| נורית דרור, יחידת המחקר, הבורסה לניירות ערך |
המסחר במניות בשנה העברית תשפ"ב בישראל התאפיין בתנודתיות רבה, והושפע לחיוב מחזרת המשק לפעילות לאחר שנתיים של התמודדות עם נזקי "הקורונה".
מנגד, השפעה שלילית על המסחר ברחבי העולם וגם בארץ היתה ללחימה הממושכת של רוסיה באוקראינה שהחלה באמצע שנת תשפ"ב, למשבר האנרגיה באירופה, לסגרים ברחבי סין עקב מדיניות אפס קורונה, ולבצורת במדינות שונות בעולם. גורמים אלה הביאו לעלייה באינפלציה, שבעקבותיה החל צמצום מוניטרי והעלאת ריביות על ידי הבנקים המרכזיים בעולם, וגם בארץ.
בעוד השווקים בארה"ב באירופה ובסין מתמודדים עם האטה כלכלית, המשק הישראלי חזר לצמוח ושוק המניות בת"א המשיך להפגין חוסן. המסחר בת"א בתשפ"ב הסתכם בעליות שערים נאות במרבית המדדים המובילים ובמחזורי מסחר גבוהים.
מדדי ת"א-35 ות"א-90 עלו בכ-9%, ובכ-7%, בהתאמה. עליות אלה בולטות במיוחד על רקע ירידה של כ-14% בממוצע במדדי S&P 500 ו-Dow Jones בארה"ב, וירידה של כ-18% בממוצע בבורסות באירופה.
מדד ת"א-נפט וגז זינק בכ-96% בהשפעת עלייה חדה במחירי הנפט והגז והביקוש הגובר לרכישת גז טבעי מישראל, ומדד ת"א בנקים-5 עלה בכ-26% בתשפ"ב והגיע לשיא כל הזמנים, בהשפעת העלייה ברווחי הבנקים עקב העלייה בהיקף האשראי שנתנו בעיקר לרוכשי דירות, לצד העלייה בריבית.
המסחר בשוק המניות התאפיין במחזורים ערים בהיקף של כ-2.2 מיליארד שקל בממוצע ביום, גבוה בכ-20% מהמחזור בשנה שעברה.
הגיוסים בשוק המניות בתשפ"ב הסתכמו בכ-24.6 מיליארד שקל, לאחר גיוס שיא בהיקף של כ-28 מיליארד שקל בשנה הקודמת.
השנה בוצעו 26 הנפקות ראשוניות בהן 14 חברות הייטק ושותפות מו"פ, 2 חברות חדשות נרשמו ללא גיוס הון, חברה אחת ביצעה רישום כפול, והוכנסה פעילות חדשה ל-6 חברות נסחרות. מספר החברות שמניותיהן נסחרות בבורסה מגיע לכ-550 חברות – והוא הגבוה ביותר מזה כעשר שנים.
המסחר באיגרות חוב התאפיין בתנודתיות רבה והסתכם בירידות שערים של כ-5.5% בממוצע. את ירידות השערים הובילו איגרות החוב הממשלתיות השקליות, בראשן איגרות החוב ל-10 שנים שירדו בכ-17%. עליית התשואות לפדיון של איגרות חוב אלה, משקפת את העלייה בשיעור האינפלציה וציפיות להמשך העלאת הריבית במשק.
מחזור המסחר באג"ח ממשלתי הסתכם בכ-2.7 מיליארד שקל נמוך בכ-10% מהמחזור שנה הקודמת, ירידה שהושפעה בין היתר מסיום תוכנית רכישות של אג"ח ממשלתי על ידי בנק ישראל בסוף שנת 2021, ואילו המחזור באג"ח חברות הסתכם בכ-1 מיליארד שקל – גבוה בכ-12% מהמחזור בשנה הקודמת, בהשפעת התנודתיות במסחר.
באיגרות החוב הממשלתיות חלה ירידה חדה בגיוסי האוצר בתשפ"ב לעומת השנה הקודמת, בהשפעת העלייה החדה בהכנסות הממשלה ממיסים והמעבר לעודף תקציבי.
באיגרות החוב התאגידיות חלה עלייה בגיוסים שהסתכמו בכ-101 מיליארד שקל, עיקר העלייה מקורה בגיוסי הסקטור הפיננסי, זאת במקביל לעלייה בפעילות מתן האשראי של הבנקים. גיוסי הסקטור הריאלי עלו אף הם, בעיקר של חברות הנדל"ן – בהשפעת הגאות בשוק הדיור.
