בורסת ת"א מסכמת את יוני עם שיא של 8 שנים במספר החברות שמניותיהן נסחרות בה

| נורית דרור, יחידת המחקר, הבורסה לניירות ערך |

המסחר בבורסות בעולם וגם בתל-אביב במחצית הראשונה של 2021 הסתכם בעליות שערים בכל המדדים המובילים תוך תנודתיות.

שנת 2021 נפתחה ב"גל שלישי" של התפרצות נגיף הקורונה ברחבי העולם, תוך גילוי מוטציות נוספות, שבעקבותיה חל הידוק של המגבלות ברחבי העולם.

המסחר בארץ התנהל על רקע הידוק והארכת הסגר השלישי, בינואר, כאשר בפברואר החלה להסתמן ירידה בתחלואה עקב עלייה בשיעור המתחסנים והמשק החל ביציאה הדרגתית איטית מהסגר עד לכדי חזרה לפעילות מלאה ב-15 ביוני 2021.

לעליות השערים בתל-אביב תרמו בעיקר דעיכת הקורונה, כאמור, ועלייה ברווחיות החברות הבורסאיות כפי שבאה לידי ביטוי בדוחות כספיים חיוביים לרבעון הראשון של 2021.

יחד עם זאת, המשק עדיין שרוי במיתון ובאבטלה, קצב האינפלציה מתגבר בהשפעת עלייה במחירי הסחורות וההובלה בעולם, והממשלה מתנהלת לפי תקציב המשך לשנת 2019 כשעליה להתמודד עם עלייה בגירעון הממשלתי ובחוב החיצוני שנרשמו בשנת 2020.

| שוק המניות: עליות שערים בכל המדדים המובילים

בסיכום המחצית הראשונה של 2021 עלה מדד ת"א-35 בכ-13%, ומדדי ת"א-90 ו ת"א-SME60 עלו בכ-16% בממוצע. יצוין כי עלייה דומה נרשמה בבורסות המובילות בחו"ל: עלייה ממוצעת של כ-13% במדדי Dow Jones ו-S&P 500 המייצגים את הכלכלה המסורתית בארה"ב, ועלייה של כ-15% בממוצע בבורסות המובילות באירופה.

האופטימיות בשוק באה לידי ביטוי גם בתחזיות מקרו כלכליות חיוביות למשק לשנת 2021, לפיהן: המשק יעבור לצמיחה חיובית בשיעור של כ-3.5%-6.5% בשנת 2021, לאחר התכווצות התמ"ג ב-2.6% אשתקד, שיעור הבלתי מועסקים במשק כולל הנעדרים זמנית בגלל הקורונה יירד לשיעור חד ספרתי של כ-5.5%-7% עד סוף השנה לעומת כ-10% בדצמבר 2020 וכ-5% במאי 2021, הגירעון הממשלתי יירד לכ-6.5%-9.5% השנה לעומת כ-12% אשתקד עקב עלייה בהכנסות ממיסים.

בסיכום המחצית הראשונה של 2021 נרשמו עליות שערים בכל המדדים הענפיים: בלטו לחיוב מדד ת"א נפט וגז שעלה בכ-31% ומדדי ת"א בנייה ות"א בנקים-5 שעלו בכ-29% ובכ-26% בהתאמה. עליית מדד הנפט והגז השנה, היא תוצאה של עליית מחיר הנפט (ברנט) בכ-44% במחצית הראשונה של 2021, עליית מדד הבנייה הושפעה מהמשך עלייה בביקוש לדירות ואילו לעלייה במניות הבנקים תרמה עלייה ברווחיות הבנקים ברבעון הראשון של 2021 הודות לשורת הקלות שניתנו להם בשנת הקורונה 2020 והגדלת האשראי שנתנו לעסקים גדולים ולנוטלי משכנתאות.

יצוין כי בין מדדי ההייטק שנהנו מעליות שערים נאות בשנת הקורונה 2020, בלט לחיוב מדד ת"א-ביומד שעלה בכ-18% במחצית הראשונה של השנה - שיעור דומה לעליית המדד בכל שנת 2020, בעוד שבמדדי טק-עילית ות"א-טכנולוגיה התמתנו השנה העליות והסתכמו בכ-6% בלבד, לאחר שזינקו בכ-38% בשנת 2020.

