| סוניה גורודיסקי, ישראל היום |
מחירי הדירות עלו בשנה האחרונה בכ־19%, ונתון חריג זה מוסבר בעיקר על ידי סיבה אחת פשוטה: הגידול בהיצע לא מצליח להדביק את קצב עליית הביקוש. אחד החסמים המונעים הגדלה מאסיבית של שיווק קרקעות לבנייה למגורים הוא היעדר התשתיות המתאימות.
כ־180 אלף יחידות אינן משווקות, ולמעשה תלויות באוויר כתוצאה מעיכוב בפיתוח התשתיות המהוות תנאי לשיווקן - כך עולה מנייר פנימי שהגיע לידי "ישראל היום". מדובר בתשתיות חיוניות, כמו הרחבת מתקן לטיהור שפכים, הקמת גן ילדים, הקמת מחלף שיחבר את השכונה החדשה לכביש ראשי, ועוד.
למרות הדחיפות הברורה בקידום התשתיות, הקמתן נמשכת זמן רב בשל ביורוקרטיה תכנונית והיעדר תקציבים. בהיעדר גורם אחד שירכז את קידום התשתיות ויתעדף את הקמתן, במטרה לפתור את משבר הדיור - נדרש תיאום רב בין גורמי ממשלה שונים: רשויות מקומיות, משרד התחבורה, רשות המים ותאגידי מים עירוניים - ולכל אחד מהגורמים האלה יש סדר עדיפויות שונה. התוצאה ידועה מראש: זמן יקר מתבזבז, ומשבר הדיור מחריף והולך.
הסיבה הנוספת לעיכוב בהקמת התשתיות היא, כאמור, היעדר תקציבים. ברמ"י מעריכים כי כ־150 אלף יחידות דיור אינן משווקות אך ורק בשל מחסור בתקציב לפיתוח תשתיות שונות, שהשקעתו תתורגם באופן מיידי בקידום תוכניות, ובכל מקרה התהליך יכול להימשך שנה ויותר עקב ביורוקרטיה תכנונית. כ־50 אלף יחידות דיור ניתן לשווק כבר בשנת 2023 - אם יוקצו התקציבים הרלוונטיים לכך.
היעדר תקציב עלול להישמע אבסורדי, נוכח העובדה שרק ב־2022 ההכנסות של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) משיווקי הקרקעות הסתכמו בכ־37 מיליארד שקל. אך מתוך סכום עצום זה - רק כ־2.8 מיליארד שקל הושקעו בפיתוח התשתיות, ויתר ההכנסות הועברו כבכל שנה לשימושי הממשלה, כמו סגירת הגירעון והקטנת החוב, תקציב קק"ל ועוד.