הציבור קנה קרנות סל על מדדי מניות בת"א והזרים כסף לקרנות הנאמנות המשקיעות במניות בת"א ולקרנות כספיות, ומנגד – מכר קרנות סל המשקיעות באג"ח בת"א ומשך כספים מקרנות האג"ח.
נרשמו למסחר בתל-אביב 13 קרנות חוץ ראשונות בבורסה של תאגיד ניהול ההשקעות הבינלאומי "אינבסקו".
| סיכום המחצית הראשונה של השנה העברית
סיכום שנת תשפ"ב מחייב התייחסות נפרדת למחצית הראשונה של השנה, שהסתיימה ב-23 בפברואר 2022 – ערב פרוץ מלחמת רוסיה באוקראינה, ולמחצית השנייה של השנה.
המסחר בבורסות בעולם וגם בתל-אביב במחצית הראשונה של תשפ"ב התנהל על רקע המשך התפרצות ובלימה של "מגפת הקורונה" העולמית בגלים, כשהמחצית הראשונה של תשפ"ב הסתיימה בדעיכת התפשטות וריאנט ה"אומיקרון" בארץ.
המסחר בתל-אביב בסיכום המחצית הראשונה של תשפ"ב הסתכם בעליות שערים של כ-12% ושל כ-17% במדדי ת"א-35 ות"א-90 והושפע לחיוב ממספר גורמים, ביניהם: מבצע חיסונים מהיר ורחב בארץ, שהביא לחזרת המשק לשגרה, וסימנים להתאוששות הכלכלה שבאו לידי ביטוי בעלייה ברווחיות החברות הבורסאיות, בראשן הבנקים, ובעלייה בהכנסות הממשלה ממיסים.
עלייה זו בולטת במיוחד על רקע ירידות שערים בשיעור של כ-6% בממוצע בארה"ב ובאירופה בתקופה זו, שהושפעו מעלייה בשיעור האינפלציה כתוצאה מהמשך שיבושים בשרשרת האספקה בהשפעת מחסור בכח אדם עקב צמצום משמעותי בשנות הקורונה הראשונות (2021-2020) והתחלה של צמצום מוניטארי על ידי בנקים מרכזיים.
המסחר בשווקים במחצית השנייה של תשפ"ב, החל עם פלישת רוסיה לאוקראינה ב-24.2.2022, התאפיין בתנודתיות רבה והסתכם בירידות שערים במרבית המדדים המובילים, בדומה למגמה הכלל עולמית. מדד ת"א-90 ירד בכ-8% ואילו מדד ת"א-35 ירד בכ-3% בלבד. כך גם בבורסות בעולם – ירידה של כ-8% בארה"ב, וירידה של כ-13% באירופה.
המסחר במחצית השנייה הושפע מהלחימה המתמשכת בין רוסיה לאוקראינה שעדיין נמשכת, ובמסגרתה ננקטו סנקציות כלכליות נגד רוסיה על ידי מדינות בעולם ומחירי הסחורות והמזון המיובאים ממדינות העימות זינקו. לקראת סוף תשפ"ב, בעקבות החרפת הסנקציות, הופסקה לחלוטין הזרמת הגז מרוסיה לאירופה, והוחרף משבר האנרגיה באירופה.
לזינוק במחירי האנרגיה, המזון והמתכות, תרמו גם המשך התפרצות הקורונה בגלים ומגבלות בסין לצד משבר אקלים ובצורת בסין, בהודו ובמדינות שונות בעולם. בעקבות זאת התגברה האינפלציה בשווקים ובנקים מרכזיים החלו בהעלאת הריבית: תחילה הבנק המרכזי באנגליה – שהעלה את הריבית שש פעמים, אחריו הפד בארה"ב – שהעלה את הריבית ארבע פעמים ברציפות, ולאחרונה גם הבנק המרכזי באירופה שביצע שתי העלאות ריבית והבנק המרכזי בסין שהעלה את הריבית על הלוואות.
שיעור האינפלציה במשק הגיע לכ-4.6% ב-12 החודשים האחרונים, גבוה מהרף שהציב בנק ישראל ועומד על כ-3% לשנה קלנדרית, בעקבות זאת העלה בנק ישראל את הריבית במשק בפעם הרביעית ברציפות השנה, בשיעור מצטבר של כ-1.9%, לרמה של 2%. יצוין כי באפריל 2022 הועלתה הריבית לראשונה מאז 2018, ברבע אחוז.