ביוני נרשמו ירידות שערים בשיעור של כ-1% בממוצע במרבית מדדי המניות המובילים, בראשם מדדי ת"א-בנייה ות"א בנקים-5 שירדו בכ-7% ובכ-3% בהתאמה. יוצאי דופן ביוני, מדדי מדדי טק-עילית ות"א-טכנולוגיה שעלו בכ-3% ביוני ומדד ת"א-נפט וגז שעלה בכ-1%.

המסחר ביוני הושפע מהחשש להתפרצות מחודשת של הקורונה והחזרת המגבלות בארץ, זאת בעקבות ניצני הדבקה בנגיף, לצד המשך עליית מחירי הסחורות וההובלה שהביאו לעלייה בשיעור האינפלציה הצפויה (כ-2.2% בארץ עפ"י תחזית האוצר, וכ-3.4% בארה"ב עפ"י תחזית הפד) ולהצהרת הפד כי לא מן הנמנע שיעלה את הריבית פעמיים, ברבע אחוז, כבר בשנת 2023.

המסחר בשוק המניות התאפיין במחזורים ערים והמחזור היומי, כולל קרנות סל, הסתכם בכ-1.9 מיליארד שקל ביוני וגם במחצית הראשונה של השנה, זאת בדומה למחזור הממוצע בשנת 2020.

בסיכום המחצית הראשונה של 2021 גויסו כ-17 מיליארד שקל – יותר מפי שלושה לעומת התקופה המקבילה אשתקד, וסכום של כ-17 מיליארד שקל שגויסו בכל שנת 2020.

העלייה החדה בגיוסים השנה נזקפת להתגברות גל ההנפקות הראשוניות. בסיכום המחצית הראשונה של 2021 - 63 חברות (בהן שבע שותפויות מו"פ) גייסו כ-7.8 מיליארד שקל בהנפקות ראשוניות (IPOs), לעומת שש חברות חדשות (בהן שותפות מו"פ) שגייסו כ-1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

מרבית ההנפקות החדשות השנה בוצעו בדרך של הצעה לא אחידה למשקיעים מוסדיים (Book Building) וזאת בהמשך למגמה שהחלה בשנה הקודמת. בסיכום המחצית הראשונה גויסו בדרך זו כ-7.2 מיליארד שקל ב-52 הנפקות ראשוניות (IPO) - סכום המהווה כ-92% מהסכום שגויס על ידי מנפיקות חדשות השנה.

במחצית הראשונה של 2021 שתי חברות טכנולוגיה ביצעו רישום כפול: ראדא (NASDAQ:RADA) הנסחרת בנאסד"ק ועוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות מכ"ם קרקעיות ומערכות לכלי טייס, החלה להיסחר בפברואר גם בתל אביב, ושרין טכנולוגיות הנסחרת בסינגפור ועוסקת בפיתוח מערכות למיפוי ועיבוד יהלומים – והינה הראשונה להיסחר בסינגפור (SGX) וגם בתל אביב ברישום כפול, הגישה בסוף יוני מסמך לרישום מניותיה למסחר מקביל בתל-אביב.

מספר החברות החדשות בשוק המניות במחצית הראשונה של 2021 - 65 חברות ושותפויות (כולל את "ראדא" ואת "שרין טכנולוגיות" שנרשמו ברישום כפול), מהווה שיא מאז שנת 1993. בסוף יוני 2021 נסחרות בת"א 512 חברות מניות – הגבוה ביותר מזה כשמונה שנים.

בסיכום המחצית הראשונה של השנה הוכנסה פעילות חדשה לשמונה חברות נסחרות, מלבד אחת – כולן פעילויות מתחום ההייטק. ביוני הוכנסה פעילות הייטק חדשה לחברה נסחרת – פעילות נוסטרומו העוסקת בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות לאגירה ולניהול ביקוש לאנרגיה תרמית הוכנסה לתוך חברת סומוטו.

החברות הדואליות גייסו בחו"ל במחצית הראשונה של 2021 כ-2.6 מיליארד שקל, לעומת כ-2.1 מיליארד שקל שגויסו בתקופה המקבילה אשתקד. כ-1.5 מיליארד שקל מתוכם גויסו בהנפקות לציבור בארה"ב על ידי 12 חברות הייטק.

