| ערן פלג, מנהל השקעות ראשי בחברת Clarity Capital |
מטבע דיגיטלי ריבוני אמור להוות "מזומן דיגיטלי", שיועבר באופן פשוט ומיידי, וישמש את הציבור כתחליף למזומן. בנק ישראל עוסק באפשרות להנפקת מטבע דיגיטלי ריבוני מאז 2017, אז הוקם בבנק צוות ללימוד ובחינה של מטבעות דיגיטליים בהנפקת בנקים מרכזיים (CBDCs).
לא מזמן, אף פירסמה ועדת ההיגוי שעוסקת בנושא דוח לציבור, המלווה בקול-קורא למשלוח התייחסויות לגבי ההיבטים השונים של הנפקה עתידית אפשרית. בנק ישראל מדגיש כי טרם הוחלט אם להנפיק מטבע דיגיטלי, ושבשלב זה, מדובר בעבודת לימוד, מחקר והכנה בלבד.
בבוחנו את האפשרות להנפקת מטבע דיגיטלי, בנק ישראל אינו שונה מבנקים מרכזיים רבים בעולם: בסקר שערך באחרונה הבנק לסליקה בינלאומית (BIS), ציינו 86% מהבנקים המרכזיים כי הם עובדים על הנושא - חלקם רק ברמת המחקר, חלקם מגבשים תוכניות עבודה, חלקם כבר בשלב הפיילוט.
למדינות שונות יש מוטיבציות שונות בבוחנן את האפשרות להנפיק מטבע דיגיטלי ריבוני. אך ישנן כיום שתי קבוצות עיקריות של מדינות שלהן סיבות מובהקות ודחיפות גדולה יותר בקידום הרעיון:
- מדינות מתפתחות: במדינות אלה, השימוש של אזרחיהן במטבעות פרטיים (מטבעות קריפטו) כמו ביטקוין, ובמערכות תשלומים פרטיות, הינו גבוה. במדינות אלה, התושבים נסמכים רבות על העברות כספים מחו"ל, וכן אין לאזרחים רבים חשבונות בנק - והמטבעות הדיגיטליים הפרטיים, שאינם דורשים חשבון בנק ומאפשרים העברה מהירה של תשלומים, מציעים להם פתרון נוח. מדינות אלה נלחמות במטבעות הדיגיטליים הפרטיים (חלקן, לדוגמה ניגריה וטורקיה, אף נקטו צעד קיצוני של איסור השימוש במטבעות קריפטו פרטיים), והן רואות במטבע הדיגיטלי הריבוני אלטרנטיבה למטבעות הפרטיים - ומכאן אמצעי לשימור שליטתן במערכת הכסף במדינה.
שיעור המשיבים במדינות נבחרות שאמרו כי החזיקו או השתמשו במטבעות קריפטו (2020)
מקור: https://www.statista.com/statistics/1202468/global-cryptocurrency-ownership/
- מעצמות כלכליות גלובליות: למעצמות כמו סין, ארה"ב והאיחוד האירופי, שהמטבעות שלהן משמשים (או במקרה של סין, המטבע הוא בעל פוטנציאל לשמש) מטבעות סחר ורזרבה בינלאומיים, השיקול הגיאו-פוליטי הוא שיקול משמעותי.
סין, המדינה המתקדמת ביותר בעולם בפרויקט המטבע הדיגיטלי הריבוני שלה (מבצעת כבר בדיקות שטח נרחבות), רואה במטבע הריבוני הדיגיטלי אמצעי לזכות בנתח גדול יותר של שוק התשלומים והחוב הבינלאומיים - שווקים שבהם שולט כיום הדולר האמריקאי - דבר שיחזק את מעמדה כמעצמה גלובלית.
שיעור המטבעות המשמשים במערכת המוניטרית הבינלאומית (%) – רבעון רביעי, 2020
מקור: אקונומיסט
שאר המדינות המפותחות מתלבטות. מבחינתן, יש למטבע דיגיטלי ריבוני יתרונות מסוימים, אך גם נלווים אליו חסרונות וסיכונים משמעותיים. התמונה מעורבת, ולפחות לעת עתה, אינה חד-משמעית לכיוון זה או אחר.