יצוין כי שיעור האינפלציה בארץ נמוך משמעותית משיעור האינפלציה במדינות מפותחות, כגון: בריטניה – כ-10.1% (שיא של 40 שנה), גוש האירו – 9.1% (שיא) ארה"ב – כ-8.3% (שיא של 40 שנה).
בנוסף, המסחר בת"א בתשפ"ב הושפע מנתונים מקרו כלכליים חיוביים, ביניהם:
- צמיחת התמ"ג בשיעור גבוה של כ-6.8% ברבעון השני של 2022, לעומת הרבעון הראשון של 2022, זאת לעומת סימני האטה בכלכלות ארה"ב, אירופה וסין. תחזית הצמיחה של המשק לשנת 2022 עומדת על כ-5%, גבוהה מתחזית הצמיחה העולמית לשנת 2022 על ידי קרן המטבע העולמית שעומדת על כ-3% .
- ביטוי לצמיחה במשק ניתן לראות בעלייה חדה בהכנסות הממשלה ממיסים שהביא לעודף תקציבי שהגיע ב-12 החודשים האחרונים לכ-0.6% מהתמ"ג – השיעור הגבוה ביותר מאז 1987, לעומת גירעון בשיעור של כ-12% בשנת 2020 בה הגיע משבר הקורונה לשיא.
- ירידה בשיעור האבטלה ברחבה במשק לכ-4.1% באוגוסט, גבוה אך במעט משיעור האבטלה ערב פרוץ הקורונה בארץ ( - כ-3.3%).
- בעקבות הנתונים החיוביים כאמור, אושרר דירוג האשראי הגבוה של ישראל A+ עם תחזית יציבה על ידי חברת הדירוג Fitch ו-AA – עם תחזית יציבה על ידי חברת הדירוג S&P , ואילו חברת הדירוג Moody's שאישרה את דירוג האשראי של ישראל ברמה של A1, העלתה באפריל 2022 את תחזית הדירוג מ"יציבה" ל"חיובית".
יחד עם זאת, מעיבים על השוק מספר אינדיקטורים, ביניהם:
- נמשכת העלייה במחירי הדירות, חרף העלאת הריבית במשק, והגיעה לשיעור שנתי של כ-18%.
- התחזקות השקל ביחס לאירו, שהגיע לשפל היסטורי של כ-3.25 שקל לקראת סוף תשפ"ב, הפוגעת ביצואנים.
- חוסר יציבות פוליטית שהביאה להודעת הממשלה על פיזור הכנסת, כשנה לאחר כינונה, ועל בחירות ב-1 בנובמבר 2022 - בפעם החמישית מזה כשלוש וחצי שנים. בעקבות זאת, הוקפאו רפורמות במשק.
שוק המניות
בסיכום תשפ"ב עלו מדד ת"א-35 ומדד ת"א-90 בכ-9% ובכ-7%, בהתאמה, זאת לעומת ירידה של כ-14% במדדי S&P 500 ו-Dow Jones בארה"ב, וירידה של כ-18% בממוצע בבורסות באירופה.
מגמה מעורבת אפיינה גם את המדדים הענפיים, כאשר: מדד ת"א-נפט וגז זינק בכ-96% בשנת תשפ"ב – מרבית העלייה, כ-64% , במחצית הראשונה של תשפ"ב. לעליית המדד תרמה עליית מחיר הנפט (ברנט) בכ-70% למחיר של כ-123 דולר לחבית במהלך יוני 2022 והתייצבותו במחיר של כ-91 דולר לחבית לקראת סוף תשפ"ב, והביקוש הגובר לרכישת גז טבעי מישראל עקב התגברות משבר האנרגיה באירופה.
מדד ת"א בנקים-5 עלה בכ-26% בתשפ"ב, כל העלייה נרשמה במחצית הראשונה של השנה והוא הגיע לשיא כל הזמנים. לעליית המדד תרמה העלייה בהכנסות המימון של הבנקים, עקב עלייה בהיקף האשראי שנתנו בעיקר לרוכשי דירות, ועקב העלייה בשיעור הריבית. הבנקים חזרו בשנת תשפ"ב לפרסם דוחות כספיים חיוביים וחזרו לחלק דיבידנד. במחצית השנייה של תשפ"ב נותר המדד כמעט ללא שינוי, עקב חשש להשפעה שלילית של העלאת הריבית ושל האטה באירופה על קצב הצמיחה בארץ.
