| שרית ברמן, מנהלת יחידת המחקר |
ביולי 2024, לאחר שישראל נטלה את היוזמה לפעילות מבצעית משמעותית מול איראן ושלוחותיה, חלה נקודת מפנה בשוק ההון הישראלי ומדד ת"א 125 השיא תשואה גבוהה יותר ממדד ה- S&P 500
משקיעי חוץ מכרו מניות בחודשים ינואר עד יוני, אך עם השינוי בסנטימנט, בחודשים יולי עד דצמבר חזרו לרכוש מניות בארץ
נרשמה עלייה במחזורי המסחר היומיים הממוצעים בכל השווקים
תשואות בולטות במיוחד נרשמו במדדי הביטוח ורשתות השיווק
למרות הורדות הדירוג, שוק איגרות החוב סיכם את השנה בעליות שערים
לאור הביקוש לנכסים סולידיים בסביבת ריבית גבוהה, השנה הוזרמו כ-35 מיליארד שקל לקרנות הכספיות ונרשם שיא בהנפקות אג"ח מובנות
- שוק ההון שיקף השנה יותר מכל את החוסן האזרחי והעסקי של ישראל. תוצאות שנת 2024 בבורסה מוכיחות שגם במלחמה הארוכה ביותר בתולדות המדינה, במלחמה של למעלה משנה שהמשק מצוי במצב ביטחוני קשה, ומאתגר מבחינה כלכלית, הוא יודע להסתגל ולהציג התאוששות מרשימה. מי שמכר אחזקות בשבעת החודשים הראשונים של השנה הפסיד את הראלי שהתרחש בחמשת החודשים האחרונים של השנה.
- ההתפתחויות הביטחוניות בזירות הלחימה השונות עימם התמודדה המדינה היו גורם מרכזי בהשפעתו על המסחר. עד לנטילה משמעותית של היוזמה הצבאית מול לבנון, איראן ותימן, המדדים המובילים בבורסה הציגו עליות קלות בלבד בהשוואה לעליות גבוהות יותר במדדים המובילים בארה"ב. לאחר ההתנקשות באיסמעיל הנייה (ביולי 2024) והאירועים שבאו בעקבותיה נראה שהשוק העריך כי חזרה תחושת השליטה של ישראל במלחמה הרב זירתית שנכפתה עליה. ואכן, לאחר ההתנקשות ניכרה התאוששות משמעותית ומדד ת"א 125 עלה יותר ממדד ה-S&P 500.
- בשבעת החודשים הראשונים של השנה, המדדים המקומיים הציגו תשואת חסר בהשוואה למדדי חו"ל - מדד ת"א 125 עלה בשיעור של 5.9%, לעומת עלייה בשיעור של 15.8% במדד ה-S&P 500, בחמשת החודשים האחרונים של השנה (הציגו המדדים המקומיים תשואת יתר בהשוואה למדדי חו"ל - מדד ת"א 125 עלה בשיעור של 20.1% מול עלייה של 6.2% במדד ה-S&P 500. בסיכום השנה מדד ת"א 125 עלה בשיעור גבוה יותר ממדד ה- S&P 500 -27.2% בהשוואה לעליה של23%.
- בחמש השנים האחרונות 2024-2020, המדדים המובילים בתשואה בבורסה בת"א הינם - מדד ת"א נפט וגז עם עלייה של 130%, מדד ת"א ביטוח עם עלייה של 129%, מדד ת"א בנקים-5 עם עלייה של 96%, ומדד ת"א 90 עם עלייה של 77%.
- מחזור המסחר היומי הממוצע במניות השנה הסתכם בכ-2.2 מיליארד שקל - עלייה של כ-10% לעומת המחזור הממוצע בשנת 2023.
- בשוק המניות גויסו כ-8.2 מיליארד שקל מהציבור, לאחר גיוס בהיקף דומה (כ-8.5 מיליארד שקל) בשנת 2023.
- 8 חברות חדשות הצטרפו לשוק המניות, בשווי מצרפי של כ-8.3 מיליארד שקל, בהן 5 חברות חדשות, שתי חברות רישום כפול וחברה אחת שהתפצלה מחברה נסחרת.
- בנוסף, 6 חברות חדשות נרשמו בשוק המניות בת"א באמצעות הכנסת פעילותן לחברות בורסאיות נסחרות.
- מדדי איגרות החוב הממשלתיות עלו השנה בשיעור ממוצע של 2.3% ומדדי איגרות החוב הקונצרניות עלו בשיעור ממוצע של 5.7%. כפועל יוצא הצטמצם הפער בין תשואות איגרות החוב הקונצרניות לתשואות איגרות החוב הממשלתיות.
- שוק איגרות החוב הממשלתיות התאפיין באותה אבחנה כמו שוק המניות בין התפקוד עד להתנקשות בהנייה וממנה. שוק איגרות החוב הקונצרניות הציג קורלציה מסויימת בתפקוד עד ההתנקשות וממנה, אך לא בעוצמה של הממשלתיות.
- מדדי איגרות החוב הממשלתיות השיקליות רשמו עלייה ממוצעת בשיעור של כ-2.4% השנה, ומדד איגרות החוב הממשלתיות הצמודות עלה בשיעור של כ-2.3%. כאשר במהלך שבעת החודשים הראשונים של השנה נרשמו ירידות במדדים אלו, אך מאוגוסט ועד סוף השנה חלה מגמה של עלייה.
