| מיכל ארצי, חדשות FUNDER |
אחת מההכבדות הניכרות על משקי הבית בשנה האחרונה היא העלייה בריבית המשכנתאות עם עליית ריבית בנק ישראל. העלייה החודשית במשכנתאות חדשות יכולה להגיע עד 1,000 שקל בחודש.
כבר בקמפיין הבחירות הכריז ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו שיקפיא את החזרי המשכנתאות, ומי שפועל לשם כך הוא יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), שמגיש הצעת חוק שלפיה הריבית על המשכנתאות לא תעלה כאשר ריבית בנק ישראל עולה.
ההצעה שהעלה גפני מתקנת את חוק הבנקאות שירות ללקוח, וקובעת כי:
"על אף האמור בכל דין, שיעור ריבית שתאגיד בנקאי גובה בעד הלוואה לדיור עבור דירה יחידה המשמשת למגורים של לא ישתנה עקב עליית שיעור ריבית בנק ישראל, ואם שיעור ריבית בנק ישראל עלה ביותר מ-1% בשנה אחת, התאגיד הבנקאי יהיה רשאי לעלות את הריבית עד מחצית שיעור העלייה בפועל באותה שנה".
בהצעת החוק מצוין כי היא תחול על משכנתאות שינתנו מאותה העת והלאה – כלומר, כל מי שלקח משכנתא עד כה וסובל מעליית הריביות, לא יושפע למעשה מההצעה החדשה וההלוואה שלו תמשיך להתנהג בהתאם להצמדות אותן הוא בחר.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי
"במהלך השנה האחרונה הועלה שיעור הריבית באופן ניכר ביחס לשנים הקודמות, דבר שהביא לעלייה בגובה ההחזרים החודשיים. על מנת להקל על הנטל הכספי, מוצע לקבוע כי שיעור הריבית שנקבע בהלוואה לדיור לא ישתנה בעקבות החלטה על עליית הריבית, או ישתנה במחצית השינוי אם הריבית עלתה ביותר מ-1% בשנה, זאת לשם הקלה על הנטל הכלכלי שמוטל על הלווים".
למעשה, מאחורי הקלעים גפני מציין שהמטרה שלו היא להשתמש בהצעה הזאת על מנת ללחוץ על בנק ישראל לבצע תיקונים בתנאי הזכאות למשכנתאות לזכאים חלשים, כך שניתוק הריבית מעליית ריבית בנק ישראל יחול עליהם בלבד.
הצעת החוק של גפני מושכת ביקורות רבות: משכנתא היא הלוואת ענק שנוטל משק הבית, ומחלק את הסיכון ומצמיד לגורמים שונים, בהתאם לתיאבון הסיכון שלו. הדבר מתבטא גם במחיר. כלומר, אם רוצים לקחת את סיכון עליית ריבית בנק ישראל או את סיכון האינפלציה, משלמים ריבית נמוכה יותר מאשר אם לא רוצים לקחת סיכונים אלו ובוחרים בריבית קבועה.
גם כיום, עוד לפני הצעת החוק של גפני, משק בית יכול להחליט שהוא לא לוקח על עצמו את סיכון עליית הריבית, הוא פשוט ישלם על כך את הריבית המתאימה. אם ייקבע, כמו שמציע גפני, שהריבית במסלול הפריים לא תעלה בעקבות עליית ריבית בנק ישראל, הבנקים עצמם ישנו את תמחור המשכנתאות, לייקר את מסלול הפריים כך שתרחיש של אי עליית הריבית יילקח בחשבון בתמחור הראשוני. דבר זה יכול לשחק דווקא לרעת נוטלי המשכנתאות, שכן עם בנקודת ההתחלה הריבית תהיה יקרה יותר, זה יכול להתנגש עם מגבלת ההחזר בגובה -30%-40% מההכנסה הפנויה, ולהקטין את המשכנתא שתאושר.
| הבנקים יחויבו לגלגל עליית ריבית בפיקדונות
אחת התופעות המרגיזות של החודשים האחרונים היא הריבית על הפקדונות בבנקים, שלא עולה בקצב עליית ריבית בנק ישראל, וזאת אף שהעלייה מתגלגלת באופן ישיר לריבית על ההלוואות. התופעה הובילה ללחץ ציבורי על הבנקים, ולפרסום של הריביות על הפקדונות על ידי בנק ישראל.
