| סוניה גורודיסקי, ישראל היום |
ציר ההתנגדות לרפורמה המשפטית מתחזק: 50 מנכ"לים ומנכ"ליות לשעבר של משרדי ממשלה כלכליים פרסמו היום (שני) נייר עמדה נגד תוכניתם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין. בין המנכ"לים גם כאלה שעבדו בממשלות נתניהו במהלך השנים.
"קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תוביל לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק ובאיכות החיים של תושבי ישראל",
כתבו. לדברי החותמים על המכתב, ההערכה והיציבות לה זוכה הכלכלה הישראלית נובעת בין היתר מעצמאות הרשות השופטת והשירות הציבורי, ופגיעה בהם והורדת איכותם, תוביל לפגיעה בכלכלה הישראלית, להורדת דירוג האשראי, ולקשיי גיוס הון בענף ההייטק.
החותמים מציינים כי
"המחקרים מראים שפגיעה באיכות מוסדות השלטון היא כמעט בלתי הפיכה. שיווי-משקל מוסדי תומך צמיחה הינו עדין, וסטייה ממנו עלולה להיות ארוכת טווח, שכן מוסדות פוליטיים וכלכליים מזיקים נוטים להנציח עצמם לאורך עשורים רבים".
על המכתב חתמו בין היתר, קרן טרנר מנכ"לית משרד התחבורה ומשרד האוצר לשעבר; אורי יוגב, ראש אגף התקציבים ומנהל רשות החברות לשעבר; עו"ד מיכל הלפרין, לשעבר הממונה על התחרות; ירום אריאב, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר; דורית סלינגר, לשעבר הממונה על שוק ההון; אלי יונס, לשעבר החשב הכללי באוצר; שאול מרידור לשעבר ראש אגף התקציבים באוצר ומנכ"ל משרד האנרגיה, רוני חזקיהו, חשב כללי והמפקח על הבנקים לשעבר ועוד רבים.
"אנו, בכירות ובכירים לשעבר בשירות הציבורי ששירתו בתפקידים בדרג מנכ"ל במשרדים הכלכליים, מביעים את דאגתנו העמוקה לנוכח מהלכי הממשלה שצפויים לפגוע בעצמאות מערכת המשפט והשירות הציבורי, ושלהערכתנו יגרמו לנזק חסר תקדים לכלכלה הישראלית",
כתבו הבכירים לשעבר. לדבריהם,
"הכלכלה הישראלית זוכה להערכה רבה מצד המוסדות וגופי הדירוג הכלכליים הבינלאומיים. הערכה זו הושגה בזכות מאמץ ארוך ומתמשך של ממשלות משני צדי המתרס הפוליטי, ונובעת בין היתר מעצמאות הרשות השופטת והשירות הציבורי. הערכה זו והאמון שנלווה אליה חיוניים לתפקודו ולשגשוגו של המשק הישראלי, שהוא משק קטן ופתוח המקיים היזון חוזר עם הכלכלות הגדולות בעולם. "הפגיעה בעצמאות הרשות השופטת תגביר מאוד את הסבירות לפגיעה בדירוג האשראי של ממשלת ישראל, ובגיוסי ההון של חברות ישראליות. לדוגמא, הורדת דירוג האשראי המפתיעה של אגרות החוב הממשלתיות של פולין בינואר 2016 על ידי סוכנות הדירוג S&P נומקה בפגיעה בעצמאות בית המשפט החוקתי ובשידור הציבורי".