- מדדי איגרות החוב הקונצרניות השיקליות עלו בשיעור של 5.7% ומדדי אגרות החוב הקונצרניות הצמודות עלו בשיעור של 5.8%. בשונה מאיגרות החוב הממשלתיות, מדדי איגרות החוב הקונצרניות רשמו עליות לאורך כל השנה, אך בדומה להן, מרבית העלייה בערכם נרשמה בחמשת החודשים האחרונים של השנה.
- שוק איגרות החוב מוכיח את עצמו שוב כמקור משמעותי לגיוסים עבור החברות, גם בזמן מלחמה. בשוק איגרות החוב גויסו בשנת 2024 כ-93 מיליארד שקל בהנפקות של אג"ח חברות לציבור ולמוסדיים, בהמשך לגיוס בסך כ-88 מיליארד שקל בשנה הקודמת.
בנוסף, בשנת 2024 נרשם שיא בהיקף הגיוס של אג"ח מגובות פיקדונות, כאשר גוייסו כ-27 מיליארד שקל, גבוה ביותר מפי שניים מסכום הגיוס בשנת 2023, וגבוה יותר מפי שמונה מסכום הגיוס בשנת 2022. הסיבה להיקף הגיוס הגדול הינה הריבית - איגרות החוב המדורגות כאפיק השקעה סולידי, מגובות בפיקדונות בנקאיים אשר נהנים מיתרון לגודל. כלומר כאשר מופקד בהם סכום גדול, הריבית המתקבלת גבוהה יותר בהשוואה להפקדת סכומים נמוכים יותר באופן עצמאי.
- האוצר גייס בארץ כ-186 מיליארד שקל בהנפקות של אג"ח לציבור – גבוה מעל פי שניים מהסכום שגוייס בדרך זו בשנת 2023.
- שמונה חברות אג"ח חדשות גייסו חוב בבורסה, בסכום מצרפי בהיקף של כ-1.9 מיליארד שקל, חמש מתוכן חברות נדל"ן. בנוסף, חברה חדשה אחת גייסה כ-0.4 מיליארד שקל בעסקת איגוח ראשונה.
- מחזור המסחר הממוצע היומי באיגרות החוב הקונצרניות הסתכם בכ-1.07 מיליארד שקל, עליייה של כ-6% לעומת המחזור בשנת 2023. הציבור הישראלי רכש איגרות חוב קונצרניות, ואילו המשקיעים המוסדיים לטווח הארוך ומשקיעי החוץ צמצמו את החזקותיהם.
- מחזור המסחר הממוצע היומי באג"ח ממשלתי הסתכם השנה בכ-3.5 מיליארד שקל, עלייה של כ-21%, לעומת המחזור בשנת 2023, כאשר עיקר העלייה מקורה באג"ח השיקלי. הציבור הישראלי והמוסדיים לטווח הארוך רכשו אג"ח ממשלתי ואילו משקיעי החוץ צמצמו את החזקותיהם.
- בנק ישראל הגביר מעט את מכירות המק"מ, שהסתכמו השנה בכ-449 מיליארד שקל לעומת 416 מיליארד שקל בשנת 2023.
- בקרנות המחקות (קרנות סל וקרנות נאמנות פתוחות) על מדדי מניות מקומיים נרשמו רכישות נטו בסכום של כ-1.8 מיליארד שקל, בעיקר של קרנות המחקות את מדד ת"א 125 ומדד ת"א 90, לאחר רכישות בהיקף של 4 מיליארד שקל בשנת 2023.
- בקרנות המחקות מדדי מניות בינלאומיים נרשמו רכישות נטו בסכום של כ-21.9 מיליארד שקל, בעיקר של קרנות המחקות את מדד ה- S&P 500, זאת לאחר רכישות בהיקף של 17.6 מיליארד שקל בשנת 2023.
- בקרנות המחקות מדדי אג"ח בארץ התהפכה המגמה ונרשמו רכישות נטו בסכום של כ-3.9 מיליארד שקל, בעיקר של קרנות המחקות את מדדי תל בונד לטווח קצר ובינוני, זאת לאחר מכירות בהיקף של 1.4 מיליארד שקל בשנת 2023.
- בקרנות האקטיביות המשקיעות במניות בתל אביב ובקרנות האקטיביות המשקיעות באיגרות חוב בתל אביב השתנתה השנה המגמה, ממכירות לרכישות. לקרנות המשקיעות במניות בישראל הציבור הזרים כ-0.8 מיליארד שקל, לאחר משיכות בהיקף של כ-3.7 מיליארד שקל בשנה שעברה, ולקרנות המשקיעות באיגרות חוב בתל אביב הוזרמו השנה כ-4 מיליארד שקל לאחר מכירות בהיקף של כ-23 מיליארד שקל בשנה שעברה. בקרנות האקטיביות המשקיעות במניות בחו"ל נמשכה הזרמת הכספים שהסתכמו בכ-1 מיליארד שקל השנה בהמשך להזרמות בהיקף כ-0.4 מיליארד שקל בשנה שעברה.
- בקרנות הכספיות - האינפלציה ששררה בשוק, סביבת הריבית הגבוהה ואי תשלום ריבית על העו"ש, תמכו בהמשך הזרמת כספים לקרנות אלו. הציבור הזרים השנה כ-34.9 מיליארד שקל, כשבניגוד לשנה שעברה הזרמות הכספים לא היו על חשבון משיכות מהקרנות המנייתיות והאג"חיות.