עבור הציבור, יכולים להיות יתרונות מסוימים בהיבטים של קלות שימוש והוזלת עלויות. אך כבר כיום, מערכות תשלומים פרטיות, דוגמת Bit בישראל, נותנות כאן מענה די טוב. עבור המדינה, בהיותו של המטבע הדיגיטלי מעין "מזומן דיגיטלי" קל לשימוש, התרחבות השימוש בו תתמוך במדיניות הממשלה השואפת לצמצום השימוש במזומן כדי להילחם בהעלמת מס.
כמו כן, יש במטבע הדיגיטלי כדי להבטיח את יתירות מערך התשלומים ותפקודו התקין גם בעת חירום או תקלה - כלומר, יאפשר למדינה, במקרה הצורך, להעביר כספים ישירות לאזרחים בלי להזדקק למערכת הבנקאית כגורם מתווך.
מצד שני, ישנם גם חסרונות וסיכונים משמעותיים: אם לבנק המרכזי יהיה עתה מידע על כל עסקה שתבוצע ב"מזומן הדיגיטלי", תהיה פגיעה בפרטיות האזרחים; אם תהיה יציאה של מזומנים מהמערכת הבנקאית אל ארנקים דיגיטליים שדרכם יוחזק המטבע הדיגיטלי הריבוני, אז תיתכן פגיעה ביציבות המערכת הבנקאית ו/או פגיעה באספקת האשראי למשק (הניתן כנגד הרזרבות המוחזקים בבנקים) ו/או היחלשות האפקטיביות של מנגנוני המדיניות המוניטרית.
באופן מעניין, המדינות המפותחות (שאינן בין המעצמות הגלובליות), שבכל זאת מקדמות בצורה נחרצת את רעיון המטבע הדיגיטלי הריבוני, הן אלה, דוגמת שוודיה, שבהן, על רקע אימוץ רחב של מערכות תשלומים דיגיטליות, השימוש במזומן הגיע לרמות נמוכות מאוד.
בשוודיה, יחס המזומן בידי הציבור לתוצר עומד על כ-1.5% בלבד. זו רמה נמוכה מאוד גם בהשוואה היסטורית וגם ביחס למדינות אחרות - והיא מתחילה לגרום לאי-נוחות מסוימת בקרב חלקים באוכלוסייה ואף בממשלה. היעלמות המזומן בשוודיה מעלה חששות לפגיעה באוכלוסייה חלשה מבחינה כלכלית, באוכלוסייה המבוגרת, ובתושבים באזורים פריפריאליים-חקלאיים, הנסמכים עדיין על מזומן בחיי היומיום הכלכליים שלהם.
נוסף על כך, קיים חשש כי בראייה מערכתית, מערכת מוניטרית הנסמכת לחלוטין על מערכות תשלומים פרטיות יכולה להיות פגיעה. השוודים מקוווים כי מטבע דיגיטלי ריבוני ייתן מענה לבעיות הללו. בניגוד לשוודיה, עם יחס מזומן לתוצר של 5%-6%, היקף השימוש במזומן בישראל הינו סביר ונמצא בראייה בינלאומית במקום טוב באמצע, בין ארה"ב לבריטניה.
מקור הגרף: חישובי פרופ' קנת רוגוף, אוניברסיטת הרווארד
לסיכום, ישראל אינה בין המדינות שיש להן סיבה מובהקת לקדם באופן מהיר את רעיון המטבע הדיגיטלי הריבוני. כאמור, למטבע מסוג זה יכולים להיות יתרונות מסוימים, אבל גם נלווים אליו חסרונות וסיכונים ברורים. עדיף לחכות ולעקוב אחר ההתפתחויות בתחום בעולם. אין לישראל מה למהר בהנפקת השקל הדיגיטלי.
- הכותב הוא ערן פלג, מנהל השקעות ראשי בחברת Clarity Capital