| רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי, מזרחי טפחות |
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משקפים את פגיעת המלחמה בפעילות הכלכלית, אך במידה מעט פחות חמורה מכפי שחששו בעיצומה של המערכה.
בסופו של יום רשם התוצר המקומי הגולמי גידול של 1%, בעוד בנק ישראל, לדוגמא, צפה גידול של 0.6% בחודש שעבר וגידול מזערי של 0.1% בתחזית מחודש אוקטובר. (כמובן, תחת הנחות מחמירות יותר אודות עצימות ומשך השפעת המלחמה על המשק.) התוצר הגיע ל-2.006 טריליון ₪.
עם זאת, ניתן להצביע על מספר נקודות בעייתיות:
- התוצר העסקי רשם התכווצות של 0.6%. גם בשנת 2023 הייתה תופעה דומה: התוצר צמח 1.8% ואילו צמיחת התוצר העסקי עמדה על 0.6% בלבד. כלומר, התוצר העסקי מושך את ביצועי המשק לאחור במקום להוליך אותם.
נוכח הנתון לפיו הצריכה הביטחונית גדלה מ-17.6 מיליארד ₪ ברבע השלישי של 2023 ל-28.3 מיליארד ₪ ברבע האחרון אשתקד, אין בכך תמה. כמו כן, נוכח המלצותיה של ועדת נגדל להוסיף עוד עשרות מיליארדי ₪ להוצאות הללו, מלאכת ההתאוששות של התוצר העסקי לא תהייה קלה.
- התוצר למעט מיסים נטו על הייבוא גדל 0.8%, פחות מעליית התוצר הכללי. הפער בין השניים נפתח ברבע האחרון של השנה שעברה, כשהתוצר גדל 2.5% (להלן-בקצב שנתי) לעומת הרבע השלישי ואילו התוצר למעט מיסים נטו על הייבוא צמח 1.5%. הקדמת רכישות, בדגש על כלי רכב, על מנת להקדים את צעדי המס והמדיניות של הממשלה, הגדילה את ביצועי הרבע האחרון של השנה, ומן הסתם נראה תיקון לכך בנתוני תחילת השנה.
- התוצר למעט חברות הזנק גדל 1.8%, יותר משיעור גידולו של התוצר הכללי. כלומר, חברות ההזנק גרעו מצמיחת התוצר, מה שמצביע על כך שתוצרן ניזוק במידה גבוהה, יחסית, מהמלחמה. בדיקה מעלה כי רוב הפער נרשם ברבע הראשון של השנה, נתון המתיישב עם הערכה זו.
- התוצר המקומי הגולמי לנפש התכווץ שנה שנייה ברציפות (0.3%- אשתקד ו 0.1%- בשנת 2023), כך שהדרך לחזרה לרמות התוצר לנפש ששררו לפני המלחמה (ולפני תחילת החקיקה המשפטית) תהייה ארוכה.
- ההשקעה בענפי המשק גדלה 0.9% בלבד בשנת 2023 ואף קטנה 1.6% בשנה שעברה, נתון שיגביל את היקף התוצר הפוטנציאלי של המשק ויקשה על המשימה. כמו כן, מדובר בתוצר נמוך יותר לכל רמה נתונה של ביקוש, מה שעשוי להוות גורם מדרבן ללחצי מחירים במשק.
- ייצוא הסחורות והשירותים התכווץ 1.1% ב-2023 ו-5.6% אשתקד ולמעשה כמעט לא גדל ב-3 השנים האחרונות. זו נקודה בעייתית עבור כלכלת ישראל בהיותה משק וקטן ופתוח לתנועות הון ומוצרים. לכך יש להוסיף את תיסוף השקל בחודשים האחרונים ואת ההשלכות המסיגות שעלולות להיות, לפחות בעקיפין, להתפתחותה של מלחמת סחר, ככל שתתרחש.
- גם בגזרת המחירים התקבלו נתונים מאתגרים. מחירי התוצר המקומי הגולמי עלו 4.5% בשנת 2023 ו-5.8% אשתקד. המחירים של ההוצאות לצריכה פרטית עלו 5.3% ו-3.1%, בהתאמה. בכל המקרים, עליות המחירים גבוהות מיעד האינפלציה הרשמי של בנק ישראל, 1 עד 3 אחוזים.
למרות האמור לעיל, בחינה של נתוני התוצר העסקי וההשקעות בנכסים קבועים בענפי המשק מצביעה על כך שלראשונה זה שלושה רבעים, נרשם גידול של השניים בהשוואה לרבע המקביל בשנת 2023. אמנם ברבע זה פרצה המלחמה ולכן תקופת ההשוואה נוחה יותר, אך עדיין, במבט קדימה, ניתן לראות בכך נקודה מעודדת.
עוד נתון שניתן לשאוב ממנו עידוד: הוצאות משקי הבית על מוצרים בני קיימא זנקו 13.2% במהלך הרבע האחרון של השנה שעברה, מה שמאותת על תכניות של הצרכנים להגדיל גם את הוצאותיהם לצריכה שוטפת בהמשך.
כמו כן, בהשוואה לביצועי המשק בשנות הקורונה, ההתמודדות הפעם הייתה מוצלחת יותר והתוצר לא התכווץ, בניגוד לשנת 2020.
לבסוף, מדינות מפותחות רבות אחרות אמנם לא היו נתונות למלחמה ישירה, אך הושפעו מהמערכה המתמשכת בין רוסיה לאוקראינה. בחינה של ביצועי כלכלת ישראל לביצועיהן של מדינות OECD נבחרות . התוצר המקומי הגולמי לנפש אמנם נמוך מזה של ממוצע מדינות ה-OECD, אך גבוה מזה של פולין, הונגריה, יוון, וספרד, לדוגמא.
בתוך כך, קצב הגידול של התוצר, 1.0%, כאמור, השיג מדינות כמו בריטניה, הולנד, שוודיה, גרמניה ויפן (תוצרן של שתי האחרונות התכווץ, בכלל). יתר מזאת, התוצר לנפש של ישראל אמנם התכווץ 0.3%, אך התוצר הממוצע לנפש של ארצות OECD רשם קיטון ניכר יותר של 0.5%.
בשורה התחתונה, הנזק שהסבה המלחמה לפעילות הכלכלית ניכר היטב בנתוני התוצר והחשבונות הלאומיים לשנת 2024, נזק שהחל ברובו ברבע האחרון של 2023 אך הורגש גם בתחילת השנה ההיא. עדיין, ניתן להתעודד מכך שהתוצאות פחות חלשות מהתחזיות הפסימיות מאוד ששררו במהלך השנה שעברה ומכך שבמבט לשנים הקרובות, ניכרת תחילת התאוששות.