מדד ת"א-נדל"ן עלה בכ-20% במחצית הראשונה של תשפ"ב על רקע המשך העלייה בביקוש לדירות, ואילו במחצית השנייה של השנה ירד בכ-15% - בהשפעת העלייה בשיעור הריבית במשק. בסיכום תשפ"ב עלה מדד ת"א-נדל"ן בכ-3%.
האטרקטיביות שאפיינה את ענף ההייטק בשנות הקורונה 2021-2020, החלה לרדת בעקבות מיגור המגפה וחזרתם של העובדים למשרדים ושל הרוכשים לקניונים. בנוסף, להעלאת הריבית השפעה שלילית במיוחד על חברות ההייטק שהן חברות צמיחה. בעקבות זאת, חברות הייטק ברחבי העולם וגם בארץ החלו לצמצם את מצבת העובדים. מדדי ההייטק שבלטו בעליות שערים נאות של כ-16%-22% בשנת תשפ"א, ירדו בתשפ"ב: מדדי ת"א-ביומד ות"א גלובל-בלוטק ירדו בכ-50% ובכ-28%, בהתאמה, ומדדי ת"א-טכנולוגיה ות"א טק-עילית ירדו בכ-17% בממוצע. זאת במקביל למדד NASDAQ 100 שירד בכ-24%.
המסחר בשוק המניות התאפיין במחזורים ערים והמחזור היומי הסתכם בכ-2.2 מיליארד שקל בתשפ"ב, גבוה בכ-20% מהמחזור בשנה הקודמת. לעלייה במחזורי המסחר בשנת תשפ"ב תרמו: התנודתיות במסחר, והתגברות ההשקעות של תושבי חוץ במניות בתל אביב, כפי שעולה מנתוני בנק ישראל – כ-15 מיליארד שקל נטו בשנת תשפ"ב (נכון ליוני 2022), בהמשך לרכישות בסך כ-6 מיליארד שקל נטו בשנה הקודמת.
יצוין כי הבורסה הורידה את גודל הפקודה המינימלי החל ב-1 במרץ 2022, מ-5,000 שקל למניה במדד ת"א-35 ומ-2,000 שקל למניה במדד אחר, ל-500 שקל בכל מניה, דבר הצפוי לתרום להגדלת הנזילות בשוק.
בתשפ"ב גויסו בשוק המניות בתל-אביב כ-24.6 מיליארד שקל – לאחר גיוס שיא בהיקף של כ-28 מיליארד שקל בשנת תשפ"א:
-
הירידה בהיקף הגיוס בתשפ"ב, מקורה בהנפקות הראשוניות. כאשר בסיכום תשפ"ב – 26 חברות גייסו כ-3.1 מיליארד שקל בהנפקות ראשוניות (IPOs), לאחר שיא שנרשם בשנת תשפ"א שבה כ-96 חברות חדשות גייסו כ-12.2 מיליארד שקל בהנפקות ראשוניות . 14 מבין המנפיקות החדשות השנה הן חברות הייטק.
בין המנפיקות החדשות השנה חמש חברות גדולות - קבוצת אקרו עם שווי של כ-4 מיליארד שקל לאחר ההנפקה, שיכון ובינוי (TASE:SKBN) אנרגיה וקרסו נדל"ן בשווי של כ-2.8 ושל כ-2 מיליארד שקל, בהתאמה, לאחר ההנפקה והחברות בית וגג ואימאג'סט, בשווי של כ-1.3 ושל כ-1.2 מיליארד שקל, בהתאמה, לאחר ההנפקה.
המנפיקה החדשה אימאג'סט ביצעה הנפקה גלובלית (הצעה לא אחידה למשקיעים מוסדיים מקומיים ובינלאומיים) בהובלת החתם הזר UBS.
- בגיוסי החברות הותיקות נרשמה עלייה והם הסתכמו בכ-21.5 מיליארד שקל עיקר העלייה מקורה בגיוסי הבנקים הגדולים לאומי (TASE:LUMI) ודיסקונט (TASE:DSCT) שהסתכמו בכ-2.8 ובכ-1.4 מיליארד שקל, בהתאמה, והיו להנפקות המניות הגדולות ביותר על ידי בנקים זה יותר משני עשורים.
- הקצאה בולטת השנה - כ-1.3 מיליארד שקל שווי מניות משק אנרגיה (TASE:MSKE) שהוקצו בעסקה לרכישת 41% מחברת דליה אנרגיה העוסקת ביצור ובאספקה של חשמל באמצעות תחנות כח.