כעת, גם המחוקקים מתערבים בתופעה וחברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל מש"ס הגישו הצעת חוק שלפיה הריבית על הפיקדונות שמענקים הבנקים תהיה לפחות חצי מהריבית הממוצעת על הלוואות שגובים הבנקים באותו מסלול הצמדה ולאותו טווח זמן.
כך למשל, אם הבנק נותן הלוואה לשנה בפריים + 1.75%, אז הריבית שהוא יציע ללקוחות עבור פיקדון לשנה תעמוד לכל הפחות על 2.50%. מבחינת חברי הכנסת, יש חשיבות רבה ביצירת הקשר בין הריבית על ההלוואות לריבית על פיקדונות כך שכל עליית ריבית על הלוואות, תתבטא באופן אוטומוטי גם בצד הפיקדונות.
חישוב ריביות הפיקדונות בהתאם למוצע בהצעת החוק יתבצע בתדירות שבועית, על מנת לקבל את הריביות המעודכנות ביותר על הלוואות שניתנו ואלו יהוו את הבסיס לחישוב הריבית על הפקדונות שיעניקו הבנקים לציבור.
"מטרת הצעת החוק היא להבטיח כי העלאת ריבית בנק ישראל תקבל ביטוי גם בעליית הריבית שהבנקים משלמים על פיקדונות של הציבור או לחילופין לא תגולגל במלואה לריבית על ההלוואות לציבור. הצורך בהסדרה זועק על רקע הריבית העולה ומאפשרת לבנקים לגרוף רווחי אשראי בהיקף של מיליארדי שקלים על חשבון הציבור, ללא סיכון, תוך ניצול תנאי שוק לא תחרותיים המותירים את לקוחותיהם במצב של 'שבי'. הימנעותם של הבנקים מהעלאת ריבית על פקדונות הציבור על אף העלייה בריבית בנק ישראל והעלאת ריבית על ההלוואות עולה כדי התנהלות בנקאית שאינה תקינה ואינה ראויה",
כך מסבירים חברי הכנסת את הרקע להצעת החוק.
נציין כי קביעת הריבית על פקדונות לפחות כחצי מריבית על הלוואות מובילה לרף ריבית על פקדונות גבוה יותר מאשר הרף שקיים היום, וזאת למרות שהבנקים בעקבות הביקורת הציבורית, שיפרו את הריביות שהם מעניקים לציבור.
| דירות בשכירות ארוכת טווח יזכו להנחה במס שבח במכירה
ח"כ אלמוג כהן מעוצמה יהודית מציע לחזק את השכירות ארוכת הטווח באמצעות תמריצים לאנשים שישכירו דירות לטווח ארוך. ההצעה, שהיא תיקון לחוק עידוד השקעות הון, נותנת הנחה במס שבח במכירת דירה, אם זו שימשה לשכירות לטווח ארוך.
על פי ההצעה, מי שמשכיר דירה שברשותו ל-10 שנים, 5 שנים בעת חתימת החוזה ואופציה ל-5 שנים נוספות. ב-5 השנים הראשונות שכר הדירה לא יעלה ויהיה צמוד למדד בלבד, ובכל מקרה לא יעלה יותר מ-3.5% לשנה, ולאחר 5 שנים יהיה ניתן לעדכן את שכ"ד מעבר להצמדתו למדד, אך העלייה תהיה לא יותר מ-10%.
ההנחה במס שבח בעת המכירה תלויה בשווי הנכס ובמיקומו - בפריפריה או במרכז.
כהן מציין בדברי ההסבר להצעת החוק כי הגידול הדמוגרפי ועליית מחירי הדירות שגורמת לכך שלזוגות צעירים אין הון עצמי מספיק לרכישת דירה, המדינה חייבת לעודד דיור בר השגה באמצעות שכירות ארוכת טווח, כאשר את ההטבות שעד כה מוענקות ליזמים שבונים דיור לשכירות לטווח ארוך, הוא מציע להעביר לאנשים פרטיים על מנת לעודד אותם להשכיר את הנכסים שבבעלותם לטווח ארוך.
הכתבה התפרסמה לראשונה באתר FUNDER.