ביוני נרשמו גיוסים ערים בשוק המניות בתל-אביב בסך כ-4.4 מיליארד שקל – כ-3.4 מיליארד שקל גויסו בהנפקות, וכ-1 מיליארד שקל גויסו בהקצאות פרטיות ובמימוש של כתבי אופציות למניות.

17 חברות בהן שותפות מו"פ גייסו ביוני כ-2.4 מיליארד שקל בהנפקות ראשוניות (IPOs). ההנפקה הבולטת בחודש יוני היא של חברת ורידיס, שגייסה כ-883 מיליון שקל בהצעה לא אחידה למשקיעים מוסדיים (Book Building), לפי שווי חברה של 3.7 מיליארד שקל לאחר ההנפקה. כ-177 מיליון שקל גויסו על ידי החברה, וכ-706 מיליון שקל גויסו בהצעת מכר על ידי בעלי עניין.

בקרב המגייסות הותיקות ביוני בלטו: רשת המרכולים יוחננוף (TASE:YHNF) שגייסה כ-350 מיליון שקל בהצעה לא אחידה למוסדיים בארץ ובחו"ל כשנה וחצי לאחר שביצעה בהנפקה ראשונית (IPO) בתל אביב, סים קומרשייל (TASE:CMCT) שגייסה כ-257 מיליון שקל בהנפקת זכויות, אינרום בנייה (TASE:INRM) שהקצתה מניות בשווי של כ-267 מיליון שקל בתמורה למלוא הון מניות המיעוט בחברת הבת "נירלט צבעים", ואי.אל.די (TASE:HUB) שהקצתה מניות בשווי כ-245 מיליון שקל בתמורה למלוא הון המניות של חברת האב.

להלן 17 החברות שביצעו הנפקה ראשונית (IPO) בחודש יוני 2021 וגייסו סכום מצרפי בהיקף של כ-2.4 מיליארד שקל:

| המסחר בשוק האג"ח במחצית הראשונה של 2021 התאפיין בעליות שערים במדדי האג"ח הצמודים

איגרות החוב הקונצרניות צמודות המדד עלו במחצית הראשונה של 2021 בכ-4.5% ואיגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד רשמו עלייה מתונה יותר של כ-1.3%. מדד המחירים לצרכן עלה בכ-1.5% בחודשים ינואר-מאי 2021, לאחר אינפלציה שלילית בשיעור של 0.1% בינואר ושל 0.7% בשנת 2020.

איגרות החוב הקונצרניות צמודות המט"ח בלטו לחיוב בעלייה של כ-8.6%, וזאת בהשפעת ציפיות לעליית הדולר ביחס לשקל, בין היתר עקב תוכנית רכישות הדולרים עליה הודיע בנק ישראל וציפיות להקדמת העלאת ריבית הפד.

ירידות שערים אפיינו את איגרות החוב הממשלתיות שקליות בריבית קבועה, בראשן איגרות החוב הממשלתיות שקליות בריבית קבועה ל-10 שנים שירדו בכ-6% במחצית הראשונה של 2021. התשואה לפדיון של אג"ח אלה עלתה מכ-0.8% בסוף דצמבר 2020, לכ-1.1% בסוף יוני 2021, זאת בדומה לתשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים שעלתה מכ-0.9% בסוף דצמבר 2020 לכ-1.5% בסוף יוני 2021. עלייה בתשואות האג"ח לפדיון של אג"ח אלה, משקפת את העלייה בשיעור האינפלציה ובעקבות זאת ציפיות המשקיעים לעלייה בשיעור הריבית.

יצוין כי ביוני נרשמו עליות שערים של עד כחצי אחוז בממוצע במרבית מדדי איגרות החוב, להוציא את מדד תל בונד גלובל שבלט בעלייה של כ-1.7% ביוני, והשלים עלייה של כ-6.6% במחצית הראשונה של 2021.