- בנוסף ל-26 המנפיקות החדשות בתשפ"ב2,
- שתי חברות חדשות נוספות, פוצלו כל אחת מחברה בורסאית נסחרת, נרשמו למסחר בתל-אביב ללא גיוס – חברת האנרגיה המתחדשת טראלייט (TASE:TRLT) שפוצלה מחברת מנורה מבטחים (TASE:MMHD), וחברת הטכנולוגיה הייפר גלובל (TASE:HIPR) שפוצלה מחברת אמת (TASE:EMCO).
- חברה אחת ביצעה בתשפ"ב רישום כפול: יו.אמ.איץ' פרופרטיס (TASE:UMH) - קרן ריט זרה העוסקת בנדל"ן מניב למגורים בארה"ב, הנסחרת ב-NYSE ושוויה ערב הרישום הכפול היה כ-3.6 מיליארד שקל. ערב רישום המניות למסחר בת"א, החברה גייסה כ-329 מיליון שקל בהנפקה ראשונה של איגרות חוב בתל-אביב.
- 6 חברות הכניסו פעילות חדשה, מחציתן חברות מתחום ההייטק:
שלוש חברות שנסחרות בת"א, ביצעו רישום למסחר מקביל בנאסד"ק: חברת הקלינטק – ברנמילר אנרג'י (TASE:BNRG), חברת הטכנולוגיה – נאייקס (TASE:NYAX), וחברת הטכנולוגיה סייברוואן (TASE:SVRE) שגייסה כ-43 מיליון שקל בהנפקה לציבור בארה"ב.
שלוש חברות דואליות נמחקו בתשפ"ב מהמסחר בת"א, וכיום נסחרות בתל-אביב 53 חברות ברישום כפול. החברות שנמחקו הן: חברת הנדל"ן מניב בחו"ל אופטיבייס שנמחקה מהמסחר בת"א ובנאסד"ק בעקבות הצעת רכש על ידי בעלת השליטה, חברת הביומד איתמר מדיקל (NASDAQ:ITMR) נרכשה על ידי ZOLL Medical, וחברת האנרגיה ארקו (NASDAQ:ARKO) קורפ שמחקה את מניותיה מהמסחר בת"א ומניותיה ממשיכות להיסחר בנאסד"ק.
שוק איגרות החוב
המסחר בשוק איגרות החוב בתשפ"ב התאפיין בתנודתיות רבה והסתכם בירידות שערים בשיעור ממוצע של כ-5.5% במרבית המדדים המובילים. ירידות השערים הושפעו מהתגברות הציפיות להעלאת הריבית, ומהעלאות הריבית בפועל, מגמה שצפויה להימשך עד לבלימת האינפלציה.
איגרות החוב הממשלתיות השקליות בריבית קבועה, הכלולות במדד תל גוב שקלי בלטו בירידה של כ-9%, ובראשן איגרות החוב ל-10 שנים שירדו בכ-17%.
התשואה לפדיון של אג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים עלתה מכ-1.2% בסוף תשפ"א, לכ-3.2% בסוף שנת תשפ"ב. זאת בדומה לתשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים שעלתה במקביל מכ-1.5% לכ-3.6% כיום.
יוצאות דופן, איגרות החוב הקונצרניות צמודות המט"ח הכלולות במדד תל בונד דולר, שעלה בכ-5% בתשפ"ב, תוך תנודתיות, במקביל להתחזקות הדולר ביחס לשקל בכ-7.3%.
המחזור היומי באיגרות חוב (כולל קרנות סל) הסתכם בכ-3.7 מיליארד שקל בתשפ"ב, נמוך בכ-5% מהמחזור בשנה הקודמת, ירידה שנבעה מאיגרות החוב הממשלתיות. המחזור המסחר היומי באג"ח ממשלתי ירד בכ-10% לכ-2.7 מיליארד שקל בתשפ"ב, ירידה שהושפעה מסיום תוכנית רכישות של אג"ח ממשלתי על ידי בנק ישראל בסוף שנת 2021 ומירידה בפעילות משקיעי חוץ כפי שעולה מנתוני בנק ישראל. משקיעי חוץ מכרו אג"ח ממשלתי בת"א בסכום של כ-4.5 מיליארד שקל נטו בתשפ"ב (נכון ליוני 2022), זאת לאחר רכישות ענק בסך כ-31.5 מיליארד שקל נטו בתשפ"א. מחזור המסחר באג"ח תאגידיות עלה בכ-12% לכ-1 מיליארד שקל בתשפ"ב.
