| רנית נחום-הלוי, ישראל היום |
בזמן שמחירי הדיור בישראל השלימו עלייה של 19% בשנה החולפת, העלאת הריבית, אף שהיא מאותתת על ירידה משמעותית בהיקף העסקאות בשיעור של 20%-30% לעומת החודש המקביל אשתקד, אין בכך כדי לבשר על ירידה במחירי הדיור.
ב"פסגת הנדל"ן אילת" דנו המומחים הכלכליים בהתנהגות צרכני הדירות בישראל ובהיעדר תוכנית ממשלתית סדורה למאבק במחירי הדיור. לדברי מנכ"ל בנק לאומי, חנן פרידמן (בצילום למעלה),
"אין בישראל פתרון הולם של דיור בר השגה או דירות להשכרה לטווח ארוך מאחר והציבור מעדיף ברובו בעלות על פני שכירות. עם זאת הגאות במחירי הדירות היא מכשול להתפתחות החברה בישראל ועל כן מוטלת על כולנו החובה למציאת פתרונות".
מנכ"ל מרכז הנדל"ן, דן קצ'נובסקי, הצטרף לחששותיו של פרידמן מהמהלכים הכלכליים שמבצעות המשפחות בישראל, ואמר:
"עליית הריבית השפיעה על מאות אלפי משקי בית בישראל. מחירי הדיור הפכו לחבית חומר נפץ חברתית וכלכלית. בשנתיים האחרונות חל זינוק של שלושים אחוזים בשיעור המשפחות המפנות יותר משליש מהכנסתן הפנויה לטובת החזר המשכנתא. התקופה הממוצעת של משכנתאות חדשות עומדת על לא פחות מעשרים וחמש שנים. לבסוף, בשנתיים האחרונות חל זינוק של 50% בשיעור משקי הבית הנוטלים הלוואות בסיכון גבוה כפי שמגדיר אותן בנק ישראל, ושיעורן הכולל עומד על חצי מכלל נוטלי המשכנתאות".
פרידמן הוסיף כי
"מחירי הדירות הפכו לפצצה חברתית מתקתקת. האתגר המשמעותי ביותר מולו ניצב זוג צעיר בבואו לרכוש דירה הוא גיוס ההון העצמי הנדרש בשיעור של 25% לפחות. חלק מהזוגות הצעירים נעזרים בהורים, פודים חסכונות או נאלצים ליטול הלוואות משלימות מגופים חוץ-בנקאיים בריביות גבוהות ועם החזרים מכבידים. לזוגות אלה צריך להעמיד מקורות מימון שאינם מגדילים סיכון. אחד הפתרונות הניתנים ליישום, הוא לחייב יזמים במסגרת מכרזי הקרקע להציע לכ-30% מהרוכשים, בכל פרויקט, הלוואת בולט להשלמת ההון העצמי הנדרש בריבית שתקבע מראש במסגרת המכרז. פתרון נוסף הוא העלאת שיעור המימון לדירה ראשונה, מעל 75% אך ורק לרוכשי דירה ראשונה, עבור דירות בשווי של עד שני מיליון שקל".