בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) הוציא צווי מעצר נגד שני בכירים ישראלים, ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, בגין חשד לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. לשכת הדיונים המקדמיים I של ה-ICC הכריזה על ההחלטה היום, תוך שהיא מאשרת את סמכות השיפוט שלה על המדינה הפלסטינית ודוחה את הערעורים של ישראל על סמכות בית-המשפט.
החלטת ה-ICC התייחסה לשני ערעורים נפרדים שהגישה ישראל ב-26 בספטמבר 2024. הראשון ערער על סמכות השיפוט של בית-המשפט על אזרחים ישראלים, בעוד השני ביקש לעצור את ההליכים ולקבל הודעה חדשה על פתיחת החקירה. הלשכה דחתה את שני הערעורים, וקבעה כי בית-המשפט יכול להפעיל סמכות שיפוט על בסיס הסמכות הטריטוריאלית של פלסטין וכי הודעה חדשה אינה נחוצה מכיוון שישראל קיבלה הודעה על החקירה ב-2021.
צווי המעצר, שנשמרו בסוד תחילה כדי להגן על עדים ועל שלמות החקירה, פורסמו בשל המשך התנהגות דומה ולטובת הקורבנות ומשפחותיהם. הלשכה מצאה יסוד סביר להאמין כי נתניהו וגלנט היו אחראים לפשע המלחמה של שימוש ברעב כשיטת לוחמה ולפשעים נגד האנושות, כולל רצח, רדיפה ומעשים לא אנושיים אחרים נגד אזרחים בעזה לפחות מה-8 באוקטובר 2023 ועד ה-20 במאי 2024.
החלטת הלשכה הדגישה כי הפשעים הנטענים היו חלק מהתקפה נרחבת ושיטתית נגד האוכלוסייה האזרחית בעזה, וציינה כי הסייגים על סיוע הומניטרי ומוצרים חיוניים היו לעתים קרובות מותנים ובלתי מספקים לצרכי האוכלוסייה. ה-ICC מצא גם יסוד להאמין כי נתניהו וגלנט לא מנעו או דיכאו את ביצוע הפשעים או הבטיחו חקירה נאותה בנושאים אלה.
צווי המעצר נובעים מהצהרה של המדינה הפלסטינית המקבלת את סמכות השיפוט של ה-ICC מאז ה-13 ביוני 2014, והצטרפותה לאמנת רומא בינואר 2015. המצב במדינה הפלסטינית הופנה לתובע של ה-ICC על ידי פלסטין במאי 2018, עם הפניות נוספות ממספר מדינות אחרות בסוף 2023 ותחילת 2024.
החלטת ה-ICC מסמנת צעד משמעותי בהליכים המשפטיים המתמשכים סביב המצב בפלסטין.
מאמר זה נוצר ותורגם בתמיכת AI ונבדק על ידי עורך. לקבלת מידע נוסף, עיין בתנאים והתניות שלנו.