במלווה קצר מועד עלה המחזור היומי בכ-58% והסתכם בכ-0.5 מיליארד שקל בתשפ"ב. לעלייה במחזורים תרמו רכישות של מק"מ בת"א על ידי משקיעי חוץ, שהתגברו והסתכמו בכ-31 מיליארד שקל נטו (נכון ליוני 2022) - יותר מפי שניים סך הרכישות בשנת תשפ"א, כפי שעולה מנתוני בנק ישראל.
גיוסי האוצר בהנפקות של איגרות חוב בארץ ובחו"ל הסתכמו בכ-52 מיליארד שקל בשנת תשפ"ב, סכום המהווה כשליש מסך הגיוס בשנת תשפ"א. לירידה החדה בגיוסים, תרמה העלייה בהכנסות הממשלה, בעיקר ממיסים, והמעבר לעודף תקציבי, כפי שעולה מנתוני משרד האוצר.
הגיוסים בהנפקות של איגרות החוב על ידי האוצר בתל-אביב הסתכמו בכ-46.6 מיליארד שקל בתשפ"ב, כ-76% מהסכום גויס באג"ח שקלי וכ-24% גויס באג"ח צמוד מדד. בנוסף האוצר גייס בחו"ל כ- 5.3 מיליארד שקל (בינואר 2022), באג"ח צמוד אירו ל-10 שנים בריבית 0.625% - הנמוכה ביותר עד היום, בדומה לגיוס בשנת תשפ"א.
סך הגיוסים מהציבור בשוק איגרות החוב על ידי החברות בתשפ"ב זינק לכ-101 מיליארד שקל, לעומת גיוס בסך כ-50 מיליארד שקל בשנת תשפ"א. כ-59% מהגיוס בוצע באג"ח צמוד מדד, כ-40% מהגיוס בוצע באג"ח שקלי, רובו בריבית קבועה, וכ-1% בוצע באג"ח צמוד דולר. מרבית הגיוס, כ-88% בוצע באג"ח בדירוג גבוה מקבוצת "A" ומעלה.
עיקר העלייה בגיוסי החברות בשוק איגרות החוב מקורה בסקטור הפיננסי, זאת בדומה לשוק המניות. הסקטור הפיננסי גייס חוב סחיר בהיקף של כ-46.4 מיליארד שקל בתשפ"ב – יותר מפי ארבעה מהסכום שגייס בשנת תשפ"א. העלייה נבעה בעיקר מהבנקים הגדולים. הבנקים שצמצמו את פעילות מתן האשראי בתשפ"א בעקבות התפרצות נגיף הקורונה ו, האיצו החל ברבעון האחרון של שנת תשפ"ב את פעילותם והגבירו את מתן האשראי בעיקר לרוכשי דירות. חלק מגיוסי הבנקים, בעיקר במחצית הראשונה של תשפ"ב, כללו גם מרכיב הוני – אג"ח COCO הניתן להמרה למניות. הגיוסים הבולטים היו:
-
בנק לאומי שגייס כ-12 מיליארד שקל בחמש הנפקות לציבור, מתוכם כ-1.5 מיליארד שקל גויסו באג"ח צמוד מדד מסוג COCO – הכולל מנגנון לספיגת הפסדים על ידי המרה למניות.
בנוסף גייס כ-1.7 מיליארד שקל נוספים בהנפקה גלובלית של אג"ח דולרי למשקיעים מוסדיים בארץ ובחו"ל, שנרשם ב- TASE UP.
-
הבנק הפועלים (TASE:POLI) שגייס כ-7.3 מיליארד שקל בשתי הנפקות של אג"ח לציבור – כ-4.9 מיליארד שקל מתוכם בהנפקה הגדולה ביותר של איגרות חוב בבורסה. מתוכם כ-0.4 מיליארד שקל גויסו באמצעות סדרה חדשה של אג"ח COCO הכולל מנגנון לספיגת הפסדים על ידי המרה למניות.
בנוסף גייס כ-3.2 מיליארד שקל נוספים בהנפקה גלובלית של אג"ח דולרי למשקיעים מוסדיים בארץ ובחו"ל שנרשם ב- TASE UP כשהגיוס בוצע באמצעות אג"ח COCO הכולל מנגנון לספיגת הפסדים על ידי המרה למניות. תמורת ההנפקה של אג"ח ה-COCO מיועדת למימון "פרויקטים ירוקים" וזהו האג"ח הירוק (Green Bond), הראשון הנסחר בבורסה.
- בנק דיסקונט שגייס כ-6.3 מיליארד שקל בשתי הנפקות לציבור, מתוכם כ-0.6 מיליארד שקל גויסו באג"ח צמוד מדד מסוג COCO – הכולל מנגנון לספיגת הפסדים על ידי מחיקת קרן.