המחזור היומי באיגרות חוב (כולל קרנות סל) הסתכם בכ-4.2 מיליארד שקל במחצית הראשונה של השנה, בדומה למחזור הממוצע בשנת 2020. עלייה במחזורי המסחר באיגרות החוב הממשלתיות – שהמחזור בהן הסתכם בכ-3.3 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2021 לעומת כ-3 מיליארד שקל אשתקד, קוזזה בירידה דומה באיגרות החוב הקונצרניות . לעלייה זו תרמו לכך המשך רכישות של אג"ח ממשלתיות על ידי בנק ישראל, שהסתכמו בכ-19 מיליארד שקל בחודשים ינואר-מאי 2021, בעוד רכישות של אג"ח קונצרני על ידי בנק ישראל נבלמו כבר בדצמבר 2020.

הגיוסים בהנפקות של איגרות החוב על ידי משרד האוצר בתל אביב התגברו השנה, והסתכמו בכ-75 מיליארד שקל, לעומת גיוס בהיקף של כ-52 מיליארד שקל ברוטו בתקופה המקבילה אשתקד. כ-75% מהסכום גויס באג"ח שקלי וכ-25% גויס באג"ח צמוד מדד.

יחד עם זאת יש לציין כי גיוסי האוצר בשווקים הבינלאומיים באמצעות הנפקות אג"ח נבלמו השנה, זאת לעומת גיוס בהיקף של כ-46 מיליארד שקל במחצית הראשונה אשתקד. כמו כן, גיוסי האוצר השנה בתל אביב ירדו בהדרגה מכ-14.8 מיליארד שקל בינואר 2021 לכ-9.5 מיליארד שקל ביוני 2021. להאטה בהיקף גיוסי האוצר מתחילת השנה תרמה העלייה בהכנסות הממשלה, בעיקר ממיסים, בכ-28% בינואר-אפריל 2021 לעומת התקופה המקבילה אשתקד כפי שעולה מנתוני משרד האוצר.

סך הגיוסים מהציבור בשוק איגרות החוב על ידי החברות במחצית הראשונה של השנה הגיע לכ-21.9 מיליארד שקל, מתוכם כ-3.1 מיליארד שקל שגויסו ביוני, לעומת גיוס בסך כ-30 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

גיוס הסקטור הריאלי הצטמצם והסתכם בכ-18.4 מיליארד שקל, לעומת כ-22 מיליארד שקל שגויסו בתקופה המקבילה אשתקד.

ההנפקה הגדולה בסקטור זה בוצעה על ידי חברת המים הממשלתית מקורות שגייסה כ-1.1 מיליארד שקל באג"ח צמוד מדד.

כ-2 מיליארד שקל מהירידה בגיוס הסקטור הריאלי, מקורם בחברות ענף הנדל"ן שגייסו במחצית הראשונה של השנה כ-12 מיליארד שקל, לעומת כ-14 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. המנפיקה הגדולה היא חברת הנדל"ן מניב בחו"ל אפי נכסים שגייסה כ-1 מיליארד שקל.

בין המגייסות ארבע חברות נדל"ן שביצעו הנפקה ראשונה בבורסה של איגרות חוב – שתי חברות בנייה שהנפיקו ביוני – גלעד מאי וקבוצת יובלים, חברת הבנייה אבגד, וחברת הנדל"ן מניב הילה משרדים.

כ-1.5 מיליארד שקל מהירידה בגיוס הסקטור הריאלי, מקורם בגיוסי חברות ושותפויות ענף אנרגיה וחיפושי נפט וגז שהסתכמו בכ-1.5 מיליארד שקל במחצית הראשונה של השנה, לעומת כ-3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הגיוס על ידי הסקטור הפיננסי במחצית הראשונה של השנה הצטמצם והסתכם כ-3.5 מיליארד שקל, לעומת כ-8 מיליארד שקל שגויסו בתקופה המקבילה אשתקד. ההנפקה הגדולה בסקטור זה בוצעה על ידי בנק דיסקונט שגייס כ-0.9 מיליארד שקל באג"ח COCO הכולל מנגנון לספיגת הפסדים על ידי מחיקת הקרן.

מאפיינים נוספים לגיוס באג"ח חברות מהציבור במחצית הראשונה של 2021: כ-51% מהגיוס בוצע באג"ח צמוד מדד, וכ-49% מהגיוס בוצע באג"ח שקלי, רובו בריבית קבועה.
כ-78% מהגיוס בוצע באג"ח בדירוג גבוה מקבוצת "A" ומעלה, כ-7% מהגיוס בוצע בדירוג נמוך יותר, וכ-15% מהגיוס בוצע באג"ח ללא דירוג.

