| לירן לובלין, מנהל מחלקת מחקר, IBI בית השקעות |
משרד התקשורת הישראלי פרסם בשבוע שעבר שימוע בנושא שינוי משטר תעריפי קשרי הגומלין. הפרסום הביא לירידות חדות במחירי מניות הסלולר, וזאת בהמשך לירידות שהן הציגו בעקבות בחירתם של נושי אקספון בהצעת חברת וויידלי מובייל של שמעיה רייכמן.
אנו ב-IBI סבורים כי על אף הכותרות הגדולות שהשימוע יצר, אין מדובר בחדשה מרעישה - והנזק, או לחילופין הרווח, לכל אחת מהשחקניות בענף אינו מאוד משמעותי.
קצת היסטוריה: קשרי הגומלין (או בקיצור קש"ג) הם החוליה המקשרת בין שני מקטעי השיחה ברשתות הסלולר השונות. הקש"ג מאפשר ללקוחות לקיים שיחות מחוץ לרשת שבה הם מנויים, ולרשתות אחרות ניידות ונייחות. לאורך השנים הוקמו מספר רב של ועדות ציבוריות, צוותים בין משרדיים וחוות דעת של חברות ייעוץ חיצוניות דנו בתעריפי הקש"ג וניסו לאזן בין החזר ההוצאות עם רווח סביר של החברה שאליה נכנסה השיחה לבין הרצון לשמור על חסמי כניסה נמוכים למפעילים חדשים, וזאת על ידי שמירה על מחירי קש"ג סבירים.
נכון להיום, הקש"ג לשיחה נכנסת לרשת סלולרית עומדת על כ-4.14 אגורות, בעוד שיחה שנכנסת לרשת קווית תחויב בתעריף קש"ג של אגורה אחת. במצב הנוכחי, חברת התקשורת בזק (TASE:BEZQ), שבשליטתה נמצאת גם חברת הסלולר פלאפון, נמצאת בצד המפסיד, שכן ההכנסות שלה מקש"ג נמוכות ביחס לכמות הדקות היוצאות והתשלומים שלה למפעילים הסלולריים. בצד השני נמצאות חברות הסלולר - סלקום (TASE:CEL) ופרטנר (TASE:PTNR) שתי הגדולות מביניהן - אבל במקרה שלהן התמונה הרבה יותר מאוזנת ומתקזזת בין החברות.
שיחות בינלאומית (מב"ל): נכון להיום, מחיר הקישוריות של שיחה נכנסת לישראל שמקורה בחו"ל הוא מפוקח. ב-28 מדינות האיחוד האירופי וארבע מדינות EFTA, תעריף ההשלמה הבינלאומי בינן לבין עצמן מווסת ועומד על כ-3 אגורות. התעריף על שיחות שנכנסות מחוץ לארגון לחברות הארגון, אינו מווסת - וממקום זה נולד המניע של החברות הזרות לגבות תעריפי השלמה הגבוהים פי 5 עד פי 30 מאלה הנגבים לחברות בארגון, וזאת כדי לפצות על אובדן ההכנסות בגין הוויסות. הא-סימטריה הזאת היא שמקשה על החברות הישראליות להתמקח על מחירי הקש"ג מול המפעילים הזרים.
הצעת משרד התקשורת: לאחר בחינה כלכלית של המודל הקיים כיום של תעריפי הקש"ג ברחבי העולם, המסקנה שאליה הגיע המשרד היא שהתהליכים שהשוק עבר בשנים האחרונות, ובהם הירידה בעלות השיחה, מייתרים את הצורך בפיקוח על מחירי הקש"ג - וההמלצה היא להעביר את מקטע השלמת השיחות למודל חלופי, שלפיו כל מפעיל יישא בעלויותיו, ולמעשה תשלומי הקש"ג יבוטלו.
משרד התקשורת מציע מודל של הפחת דמי הקישוריות באופן הדרגתי עד לביטולם המוחלט באופן הבא:
- שנה לאחר אישור ההצעה, תבוצע הפחתה של תשלום קש"ג שמסתיימת ברשת סלולרית למקסימום של 4 אגורות ולרשת קווית 0.7 אגורות.
- לאחר שנה נוספת, יופחתו התעריפים כך ששיחה המסתיימת ברשת סלולרית למקסימום של 2 אגורות לדקה וברשת קווית ל-0.4 אגורות.
- בתום שלוש שנים מאישור ההצעה, כל מפעיל יישא בעלויותיו ודמי הקש"ג יבוטלו.
לשיחות בינלאומיות - יוסר הפיקוח על יצירת שיחה נכנסת מחו"ל, ומקטע היצירה של שיחה יוצאת יוצמד למתווה בסעיפים 1 עד 3.
לסיכום, אנו סבורים כי לרפורמה שמשרד התקשורת מוביל בדמי הקש"ג, אין משמעות גדולה לתוצאות הכספיות של החברות הגדולות, ואם ננסה להעריך, מדובר בתוספת או גריעה של כמה מיליוני שקלים בשנה בכל אחת מהחברות, כאשר בצד המרוויח נמצאת בזק, שמשוואת ההכנסות הוצאות שלה מקש"ג נוטה באופן מובהק לכיוון ההוצאות.
אמנם מדובר בעסק שמגלגל מחזורים של מאות מיליוני שקלים בשנה, אבל במונחי נטו לחברות הוא שולי. נציין כי גם ברמה הצרכנית אין בשורה גדולה, שכן את ההוזלה החברות לא יידרשו לגלגל לצרכן, ומכאן שעיקר הבשורה היא ייעול תהליכים במשרד התקשורת והתאמת הרגולציה לתמורות הטכנולוגיות והתחרות שהתהוו בשנים האחרונות.
הכותב הוא מנהל מחלקת מחקר בבית ההשקעות אי.בי.אי ואינו בעל עניין אישי בנושא הסקירה. אין בסקירה זו כדי להוות תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.