- בנק מזרחי טפחות (TASE:MZTF) שגייס כ-4.2 מיליארד שקל בשתי הנפקות לציבור.
- בנק הבינלאומי (TASE:FIBI) שגייס כ-2 מיליארד שקל בארבע הנפקות, מתוכם כ-1.5 מיליארד שקל באג"ח COCO – הכולל מנגנון לספיגת הפסדים על ידי מחיקת קרן.
גיוסי הסקטור הריאלי עלו אף הם, אך בשיעור מתון יותר, והסתכמו בכ-54.6 מיליארד שקל בתשפ"ב, לעומת כ-39 מיליארד שקל שגויסו בשנת תשפ"א.
עיקר הגיוס, בוצע על ידי חברות ענף הנדל"ן שממשיכות ליהנות מביקושי שיא מצד רוכשי דירות, ומביקוש לנדל"ן מניב עקב חזרה של עובדים למשרדים ולשטחי מסחר שחזרו לפעילות מלאה. חברות הנדל"ן גייסו בתשפ"ב חוב סחיר בהיקף של כ-36 מיליארד שקל, לעומת כ-26 מיליארד שקל בשנת תשפ"א.
המנפיקות הבולטות הן: חברת הקניונים קבוצת עזריאלי (TASE:AZRG) שגייסה כ-3 מיליארד שקל בהנפקת איגרות חוב הגדולה ביותר השנה של חברה מהסקטור הריאלי, והחברות גב ים (TASE:GVYM), מבנה (TASE:MVNE), רבוע כחול נדלן (TASE:BLSR) וביג (TASE:BIG) שגייסו כל אחת מעל 1.5 מיליארד שקל.
שתי מנפיקות בולטות בהיקף הגיוס בסקטור הריאלי הן חברת החשמל וחברת המים מקורות שגייסו כ-4.1 וכ-1.2 מיליארד שקל, בהתאמה. חברת החשמל גייסה כ-1.6 מיליארד שקל נוספים באג"ח למוסדיים בחו"ל שנרשם ב-TASE UP.
בין המגייסות חוב בתשפ"ב שש חברות אג"ח חדשות שגייסו כ-654 מיליון שקל בהנפקה של אג"ח שקלי: ארבע חברות בנייה – אפי קפיטל (כ-105 מיליון שקל), עמרם (כ-139 מיליון שקל), לוי (כ-82 מיליון שקל) ויסודות איתנים (כ-40 מיליון שקל), והחברות - אנקור הזדמנויות, מפעילה מרכזי רפואת חירום ומרפאות שיניים בארה"ב (כ-190 מיליון שקל), וחברת המלונאות והתיירות פאי סיאם (98 מיליון שקל).
שוק הנגזרים
שוק הנגזרים בשנת תשפ"ב התאפיין בתנודתיות במחזורי המסחר והסתכם במגמה מעורבת במחזורי המסחר לעומת השנה הקודמת.
מחזור המסחר היומי באופציות על מדד ת"א-35 (חודשיות ושבועיות) הסתכם בכ-119 אלף יחידות בתשפ"ב, גבוה בכ-17% מהמחזור היומי בשנת תשפ"א. העלייה במחזורים המסחר הושפעה מהעלייה בתנודתיות בשוק המניות כפי שבאה לידי ביטוי במדד VTA35. המדד עלה מכ-13 נקודות בסוף תשפ"א לכ-29 נקודות ב-24 בפברואר 2022 ( - פרוץ הלחימה במזרח אירופה), והתייצב ברמה של כ-18 נקודות לקראת סוף תשפ"ב. זאת בדומה למדד VIX S&P שעלה תוך תנודתיות רבה מכ-16 נקודות בתחילת השנה העברית לכ-31 נקודות ערב פרוץ מלחמת רוסיה -אוקראינה, והתייצב ברמה של כ-26 נקודות לקראת סוף תשפ"ב.
באופציות הדולריות נסחרו בתשפ"ב 41 אלף יחידות ביום, לעומת כ-48 אלף יחידות ביום בשנת תשפ"א. הירידה במחזורי המסחר באופציות הדולריות הינה חרף התנודתיות הרבה בשער הדולר: שער הדולר עלה ב-7.3% בשנת תשפ"ב כמעט כל העלייה (כ-7%) חלה במחצית השנייה של תשפ"ב והושפעה מהעלאות ריבית הפד החל במרץ 2022, ומירידות השערים בארה"ב שהעלו את רכישות המטבע על ידי משקיעים מוסדיים שנדרשו לגדר את השקעותיהם בחו"ל.