כ-12 מיליארד שקל נוספים גויסו במחצית הראשונה של השנה בהקצאות של אג"ח שנרשם למסחר ב-TASE UP, לעומת כ-4 מיליארד שקל שגויסו בתקופה המקבילה אשתקד. מתוכם, כ-8.2 מיליארד שקל גויסו לראשונה על ידי אנרג'יאן (TASE:ENOG) ישראל – חברה ייעודית של חברת הנפט והגז אנרג'יאן באג"ח דולרי למשקיעים מוסדיים זרים וישראלים בחו"ל. כ-2.0 מיליארד שקל גויסו על ידי בנק מזרחי טפחות (TASE:MZTF) באג"ח דולרי מסוג COCO הכולל מנגנון לספיגת הפסדים על ידי מחיקת קרן.

| המסחר בנגזרים במחצית הראשונה של 2021 התאפיין בתנודתיות במחזורים

באופציות עד מדד ת"א-35 (חודשיות ושבועיות) הסתכם המחזור היומי בממוצע בכ-98 אלף יחידות, נמוך בכ-12% מהמחזור הממוצע בשנת 2020.

המסחר הושפע מהתנודתיות במסחר במניות, כאשר מדד התנודתיות 35 VTA35 עלה מכ-19 נקודות בסוף דצמבר 2020 לכ-24 נקודות בסוף ינואר 2021, וירד תוך תנודתיות לרמה של 12 נקודות בסוף המחצית הראשונה של 2021, וזאת בדומה למדד VIX S&P שעלה מכ-23 נקודות בתחילת השנה לכ-33 נקודות בסוף ינואר 2021, וירד תוך תנודתיות לרמה של 16 נקודות בסוף המחצית הראשונה של 2021.

באופציות הדולריות הסתכם המחזור היומי בממוצע בכ-51 אלף יחידות, נמוך בכ-4% מהמחזור הממוצע בשנת 2020. המסחר הושפע מהתנודתיות בשער הדולר ביחס לשקל, כשבסיכום המחצית הראשונה התחזק הדולר בכ-1.5% בלבד ביחס לשקל, זאת חרף הודעת בנק ישראל על תוכנית רכישות דולרים בהיקף של לפחות 30 מיליארד דולר השנה. להיחלשות המטבע גורמים רבים, ביניהם המשך הרחבה כמותית על ידי הפד לצד הגדלת יצוא גז טבעי מישראל, וירידה בתיירות לחו"ל עקב נגיף הקורונה.

| קרנות סל וקרנות נאמנות

שווי השוק של 545 קרנות הסל ו-24 קרנות חוץ שנסחרו בבורסה בסוף במחצית הראשונה של 2021 היה גבוה בכ-10 מיליארד שקל לעומת השווי בתחילת השנה והסתכם בכ-101.7 מיליארד שקל.

כ-4.1 מיליארד שקל עלייה בשווי קרנות סל על מדדי מניות בת"א, שמקורה בעליית שערי המניות, כ-0.7 מיליארד שקל עלייה בשווי קרנות סל על מדדי איגרות חוב קונצרניות שמקורה בעליית שערי איגרות החוב, וכ-5.1 מיליארד שקל עלייה בשווי קרנות סל על מדדי מניות בינלאומיים – כ-4.3 מיליארד שקל עלייה שמקורה בשערי המניות וכ-0.8 מיליארד שקל עלייה שמקורה ברכישות הציבור.

בקרנות הנאמנות בלטו רכישות הציבור של קרנות נאמנות על מדדי איגרות חוב ומדדי מניות בת"א בסך כ-19.7 מיליארד שקל (-מרבית הסכום, כ-16.8 מיליארד שקל בקרנות אג"ח), לעומת רכישות של קרנות המשקיעות בחו"ל בסך כ-4.4 מיליארד שקל.

נתונים בורסאיים עיקריים חודש יוני ומחצית ראשונה שנת 2021 (אומדן, נכון לבוקר ה-29.6.2021)

* כולל עסקאות מחוץ לבורסה. ** כולל קרנות סל וקרנות חוץ.

סיכום המחצית הראשונה של 2021 בבורסה לניירות ערך