסיים שאין לתת להם ליפול, ולכן צריך להציל אותם. המחשבה היתה שאם מוסדות אלו ייפלו, הם יגררו אחריהם את כל המערכת הפיננסית האמריקאית לכדי קריסה.
כיום, גם לגבי אוורגרנד יש הערכה כי נפילתה, על כל 2 טריליון היואן בהתחייבויותיה, שהם כ-300 מיליארד דולר ארה"ב, תגרור את כל ענף הבנייה הסיני לנפילה - ואולי גם את המערכת הפיננסית הסינית.
סימנים ראשונים לכך מתקיימים כבר בהווה במערכת הפיננסית הסינית, עם עלייה משמעותית בתביעות הנוגעים לחובות שלא נפרעים. חלק גדול מחובותיה של החברה גויסו בבורסה של הונג קונג ונרכשו על ידי משקיעים שאינם סינים, אבל חלק נכבד כרוך בכלכלת סין ועשוי לגרור תגובת שרשרת.
השווקים בעולם המערבי, המחכים שהחברה תשלם את הריבית (קופון) עבור אג"ח שהיקפן כ-20 מיליארד דולר ולא שולמה במועד ביום חמישי האחרון, עדיין מקווים כי היא תשולם בקרוב וכי הממשל הסיני יתערב.
לאור מהלכיו השיטתיים של הממשל בסין, נראה כי התקוות עלולות להתנפץ. משקיעי המערב חושבים במונחים של Too big to fail'' המוכרים להם לאחר משבר ליהמן ב-2007, אבל הממשל הסיני חושב במונחים אחרים: כיצד להחזיר את השליטה בכלכלה ובפוליטיקה לידי המפלגה הקומוניסטית.
יש עוד מאות מיליוני אנשים בסין שנעצרו "בדרך" מהכפר לעיר, באמצע תהליך האורבניזציה הסיני. הממשל הסיני מחויב לכל הסינים, ולא רק למתעשרי השנים האחרונות. הוא מחויב לכלכלת סין כולה, ובעיקר לשליטה כלכלית במדינה כולה.
| זה נראה כמו ברווז פושט רגל
לפי הבנתי, בדרך להחזרת השליטה לידיו, הממשל הסיני רואה במחיקת העושר שיכולה להתרחש בסין כתוצאה מנפילת אוורגרנד, הזדמנות טובה להחליש את הכלכלה החופשית ולהשפיע על ערכיה של סין כולה. הממשל בבייג'ינג לא נבהל ממחיקת העושר העצומה שמתרחשת בשוק המניות הסיני זה כמעט שנה, והוא גם עשוי שלא להיבהל ממחיקת העושר והפסדים שייגרמו לאנשים רבים, גם אם בסופו של יום, הוא ילאים את החברה ויעמוד מאחורי חלק מחובותיה.
זה מחיר ראוי כדי לשמר את המדינה כולה, את הכלכלה ואת יציבותה. באשר ליציבות, אמנם אפשר להניח כי הממשל לא ייתן למצב להידרדר לכדי קריסה, אבל הוא כן יסתייע באירוע העוצמתי של מחיקת החובות כדי לעצב דברים מחדש.
במצב עניינים זה, הריבית האחרונה כאמור לא שולמה בשבוע האחרון, מחיר האג"ח של אוורגרנד לשנת 2025 נפל בכ-75% לכרבע מהערך המתואם, בעוד מחיר מניית החברה בבורסה של הונג קונג נפל מכ-20 דולר לפני שנה לכ-3 דולרים בלבד בשבוע האחרון. זה נראה כמו ברווז בדרך לפשיטת רגל.
ההשפעה של אירוע זה על שוקי ההון ועל כלכלת העולם יכולה להיות מורגשת בטווח קצר, אך בעבור סין, אירוע הנפילה האפשרית של אוורגרנד עשוי להיות שלב בתהליך של שנים, שכבר התחיל, בדרך לעיצוב מחדש של סין הקומוניסטית בעידן העושר.
הכותב הוא המייסד והמנכ"ל של חברת אג'יו – ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות בע"מ, המספקת ייעוץ השקעות אובייקטיבי למגוון לקוחות, ובהם ארגונים ומשפחות (Family Office). הדברים המוצגים במאמר זה הם תיאורים, רעיונות ומחשבות של המציג בלבד ואין בהם כל קביעת עמדה לגבי דבר כלשהו וממילא אין לראות בדברים המלצה ו/או ייעוץ וממילא גם לא הצעה להשקעה ו/או הבטחה ו/או ערובה לביצועים עתידים (לרבות רווחים).