קרנות סל וקרנות נאמנות
שווי השוק של 541 קרנות הסל ו-39 קרנות החוץ שנסחרו בבורסה בסוף תשפ"ב הסתכם בכ-103.5 מיליארד שקל - גבוה בכ-1.7 מיליארד שקל לעומת השווי בתחילת השנה:
-
עלייה של כ-10.3 מיליארד שקל בשווי בקרנות סל על מדדי מניות בת"א – כ-6.3 מיליארד שקל עלייה שנבעה מרכישות של קרנות סל על ידי הציבור, בעיקר קרנות על מדדי ת"א-125, ת"א-35, ת"א-90 ואינדקס בנקים ישראל, וכ-4 מיליארד שקל עלייה שמקורה בעליית מדדי המניות בתשפ"ב.
ירידה של כ-5.9 מיליארד שקל בשווי קרנות סל על מדדי מניות בינלאומיים - ירידה שנבעה כולה מירידת מדדי המניות בחו"ל בשנת תשפ"ב.
-
כ-2.3 מיליארד שקל ירידה בשווי קרנות סל על מדדי איגרות חוב חברות בת"א – כ-1.2 מיליארד שקל ירידה שנבעה ממכירות הציבור, בעיקר של קרנות סל על מדדי תל בונד-60 ותל בונד תשואות ותל בונד-שקלי, וכ-1.1 מיליארד שקל ירידה שמקורה בירידת מדדי איגרות החוב התאגידיות בתשפ"ב.
ירידה של כ-1.1 מיליארד שקל נרשמה בשווי קרנות סל על מדדי אג"ח ממשלתי ואג"ח בחו"ל, מרביתה נבעה ממכירות הציבור בעיקר של קרנות על מדדי אג"ח ממשלתי שקלי בריבית קבועה.
-
כ-0.7 מיליארד שקל עלייה בשווי קרנות חוץ שנבעה כולה מרכישות הציבור.
בתשפ"ב נרשמו למסחר 17 קרנות סל חדשות בשווי של כ-0.7 מיליארד שקל. מנגד, 14 קרנות סל הפכו לקרנות פתוחות ו-10 קרנות סל פורקו – שווין המצרפי של 24 קרנות הסל הגיע לכ-0.3 מיליארד שקל ערב מחיקתן מהמסחר.
כמו כן, בתשפ"ב נרשמו למסחר 15 קרנות חוץ חדשות, בהן 13 קרנות חוץ ראשונות בבורסה של תאגיד ניהול ההשקעות הבינלאומי "אינבסקו". כיום נסחרות בתל-אביב 39 קרנות חוץ הנסחרות במקביל בחו"ל: 23 קרנות חוץ בניהולה של "בלאקרוק", 13 קרנות חוץ בניהולה של "אינבסקו" ו-3 קרנות חוץ בניהולה של "ליקסור".
בקרנות הנאמנות נרשמה בתשפ"ב מגמה מעורבת, כאשר: הציבור הזרים כ-5 מיליארד שקל נטו לקרנות הנאמנות על מדדי מניות בת"א, כאשר כ-60% מהסכום הוזרם לקרנות מחקות בעיקר על מדדי ת"א-90, ת"א-125 ואינדקס מניות ערך ישראל, והזרים כ-10 מיליארד שקל לקרנות הכספיות, בעיקר במחצית השנייה של תשפ"ב, בהשפעת העלאות הריבית.
מנגד, הציבור פדה קרנות נאמנות בעיקר קרנות אקטיביות המשקיעות באיגרות חוב בת"א בסך
כ-7 מיליארד שקל, זאת בעקבות העלייה בתשואות האג"ח, ופדה קרנות אקטיביות המשקיעות בחו"ל בסך כ-3 מיליארד שקל נטו.
נתונים בורסאיים עיקריים שנת תשפ"ב, נכון ל-20.9.2022
[1] שנת תשפ"ב הינה שנה מעוברת שהחלה ב-6.9.2021 ותסתיים ב-25.9.2022. שנת תשפ"א החלה ב-18.9.2020 והסתיימה ב-5.9.2021. נתוני תשפ"ב נכונים ליום שלישי 20.9.2022.
[2] לרשימת החברות החדשות שביצעו הנפקות ראשוניות (IPOs) - ראה אתר הבורסה, מנפיקות מניות חדשות.
* כולל קרנות סל וקרנות חוץ.
** כולל גיוס בחו"ל.